אברהם צבי סגל לנדא: הבדלים בין גרסאות בדף
(←בצעירותו: תיקנתי) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
||
| (75 גרסאות ביניים של 12 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:הרב אברהם צבי סגל לנדא.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי סג"ל לנדא]] הרב '''אברהם צבי סג"ל לנדא''' | [[קובץ:הרב אברהם צבי סגל לנדא.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי סג"ל לנדא]] | ||
הרב '''אברהם צבי סג"ל לנדא''', ([[ז' טבת]] [[תרע"ט]] - [[י' אדר א']] [[תשע"ט]]) בשנותיו האחרונות התגורר ב[[קראון הייטס]], היה זקן חסידי חב"ד - בן מאה שנים בפטירתו. | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד בעיר צאנז בשנת [[תרע"ט]] (1918) לאביו הרב יהודה סג"ל לנדא שהי' מגזע בעל ה"[[נודע ביהודה]]" וממקושרי אדמו"רי בית רוזין, וש"וב בעיר רימונוב שבגליציה{{הערה|1=[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/12_151.jpg הכרטיס בספר החסידים].}}. | |||
נולד בעיר צאנז בשנת תרע"ט (1918) לאביו הרב יהודה סג"ל לנדא | |||
מכיון שלא היו באותה עת ישיבות מסודרות בגליצי',נסע הבחור אברהם צבי ללמוד תורה בישיבת נובהרדק שהי' בעיר [[ פינסק]], אך שם ספג לעג על שנהג במנהגים חסידיים עד שבשנת ת"ש החליט לכתוב אל [[אדמו"ר הריי"צ]] אודות רצונו לעבור לישיבת תומכי תמימים. בי"ג ניסן באותה שנה השיב לו אדמו"ר הריי"צ מכתב בו מברכו ומעודדו למלאות רצונו זה {{הערה|חי"ג אגרת ד' תשס"ב}}. תיעוד מהגעתו לישיבה נמצא בדיווח ה[[משפיע]] של ישיבת תו"ת בווילנא, הרב [[יהושע אייזיק ברוך]], לאדמו"ר הריי"צ, שבי"ב תמוז הגיע מר אברהם צבי "על מנת להשאר תלמיד בתומכי תמימים". | |||
בווילנא,(עוד לפני שעבר ללמוד בתו"ת) יסד הבחור הרב לנדא, יחד עם כמה מחביריו{{הערה|ר' [[יוסף וינברג]] ועוד}} את "איגוד תלמידי הישיבות מגזע החסידים בישיבות שונות", אשר היו מתאספים מזמן לזמן במטרה להפיץ את לימוד ודרכי החסידות. | |||
בווילנא, | כפי בקשתו, היה הבחור אברהם צבי מדווח מזמן לזמן לאדמו"ר הריי"צ אודות פעולות האיגוד, ובאגרת מיוחדת בכסלו תש"א מודה לו אדמו"ר הריי"צ על חלוקת ספרים בין התלמידים מבתים חסידיים שלמדו בשאר הישיבות שהיו באותה תקופה בווילנא, וברכו ב"אריכות ימים ושנים טובים ומאירים באהלה של תורה". | ||
משהגיע הרב לנדא לישיבת תומכי תמימים בווילנא, סידרו הנהלת הישיבה שילמד בחברותא עם הבחור [[משה אליהו גרליצקי]], ושניהם ביחד התמסרו בלימוד הנגלה ודא"ח. | |||
[[קובץ:אברהם צבי סגל לנדא- יפן.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי (במרכז) מגיע יחד עם חבריו לישיבה לעיר קוֹבֶּה שב[[יפן]] עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]]]] | |||
ב[[מלחמת העולם השנייה]], כשליטא נכבשה על ידי רוסיה הצליח הרב לנדא לברוח, יחד עם שאר תלמידי התמימים שבווילנא - תחילה הגיעו לעיר קוֹבֶּה שביפן, ולאחר תקופה קצרה החליטו היפנים להעביר את הפליטים היהודיים ל[[שנחאי]] שבסין, שם הם נאלצו לגור בתוך הגטו היהודי תחת תנאים קשים מאוד, ואת שארית שנות המלחמה הם בילו שם יחד עם הרבה פליטים יהודים אחרים. | |||
