פני נשר: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(ערך ראשוני) |
אין תקציר עריכה |
||
| (6 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''פני נשר''' הוא אחד מן [[חיות הקודש]] הנושאים את ה[[מרכבה]]. ענינו הוא מדת ה[[רחמנות]], כמו שנאמר "כנשר יעיר קינו", וכמו שנאמר "ואשא אתכם על כנפי נשרים". | [[קובץ:נשר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הנשר הגשמי]] | ||
'''פני [[נשר]]''' הוא אחד מן [[חיות הקודש]] הנושאים את ה[[מרכבה]]. ענינו הוא מדת ה[[רחמנות]], כמו שנאמר "כנשר יעיר קינו{{הערה|דברים לב יא.}}", וכמו שנאמר "ואשא אתכם על כנפי נשרים{{הערה|שמות יט ד.}}". | |||
==ענינו== | ==ענינו== | ||
פני נשר שב[[מרכבה]] הוא בבחינת [[ממוצע|מיצוע]] בין [[פני אריה]] שבמרכבה, שהוא מימין בבחינת [[אהבה]], ופני שור שבמרכבה, שהוא משמאל בבחינת [[יראה]]. נשר הוא בבחינת [[רחמנות]] כמו שנאמר: "ואשא אתכם על כנפי נשרים", שישראל היו במצרים בחומר ולבנים, ולא היו ראוים למעלה הגדולה של מתן תורה, שם נאמר "פנים בפנים דבר ה' ", ועל ידי הרחמנות, שהיא בחינת "כנפי נשרים", אז "ואבי אתכם אלי". | פני נשר שב[[מרכבה]] הוא בבחינת [[ממוצע|מיצוע]] בין [[פני אריה]] שבמרכבה, שהוא מימין בבחינת [[אהבה]], ופני שור שבמרכבה, שהוא משמאל בבחינת [[יראה]]. נשר הוא בבחינת [[רחמנות]] כמו שנאמר: "ואשא אתכם על כנפי נשרים", שישראל היו במצרים בחומר ולבנים, ולא היו ראוים למעלה הגדולה של מתן תורה, שם נאמר "פנים בפנים דבר ה'{{הערה|דברים ה, ד.}}", ועל ידי הרחמנות, שהיא בחינת "כנפי נשרים", אז "ואבי אתכם אלי". | ||
פני נשר שב[[מרכבה דעשיה]] הוא שורש לעופות של עולם הזה. | פני נשר שב[[מרכבה דעשיה]] הוא שורש לעופות של עולם הזה. | ||
| שורה 8: | שורה 9: | ||
במעשה ה[[קרבנות]] יורד פני נשר ומקבל את כל תורין ובני יונה. | במעשה ה[[קרבנות]] יורד פני נשר ומקבל את כל תורין ובני יונה. | ||
[[קטגוריה: | == ראו גם == | ||
*[[פני אדם]] | |||
*[[פני אריה]] | |||
*[[פני שור]] | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:המרכבה]] | |||
גרסה אחרונה מ־10:07, 31 באוקטובר 2024
פני נשר הוא אחד מן חיות הקודש הנושאים את המרכבה. ענינו הוא מדת הרחמנות, כמו שנאמר "כנשר יעיר קינו[1]", וכמו שנאמר "ואשא אתכם על כנפי נשרים[2]".
ענינו[עריכה | עריכת קוד מקור]
פני נשר שבמרכבה הוא בבחינת מיצוע בין פני אריה שבמרכבה, שהוא מימין בבחינת אהבה, ופני שור שבמרכבה, שהוא משמאל בבחינת יראה. נשר הוא בבחינת רחמנות כמו שנאמר: "ואשא אתכם על כנפי נשרים", שישראל היו במצרים בחומר ולבנים, ולא היו ראוים למעלה הגדולה של מתן תורה, שם נאמר "פנים בפנים דבר ה'[3]", ועל ידי הרחמנות, שהיא בחינת "כנפי נשרים", אז "ואבי אתכם אלי".
פני נשר שבמרכבה דעשיה הוא שורש לעופות של עולם הזה.
במעשה הקרבנות יורד פני נשר ומקבל את כל תורין ובני יונה.