ה' חסדים – הבדלי גרסאות

(9 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)

שורה 1:

'''ה' חסדים''' הם חמש חלקים יסודיים להם מתחלקת מידת ה[[חסד]]. בדרך כלל בחסידות הכוונה היא לה' חסדים הנמשכים מ[[~~אבא~~ עילאה]], ומגדילים את [[זעיר אנפין]].

'''ה' חסדים''' הם חמש חלקים יסודיים להם מתחלקת מידת ה[[חסד]]. בדרך כלל בחסידות הכוונה היא לה' חסדים הנמשכים מ[[אמא עילאה]], ומגדילים את [[זעיר אנפין]].

==ענינם==

ספירת ה[[חסד]] נקראת בשם '[[דרועא ימינא]]' וכמו שהיד מתחלקת לחמש אצבעות, כך מידת החסד מתחלקת לה' חסדים. חסדים אלו הם חסד שבחסד, גבורה שבחסד, תפארת שבחסד, נצח שבחסד והוד שבחסד.

ספירת ה[[חסד]] נקראת בשם '[[דרועא ימינא]]' וכמו שהיד מתחלקת לחמש אצבעות, כך [[מידת החסד]] מתחלקת לה' חסדים. חסדים אלו הם חסד שבחסד, [[ספירת הגבורה|גבורה]] שבחסד, [[ספירת התפארת|תפארת]] שבחסד, נצח שבחסד והוד שבחסד.

שרשם של ה' חסדים הוא מ[[ה' גבורות]] דאבא כי בחינת ה' גבורות של [[אבא]] נעשים ה' חסדים של [[אמא]].

ה' חסדים הם בבחינת אור אמא. שרשם של ה' חסדים הוא מ[[ה' גבורות]] דאבא כי בחינת ה' גבורות של [[אבא]] נעשים ה' חסדים של [[אמא]]. וזהו "פלג אלקים מלא מים", שעל ידי פלג של שם [[אלהי"ם]] שהם ה' גבורות של [[אבא עילאה]] נעשים "מלא מים" שהוא בחינת ה' חסדים של [[אמא עילאה]].

ה' חסדים אלו נמשכים ל[[זעיר אנפין]], במקביל לה' גבורות הנמשכים ובונים את [[נוקבא]]. ענין ה' חסדים אלו הוא שהם המגדילים את זעיר אנפין. שזעיר אנפין הוא רק בבחינת תשע ספירות, ותשע ספירות אלו כלולות כל אחת מן תשע הספירות. וספירות אלו הם בבחינת [[ראש תוך סוף]] והם רמ"ג כלים, וה' חסדים המגדילים הם העושים אותם לרמ"ח, שהוא בחינת [[רמ"ח איברין דמלכא]] שהוא בנינו של זעיר אנפין.

כל התורה והמצוות הם בבחינת חסד וגבורה, ש[[רמ"ח מצוות עשה]] הם בחינת ה' חסדים כללים, ו[[שס"ה מצוות לא תעשה]] הם בבחינת [[ה' גבורות]]. וזהו שאנכי ולא יהיה מפי ה[[ספירת הגבורה|גבורה]] שמעום. והענין הוא שרמ"ח מצוות עשה נמשכות מ[[רמ"ח איברין דמלכא]] של זעיר אנפין, והם בכללות הם [[ה' חסדים]] המגדילים אותם.

'צדק' הוא בבחינת דין, וכאשר נמשך לו ה' חסדים, נקרא הוא בבחינת 'צדקה'.

שורה 12:

שורה 16:

*[[רמ"ח מצוות עשה]]

[[קטגוריה:~~ערכים בלימוד~~ החסידות]]

[[קטגוריה:ספירות]]

[[קטגוריה:תורת החסידות]]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''ה' חסדים''' הם חמש חלקים יסודיים להם מתחלקת מידת ה[[חסד]]. בדרך כלל בחסידות הכוונה היא לה' חסדים הנמשכים מ[[אבא עילאה]], ומגדילים את [[זעיר אנפין]].
+'''ה' חסדים''' הם חמש חלקים יסודיים להם מתחלקת מידת ה[[חסד]]. בדרך כלל בחסידות הכוונה היא לה' חסדים הנמשכים מ[[אמא עילאה]], ומגדילים את [[זעיר אנפין]].
 ==ענינם==
-ספירת ה[[חסד]] נקראת בשם '[[דרועא ימינא]]' וכמו שהיד מתחלקת לחמש אצבעות, כך מידת החסד מתחלקת לה' חסדים. חסדים אלו הם חסד שבחסד, גבורה שבחסד, תפארת שבחסד, נצח שבחסד והוד שבחסד.
+ספירת ה[[חסד]] נקראת בשם '[[דרועא ימינא]]' וכמו שהיד מתחלקת לחמש אצבעות, כך [[מידת החסד]] מתחלקת לה' חסדים. חסדים אלו הם חסד שבחסד, [[ספירת הגבורה|גבורה]] שבחסד, [[ספירת התפארת|תפארת]] שבחסד, נצח שבחסד והוד שבחסד.
-שרשם של ה' חסדים הוא מ[[ה' גבורות]] דאבא כי בחינת ה' גבורות של [[אבא]] נעשים ה' חסדים של [[אמא]].
+ה' חסדים הם בבחינת אור אמא. שרשם של ה' חסדים הוא מ[[ה' גבורות]] דאבא כי בחינת ה' גבורות של [[אבא]] נעשים ה' חסדים של [[אמא]]. וזהו "פלג אלקים מלא מים", שעל ידי פלג של שם [[אלהי"ם]] שהם ה' גבורות של [[אבא עילאה]] נעשים "מלא מים" שהוא בחינת ה' חסדים של [[אמא עילאה]].
+ה' חסדים אלו נמשכים ל[[זעיר אנפין]], במקביל לה' גבורות הנמשכים ובונים את [[נוקבא]]. ענין ה' חסדים אלו הוא שהם המגדילים את זעיר אנפין. שזעיר אנפין הוא רק בבחינת תשע ספירות, ותשע ספירות אלו כלולות כל אחת מן תשע הספירות. וספירות אלו הם בבחינת [[ראש תוך סוף]] והם רמ"ג כלים, וה' חסדים המגדילים הם העושים אותם לרמ"ח, שהוא בחינת [[רמ"ח איברין דמלכא]] שהוא בנינו של זעיר אנפין.
+כל התורה והמצוות הם בבחינת חסד וגבורה, ש[[רמ"ח מצוות עשה]] הם בחינת ה' חסדים כללים, ו[[שס"ה מצוות לא תעשה]] הם בבחינת [[ה' גבורות]]. וזהו שאנכי ולא יהיה מפי ה[[ספירת הגבורה|גבורה]] שמעום. והענין הוא שרמ"ח מצוות עשה נמשכות מ[[רמ"ח איברין דמלכא]] של זעיר אנפין, והם בכללות הם [[ה' חסדים]] המגדילים אותם.
 'צדק' הוא בבחינת דין, וכאשר נמשך לו ה' חסדים, נקרא הוא בבחינת 'צדקה'.
@@ שורה 12: / שורה 16: @@
 *[[רמ"ח מצוות עשה]]
-[[קטגוריה:ערכים בלימוד החסידות]]
+[[קטגוריה:ספירות]]
+[[קטגוריה:תורת החסידות]]