שניאור זלמן שניאורסון (מוויעליז, לודז'): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(20 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
הרב '''חיים שניאור זלמן יוסף שניאורסאהן''' (מוויעליז, לודז') הנוע כ ר' זלמן לאדז'שער או רש"ז שניאורסאהן, ובבית רבותינו נשיאנו כינוה בשם "זש'אמע" היה נצר למשפחת [[בית רבי]], ומחשובי חסידי חב"ד בדור האחרון שלפני מלחמת העולם השניה.
הרב '''חיים שניאור זלמן יוסף שניאורסאהן''' (מכונה לעיתים בשם 'ר' זלמן ועליזשער' ולרוב בשם '''ר' זלמן לאדז'שער''' או '''רש"ז שניאורסאהן''', ובבית רבותינו נשיאנו כינוהו בשם '''זש'אמע'''; ? - [[י"ב בתמוז]] [[ת"ש]]) היה נצר למשפחת [[בית רבי]], ומחשובי חסידי חב"ד בדור האחרון שלפני [[מלחמת העולם השנייה]].


==יחוסו==
==תולדות חיים==
{{להשלים}}
הרב שניאור זלמן היה בנו של הרב יהודא ליב בן הרב [[שניאור שניאורסון (חתן אדמו"ר הצמח צדק)|שניאור]], אשר היה חתנו של אדמו"ר [[הצמח צדק]], ובנו של הרב [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)]], ומצד אמו היה בן הרבנית מרת גולדה שניאורסון בת של הרב החסיד ר' [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)]].
הרב שניאור זלמן היה בנו של הרב יהודא ליב בה"ר [[שניאור שניאורסון (חתן אדמו"ר הצמח צדק)|שניאור]], אשר היה חתנו של אדמו"ר [[הצמח צדק]], ובנו של הרב [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)]].
ומצד אימו הי' בת הרבנית מרת גאלדא בת של הרב החסיד ר' [[ברוך שלום]] בן כ"ק אדמו"ר [[הצמח צדק]].
==תולדותיו==
בילדותו התחנך ר' זלמן בהחצר בליובאוויטש במתיבתא חדא עם כ"ק אדמו"ר  מוהריי"צ, כבר אז בעודו נער צעיר ניכרו בו כישרונות מיוחדי, תפיסה מהירה וזיכרון נפלא, וכבר בגיל הילדות הי' ר' זלמן בקי בתנ"ך ובעין יעקב.


בחודש כסלו תרנ"ט נשא לאה את בתו של הגביר והעסקן המפורסם בי אלכסנדר דיסקין ע"ה.
בילדותו התחנך ר' זלמן בליובאוויטש יחד עם כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, כבר אז בעודו נער צעיר ניכרו בו כישרונות מיוחדי, תפיסה מהירה וזיכרון מיוחד, וכבר בגיל הילדות הי' ר' זלמן בקי בתנ"ך ובעין יעקב.
חתונתו הערכה בליאזנא ומסדר הקידושין הי' כ"ק אדמו"ר מהורש"ב.
בעת החתונה ושבעת ימי המשתה אמר כ"ק אמומוהרש"ב מספר מאמרים שהוזכר בענין ענין הנשואין.  


זכה להיות אצל הרבי [[מהר"ש]] בילדותו שבחנו בלימוד ונהנה ממנו מאוד, וברכו שיהי' גם ת"ח וגם גביר, וזכה לראות הברכה כל ימיו.
זכה להיות אצל הרבי [[מהר"ש]] בילדותו שבחנו בלימוד ונהנה ממנו מאוד, וברכו שיהי' גם תלמיד חכם וגם גביר, וזכה לראות הברכה כל ימיו.
היה מחשובי חסידי [[אדמו"ר הרש"ב]].


נמנה  כאחד מג' חשובי החסידים של הרבי הרש, יחד עם הרב [[מענדל חן]] והרב הקדוש המקובל [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של הרבי.
בחודש כסלו תרנ"ט נשא לאשה את בתו של הגביר אלכסנדר דיסקין. חתונתו נערכה בליאזנא ומסדר הקידושין היה [[אדמו"ר מהורש"ב]]. בעת החתונה ושבעת ימי המשתה אמר כ"ק אמו"ר מוהרש"ב מספר מאמרים שהוזכר בענין ענין הנשואין.


הי' בקשר עם גדולי ישראל כאדמו"ר בעל [[המנחת אלעזר]] ממונקאטש, אאדמו"ר מקומרנא, האדמו"ר מרזאדאל, שהתפעלו ממנו מאוד.
נמנה כאחד מג' חשובי החסידים של הרבי הרש"ב, יחד עם הרב [[מענדל חן]] והרב הקדוש המקובל [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של הרבי.


