חיים שאולזון: הבדלים בין גרסאות בדף
(←תולדות חיים: לא ראוי להיות מוזכר כאן) |
אין תקציר עריכה |
||
| (30 גרסאות ביניים של 14 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''חיים | [[קובץ:אפח שאולזון.png|ממוזער|הרב חיים שאולזון מקבל מהרבי דולר לצדקה (ט' חשוון תש"נ)]] | ||
'''אלתר פרץ חיים שאולזון''' (יליד שנת [[תשי"ב]], 1952) הוא עיתונאי חרדי, המזהה את עצמו בדרך כלל עם חסידות חב"ד, מייסד ועורך העיתון '[[פנים חדשות (עיתון)|פנים חדשות]]'. | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[ה' באייר]] [[תשי"ב]] בשכונת מאה שערים בירושלים, לאביו ר' שמואל שאולזון, סגן ראש עיריית ירושלים מטעם סיעת אגודת ישראל, ונצר למשפחה של חסידי חב"ד. | נולד ב[[ה' באייר]] [[תשי"ב]] בשכונת מאה שערים בירושלים, לאביו ר' [[שמואל שאולזון]], סגן ראש עיריית ירושלים מטעם סיעת אגודת ישראל, ונצר למשפחה של חסידי חב"ד. | ||
בצעירותו למד בישיבת באר יעקב ובישיבת הנגב, ובשנת [[תשל" | בצעירותו למד בישיבת באר יעקב ובישיבת הנגב, ובשנת [[תשל"ג]] התחתן עם מאשה רבקה בתו של ר' חיים מאיר ליסטאקין, והחל לשרת ברבנות הצבאית ב[[צה"ל]]. | ||
לאחר סיום השירות הצבאי, שימש כעוזר פרלמנטרי של העסקן וחבר הכנסת מנחם פרוש, ובמקביל, ייסד וערך בטאון עצמאי בשם "צופר", שעסק בפוליטיקה פנים-חרדית, | לאחר סיום השירות הצבאי, שימש כעוזר פרלמנטרי של העסקן וחבר הכנסת מנחם פרוש, ובמקביל, ייסד וערך בטאון עצמאי בשם "צופר", שעסק בפוליטיקה פנים-חרדית, ונקט בעמדה חסידית ותקף בחריפות את מעשיהם של המתנגדים. בשנת [[תשמ"ד]] היגר לארצות הברית והתיישב בברוקלין. | ||
בשנת [[תשל"ט]] התפרסם נגד העיתון שבבעלותו מכתב משותף של גדולי הרבנים הליטאיים בו החרימו את השבועון | בשנת [[תשל"ט]] התפרסם נגד העיתון 'צופר' שבבעלותו מכתב משותף של גדולי הרבנים הליטאיים בו החרימו את השבועון כשהם אומרים ש"השבועון צופר אסור לבוא בקהל, הוא מלא רכילות, לשון הרע וליצנות גרועה וביזוי לתלמידי חכמים ולבני ישיבות". בעקבות מכתב זה, שינה את שם העיתון ל"צוהר", העיתון נסגר בשנת [[תשמ"ב]]. | ||
בשנת [[תשמ"ה]] ייסד את העיתון [[פנים חדשות (עיתון)|פנים חדשות]], שהתפרסם במקביל ב[[אידיש]] וב[[לשון הקודש]]. בדומה למטרתו של 'צופר', העיתון עסק בפוליטיקה פנים-חרדית, ותקף בחריפות אישים ופוליטיקאים. | |||
אחד המלחמות הראשיות שניהל היה מערכה על כבודה של חסידות חב"ד מול ההתקפות של חסידי סאטמר שהתלהמו באופן קיצוני באותה תקופה, כשבעקבות מלחמתו ניסו אנשי סאטמר לפגוע בו פיזית. באותה תקופה הרבי חיזק את ידיו, ומספר פעמים אמר לו כי "לפום צערא אגרא" ו"כאשר יענו אותו - כן ירבה וכן יפרוץ"{{הערה|יומן שנת הקהל תשמ"א עמוד 86.}}. | אחד המלחמות הראשיות שניהל היה מערכה על כבודה של חסידות חב"ד מול ההתקפות של חסידי סאטמר שהתלהמו באופן קיצוני באותה תקופה, כשבעקבות מלחמתו ניסו אנשי סאטמר לפגוע בו פיזית. באותה תקופה הרבי חיזק את ידיו, ומספר פעמים אמר לו כי "לפום צערא אגרא" ו"כאשר יענו אותו - כן ירבה וכן יפרוץ"{{הערה|[https://tablet.otzar.org/pages/?&restore=1&t=1637933089903&pagenum=81&book=141515 יומן שנת הקהל תשמ"א], עמוד 86.}}. | ||
