ישראל מפולוצק: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "צדקה " ב־"צדקה ") |
מ (החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}") |
||
| (3 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב ה[[צדיק]] ר' '''ישראל מפולוצק''' | הרב ה[[צדיק]] ר' '''ישראל מפולוצק''' היה תלמידו של [[המגיד ממזריטש]]. שותף ל[[אדמו"ר הזקן]] ור' [[מנחם מענדל מויטבסק]] להנהגת החסידות בליטא. נואם ודרשן מצוין, בעל כשרונות ארגוניים. | ||
== תולדות חיים == | |||
בשנת [[תקל"ז]] עלה יחד עם ר' מנחם מענדל ל[[ארץ הקודש]], ועמד בראש קהילת החסידים ב[[צפת]]. | בשנת [[תקל"ז]] עלה יחד עם ר' מנחם מענדל ל[[ארץ הקודש]], ועמד בראש קהילת החסידים ב[[צפת]]. | ||
| שורה 9: | שורה 10: | ||
מקושטא נסע לרוסיה. על ידי תעמולה רחבה, בכתב ובעל-פה, הצליח למשוך לפעולה מספר ניכר של רבנים וגבאי-[[צדקה]] חרוצים ובראשם צדיקים מפורסמים. בכל רחבי המדינה ייסד והתקין "מעמדות" - מוסד [[צדקה]] קבוע ובעל חשיבות עבור אנ"ש בארץ-ישראל. | מקושטא נסע לרוסיה. על ידי תעמולה רחבה, בכתב ובעל-פה, הצליח למשוך לפעולה מספר ניכר של רבנים וגבאי-[[צדקה]] חרוצים ובראשם צדיקים מפורסמים. בכל רחבי המדינה ייסד והתקין "מעמדות" - מוסד [[צדקה]] קבוע ובעל חשיבות עבור אנ"ש בארץ-ישראל. | ||
בדעתו היה לבסס את מפעלו בחו"ל ולחזור לאה"ק, אולם לא אסתייע מילתא, לפתע חלה ונפטר בשנת [[תק"מ]] בעיר [[פאסטוב]] ונקבר שם על יד קברו של רבי [[אברהם המלאך]]. | בדעתו היה לבסס את מפעלו בחו"ל ולחזור לאה"ק, אולם לא אסתייע מילתא, לפתע חלה ונפטר בשנת [[תק"מ]]{{הערה|(ע"פ מכתבי [[מנחם מענדל מוויטבסק|רמ"מ מוויטבסק]] המובאים בספר בית רבי, פטירתו הייתה בין השנים תקמ"ב-תקמ"ד).}} בעיר [[פאסטוב]] ונקבר שם על יד קברו של רבי [[אברהם המלאך]]. | ||
{{קרדיט|"ספר החסידות", [[תש"ז]]}} | |||
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]] [[קטגוריה:רבנים]] | [[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]] | ||
[[קטגוריה:רבנים]] | |||
גרסה אחרונה מ־06:19, 18 בנובמבר 2024
הרב הצדיק ר' ישראל מפולוצק היה תלמידו של המגיד ממזריטש. שותף לאדמו"ר הזקן ור' מנחם מענדל מויטבסק להנהגת החסידות בליטא. נואם ודרשן מצוין, בעל כשרונות ארגוניים.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תקל"ז עלה יחד עם ר' מנחם מענדל לארץ הקודש, ועמד בראש קהילת החסידים בצפת.
באותם שנים יצא להגן על כבוד חברו-רבו, אדמו"ר הזקן ועל כבוד חב"ד.
לרגל מצבה החומרי הקשה של קבוצת העולים נאלץ לצאת לחו"ל לאיסוף כספים ולשם קביעת מקורות הכנסה קבועים עבור החסידים- העולים. רבי ישראל הצליח בשליחותו. ראשית דרכו הייתה לקושטא, שם נתקבל בכבוד על ידי נכבדי העדה. משם שלח ארצה סכומי כסף.
מקושטא נסע לרוסיה. על ידי תעמולה רחבה, בכתב ובעל-פה, הצליח למשוך לפעולה מספר ניכר של רבנים וגבאי-צדקה חרוצים ובראשם צדיקים מפורסמים. בכל רחבי המדינה ייסד והתקין "מעמדות" - מוסד צדקה קבוע ובעל חשיבות עבור אנ"ש בארץ-ישראל.
בדעתו היה לבסס את מפעלו בחו"ל ולחזור לאה"ק, אולם לא אסתייע מילתא, לפתע חלה ונפטר בשנת תק"מ[1] בעיר פאסטוב ונקבר שם על יד קברו של רבי אברהם המלאך.
קרדיט: חלק מהמידע בערך זה מבוסס על "ספר החסידות", תש"ז
- ↑ (ע"פ מכתבי רמ"מ מוויטבסק המובאים בספר בית רבי, פטירתו הייתה בין השנים תקמ"ב-תקמ"ד).