דפק: הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "קטגוריה:חסידות" ב־"קטגוריה:תורת החסידות") |
||
(5 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
חיבור הנפש לגוף נעשית בשתי תנועות - "[[רצוא ושוב]]". כלל זה נכון בכל הדרגות, מהעולמות העליונים ביותר, ועד לגוף הנברא התחתון ביותר. שתי תנועות אלו (התפשטות והסתלקות) נקראות "'''דפק'''". בכל דרגא עליה מדובר ישנם נפש, גוף ודם | חיבור הנפש לגוף נעשית בשתי תנועות - "[[רצוא ושוב]]". כלל זה נכון בכל הדרגות, מהעולמות העליונים ביותר, ועד לגוף הנברא התחתון ביותר. שתי תנועות אלו (התפשטות והסתלקות) נקראות "'''דפק'''". | ||
ה'''דפק''' קיים בכל בחינה ודרגא, היות שבכל דרגא עליה מדובר ישנם נפש, גוף ודם; והנפש מחיה את הגוף באמצעות הדם על ידי הדפק. הדפק הוא האופן בו מתלבשת נפש הנברא בדם שלו להחיות את הגוף{{הערה|ע"פ ת"א בראשית סד"ה כי כאשר השמים החדשים, לקו"ת פקודי ח א, אוה"ת שה"ש תפו-ז, אוה"ת וירא תשנ-1500, ועוד.}}. | |||
==שתי בחינות בדפק== | ==שתי בחינות בדפק== | ||
בדפק יש שתי בחינות הנקראות "דפיקו דליבא", ו"דפק שביד". בחסידות מבוארים שני עניינים אלו במקומות רבים | בדפק יש שתי בחינות הנקראות "דפיקו דליבא", ו"דפק שביד". בחסידות מבוארים שני עניינים אלו במקומות רבים{{הערה|כך לדוגמה מבוארים הדברים לגבי "פקודי המשכן", "המשכן אשר פוקד", "וה' פקד את שרה", קול דודי דופק" ועוד.}}: | ||
'''"דפיקו דליבא"''' | *'''"דפיקו דליבא"''' - היא הבחינה הפנימית שבדפק, ובספירות הוא [[יחוד או"א]] ([[חכמה ובינה]]): | ||
מקור ושורש חיות העולמות (ה'נפש' של העולמות) הוא [[ספירת הכתר]], ראשית מתלבשת החיות ב[[ספירת החכמה]], והתפשטות החיות ממנה בכל הספירות באה על ידי התלבשותה של ספירת החכמה ב[[ספירת הבינה]]. התלבשות החכמה בבינה בא בתנועה של התפשטות והסתלקות – הנקראת "דפיקו דליבא". המשכה זו נקראת חיות פנימית, והיא היא קיום וחיות האיברים (וברוחניות – חיות וקיום המצוות, שנקראו [[רמ"ח אברין דמלכא]]). | |||
חיות פנימית זו משולה לדפק הלב המחיה את האדם, שהחיות הפנימית של האדם מתלבשת בדם הגשמי ועל ידי זה מקיימת ומחיה את האדם. | |||
*'''"דפק שביד"''' היא הבחינה החיצונית שבדפק, ובספירות הוא [[יחוד זו"נ]] (המכונה לפעמים בשם [[יחוד ו"ה]]){{הערה|אך גם הוא עצמו - מקורו ושורשו הוא ב[[כתר]] (על ידי התלבשות ב[[אחוריים דאבא]]).}}: | |||
עניינו יובן על פי משל מדופק היד: פנימיות החיות הנפש נמשכת בלב, והארה מחיצוניות הלב נמשכת לחיות את האיברים החיצוניים. עניינו ברוחניות – המשכה חיצונית של חסדי השם בגשמיות העולם – בבנים בריאות ופרנסה (בני חיי ומזוני). | עניינו יובן על פי משל מדופק היד: פנימיות החיות הנפש נמשכת בלב, והארה מחיצוניות הלב נמשכת לחיות את האיברים החיצוניים. עניינו ברוחניות – המשכה חיצונית של חסדי השם בגשמיות העולם – בבנים בריאות ופרנסה (בני חיי ומזוני). | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:תורת החסידות]] |
גרסה אחרונה מ־05:23, 21 באוקטובר 2020
חיבור הנפש לגוף נעשית בשתי תנועות - "רצוא ושוב". כלל זה נכון בכל הדרגות, מהעולמות העליונים ביותר, ועד לגוף הנברא התחתון ביותר. שתי תנועות אלו (התפשטות והסתלקות) נקראות "דפק".
הדפק קיים בכל בחינה ודרגא, היות שבכל דרגא עליה מדובר ישנם נפש, גוף ודם; והנפש מחיה את הגוף באמצעות הדם על ידי הדפק. הדפק הוא האופן בו מתלבשת נפש הנברא בדם שלו להחיות את הגוף[1].
שתי בחינות בדפק[עריכה | עריכת קוד מקור]
בדפק יש שתי בחינות הנקראות "דפיקו דליבא", ו"דפק שביד". בחסידות מבוארים שני עניינים אלו במקומות רבים[2]:
- "דפיקו דליבא" - היא הבחינה הפנימית שבדפק, ובספירות הוא יחוד או"א (חכמה ובינה):
מקור ושורש חיות העולמות (ה'נפש' של העולמות) הוא ספירת הכתר, ראשית מתלבשת החיות בספירת החכמה, והתפשטות החיות ממנה בכל הספירות באה על ידי התלבשותה של ספירת החכמה בספירת הבינה. התלבשות החכמה בבינה בא בתנועה של התפשטות והסתלקות – הנקראת "דפיקו דליבא". המשכה זו נקראת חיות פנימית, והיא היא קיום וחיות האיברים (וברוחניות – חיות וקיום המצוות, שנקראו רמ"ח אברין דמלכא).
חיות פנימית זו משולה לדפק הלב המחיה את האדם, שהחיות הפנימית של האדם מתלבשת בדם הגשמי ועל ידי זה מקיימת ומחיה את האדם.
עניינו יובן על פי משל מדופק היד: פנימיות החיות הנפש נמשכת בלב, והארה מחיצוניות הלב נמשכת לחיות את האיברים החיצוניים. עניינו ברוחניות – המשכה חיצונית של חסדי השם בגשמיות העולם – בבנים בריאות ופרנסה (בני חיי ומזוני).
הערות שוליים
- ↑ ע"פ ת"א בראשית סד"ה כי כאשר השמים החדשים, לקו"ת פקודי ח א, אוה"ת שה"ש תפו-ז, אוה"ת וירא תשנ-1500, ועוד.
- ↑ כך לדוגמה מבוארים הדברים לגבי "פקודי המשכן", "המשכן אשר פוקד", "וה' פקד את שרה", קול דודי דופק" ועוד.
- ↑ אך גם הוא עצמו - מקורו ושורשו הוא בכתר (על ידי התלבשות באחוריים דאבא).