[[קובץ:אברהם צבי סגל לנדא אצל הרבי.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי אצל הרבי]] | [[קובץ:אברהם צבי סגל לנדא אצל הרבי.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי אצל הרבי]] | ||
בשנת תש"ו הגיע | בשנת [[תש"ו]] הגיע הרב אברהם צבי לארצות הברית בגפו, ונודע לו שחוץ מאח אחד, כל בני משפחתו נרצחו על ידי הנאצים. [[אדמו"ר הריי"צ]] שימש כדמות אבהית לו ולחביריו והוא נתן להם הדרכה צמודה בהרבה פרטים בחייהם האישיים, כמו שידוכין וכדומה. | ||
באותה תקופה גרו הרבה מאנ"ש בשכונת בראונזוויל הסמוכה לקראון הייטס, גם | באותה תקופה גרו הרבה מאנ"ש בשכונת [[בראונזוויל]] הסמוכה לקראון הייטס, גם הבחור אברהם צבי התגורר שם בביתו של הרב [[מרדכי אברהם ישעיה גרונר]]. וכך זה קרה שבליל הסדר של שנת [[תש"ז]] הלך הוא וחברו הת' [[יצחק דוד גרונר]], ברגל מבראונזוויל ל-[[770]], שם זכו להשתתף ב'הסדר' של [[אדמו"ר הריי"צ]]. | ||
ב[[כ' כסלו]] [[תש"ט]] נשא את רעייתו חיה {{הערה|ששרדה את מחנות ההשמדה של הנאצים}} בתו של הרב יצחק הלוי ויוטא רבקה קליין. ביחידות שלפני חתונתו שאל את אדמו"ר הריי"צ האם להתענות ביום הזה (היות שזה יומא דפגרא), והרבי ענה לו "יע פאסטן" (כן להתענות), עם חיוך. | |||
בשבת ה[[אויפרופעניש (שבת חתן)|אופרופעניש]] שלפני חתונתו דיבר [[הרבי]]{{הערה|שכונה אז - קודם הנשיאות - הרמ"ש}} אודות תוכן שמו "אברהם צבי" | בשבת ה[[אויפרופעניש (שבת חתן)|אופרופעניש]] שלפני חתונתו דיבר [[הרבי]]{{הערה|שכונה אז - קודם הנשיאות - הרמ"ש}} אודות תוכן שמו "אברהם צבי" על פי קבלה. | ||
אחרי חתונתו נסע למשך זמן לשליחות בישיבת אחי תמימים בניו הייבן שבקונטיקט. | אחרי חתונתו נסע למשך זמן לשליחות בישיבת אחי תמימים בניו הייבן שבקונטיקט. לאחר מכן עבר לגור בשכונת בורו פארק - על פי הדרכתו של הרבי שיגור בסמיכות למקום עבודתו. | ||
[[קובץ:Tehillim Rebbetzin Chana 1.png|ממוזער|ימין| | [[קובץ:Tehillim Rebbetzin Chana 1.png|ממוזער|ימין|תהלים של [[הרבנית חנה]] שכרך הרב לנדא]] | ||
בתחילת שנות ה' | בתחילת שנות ה'יו"ד' (תשי"ב - תשי"ג) התעסק הרב לנדא בכריכת ספרים, וכמו כן כרך את ספר התהלים של [[הרבנית חנה]]. | ||
הרב לנדא היה ידוע בשל הסגנון המיוחד | הרב לנדא היה ידוע בשל הסגנון המיוחד והאוטנטי בה היה מספר סיפורים חסידיים. הרב [[יוסף גולדשטיין]]{{הערה|הידוע בכינוי Uncle Yossi}} פעם נענה ואמר, שהרב לנדא הוא זה שלימד אותו איך לספר סיפורים באופן שיחזיק את תשומת לב הנוכחים. | ||
באותה תקופה היה גם אחד מהכתבים עבור הירחון "שמועסן מיט קינדער און יוגנט" שי"ל | באותה תקופה היה גם אחד מהכתבים עבור הירחון "שמועסן מיט קינדער און יוגנט" שי"ל על ידי המרכז לענייני חינוך, ויש מהסיפורים החסידיים שהופיעו בהירחון ותורגמו אחרי זה לכמה שפות, שהם מפרי עטו ממה ששמע מחסידים מהדור הקודם. | ||
