משתמש:הנחה/נושאים שונים: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (קטגוריה)
 
(3 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות)
שורה 10: שורה 10:
*היות והוא מחיוב המציאות, ולכן מציאותו היא בבחינת [[מציאות בלתי מציאות נמצא]] ולכן הוא באין ערוך לכל מציאות שהיא שהם בסוג מציאות אחרת ושונה בתכלית.{{מקור|ספר המאמרים תרנ"ט צאינה וראינה הא' בתחילתו, מאמר שבועות עטר"ת ועוד.}}
*היות והוא מחיוב המציאות, ולכן מציאותו היא בבחינת [[מציאות בלתי מציאות נמצא]] ולכן הוא באין ערוך לכל מציאות שהיא שהם בסוג מציאות אחרת ושונה בתכלית.{{מקור|ספר המאמרים תרנ"ט צאינה וראינה הא' בתחילתו, מאמר שבועות עטר"ת ועוד.}}
*
*
 
{{הערות שוליים}}
=היולי=
=בי"ע=
====הגדרה====
אם כי באופן רגיל מתייחסים עולמות ושלבים אלו לשלה שלבים ביצירת היש הנברא, ישנם שלה שלבים אלו הן בנוגע להמשכת ספירות דאצילות וזו עניינם של בי"ע דכללות, וכן הם קיימים בבריאת היש הגשמי כמבואר בראשונים שהוא בתהליך של בריאה (היולי) יצירה ועשיה.
'''היולי'''  הוא מונח בשפה היוונית (או בלשון הקודש - לדעת הרמב"ן - '''תהו''') המתייחס למציאות של כל דבר כפי שהוא במציאותו הבסיסית והראשונית כמציאות מופשטת מכל ציור ואיזשהו הגדרה. בהתייחסות להמשכה של [[כח]] הנמשך בדרך [[עילה ועלול]] '''כח היולי העצמי''' הוא הכח כפי שהוא כלול בשרשו ומקורו בדרגת התכללות הנעלית והנעלמה ביותר. בהתאם לכך, כל דרגה בכח שמצד פשיטותה נמשכים ממנה כוחות רבים שונים ומגוונים, נקראת גם כן'''כח היולי''' ביחס לכוחות אלו (אף שאינה פשוטה בתכלית).
=נושאים באחדות ה'=
 
==אינו מורכב==
היולי הוא ה"[[חומר]] הראשון" של כל דבר שאינו מצויר בשום [[צורה]], ולכן אינו במציאות ממשית היות ולא יתכן המצאות של חומר ללא צורה,{{מקור|לכאורה כתוב בפירוש ברמב"ן חומר דק וכו' ועוד}} אם זאת מציאותו קיימת ככח ובסיס לכל מיני אופני הצורות שיציירו חומר וכח זה ויבואו למציאות גלויה.{{מקור}}
לפי הרמב"ם (פ"ג מהלכות יסודי התורה) מצוות האחדות היא להאמין שאינו מורכב. אולם לפי ראשונים ותורת החסידות היא בגדר מצוות אמונה.
 
==יחו"ע==
וכן הוא גם בכוחות הנמשכים ממקורם שמציאותם מתחלת בעת היותם מצוירים בציור כח מסוים ופרטי (וכל עוד אין הגדרה ברורה למהות הכח, לא יתכן לומר כי ישנו כח) אלא שלכל כח ה[[עלול]] ישנו הדרגה בה הוא כלול בעצם מקורו - ה[[עילה]] ובה הוא כח פשוט לגמרי מציורי הכח הפרטי והוא כחומר ראשון לכל מיני הכוחות שיומשכו ממנו.
==יחו"ת==
 
==אחדות מלמעלה למטה ומלמטה למעלה==
====מאפיינים====
תרס"ג, תורת שלום ע"ב - שבועות עד.
ראה בכל להלן תער"ב חלק ב' עמוד תרנו.
==אחדות מלמטה וכו' (ב)==
*כלול
==התגלות בחי' שם אלוקים בעצמותו
*פשוט
==דעת עליו ותחתון==
:*אינו כמו כלל ופרט (שבועות עטר"ת)
==כולא קמיה כלא חשיב==
:*אמנם עכ"פ היולי לדבר (כי עמך ס"ו?) וראה בשבועות רנ"ט שלכן עצמות מושלל מהיולי ג"כ.
==אפס בלתך==
*אינו מציאות
==אין זולתך==
 
