ישיבת תורה ודעת: הבדלים בין גרסאות בדף
לכתחלה אריבער! (שיחה | תרומות) (←הקמת המתיבתא: עדכון (נפטר)) |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) (←תולדות הישיבה: נראה לי שכדאי לציין זאת) |
||
| (18 גרסאות ביניים של 13 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ישיבת '''תורה ודעת''' היא ישיבה ב[[ניו יורק]] ברוח היהדות המסורתית המשלבת לימודי גמרא ויהדות עם לימודים כלליים. לישיבה נודעת חשיבות רבה ביותר בשל היותה אחת הישיבות הוותיקות והמשפיעות ביותר על יהדות אמריקה ורבים ממפריחי השממה הרוחנית באמריקה למדו בה. | |||
ישיבת '''תורה ודעת''' היא ישיבה ברוח היהדות המסורתית המשלבת לימודי גמרא ויהדות עם לימודים כלליים. לישיבה נודעת חשיבות רבה ביותר בשל היותה אחת הישיבות | |||
בראש הישיבה עמד במשך שנים רבות הרב [[משה דובער ריבקין]], בוגר ישיבת תומכי תמימים ומחשובי חסידי רבותינו נשיאינו. | בראש הישיבה עמד במשך שנים רבות הרב [[משה דובער ריבקין]], בוגר ישיבת [[תומכי תמימים]] ומחשובי חסידי רבותינו נשיאינו. | ||
הישיבה ממוקמת כיום בשכונת קנסיגסטון הסמוכה ל[[בארא פארק]], והיא מתפקדת כישיבה חרדית. | הישיבה ממוקמת כיום בשכונת קנסיגסטון הסמוכה ל[[בארא פארק]], והיא מתפקדת כישיבה חרדית. | ||
| שורה 8: | שורה 7: | ||
==תולדות הישיבה== | ==תולדות הישיבה== | ||
===הרקע להקמת הישיבה=== | ===הרקע להקמת הישיבה=== | ||
בשנים שקדמו | בשנים שקדמו לפתיחת הישיבה, מספר הישיבות ובתי הספר היהודיים בארצות הברית היה מועט ביותר, ומלבד שלושה בתי ספר בצדה המזרחי של מנהטן ('הרב יעקב יוסף', 'עץ חיים', ו'הרב שלמה קלוגר') לא היו קיימים מוסדות חינוך יהודיים כלל. | ||
בשנת [[תרע"ח]] התארגנה קבוצת עסקנים שומרי תורה ומצוות שהחלו לפעול להקמתו של בית ספר יהודי בוויליאמסבורג, בראשם עמד הרב בנימין וילהלם, ולצידו סייעו הרב זאב גולד מר מאיר בלום, מר צימרמן, עורך הדין מר בן ציון ווברמן, גברת הלברג, ומרת [[דבורה לאה קווין]] שנמנתה על גזע חסידי חב"ד. | בשנת [[תרע"ח]] התארגנה קבוצת עסקנים שומרי תורה ומצוות שהחלו לפעול להקמתו של בית ספר יהודי בוויליאמסבורג, בראשם עמד הרב בנימין וילהלם, ולצידו סייעו הרב זאב גולד מר מאיר בלום, מר צימרמן, עורך הדין מר בן ציון ווברמן, גברת הלברג, ומרת [[דבורה לאה קווין]] שנמנתה על גזע חסידי חב"ד{{הערה|דבורה מרים, כונתה בשם 'בובע קווין'. נולדה בדווינסק והתייתמה בגיל צעיר. היא נלקחה על ידי דוד שלה שפרס עליה את חסותו, ובהגיעה לגיל שידוך חיתן אותה עם בנו, אך חלפו עשר שנים מהחתונה ולא נולדו להם ילדים. הם ביקשו רשות מ[[הגאון מרוגוצ'וב]] שיפסוק להם שמותר להם להתגרש והוא השיב שאף שעל פי הלכה הדבר מותר, הוא מציע להם כחסידים לנסוע לרבי, והם אכן נסעו לאדמו"ר הרש"ב שאמר להם "משנה מקום משנה מזל" והורה להם לנסוע לארצות הברית, ואכן הם נסעו על פי הוראתו לארצות הברית ונלדו להם שם שמונה ילדים. כשהגיעו הילדים לגיל חינוך רצתה להעניק להם חינוך יהודי שורשי ולא לפי רוח אמריקה, ופעלה להקמתו של המוסד החינוכי. זכתה לאריכות ימים מופלגה, ובגיל 80 עלתה לארץ הקודש והתגוררה ב'בתי אונגרין' שם נפטרה בשנת תשמ"ו בגיל 113, הנין שלה הוא הרב [[דני כהן]], משלוחי הרבי ב[[חברון]].}}. | ||