הרב לנדא גם היה מדייק | הרב לנדא גם היה מדייק שישירו ניגונים חסידיים באופן אוטנטי ובאטיות והרבה שנים הוא שימש כשליח ציבור בימים נוראים בבית הכנסת החב"די שבבורו פארק שם כיהן הרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]] (מזכירו של אדמו"ר הריי"צ) כרב הקהילה ובשנים מאוחרות יותר היה עובר לפני התיבה בתפילת מנחה ביום כיפור{{הערה|היות שהיארצייט של בני משפחתו שנרצחו, נקבע ליום הזה}} במניין שבזאל הקטן ב-770. | ||
במשך שנים שימש גם כמחנך בישיבת באר שמואל שבבורו פארק, וזכה לקבל מכ"ק אד"ש כמה הוראות אודות עבודתו זו. לדוגמה, פעם אחרי [[י"ט כסלו]] התקשר אליו מזכירו של הרבי הרב [[חודוקוב]], ואמר לו שהרבי עבר על הכרטיסים של חלוקת הש"ס, (שחסידים מלאו עם התחייבות של מסכת שילמדו תוך שנה), וכשהרבי ראה הכרטיס שלו, אמר בתמיה: "א ראש מתיבתא נעמט די קלענסטע מסכת אין ש"ס?!"(ראש מתיבתא לוקח את המסכת הכי קטנה בכל הש"ס?!) הרב לנדא ניסה להצטדק שהוא רק מלמד דרדקי (מלמד ילדים קטנים), אך הרב חודוקוב עמד על שלו, הרבי אמר ראש מתיבתא זאת אומרת שהנך ראש מתיבתא. | |||
במשך שנים שימש גם כמחנך בישיבת באר שמואל שבבורו פארק, וזכה לקבל מכ"ק אד"ש כמה הוראות אודות עבודתו זו. לדוגמה, פעם אחרי י"ט כסלו התקשר אליו מזכירו של הרבי הרב [[חודוקוב]], ואמר לו שהרבי עבר על הכרטיסים של חלוקת הש"ס, (שחסידים מלאו עם התחייבות של מסכת שילמדו תוך שנה), וכשהרבי ראה הכרטיס שלו, אמר בתמיה: "א ראש מתיבתא נעמט די קלענסטע מסכת אין ש"ס?!"(ראש מתיבתא לוקח את המסכת הכי קטנה בכל הש"ס?!) הרב לנדא ניסה | |||
במשך השנים הרבות שהתגורר בבורו פארק שקד על התורה והעבודה, עסק במבצעים, ולימד תורה ברבים. בכל יום מימות החול אחרי מנחה היה מוסר שיעור בעין יעקב ובתניא לקהל שבבית הכנסת דחסידי ויזניץ. | במשך השנים הרבות שהתגורר בבורו פארק שקד על התורה והעבודה, עסק במבצעים, ולימד תורה ברבים. בכל יום מימות החול אחרי מנחה היה מוסר שיעור בעין יעקב ובתניא לקהל שבבית הכנסת דחסידי ויזניץ. | ||
הרב לנדא זכה לזקנה בדעה צלולה, ובאיזור שנת [[תש"ע]] עבר לגור בשכונת המלך [[קראון הייטס]], שם הרבה להתפלל בבית הכנסת חברה ש"ס ובמנין האברכים שברחוב מונטגומרי. | |||
נפטר בשיבה טובה בערב שבת קודש פרשת [[תצווה]], [[י' אדר א']] [[תשע"ט]] כשהוא בן מאה שנה, והובא למנוחות בו ביום. | |||
נפטר בשיבה טובה י' אדר | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
* בנו | * בנו, ר' יהודה - [[ניו ג'רסי]] | ||
* בנו | * בנו, ר' ישראל דוד - [[קראון הייטס]] | ||
* בנו | * בנו, הרב [[יוסף לנדא]] - שליח הרבי ורבה של ס. לואיס, מיזורי | ||
* בתו | * בתו, רבקה טילא, אשת ר' מנחם קירש - [[קראון הייטס]] | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* [[אברהם רייניץ]], '''[http://chabadpedia.co.il/images/2/2f/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%94_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%92%D7%9C_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90.pdf ואברהם בן מאת שנה]''' {{PDF}} כתבה מתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון 1156, כ"ד אדר א' ה'תשע"ט | * [[אברהם רייניץ]], '''[http://chabadpedia.co.il/images/2/2f/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%94_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%92%D7%9C_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90.pdf ואברהם בן מאת שנה]''' {{PDF}} כתבה מתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון 1156, כ"ד אדר א' ה'תשע"ט (הכתבה בשפה האנגלית [https://drive.google.com/file/d/1ivwupIBpSGvKJa24DCeGbGywU9cj3jRX/view חלק 1], [https://drive.google.com/file/d/1hduAKUWCI-IrGUyg82j2ZsBbokxJaxLP/view חלק 2] {{PDF}}) | ||
* '''[http://chabadpedia.co.il/images/f/fc/%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%92%D7%9C_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90.pdf "א חסיד איז ווייניקער גערעדט, מער געטראכט, און נאך מער געטאן"]''', תשורה שהוציאה לאור משפחת הרב לנדא, ובה מכתבי רבותינו נשיאנו אליו, תמונות ומידע נוסף | |||
*'''[https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/4297496/jewish/Rabbi-Avraham-Tzvi-Landa-100-Last-Survivor-of-Chabad-Yeshivah-in-Shanghai.htm הניצול האחרון מישיבת חב"ד בשנחאי]''' {{בית חבד}} אנגלית) | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:סגל לנדא, אברהם צבי}} | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] [[קטגוריה:חסידים | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ט]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ט]] | |||
[[קטגוריה:משפחת לנדא]] | |||
גרסה אחרונה מ־08:54, 12 בספטמבר 2023
הרב אברהם צבי סג"ל לנדא, (ז' טבת תרע"ט - י' אדר א' תשע"ט) בשנותיו האחרונות התגורר בקראון הייטס, היה זקן חסידי חב"ד - בן מאה שנים בפטירתו.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בעיר צאנז בשנת תרע"ט (1918) לאביו הרב יהודה סג"ל לנדא שהי' מגזע בעל ה"נודע ביהודה" וממקושרי אדמו"רי בית רוזין, וש"וב בעיר רימונוב שבגליציה[1].
מכיון שלא היו באותה עת ישיבות מסודרות בגליצי',נסע הבחור אברהם צבי ללמוד תורה בישיבת נובהרדק שהי' בעיר פינסק, אך שם ספג לעג על שנהג במנהגים חסידיים עד שבשנת ת"ש החליט לכתוב אל אדמו"ר הריי"צ אודות רצונו לעבור לישיבת תומכי תמימים. בי"ג ניסן באותה שנה השיב לו אדמו"ר הריי"צ מכתב בו מברכו ומעודדו למלאות רצונו זה [2]. תיעוד מהגעתו לישיבה נמצא בדיווח המשפיע של ישיבת תו"ת בווילנא, הרב יהושע אייזיק ברוך, לאדמו"ר הריי"צ, שבי"ב תמוז הגיע מר אברהם צבי "על מנת להשאר תלמיד בתומכי תמימים".
בווילנא,(עוד לפני שעבר ללמוד בתו"ת) יסד הבחור הרב לנדא, יחד עם כמה מחביריו[3] את "איגוד תלמידי הישיבות מגזע החסידים בישיבות שונות", אשר היו מתאספים מזמן לזמן במטרה להפיץ את לימוד ודרכי החסידות.
כפי בקשתו, היה הבחור אברהם צבי מדווח מזמן לזמן לאדמו"ר הריי"צ אודות פעולות האיגוד, ובאגרת מיוחדת בכסלו תש"א מודה לו אדמו"ר הריי"צ על חלוקת ספרים בין התלמידים מבתים חסידיים שלמדו בשאר הישיבות שהיו באותה תקופה בווילנא, וברכו ב"אריכות ימים ושנים טובים ומאירים באהלה של תורה".
משהגיע הרב לנדא לישיבת תומכי תמימים בווילנא, סידרו הנהלת הישיבה שילמד בחברותא עם הבחור משה אליהו גרליצקי, ושניהם ביחד התמסרו בלימוד הנגלה ודא"ח.
במלחמת העולם השנייה, כשליטא נכבשה על ידי רוסיה הצליח הרב לנדא לברוח, יחד עם שאר תלמידי התמימים שבווילנא - תחילה הגיעו לעיר קוֹבֶּה שביפן, ולאחר תקופה קצרה החליטו היפנים להעביר את הפליטים היהודיים לשנחאי שבסין, שם הם נאלצו לגור בתוך הגטו היהודי תחת תנאים קשים מאוד, ואת שארית שנות המלחמה הם בילו שם יחד עם הרבה פליטים יהודים אחרים.
בשנת תש"ו הגיע הרב אברהם צבי לארצות הברית בגפו, ונודע לו שחוץ מאח אחד, כל בני משפחתו נרצחו על ידי הנאצים. אדמו"ר הריי"צ שימש כדמות אבהית לו ולחביריו והוא נתן להם הדרכה צמודה בהרבה פרטים בחייהם האישיים, כמו שידוכין וכדומה.
באותה תקופה גרו הרבה מאנ"ש בשכונת בראונזוויל הסמוכה לקראון הייטס, גם הבחור אברהם צבי התגורר שם בביתו של הרב מרדכי אברהם ישעיה גרונר. וכך זה קרה שבליל הסדר של שנת תש"ז הלך הוא וחברו הת' יצחק דוד גרונר, ברגל מבראונזוויל ל-770, שם זכו להשתתף ב'הסדר' של אדמו"ר הריי"צ.
בכ' כסלו תש"ט נשא את רעייתו חיה [4] בתו של הרב יצחק הלוי ויוטא רבקה קליין. ביחידות שלפני חתונתו שאל את אדמו"ר הריי"צ האם להתענות ביום הזה (היות שזה יומא דפגרא), והרבי ענה לו "יע פאסטן" (כן להתענות), עם חיוך.
בשבת האופרופעניש שלפני חתונתו דיבר הרבי[5] אודות תוכן שמו "אברהם צבי" על פי קבלה.
אחרי חתונתו נסע למשך זמן לשליחות בישיבת אחי תמימים בניו הייבן שבקונטיקט. לאחר מכן עבר לגור בשכונת בורו פארק - על פי הדרכתו של הרבי שיגור בסמיכות למקום עבודתו.
בתחילת שנות ה'יו"ד' (תשי"ב - תשי"ג) התעסק הרב לנדא בכריכת ספרים, וכמו כן כרך את ספר התהלים של הרבנית חנה.
הרב לנדא היה ידוע בשל הסגנון המיוחד והאוטנטי בה היה מספר סיפורים חסידיים. הרב יוסף גולדשטיין[6] פעם נענה ואמר, שהרב לנדא הוא זה שלימד אותו איך לספר סיפורים באופן שיחזיק את תשומת לב הנוכחים.
באותה תקופה היה גם אחד מהכתבים עבור הירחון "שמועסן מיט קינדער און יוגנט" שי"ל על ידי המרכז לענייני חינוך, ויש מהסיפורים החסידיים שהופיעו בהירחון ותורגמו אחרי זה לכמה שפות, שהם מפרי עטו ממה ששמע מחסידים מהדור הקודם.
הרב לנדא גם היה מדייק שישירו ניגונים חסידיים באופן אוטנטי ובאטיות והרבה שנים הוא שימש כשליח ציבור בימים נוראים בבית הכנסת החב"די שבבורו פארק שם כיהן הרב אליהו ייאכיל סימפסון (מזכירו של אדמו"ר הריי"צ) כרב הקהילה ובשנים מאוחרות יותר היה עובר לפני התיבה בתפילת מנחה ביום כיפור[7] במניין שבזאל הקטן ב-770.
במשך שנים שימש גם כמחנך בישיבת באר שמואל שבבורו פארק, וזכה לקבל מכ"ק אד"ש כמה הוראות אודות עבודתו זו. לדוגמה, פעם אחרי י"ט כסלו התקשר אליו מזכירו של הרבי הרב חודוקוב, ואמר לו שהרבי עבר על הכרטיסים של חלוקת הש"ס, (שחסידים מלאו עם התחייבות של מסכת שילמדו תוך שנה), וכשהרבי ראה הכרטיס שלו, אמר בתמיה: "א ראש מתיבתא נעמט די קלענסטע מסכת אין ש"ס?!"(ראש מתיבתא לוקח את המסכת הכי קטנה בכל הש"ס?!) הרב לנדא ניסה להצטדק שהוא רק מלמד דרדקי (מלמד ילדים קטנים), אך הרב חודוקוב עמד על שלו, הרבי אמר ראש מתיבתא זאת אומרת שהנך ראש מתיבתא.
במשך השנים הרבות שהתגורר בבורו פארק שקד על התורה והעבודה, עסק במבצעים, ולימד תורה ברבים. בכל יום מימות החול אחרי מנחה היה מוסר שיעור בעין יעקב ובתניא לקהל שבבית הכנסת דחסידי ויזניץ.
הרב לנדא זכה לזקנה בדעה צלולה, ובאיזור שנת תש"ע עבר לגור בשכונת המלך קראון הייטס, שם הרבה להתפלל בבית הכנסת חברה ש"ס ובמנין האברכים שברחוב מונטגומרי.
נפטר בשיבה טובה בערב שבת קודש פרשת תצווה, י' אדר א' תשע"ט כשהוא בן מאה שנה, והובא למנוחות בו ביום.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, ר' יהודה - ניו ג'רסי
- בנו, ר' ישראל דוד - קראון הייטס
- בנו, הרב יוסף לנדא - שליח הרבי ורבה של ס. לואיס, מיזורי
- בתו, רבקה טילא, אשת ר' מנחם קירש - קראון הייטס
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אברהם רייניץ, ואברהם בן מאת שנה
כתבה מתוך שבועון בית משיח גיליון 1156, כ"ד אדר א' ה'תשע"ט (הכתבה בשפה האנגלית חלק 1, חלק 2 ) - "א חסיד איז ווייניקער גערעדט, מער געטראכט, און נאך מער געטאן", תשורה שהוציאה לאור משפחת הרב לנדא, ובה מכתבי רבותינו נשיאנו אליו, תמונות ומידע נוסף
- הניצול האחרון מישיבת חב"ד בשנחאי
אנגלית)
הערות שוליים
- ↑ הכרטיס בספר החסידים.
- ↑ חי"ג אגרת ד' תשס"ב
- ↑ ר' יוסף וינברג ועוד
- ↑ ששרדה את מחנות ההשמדה של הנאצים
- ↑ שכונה אז - קודם הנשיאות - הרמ"ש
- ↑ הידוע בכינוי Uncle Yossi
- ↑ היות שהיארצייט של בני משפחתו שנרצחו, נקבע ליום הזה