{{הערות שוליים}}
====דוגמאות====
[[קטגוריה:ערכים במרחב האישי]]
באופן כללי היולי מופיע בשלשה מקומות עיקריים{{הערה|בהתאם שלשת הסדרים של בריאה יצירה עשיה הקיימים, בי"ע דכללות בי"ע הפרטיים, ובי"ע של היש הגשמי.}}:
:א) בראשית האצלת ה[[ספירות]] ([[כלים]]) של [[עולם האצילות]]
:ב) בראשית התהוות ובריאת מציאות היש של נבראים ([[נפרד|נפרדים]])
:ג) חומר היולי שהוא ראשית ההתהוות של המציאות הגשמית בעולם העשיה הגשמי.
*עשר ספירות הגנוזות
*עקודים
*כתר
*חכמה דאצילות (ספרי המגיד)
*עולם הבריאה
:*פדה בשלום רנ"ט, תער"ב חלק א' שלב, חלק ג עמוד א'שפט.
*חומר היולי
:*רמב"ן בראשית, רמב"ם יסודי התורה פ"ג? (גולם אחד) ספורנו בראשית?
:*[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/541.htm אגרות קודש ג' תקמ"א].
 
====משלים====
*כוחות הכלולים בנפש
*כח השכל
*כח התנועה
*כח הצומח
 
==מ"מ==
*רמב"ן בראשית
*רנ"ט צאינה וראינה
*עטר"ת שבעות המאמר הג' (ושם במאמר כמדומה לחג הפסח)
*בהר בחוקותי נ"א בהערות.
*מורה נבוכים פרק כ"ו
*עץ חיים שער מא פרק ג', שער קיצור אבי"ע פרק י
*תורה אור ויקהל קיד ג.

גרסה אחרונה מ־18:04, 23 במאי 2021

עצמות[עריכה | עריכת קוד מקור]

שייכותו להתהוות העולמות[עריכה | עריכת קוד מקור]

התהוות היש דבי"ע היא רק בכח העצמות ש"הוא לבדו בכחו ויכולתו להוות יש מאין ואפס המוחלט"[1] אלא שכח זה אינו מהווה ישיר מן העצמות אלא באמצעות אור אין סוף שאור מעין המאור ועל ידי ספירת המלכות.

העצמות עצמו אם כי עליו נאמר "כי ממך הכל"[דרוש מקור] הוא עצמו למעלה לגמרי מגדר מקור ושורש אפילו באופן הכי דק לבריאה ולהתהוות, ושורש הראשון לכל העולמות הוא מאור אין סוף שהוא הארה בלבד ממנו ואין ערוך אליו כלל.

בהכרח לכך שהוא מופשט מכל גדר הבריאה אפי באופן הכי דק ישנם בחסידות כמה ביאורים:

הערות שוליים

  1. תניא - אגרת הקודש סימן כ.

בי"ע[עריכה | עריכת קוד מקור]

אם כי באופן רגיל מתייחסים עולמות ושלבים אלו לשלה שלבים ביצירת היש הנברא, ישנם שלה שלבים אלו הן בנוגע להמשכת ספירות דאצילות וזו עניינם של בי"ע דכללות, וכן הם קיימים בבריאת היש הגשמי כמבואר בראשונים שהוא בתהליך של בריאה (היולי) יצירה ועשיה.

נושאים באחדות ה'[עריכה | עריכת קוד מקור]

אינו מורכב[עריכה | עריכת קוד מקור]

לפי הרמב"ם (פ"ג מהלכות יסודי התורה) מצוות האחדות היא להאמין שאינו מורכב. אולם לפי ראשונים ותורת החסידות היא בגדר מצוות אמונה.

יחו"ע[עריכה | עריכת קוד מקור]

יחו"ת[עריכה | עריכת קוד מקור]

אחדות מלמעלה למטה ומלמטה למעלה[עריכה | עריכת קוד מקור]

תרס"ג, תורת שלום ע"ב - שבועות עד.

אחדות מלמטה וכו' (ב)[עריכה | עריכת קוד מקור]

==התגלות בחי' שם אלוקים בעצמותו

דעת עליו ותחתון[עריכה | עריכת קוד מקור]

כולא קמיה כלא חשיב[עריכה | עריכת קוד מקור]

אפס בלתך[עריכה | עריכת קוד מקור]

אין זולתך[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים