![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
אהל רח"ל – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – "ע"י" ב־"על ידי" |
אין תקציר עריכה |
||
| (33 גרסאות ביניים של 13 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:אהל רחל שער.jpg|שמאל|ממוזער| | [[קובץ:אהל רחל שער.jpg|שמאל|ממוזער|200px|שער הספר הראשון]] | ||
'''אהל רחל''' הוא ספר ביבליוגרפי הכולל מאמרים ומחקרים מאת החוקר החסידי ר' [[חיים ליברמן]], מזכירו של [[הרבי הריי"צ]], שפורסמו בזמנים שונים בכתבי עת שונים. | |||
לקראת הגיעו לגיל גבורות, החל לכנס את מאמריו | == הוצאה לאור == | ||
ר' [[חיים ליברמן]], החוקר והספרן החב"די, פרסם לאורך השנים מאות מאמרים בכתבי עת, העוסקים במחקר וביבליוגרפיה, מתוקף תפקידו כספרן הראשי בספרייתו האישית של [[אדמו"ר הריי"צ]]. לקראת הגיעו לגיל גבורות, החל לכנס את מאמריו בסיוע החוקר ר' [[יהושע מונדשיין]]. הכרך הראשון יצא לאור בשנת [[תש"מ]] וכלל מאמרים ומחקרים שפורסמו ב[[לשון הקודש]]. ליברמן בחר בשם הספר אהל רחל על שם אמו רחל, ובראשי תיבותיו נרמז שמו ושם ארוסתו שנרצחה ב[[השואה|שואה]]. | |||
היוזמה להדפסת הספר באה מר' [[זלמן חנין]], שפעל לפי הוראת [[הרבי]], אשר אף מימן בעצמו את ההוצאה לאור באמצעותו. לעיתים, לפני נסיעתו של הרבי ל[[אוהל]], ביקש מר' זלמן דיווח על ההתקדמות בעריכת הספר. | |||
הכרך השני בסדרה יצא לאור בשנת [[תשמ"א]] וכלל מאמרים שנכתבו ב[[אידיש]]. הכרך השלישי, שראה אור בשנת [[תשד"מ]], הוא תרגום ל[[לשון הקודש]] של הכרך השני, שנערך על ידי ר' [[יהושע מונדשיין]]. | |||
הספר | == תוכן הספר == | ||
=== חלק א' === | |||
הכרך הראשון פותח בסדרת מאמרים תחת הכותרת "כיצד חוקרים חסידות בישראל", שבה מבקר ר' חיים ליברמן את החוקר [[גרשם שלום]] ואת תלמידיו. לטענתו, חקר ה[[חסידות]] צריך להיעשות על ידי חסידים ולא על ידי מי שעזבו את שמירת התורה והמצוות.{{הערה|"שורת הדין מחייבת שבמקצוע זה יטפלו בעלי המקצוע המומחים לדבר, כלומר החסידים בעצמם", אהל רחל, כרך א', עמ' 1}} במאמריו מצביע ליברמן על ליקויים במחקריהם של שלום ותלמידיו, כגון הטענה שגדולי ישראל נחשדו ב[[שבתי צבי|שבתאות]], או שרבי [[יעקב יוסף כץ]] זייף מדרש חז"ל.{{הערה|אהל רחל, כרך א', פרק א'}} עיקר טענותיו הן נגד סברותיו של שלום, שלפיהן הספרים נזד הדמע ו־משמרת קודש נכתבו נגד [[הבעל שם טוב]]. ליברמן סותר טענות אלו וטוען שמטרת שלום הייתה לחדש חידושים, גם אם אינם נכונים.{{הערה|שם, פרקים ב', ג', ד'}} | |||
