ברייתא – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – "משא"כ" ב־"מה שאין כן" |
אין תקציר עריכה |
||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==החילוק בין ברייתא למשנה== | ==החילוק בין ברייתא למשנה== | ||
במדרש מובא "ושמנים פילגשים אלו ברייתות". בחסידות מבואר כי כינוי פילגש מורה על הארה חיצונית, כי ענין הברייתא היא לבאר המשנה בפרטיות | במדרש מובא "ושמנים פילגשים אלו ברייתות". בחסידות מבואר כי כינוי פילגש מורה על הארה חיצונית, כי ענין הברייתא היא לבאר המשנה בפרטיות יותר כדי שיובן גם לתלמידים שאינן גדולים כל כך כי לחכמים גדולים די במשנה לחוד, שבאמת נרמז במשנה כל פרטי הדינים שבברייתא, כמאמר [[אילפא]] "מי איכא מידי בברייתא דלא פשיטנא ליה ממתניתין כו'", רק שרק אילפא שהיה חכם גדול יוכל להבין ברמז את האמור במשנה באופן סתום, ושמו מעיד עליו לשון "אאלפך חכמה". אבל שאר תלמידים לא יבינו כלל את האמור במשנה ללא הברייתא, וכ"ש בדורות המאוחרים יותר שנתמעטו הלבבות לכן הוצרכו לבאר בגמרא את המשנה בפרטיות יותר. | ||
הענין משול להשפעה מרב לתלמיד, שכדי שיבין התלמיד צריך הרב לשית עצות בנפשו איך להשפיע לו, שיוכל לקבל, וצריך לומר לו לאט לאט כפי הבנתו של התלמיד, ולקצר ולהעלים עומק המושכל עד שיהיה ביכולת המקבל להכיל ההשפעה. וזהו לשון ברייתא, לשון "חוץ", כי באופן זה ההשפעה הוא לזולתו לבר מגופא. | הענין משול להשפעה מרב לתלמיד, שכדי שיבין התלמיד צריך הרב לשית עצות בנפשו איך להשפיע לו, שיוכל לקבל, וצריך לומר לו לאט לאט כפי הבנתו של התלמיד, ולקצר ולהעלים עומק המושכל עד שיהיה ביכולת המקבל להכיל ההשפעה. וזהו לשון ברייתא, לשון "חוץ", כי באופן זה ההשפעה הוא לזולתו לבר מגופא. | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
==מעלתה של הברייתא על פני המשנה== | ==מעלתה של הברייתא על פני המשנה== | ||
המשנה נקרא עיר והברייתא היא בחינת [[שדה]], לשון בר חוץ לעיר. במבט חיצוני נראה שהעיר חשובה יותר, שהרי בה מגורי אנשי העיר. אך כאשר מתבוננים במבט פנימי, ה[[שדה]] הוא העיקר, כי משם החיות; שם צומחת התבואה והפירות. כך הברייתא מחיה המשנה ומבארת ההלכה יותר בפרט היאך לעשות, ואילו המורים מתוך המשנה לבדה נקראים "מבלי עולם", מכיון שהמשנה אינה מפרטת את כל ההלכות די הצורך{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/5/17b&search=%D7%A9%D7%93%D7%94 תורה אור,חיי שרה,יז,ב]}}. | המשנה נקרא עיר והברייתא היא בחינת [[שדה]], לשון בר חוץ לעיר. במבט חיצוני נראה שהעיר חשובה יותר, שהרי בה מגורי אנשי העיר. אך כאשר מתבוננים במבט פנימי, ה[[שדה]] הוא העיקר, כי משם החיות; שם צומחת התבואה והפירות. כך הברייתא מחיה המשנה ומבארת ההלכה יותר בפרט היאך לעשות, ואילו המורים מתוך המשנה לבדה נקראים "מבלי עולם", מכיון שהמשנה אינה מפרטת את כל ההלכות די הצורך{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/5/17b&search=%D7%A9%D7%93%D7%94 תורה אור, חיי שרה, יז, ב]}}. | ||
==בספירות== | ==בספירות== | ||
מבואר בזהר פקודי (דרנ"ח א') שהברייתות הם נקראים חמוקי יריכיך והיינו כי ה[[משניות]] הם מבחינת חג"ת שהוא בחינת גופא וברייתא הוא ענין לבר מגופא דהיינו בחינת נה"י אלא שהם פרק העליון שבנה"י{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/40/44b&search=%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%90 ליקוטי תורה שיר השירים,מד ב]}} | מבואר בזהר פקודי (דרנ"ח א') שהברייתות הם נקראים חמוקי יריכיך והיינו כי ה[[משניות]] הם מבחינת חג"ת שהוא בחינת גופא וברייתא הוא ענין לבר מגופא דהיינו בחינת נה"י אלא שהם פרק העליון שבנה"י{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/40/44b&search=%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%90 ליקוטי תורה שיר השירים, מד ב]}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מושגים כלליים]] | [[קטגוריה:מושגים כלליים]] | ||
[[en:Braita]] | |||