הי' חוזר דא"ח ברעוא דרעווין כל שבת כ ב' או ג' שעות, ובעת אמירת הדא"ח הי' מנותק מכל הסובבים אותו.
הי' בקשר עם גדולי ישראל כאדמו"ר בעל [[חיים אלעזר שפירא|המנחת אלעזר]] ממונקאטש, אאדמו"ר מקומרנא, האדמו"ר מרזאדאל, שהתפעלו ממנו מאוד.
הי' מתפלל שעות ארוכות בבכיות נראיות,


חשובי חסידי חב"ד כר' [[איצ'ע דער מתמיד]] ור' חאצע פייגין דברו עליו בהערכה גדולה.
חשובי חסידי חב"ד, ר' [[איצ'ע דער מתמיד]] ור' חאצע פייגין דברו עליו בהערכה גדולה. המשפיע המקובל הרב [[מנחם זאב גרינגלס]], היה תלמידו, והי' מספר עליו רבות, ממנו למד קבלה.
הי' מקבל מר' [[שולם הומאנער]], שהי' מקבל מר' [[הלל מפאריטש]] (הנק' שלום הלל'ס(,  


המשפיע המפורסם המקובל הרב [[מנחם זאב גרינגלס]], הי' תלמידו, והי' מספר עליו רבות, ממנו למד קבלה.
כתב הרבה כתבי חסידות, אך חלק גדול מהם שרף. היה בקיא עצום, וכל דבר שאמר או כתב היה מביא מראה מקומות מדוייקים.


כתב הרבי כתבי חסידות, אך חלק גדול מהם שרף, והנוספים אינם בידנו לע"ע.
נפטר ב[[י"ב תמוז]] [[ת"ש]] בגטו לודז'.
הי' בקיא עצום, וכל דבר שאמר או כתב הי' מביא מראה מקומות מדוייקים.


==לקריאה נוספת==
* "סיפורי התוועדויות" מאת תלמידו הרב [[מנחם זאב גרינגלס]], עמוד 438 ואילך.


נלב"ע [[י"ב תמוז]] [[ת"ש]] בגטו לודז'.
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק]]
 
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת ת"ש]]
==לקריאה נוספת==
הספר "סיפורי התוועדויות" מתלמידו הרב [[מנחם זאב גרינגלס]], עמוד 438 ואילך.
[[קטגוריה:בית רבי]]

גרסה אחרונה מ־11:19, 19 בנובמבר 2021

הרב חיים שניאור זלמן יוסף שניאורסאהן (מכונה לעיתים בשם 'ר' זלמן ועליזשער' ולרוב בשם ר' זלמן לאדז'שער או רש"ז שניאורסאהן, ובבית רבותינו נשיאנו כינוהו בשם זש'אמע; ? - י"ב בתמוז ת"ש) היה נצר למשפחת בית רבי, ומחשובי חסידי חב"ד בדור האחרון שלפני מלחמת העולם השנייה.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב שניאור זלמן היה בנו של הרב יהודא ליב בן הרב שניאור, אשר היה חתנו של אדמו"ר הצמח צדק, ובנו של הרב מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי), ומצד אמו היה בן הרבנית מרת גולדה שניאורסון בת של הרב החסיד ר' ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק).

בילדותו התחנך ר' זלמן בליובאוויטש יחד עם כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, כבר אז בעודו נער צעיר ניכרו בו כישרונות מיוחדי, תפיסה מהירה וזיכרון מיוחד, וכבר בגיל הילדות הי' ר' זלמן בקי בתנ"ך ובעין יעקב.

זכה להיות אצל הרבי מהר"ש בילדותו שבחנו בלימוד ונהנה ממנו מאוד, וברכו שיהי' גם תלמיד חכם וגם גביר, וזכה לראות הברכה כל ימיו.

בחודש כסלו תרנ"ט נשא לאשה את בתו של הגביר אלכסנדר דיסקין. חתונתו נערכה בליאזנא ומסדר הקידושין היה אדמו"ר מהורש"ב. בעת החתונה ושבעת ימי המשתה אמר כ"ק אמו"ר מוהרש"ב מספר מאמרים שהוזכר בענין ענין הנשואין.

נמנה כאחד מג' חשובי החסידים של הרבי הרש"ב, יחד עם הרב מענדל חן והרב הקדוש המקובל לוי יצחק שניאורסון אביו של הרבי.

הי' בקשר עם גדולי ישראל כאדמו"ר בעל המנחת אלעזר ממונקאטש, אאדמו"ר מקומרנא, האדמו"ר מרזאדאל, שהתפעלו ממנו מאוד.

חשובי חסידי חב"ד, ר' איצ'ע דער מתמיד ור' חאצע פייגין דברו עליו בהערכה גדולה. המשפיע המקובל הרב מנחם זאב גרינגלס, היה תלמידו, והי' מספר עליו רבות, ממנו למד קבלה.

כתב הרבה כתבי חסידות, אך חלק גדול מהם שרף. היה בקיא עצום, וכל דבר שאמר או כתב היה מביא מראה מקומות מדוייקים.

נפטר בי"ב תמוז ת"ש בגטו לודז'.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]