בהמשך מבאר ליברמן את אגרת [[אדמו"ר הזקן]] "וצדקה כנחל איתן" וחולק על פירושו של הרב [[יצחק אביגדור אורנשטיין]].{{הערה|שם, "אגרת אדמו"ר הזקן וצדקה כנחל איתן"}} כמו כן, הוא סותר את טענת החוקר [[חיים דב פרידברג]], שספר אגרות קודש של [[רבי מנחם מנדל מוויטבסק]] הודפס בשנת [[תק"ס]], וטוען כי הדפסתו הייתה בשנת [[תק"ע]].{{הערה|שם, "ספר אגרות קודש"}} בהמשך מביא ליברמן את תולדות רבנותו של [[רבי לוי יצחק מברדיטשוב]], מסביר את סיבת התיישבותו של [[רבי נחמן מברסלב]] ב[[אומן]], ואת יחס [[חב"ד]] לספרי [[הרמח"ל]].{{הערה|שם, עמ' 54–74}} | |||
חלק נרחב בספר עוסק בחקר בתי הדפוס העבריים וספרים רבים.{{הערה|אהל רחל, כרך א', עמ' 79–461}} בחלק נוסף עוסק ליברמן בחקר אישים, ומבאר את יחסו של בעל חיי אדם ל[[הגר"א]], וקובע כי מחבר הספר מילין דרבנן הוא ר' [[ישראל מזאמוטש]]. כמו כן, הוא מציין כי המשכיל הירש צבי הורביץ התנצר באנגליה.{{הערה|שם, עמ' 461–511}} במאמר "דמיונות וחוסר אחריות של ביבליוגרף", מאשים ליברמן את החוקר [[חיים דב פרידברג]] ברשלנות ובטעויות בספריו.{{הערה|שם, עמ' 481}} | |||
== | === חלק ב' === | ||
הכרך השני כולל ארבעה מדורים: "בפרוזדור של החסידות", "עניינים ספרותיים-היסטוריים", "בשדה המחבר של יידיש", וכעשרה מאמרים שנשמטו מהכרך הראשון.{{הערה|מתוך הקדמה}} הכרך נכתב ב[[אידיש]], כמחווה לשפת אבותינו שבה דיברו יהודים במשך אלף שנים.{{הערה|שם}} בין המאמרים: "לשאלת יחס החסידות ללשון היידיש" ו־"בדיה ואמת בדבר בתי הדפוס החסידיים", שבהם סותר ליברמן את הטענות שהחסידים השתמשו באידיש ובבתי דפוס להפצת ה[[חסידות]].{{הערה|שם, עמ' 1 ואילך}} מאמר נוסף ממשיך את הדיון על סיבת התיישבותו של [[רבי נחמן מברסלב]] ב[[אומן]].{{הערה|שם, עמ' 310}} מאמרים נוספים עוסקים בחקר הרב [[יחיאל מיכל עפשטיין]] ובזהות מחברי ספרים שונים.{{הערה|שם, עמ' 340, 391–407}} | |||
=== חלק ג' === | |||
הכרך השלישי הוא גרסה עברית של החלק השני, שנכתב במקור באידיש ותורגם בידי ר' [[יהושע מונדשיין]]. מרבית תוכנו זהה לכרך ב', אך נוספו בו נספחים עשירים הכוללים צילומים ביבליוגרפיים, תיקונים, הוספות, מפתחות מפורטים לשלושת הכרכים, ופרק "זוטות" עם פריטי מחקר קצרים בנושאים ביבליוגרפיים והיסטוריים מגוונים. | |||
== ביקורת == | |||
מאמריו של ר' חיים ליברמן נגד החוקר [[גרשם שלום]] עוררו ביקורת רבה מצד שלום ותלמידיו, שטענו כי גישתו של ליברמן, שלפיה רק חסידים ראויים לחקור את ה[[חסידות]], עלולה לסלף את המציאות.{{הערה|[[דוד אסף]], "על שלושה חוקרי חסידות", מדעי היהדות 31, תשנ"א, עמ' 109–111}} במכתב למהלמן הסביר ליברמן כי ביקורתו החריפה נגד שלום נבעה מצורך השעה, אך הוא דחה הצעה לפרסם את מאמריו בקונטרס נפרד מחשש שייתפס כבעל מדון.{{הערה|המכתב התפרסם בנספח הביבליוגרפי של [[דוד אסף]], השלב האחרון, עמ' 89–90}} עם זאת, שלום הסכים עם חלק ממאמרו של ליברמן "בדיה ואמת בדבר בתי הדפוס החסידיים", למעט נקודה אחת.{{הערה|המאמר התפרסם במקור ביידיש, ייווא בלעטער 34, תש"י, עמ' 182–208, ולאחר מכן בתרגום לעברית באהל רחל, כרך ג', עמ' 14–100, עם נספחים ואיורים בעמ' 100–309. מכתבו של שלום לליברמן מובא אצל דוד אסף, השלב האחרון, עמ' 86–87}} | |||
לגבי ספריו של גרשם שלום כתב [[הרבי]]: | |||
{{ציטוטון|להזהר שלא לעודד קריאת ספרים בלתי רצויים - ולכן להשמיט ההשוואות, הניגוד או הציונים לספרי גרשם שלום, הורודצקי, דקארט וכיו"ב}}{{הערה|[[פתקים משולחנו של הרבי (ספר)|פתקים משולחנו של הרבי]], חלק ג', עמ' 324}} | |||
== חשיבות הספר == | |||
''אהל רחל'' נחשב ליצירה מרכזית בתחום חקר החסידות והביבליוגרפיה היהודית. תרומתו של ר' חיים ליברמן מתבטאת בשילוב נדיר של ידע תורני מעמיק, בקיאות בחומר היסטורי וביקורת מדעית נוקבת. דרך מאמריו, ליברמן פיתח שיח מחודש עם חוקרי האקדמיה, ולעיתים גם עמד מולם בעוז – תוך שימור נאמנותו למסורת החסידית והעברת תובנות ייחודיות מתוך עולמה. | |||
== לקריאה נוספת == | |||
טוביה פרשל, '''אהל רח"ל – לר' חיים ליברמן איש החקר החב"די''', בטאון [[הצפירה]], ט"ו תמוז תשמ"א | |||
== קישורים חיצוניים == | |||
הספר באתר [[היברו בוקס]]: '''[http://www.hebrewbooks.org/24647 חלק א'] [http://www.hebrewbooks.org/24648 חלק ב'] [http://www.hebrewbooks.org/24649 חלק ג']''' | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:ספרי ביבליוגרפיה]] | [[קטגוריה:ספרי ביבליוגרפיה]] | ||
[[קטגוריה:ספרי מחקר ועיון]] | [[קטגוריה:ספרי מחקר ועיון]] | ||
[[קטגוריה:ספרי חסידים]] | [[קטגוריה:ספרי חסידים]] | ||
גרסה אחרונה מ־21:39, 9 ביוני 2025
אהל רחל הוא ספר ביבליוגרפי הכולל מאמרים ומחקרים מאת החוקר החסידי ר' חיים ליברמן, מזכירו של הרבי הריי"צ, שפורסמו בזמנים שונים בכתבי עת שונים.
הוצאה לאור[עריכה | עריכת קוד מקור]
ר' חיים ליברמן, החוקר והספרן החב"די, פרסם לאורך השנים מאות מאמרים בכתבי עת, העוסקים במחקר וביבליוגרפיה, מתוקף תפקידו כספרן הראשי בספרייתו האישית של אדמו"ר הריי"צ. לקראת הגיעו לגיל גבורות, החל לכנס את מאמריו בסיוע החוקר ר' יהושע מונדשיין. הכרך הראשון יצא לאור בשנת תש"מ וכלל מאמרים ומחקרים שפורסמו בלשון הקודש. ליברמן בחר בשם הספר אהל רחל על שם אמו רחל, ובראשי תיבותיו נרמז שמו ושם ארוסתו שנרצחה בשואה.