אף | אף שבאותו מקרה לחם את מלחמתה של חב"ד, הרבי לא דגל בשיטה זו, וביקש ממנו לשנות את אופי כתיבתו, וכאשר עבר לפני הרבי בחלוקת דולרים, אמר לו הרבי: "עליך לכתוב דברים טובים על כל בני ישראל"{{הערה|[https://tablet.otzar.org/pages/?&restore=1&t=1637933348899&pagenum=84&book=27648 זורע צדקות מצמיח ישועות], עמ' 70.}}. | ||
כמו כן הגן על כבודה של חסידות חב"ד מול התקפותיהם של הליטאים. | |||
אף שבמשך שנים ארוכות נמנע מלכתוב בעיתונו כתבות שליליות העוסקות במלחמות הפנימיות בחסידות חב"ד, כאשר קמו מערערים על רבנותו של הרב [[יהודה קלמן מארלאו]], החל גם הוא לפרסם כתבות שנויות במחלוקת קשה העוסקות בעניינים פנים חב"דיים רגישים. | |||
במקביל | בשנת [[תשס"ח]] שינה את שם העיתון. במקביל הקים בלוג אינטרנט פעיל, שהחליף בשנת [[תשע"א]] את העיתון המודפס. | ||
במקביל לעיסוקו בעיתונות ופוליטיקה, משמש כרב בית כנסת ב[[פלטבוש]]. | |||
כבר שנים אשר מדי שבת מקבל בבית כנסת שלו תמימים המגיעים מ[[770]], ל[[הקהלת קהילות]], וחוזרים שיחה של הרבי וכו’. וכן מקיימים התוועדות לכבוד היומי דפגרא החסידיים (יו”ד שבט, י”ט כסלו וכיו”ב) שבה הרב שאולזון נואם על נושא היום וכו’. | |||
==משפחתו== | |||
בנו, ר' [[אבי שאולזון|אברהם ישראל (אבי) שאולזון]] - מראשי קהילת חב"ד ב[[מיאמי]], גביר חסידי, ומיוזמי ההילולא השנתית על ציון רבי לוי יצחק שניאורסון | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=70899 שאולזון: "מחכה להזדמנות לרדת על חב"ד ולא מצליח"] {{אינפו}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:שאולזון, חיים}} | {{מיון רגיל:שאולזון, חיים}} | ||
[[קטגוריה:חסידים | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:משפחת שאולזון]] | |||
[[קטגוריה:אנשי תקשורת]] | [[קטגוריה:אנשי תקשורת]] | ||
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]] | [[קטגוריה:סופרים חב"דיים]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ב]] | |||
גרסה אחרונה מ־19:02, 16 באפריל 2024
אלתר פרץ חיים שאולזון (יליד שנת תשי"ב, 1952) הוא עיתונאי חרדי, המזהה את עצמו בדרך כלל עם חסידות חב"ד, מייסד ועורך העיתון 'פנים חדשות'.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בה' באייר תשי"ב בשכונת מאה שערים בירושלים, לאביו ר' שמואל שאולזון, סגן ראש עיריית ירושלים מטעם סיעת אגודת ישראל, ונצר למשפחה של חסידי חב"ד.