על אף דעתם של חברי הועד שיש ללכת מראש על גדול ולבנות מבנה קבע שיאכלס את כל התלמידים, לחץ הרב וילהלם לפתוח את בית הספר כבר לקראת שנת הלימודים [[תרע"ט]], ובסופו של דבר חברי הועד אכן נכנעו להפצרותיו ורכשו מבנה קטן בו החלו ללמוד 45 תלמידים בכיתות א'-ז'{{הערה|אומדן היהודים בארצות הברית בתקופה זו עומד על מספרים הנעים בין מליון למליון ורבע איש.}}. בשל מספר התלמידים הזעום רצו חברי הועד לסגת ולהודיע לאחר עשרת ימי תשובה על סגירת הישיבה עד לשנת הלימודים הבאה, אך במהלך כל אותו יום כיפור התרוצץ הרב וילהלם בין בתי הכנסת ושכנע הורים לשלוח את ילדיהם לבית הספר היהודי ובמוצאי יום כיפור הוכפל מספר תלמידי בית הספר והגיע לתשעים ילדים. | |||
בראש המוסד הועמד הרב מרדכי אליהו פינקלשטיין, ובשנת [[תרפ"ג]] הוא הוחלף על ידי ר' שרגא פייבל מנדלוביץ'. ותחת הנהלתו ידע בית הספר גידול מהיר במספר התלמידים ותוך פחות מעשור מאז הקמתו מנה בית הספר מעל לאלף תלמידים. | בראש המוסד הועמד הרב מרדכי אליהו פינקלשטיין, ובשנת [[תרפ"ג]] הוא הוחלף על ידי ר' שרגא פייבל מנדלוביץ'. ותחת הנהלתו ידע בית הספר גידול מהיר במספר התלמידים ותוך פחות מעשור מאז הקמתו מנה בית הספר מעל לאלף תלמידים. | ||
| שורה 19: | שורה 18: | ||
עם סיום מחזור הלימודים הראשון של בוגרי בית הספר שלמדו בו 12 שנים, החליט הרב מנדלוביץ' להקים את המתיבתא בה ישולבו לימודי קודש ולימודים תיכוניים ברוח יהדות מסורתית, ובשל התנגדותם של חברי ועד הנהלת המוסד, הקים זאת בסיועו של הרב וילהלם ומר אברהם לואין, שרכשו לשם כך מבנה בסמטת בדפורד. הקמת מוסד זה היה ראש החץ שאפשר גם להורים אמריקאים שדאגו לעתיד הכלכלי של ילדיהם לשלוח את ילדיהם לבית ספר יהודי. | עם סיום מחזור הלימודים הראשון של בוגרי בית הספר שלמדו בו 12 שנים, החליט הרב מנדלוביץ' להקים את המתיבתא בה ישולבו לימודי קודש ולימודים תיכוניים ברוח יהדות מסורתית, ובשל התנגדותם של חברי ועד הנהלת המוסד, הקים זאת בסיועו של הרב וילהלם ומר אברהם לואין, שרכשו לשם כך מבנה בסמטת בדפורד. הקמת מוסד זה היה ראש החץ שאפשר גם להורים אמריקאים שדאגו לעתיד הכלכלי של ילדיהם לשלוח את ילדיהם לבית ספר יהודי. | ||
בשנת [[תרפ"ט]] התפטר הרב מנדלוביץ' מתפקידו ומנהלי הישיבה תרו אחר מנהל רוחני, וכשנודע על כך לר' [[ישראל ג'ייקובסון]] הפעיל את השפעתו של ר' [[ניסן טלושקין]] בכדי שייבחר הרב [[משה דובער ריבקין]]. הרב ריבקין הצליח מאוד בהעלאת רמת הלימוד בישיבה, אך לא הצליח כל כך לעמוד בפרץ הרוחות הרעות שזימנו פיגעי הזמן | בשנת [[תרפ"ט]] התפטר הרב מנדלוביץ' מתפקידו ומנהלי הישיבה תרו אחר מנהל רוחני, וכשנודע על כך לר' [[ישראל ג'ייקובסון]] הפעיל את השפעתו של ר' [[ניסן טלושקין]] בכדי שייבחר הרב [[משה דובער ריבקין]]. הרב ריבקין הצליח מאוד בהעלאת רמת הלימוד בישיבה, אך לא הצליח כל כך לעמוד בפרץ הרוחות הרעות שזימנו פיגעי הזמן בארצות הברית, וכעבור מספר שנים החליט הרב מנדלוביץ' לחזור לנהל את הישיבה ולאחר דין תורה הרב ריבקין פינה את משרתו עבור הרב מנדלוביץ'{{הערה|[[זכרון לבני ישראל (ספר)|זכרון לבני ישראל]] פרק כ"ו.}}. | ||
בשנת [[תרצ"ד]] הצטרף לצוות הישיבה הרב שלמה היימן, | בשנת [[תרצ"ד]] הצטרף לצוות הישיבה הרב שלמה היימן, עוד כיהנו בראשות הישיבה: הרב יעקב קנטרוביץ', הרב משה דובער ריבקין, הרב ראובן גרוזובסקי, הרב אליהו חזן, הרב גדליה שור, הרב יעקב קמינצקי, הרב ראובן פיין הרב אברהם יעקב פאם והרב ישראל בלסקי. | ||
הרב מנדלוביץ הקפיד למסור בישיבה שיעורי [[תניא]], הוא נימק זאת בכך שעל ידי ההעמקה בספר התניא מתקבלת הבנת עומק דברי ה[[גמרא]] והרובד הפנימי של [[תורת הנגלה]]{{הערה|הרב משה וולפסון, הקדמה לספר ליקוטי אורות.}}. | |||
הרב [[משה וולפסון]] הקפיד למסור בישיבה שיעורי [[תניא]], הוא שילב בהם דברי התעוררות וחיות חסידית. | |||
==קשרי רבותינו נשיאינו עם מנהלי וראשי הישיבה== | ==קשרי רבותינו נשיאינו עם מנהלי וראשי הישיבה== | ||
[[אדמו"ר הריי"צ]] היה בקשר קרוב עם מנהלי הישיבה, ובאחת השנים בה התדרדר מצבה הכספי והיא עמדה בפני סכנת סגירה, השיג אדמו"ר הריי"צ את מלוא הסכום הדרוש לכיסוי חובות הישיבה | [[אדמו"ר הריי"צ]] היה בקשר קרוב עם מנהלי הישיבה, ובאחת השנים בה התדרדר מצבה הכספי והיא עמדה בפני סכנת סגירה, השיג אדמו"ר הריי"צ את מלוא הסכום הדרוש לכיסוי חובות הישיבה והעניק אותו למנהלים כהלוואה. בכך הציל את הישיבה, תוך סיכון מוסדותיה של חב"ד ליובאוויטש{{הערה|[[התמים (בית משיח)|התמים]] גליון מב, תשרי-חשון תשע"ז, מסיפורי ר' [[משה פסח גולדמן]]. ראו גם בפסקה [[#קישורים חיצוניים]]}}. | ||
כמו כן השפיע על מנהלי הישיבה למנות בראש הישיבה את החסיד ר' [[משה דובער ריבקין]]. | כמו כן השפיע על מנהלי הישיבה למנות בראש הישיבה את החסיד ר' [[משה דובער ריבקין]]. | ||
{{פסקה חסרה}} | {{פסקה חסרה}} | ||
==בוגרי הישיבה== | |||
*הרב [[יעקב יהודה הכט]] | |||
{{להשלים}} | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*אהרן סורסקי, '''שלוחא דרחמנא''' | *אהרן סורסקי, '''שלוחא דרחמנא''' תנש"א | ||
*'''המעגל נסגר בחברון''', שבועון כפר חב"ד 1930 עמוד 50 | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*{{קישור שטורעם|3019|artdays|"בימיי לא תיסגר אף ישיבה, לא ברוסיה ולא באמריקה!"| | *{{קישור שטורעם|3019|artdays|"בימיי לא תיסגר אף ישיבה, לא ברוסיה ולא באמריקה!"|הרב משה מרינובסקי|כ"א בטבת תשע"ג}} | ||
* [http://chabadpedia.co.il/images/9/9b/הצלת_ישיבת_תורה_ודעת.pdf מסירות לתורה ולכל יהודי] ראיון של חברת [[ג'ם]] עם הרב מאיר פלוטקין, המספר על הצלת הישיבה על ידי הרבי הריי"צ כפי ששמע זאת באירוע שנערך בישיבה {{PDF}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת תורה ודעת|*]] | [[קטגוריה:בוגרי ישיבת תורה ודעת|*]] | ||
גרסה אחרונה מ־16:02, 12 ביולי 2024
ישיבת תורה ודעת היא ישיבה בניו יורק ברוח היהדות המסורתית המשלבת לימודי גמרא ויהדות עם לימודים כלליים. לישיבה נודעת חשיבות רבה ביותר בשל היותה אחת הישיבות הוותיקות והמשפיעות ביותר על יהדות אמריקה ורבים ממפריחי השממה הרוחנית באמריקה למדו בה.