היוזמה להדפסת הספר באה מר' זלמן חנין, שפעל לפי הוראת הרבי, אשר אף מימן בעצמו את ההוצאה לאור באמצעותו. לעיתים, לפני נסיעתו של הרבי לאוהל, ביקש מר' זלמן דיווח על ההתקדמות בעריכת הספר.
הכרך השני בסדרה יצא לאור בשנת תשמ"א וכלל מאמרים שנכתבו באידיש. הכרך השלישי, שראה אור בשנת תשד"מ, הוא תרגום ללשון הקודש של הכרך השני, שנערך על ידי ר' יהושע מונדשיין.
תוכן הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]
חלק א'[עריכה | עריכת קוד מקור]
הכרך הראשון פותח בסדרת מאמרים תחת הכותרת "כיצד חוקרים חסידות בישראל", שבה מבקר ר' חיים ליברמן את החוקר גרשם שלום ואת תלמידיו. לטענתו, חקר החסידות צריך להיעשות על ידי חסידים ולא על ידי מי שעזבו את שמירת התורה והמצוות.[1] במאמריו מצביע ליברמן על ליקויים במחקריהם של שלום ותלמידיו, כגון הטענה שגדולי ישראל נחשדו בשבתאות, או שרבי יעקב יוסף כץ זייף מדרש חז"ל.[2] עיקר טענותיו הן נגד סברותיו של שלום, שלפיהן הספרים נזד הדמע ו־משמרת קודש נכתבו נגד הבעל שם טוב. ליברמן סותר טענות אלו וטוען שמטרת שלום הייתה לחדש חידושים, גם אם אינם נכונים.[3]
בהמשך מבאר ליברמן את אגרת אדמו"ר הזקן "וצדקה כנחל איתן" וחולק על פירושו של הרב יצחק אביגדור אורנשטיין.[4] כמו כן, הוא סותר את טענת החוקר חיים דב פרידברג, שספר אגרות קודש של רבי מנחם מנדל מוויטבסק הודפס בשנת תק"ס, וטוען כי הדפסתו הייתה בשנת תק"ע.[5] בהמשך מביא ליברמן את תולדות רבנותו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב, מסביר את סיבת התיישבותו של רבי נחמן מברסלב באומן, ואת יחס חב"ד לספרי הרמח"ל.[6]
חלק נרחב בספר עוסק בחקר בתי הדפוס העבריים וספרים רבים.[7] בחלק נוסף עוסק ליברמן בחקר אישים, ומבאר את יחסו של בעל חיי אדם להגר"א, וקובע כי מחבר הספר מילין דרבנן הוא ר' ישראל מזאמוטש. כמו כן, הוא מציין כי המשכיל הירש צבי הורביץ התנצר באנגליה.[8] במאמר "דמיונות וחוסר אחריות של ביבליוגרף", מאשים ליברמן את החוקר חיים דב פרידברג ברשלנות ובטעויות בספריו.[9]
חלק ב'[עריכה | עריכת קוד מקור]
הכרך השני כולל ארבעה מדורים: "בפרוזדור של החסידות", "עניינים ספרותיים-היסטוריים", "בשדה המחבר של יידיש", וכעשרה מאמרים שנשמטו מהכרך הראשון.[10] הכרך נכתב באידיש, כמחווה לשפת אבותינו שבה דיברו יהודים במשך אלף שנים.[11] בין המאמרים: "לשאלת יחס החסידות ללשון היידיש" ו־"בדיה ואמת בדבר בתי הדפוס החסידיים", שבהם סותר ליברמן את הטענות שהחסידים השתמשו באידיש ובבתי דפוס להפצת החסידות.[12] מאמר נוסף ממשיך את הדיון על סיבת התיישבותו של רבי נחמן מברסלב באומן.[13] מאמרים נוספים עוסקים בחקר הרב יחיאל מיכל עפשטיין ובזהות מחברי ספרים שונים.[14]
חלק ג'[עריכה | עריכת קוד מקור]
הכרך השלישי הוא גרסה עברית של החלק השני, שנכתב במקור באידיש ותורגם בידי ר' יהושע מונדשיין. מרבית תוכנו זהה לכרך ב', אך נוספו בו נספחים עשירים הכוללים צילומים ביבליוגרפיים, תיקונים, הוספות, מפתחות מפורטים לשלושת הכרכים, ופרק "זוטות" עם פריטי מחקר קצרים בנושאים ביבליוגרפיים והיסטוריים מגוונים.