בצעירותו למד בישיבת באר יעקב ובישיבת הנגב, ובשנת תשל"ג התחתן עם מאשה רבקה בתו של ר' חיים מאיר ליסטאקין, והחל לשרת ברבנות הצבאית בצה"ל.
לאחר סיום השירות הצבאי, שימש כעוזר פרלמנטרי של העסקן וחבר הכנסת מנחם פרוש, ובמקביל, ייסד וערך בטאון עצמאי בשם "צופר", שעסק בפוליטיקה פנים-חרדית, ונקט בעמדה חסידית ותקף בחריפות את מעשיהם של המתנגדים. בשנת תשמ"ד היגר לארצות הברית והתיישב בברוקלין.
בשנת תשל"ט התפרסם נגד העיתון 'צופר' שבבעלותו מכתב משותף של גדולי הרבנים הליטאיים בו החרימו את השבועון כשהם אומרים ש"השבועון צופר אסור לבוא בקהל, הוא מלא רכילות, לשון הרע וליצנות גרועה וביזוי לתלמידי חכמים ולבני ישיבות". בעקבות מכתב זה, שינה את שם העיתון ל"צוהר", העיתון נסגר בשנת תשמ"ב.
בשנת תשמ"ה ייסד את העיתון פנים חדשות, שהתפרסם במקביל באידיש ובלשון הקודש. בדומה למטרתו של 'צופר', העיתון עסק בפוליטיקה פנים-חרדית, ותקף בחריפות אישים ופוליטיקאים.
אחד המלחמות הראשיות שניהל היה מערכה על כבודה של חסידות חב"ד מול ההתקפות של חסידי סאטמר שהתלהמו באופן קיצוני באותה תקופה, כשבעקבות מלחמתו ניסו אנשי סאטמר לפגוע בו פיזית. באותה תקופה הרבי חיזק את ידיו, ומספר פעמים אמר לו כי "לפום צערא אגרא" ו"כאשר יענו אותו - כן ירבה וכן יפרוץ"[1].
אף שבאותו מקרה לחם את מלחמתה של חב"ד, הרבי לא דגל בשיטה זו, וביקש ממנו לשנות את אופי כתיבתו, וכאשר עבר לפני הרבי בחלוקת דולרים, אמר לו הרבי: "עליך לכתוב דברים טובים על כל בני ישראל"[2].
כמו כן הגן על כבודה של חסידות חב"ד מול התקפותיהם של הליטאים.
אף שבמשך שנים ארוכות נמנע מלכתוב בעיתונו כתבות שליליות העוסקות במלחמות הפנימיות בחסידות חב"ד, כאשר קמו מערערים על רבנותו של הרב יהודה קלמן מארלאו, החל גם הוא לפרסם כתבות שנויות במחלוקת קשה העוסקות בעניינים פנים חב"דיים רגישים.
בשנת תשס"ח שינה את שם העיתון. במקביל הקים בלוג אינטרנט פעיל, שהחליף בשנת תשע"א את העיתון המודפס.
במקביל לעיסוקו בעיתונות ופוליטיקה, משמש כרב בית כנסת בפלטבוש.
כבר שנים אשר מדי שבת מקבל בבית כנסת שלו תמימים המגיעים מ770, להקהלת קהילות, וחוזרים שיחה של הרבי וכו’. וכן מקיימים התוועדות לכבוד היומי דפגרא החסידיים (יו”ד שבט, י”ט כסלו וכיו”ב) שבה הרב שאולזון נואם על נושא היום וכו’.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בנו, ר' אברהם ישראל (אבי) שאולזון - מראשי קהילת חב"ד במיאמי, גביר חסידי, ומיוזמי ההילולא השנתית על ציון רבי לוי יצחק שניאורסון
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ יומן שנת הקהל תשמ"א, עמוד 86.
- ↑ זורע צדקות מצמיח ישועות, עמ' 70.