שיחת משתמש:הנחה/נושאים שונים: הבדלים בין גרסאות בדף

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-ישר כח על ההכנות לערך על היולי, רציתי לנסות לעזור לך, בכמה קישורים. (הייתי מוסיף הגדרה קצרה, אך אין בידי סיפק כעת...):
-*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48147&st=&pgnum=30 מהיברו בוקס, תתחיל משם ואילך].
-*[http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=1663 מאתר דעת].
-*זה לשון הרמב"ן (בראשית א, א):
-{{ציטוט|תוכן=ועתה שמע פירוש המקרא על פשוטו נכון וברור. הקב"ה ברא כל הנבראים מאפיסה מוחלטת. ואין אצלנו בלשון הקדש בהוצאת היש מאין אלא לשון "ברא"; ואין כל ה"נעשה" – תחת השמש או למעלה – הווה מן האין התחלה ראשונה. אבל הוציא מן האפס הגמור המוחלט יסוד דק מאד, אין בו ממש, אבל הוא כוח ממציא, מוכן לקבל הצורה ולצאת מן הכוח אל הפועל. והוא החומר הראשון, נקרא ליוונים "היולי". ואחר ההיולי לא ברא דבר, אבל יצר ועשה, כי ממנו המציא הכל והלביש הצורות ותיקן אותן.
-:ודע, כי השמים וכל אשר בהם – חומר אחד, והארץ וכל אשר בה – חומר אחד. והקב"ה ברא אלו שניהם מאין, ושניהם לבדם נבראים, והכל נעשים מהם.
-:והחומר הזה, שקראו היולי, נקרא בלשון הקדש "תֹּהוּ", והמלה נגזרה מלשונם (קידושין מ ב): "בתוהא על הראשונות". מפני שאם בא אדם לגזור בו שֵם, תוהא ונמלך לקוראו בשם אחר, כי לא לבש צורה שיתפש בה השם כלל. והצורה הנלבשת לחומר הזה נקראת בלשון הקדש "בֹּהוּ", והמלה מורכבת, כלומר "בּוֹ הוּא", כמלת "לֹא תוּכַל עֲשֹׂהוּ" (שמות יח יח), שמחוסר הו"ו והאל"ף, עֲשׂוֹ הוּא.
-:וזהו שאמר הכתוב (ישעיהו לד יא): "וְנָטָה עָלֶיהָ קַו תֹהוּ וְאַבְנֵי בֹהוּ", כי הוא הקו אשר בו יתחם האומן מחשבת בניינו ומה שיקוה לעשות, נגזר מן "קַוֵּה אֶל ה'" (תהלים כז יד), והאבנים הם צורות בבניין. וכן כתוב: "מֵאֶפֶס וָתֹהוּ נֶחְשְׁבוּ לוֹ" (ישעיהו מ יז), כי התוהו אחר האפס, ואיננו דבר. וכך אמרו בספר יצירה: "יצר מתהו ממש ועשה אינו ישנו".
-:ועוד אמרו במדרש רבי נחוניא בן הקנה (ספר הבהיר): אמר רבי ברכיה, מאי דכתיב: "והארץ היתה תהו ובהו"? מאי משמע "היתה"? שכבר היתה תהו. ומאי "בֹהוּ"? אלא תהו היתה, ומאי "תֹהוּ"? דבר המתהא בני אדם, וחזרה לבהו. ומאי "בֹהוּ"? דבר שיש בו ממש, דכתיב "בּוֹ הוּא".}}
-*[http://www.chabadlibrary.org/books/adhaam/pirush/54/index.htm ופה אדמו"ר האמצעי מסביר את הנושא].
-*[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/541.htm הערה של הרבי למישהו על מה שכתב בנוגע ליולי].
-• '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 14:37, כ"ח באייר, ה'תשע"ז ''<font size="1">(24 במאי למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
-:תודה, כה יתן וכה יוסיף, לציין מ"מ וציונים, ויהיה מועט המזיק את המרובה שבזמן המועט שבידינו נפעל גדולות ונצורות.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 15:13, 24 במאי 2017 (UTC)
-== הגדרה ==
-כאשר נבוא להגדיר את המושג 'היולי', יש להקדים יסוד להבנת מציאותו:
-אמרה המשנה במסכת אבות (ה, א) "בעשרה מאמרות נברא העולם ומה תלמוד לומר והלא במאמר אחד יכול להבראות אלא להפרע מן הרשעים שמאבדין את העולם שנברא בעשרה מאמרות וליתן שכר טוב לצדיקים שמקיימין את העולם שנברא בעשרה מאמרות".
-שאלת השאלות על משנה זו היא: מפני מה מתחייבים כליה על מוצר ששווה רק דיבר אחד כאילו פגמו בשווי עשרה? באה תורת החסידות ומבארת (אחד המקומות הוא דבר מלכות לפ' בהר בחוקותי): ישנם אכן שתי צורות של התהוות - מאמר אחד (בראשית) ועשרה מאמרות.
-המאמר האחד הוא עצם בריאת החומר הגשמי, חומר נטול צורה (עולם הבריאה - בעולמות). חומר זה מכונה ביוונית 'היולי'.
-כפי שגוש זהב יהיה 'היולי' לכל צורות הכלים שיעשו ממנו, ובו עצמו אין צורה של אף אחד מהם, וכפי שכח התנועה שביד היא 'היולי' לכל התנועות אף שאין בה כל ציור, כך (ובשונה מהם שהם 'יולי' מוגבלים) היולי הראשוני הוא החומר גלם לכל צורות ההתהוות.
-הרבי מתייחס לשאלה האם לשמים והארץ יש חומר 'היולי' זהה או לא, דבר שנוגע בדברי הרמב"ם (בהלכות יסודי התורה) האם 'ארבעת הגלמים' שנבראו מתחת גלגל הירח אכן שונים במהותם מהגלמים שמעל גלגל הירח.
-- זה כתבתי מזכרוני, וללא מראי מקומות, ואקווה שהועלתי במשהו.. בהצלחה!! • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 20:35, כ"ח באייר, ה'תשע"ז ''<font size="1">(24 במאי למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]

שיחת משתמש:הנחה/נושאים שונים: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־09:51, 26 במאי 2017

תפריט ניווט