ביקורת[עריכה | עריכת קוד מקור]
מאמריו של ר' חיים ליברמן נגד החוקר גרשם שלום עוררו ביקורת רבה מצד שלום ותלמידיו, שטענו כי גישתו של ליברמן, שלפיה רק חסידים ראויים לחקור את החסידות, עלולה לסלף את המציאות.[15] במכתב למהלמן הסביר ליברמן כי ביקורתו החריפה נגד שלום נבעה מצורך השעה, אך הוא דחה הצעה לפרסם את מאמריו בקונטרס נפרד מחשש שייתפס כבעל מדון.[16] עם זאת, שלום הסכים עם חלק ממאמרו של ליברמן "בדיה ואמת בדבר בתי הדפוס החסידיים", למעט נקודה אחת.[17]
לגבי ספריו של גרשם שלום כתב הרבי: "להזהר שלא לעודד קריאת ספרים בלתי רצויים - ולכן להשמיט ההשוואות, הניגוד או הציונים לספרי גרשם שלום, הורודצקי, דקארט וכיו"ב"[18]
חשיבות הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]
אהל רחל נחשב ליצירה מרכזית בתחום חקר החסידות והביבליוגרפיה היהודית. תרומתו של ר' חיים ליברמן מתבטאת בשילוב נדיר של ידע תורני מעמיק, בקיאות בחומר היסטורי וביקורת מדעית נוקבת. דרך מאמריו, ליברמן פיתח שיח מחודש עם חוקרי האקדמיה, ולעיתים גם עמד מולם בעוז – תוך שימור נאמנותו למסורת החסידית והעברת תובנות ייחודיות מתוך עולמה.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
טוביה פרשל, אהל רח"ל – לר' חיים ליברמן איש החקר החב"די, בטאון הצפירה, ט"ו תמוז תשמ"א
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הספר באתר היברו בוקס: חלק א' חלק ב' חלק ג'
הערות שוליים
- ^ "שורת הדין מחייבת שבמקצוע זה יטפלו בעלי המקצוע המומחים לדבר, כלומר החסידים בעצמם", אהל רחל, כרך א', עמ' 1
- ^ אהל רחל, כרך א', פרק א'
- ^ שם, פרקים ב', ג', ד'
- ^ שם, "אגרת אדמו"ר הזקן וצדקה כנחל איתן"
- ^ שם, "ספר אגרות קודש"
- ^ שם, עמ' 54–74
- ^ אהל רחל, כרך א', עמ' 79–461
- ^ שם, עמ' 461–511
- ^ שם, עמ' 481
- ^ מתוך הקדמה
- ^ שם
- ^ שם, עמ' 1 ואילך
- ^ שם, עמ' 310
- ^ שם, עמ' 340, 391–407
- ^ דוד אסף, "על שלושה חוקרי חסידות", מדעי היהדות 31, תשנ"א, עמ' 109–111
- ^ המכתב התפרסם בנספח הביבליוגרפי של דוד אסף, השלב האחרון, עמ' 89–90
- ^ המאמר התפרסם במקור ביידיש, ייווא בלעטער 34, תש"י, עמ' 182–208, ולאחר מכן בתרגום לעברית באהל רחל, כרך ג', עמ' 14–100, עם נספחים ואיורים בעמ' 100–309. מכתבו של שלום לליברמן מובא אצל דוד אסף, השלב האחרון, עמ' 86–87
- ^ פתקים משולחנו של הרבי, חלק ג', עמ' 324