בראש הישיבה עמד במשך שנים רבות הרב משה דובער ריבקין, בוגר ישיבת תומכי תמימים ומחשובי חסידי רבותינו נשיאינו.
הישיבה ממוקמת כיום בשכונת קנסיגסטון הסמוכה לבארא פארק, והיא מתפקדת כישיבה חרדית.
תולדות הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרקע להקמת הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנים שקדמו לפתיחת הישיבה, מספר הישיבות ובתי הספר היהודיים בארצות הברית היה מועט ביותר, ומלבד שלושה בתי ספר בצדה המזרחי של מנהטן ('הרב יעקב יוסף', 'עץ חיים', ו'הרב שלמה קלוגר') לא היו קיימים מוסדות חינוך יהודיים כלל.
בשנת תרע"ח התארגנה קבוצת עסקנים שומרי תורה ומצוות שהחלו לפעול להקמתו של בית ספר יהודי בוויליאמסבורג, בראשם עמד הרב בנימין וילהלם, ולצידו סייעו הרב זאב גולד מר מאיר בלום, מר צימרמן, עורך הדין מר בן ציון ווברמן, גברת הלברג, ומרת דבורה לאה קווין שנמנתה על גזע חסידי חב"ד[1].
על אף דעתם של חברי הועד שיש ללכת מראש על גדול ולבנות מבנה קבע שיאכלס את כל התלמידים, לחץ הרב וילהלם לפתוח את בית הספר כבר לקראת שנת הלימודים תרע"ט, ובסופו של דבר חברי הועד אכן נכנעו להפצרותיו ורכשו מבנה קטן בו החלו ללמוד 45 תלמידים בכיתות א'-ז'[2]. בשל מספר התלמידים הזעום רצו חברי הועד לסגת ולהודיע לאחר עשרת ימי תשובה על סגירת הישיבה עד לשנת הלימודים הבאה, אך במהלך כל אותו יום כיפור התרוצץ הרב וילהלם בין בתי הכנסת ושכנע הורים לשלוח את ילדיהם לבית הספר היהודי ובמוצאי יום כיפור הוכפל מספר תלמידי בית הספר והגיע לתשעים ילדים.
בראש המוסד הועמד הרב מרדכי אליהו פינקלשטיין, ובשנת תרפ"ג הוא הוחלף על ידי ר' שרגא פייבל מנדלוביץ'. ותחת הנהלתו ידע בית הספר גידול מהיר במספר התלמידים ותוך פחות מעשור מאז הקמתו מנה בית הספר מעל לאלף תלמידים.
הקמת המתיבתא[עריכה | עריכת קוד מקור]
עם סיום מחזור הלימודים הראשון של בוגרי בית הספר שלמדו בו 12 שנים, החליט הרב מנדלוביץ' להקים את המתיבתא בה ישולבו לימודי קודש ולימודים תיכוניים ברוח יהדות מסורתית, ובשל התנגדותם של חברי ועד הנהלת המוסד, הקים זאת בסיועו של הרב וילהלם ומר אברהם לואין, שרכשו לשם כך מבנה בסמטת בדפורד. הקמת מוסד זה היה ראש החץ שאפשר גם להורים אמריקאים שדאגו לעתיד הכלכלי של ילדיהם לשלוח את ילדיהם לבית ספר יהודי.
בשנת תרפ"ט התפטר הרב מנדלוביץ' מתפקידו ומנהלי הישיבה תרו אחר מנהל רוחני, וכשנודע על כך לר' ישראל ג'ייקובסון הפעיל את השפעתו של ר' ניסן טלושקין בכדי שייבחר הרב משה דובער ריבקין. הרב ריבקין הצליח מאוד בהעלאת רמת הלימוד בישיבה, אך לא הצליח כל כך לעמוד בפרץ הרוחות הרעות שזימנו פיגעי הזמן בארצות הברית, וכעבור מספר שנים החליט הרב מנדלוביץ' לחזור לנהל את הישיבה ולאחר דין תורה הרב ריבקין פינה את משרתו עבור הרב מנדלוביץ'[3].
בשנת תרצ"ד הצטרף לצוות הישיבה הרב שלמה היימן, עוד כיהנו בראשות הישיבה: הרב יעקב קנטרוביץ', הרב משה דובער ריבקין, הרב ראובן גרוזובסקי, הרב אליהו חזן, הרב גדליה שור, הרב יעקב קמינצקי, הרב ראובן פיין הרב אברהם יעקב פאם והרב ישראל בלסקי.
הרב מנדלוביץ הקפיד למסור בישיבה שיעורי תניא, הוא נימק זאת בכך שעל ידי ההעמקה בספר התניא מתקבלת הבנת עומק דברי הגמרא והרובד הפנימי של תורת הנגלה[4].
הרב משה וולפסון הקפיד למסור בישיבה שיעורי תניא, הוא שילב בהם דברי התעוררות וחיות חסידית.
קשרי רבותינו נשיאינו עם מנהלי וראשי הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]
אדמו"ר הריי"צ היה בקשר קרוב עם מנהלי הישיבה, ובאחת השנים בה התדרדר מצבה הכספי והיא עמדה בפני סכנת סגירה, השיג אדמו"ר הריי"צ את מלוא הסכום הדרוש לכיסוי חובות הישיבה והעניק אותו למנהלים כהלוואה. בכך הציל את הישיבה, תוך סיכון מוסדותיה של חב"ד ליובאוויטש[5].
כמו כן השפיע על מנהלי הישיבה למנות בראש הישיבה את החסיד ר' משה דובער ריבקין.
בוגרי הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב יעקב יהודה הכט
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אהרן סורסקי, שלוחא דרחמנא תנש"א
- המעגל נסגר בחברון, שבועון כפר חב"ד 1930 עמוד 50
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב משה מרינובסקי, "בימיי לא תיסגר אף ישיבה, לא ברוסיה ולא באמריקה!" - באתר שטורעם
- מסירות לתורה ולכל יהודי ראיון של חברת ג'ם עם הרב מאיר פלוטקין, המספר על הצלת הישיבה על ידי הרבי הריי"צ כפי ששמע זאת באירוע שנערך בישיבה
הערות שוליים
- ↑ דבורה מרים, כונתה בשם 'בובע קווין'. נולדה בדווינסק והתייתמה בגיל צעיר. היא נלקחה על ידי דוד שלה שפרס עליה את חסותו, ובהגיעה לגיל שידוך חיתן אותה עם בנו, אך חלפו עשר שנים מהחתונה ולא נולדו להם ילדים. הם ביקשו רשות מהגאון מרוגוצ'וב שיפסוק להם שמותר להם להתגרש והוא השיב שאף שעל פי הלכה הדבר מותר, הוא מציע להם כחסידים לנסוע לרבי, והם אכן נסעו לאדמו"ר הרש"ב שאמר להם "משנה מקום משנה מזל" והורה להם לנסוע לארצות הברית, ואכן הם נסעו על פי הוראתו לארצות הברית ונלדו להם שם שמונה ילדים. כשהגיעו הילדים לגיל חינוך רצתה להעניק להם חינוך יהודי שורשי ולא לפי רוח אמריקה, ופעלה להקמתו של המוסד החינוכי. זכתה לאריכות ימים מופלגה, ובגיל 80 עלתה לארץ הקודש והתגוררה ב'בתי אונגרין' שם נפטרה בשנת תשמ"ו בגיל 113, הנין שלה הוא הרב דני כהן, משלוחי הרבי בחברון.
- ↑ אומדן היהודים בארצות הברית בתקופה זו עומד על מספרים הנעים בין מליון למליון ורבע איש.
- ↑ זכרון לבני ישראל פרק כ"ו.
- ↑ הרב משה וולפסון, הקדמה לספר ליקוטי אורות.
- ↑ התמים גליון מב, תשרי-חשון תשע"ז, מסיפורי ר' משה פסח גולדמן. ראו גם בפסקה #קישורים חיצוניים