פני אדם: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(איחוד) |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==ענינו== | ==ענינו== | ||
בספר יחזקאל בתיאור ארבעת החיות הנושאות את המרכבה נאמר | בספר יחזקאל בתיאור ארבעת החיות הנושאות את המרכבה נאמר{{הערה|יחזקאל א, י}}: "וּדְמוּת פְּנֵיהֶם פְּנֵי אָדָם". כלומר שבחינת פני אדם כולל לכל ארבעה החיות של ה[[מרכבה]]. | ||
והענין בנפש האדם: | והענין בנפש האדם: | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
מן פני אדם שבמרכבה נמשך [[נפש]] האלוקית שבאדם. ונפש האלוקית כלולה מכל בחינות של [[בהמה]] חיה ועוף במרכבה, כמו שנאמר "ופני אדם לארבעתם". | מן פני אדם שבמרכבה נמשך [[נפש]] האלוקית שבאדם. ונפש האלוקית כלולה מכל בחינות של [[בהמה]] חיה ועוף במרכבה, כמו שנאמר "ופני אדם לארבעתם". | ||
==מוכללות== | |||
כל אחת מארבע חיות אלו, כלולה אף היא מארבעה פנים. וכל פן עצמו, כלול אף הוא מארבעה. | |||
הטעם הוא, כי כל ענין ועבודת חיות המרכבה היא בשביל שתהיינה "נושאות את הכסא" למעלה מעלה, זאת אומרת, ש[[עולם הבריאה]] שהוא בחינת כסא הכבוד עם ה"דמות כמראה אדם" שעל הכסא - ה[[ספירות]] ב[[עולם האצילות]], שיעלו אל דרגה עליונה בחינת "כי לא אדם הוא" - [[אור אין סוף]] ברוך הוא שלמעלה מאצילות, וזאת בכדי להמשיך ולעשות שבחינת האדם העליון שעל הכסא יהיה בבחינת ביטול והתכללות, ולא ישתלשלו מהספירות (אדם) - בחינת ענפין מתפרדין - [[קליפות]]. | |||
והיות שהחיות כלולים גם מבחינת פני אדם, על כן הם נושאים את הכסא עם ה"דמות כמראה אדם" שעליו - למעלה, להמשיך משם בחינת ביטול והתכללות. | |||
ועם היות שחיות המרכבה הן למטה מהאדם שעל הכסא, וכיצד יש ביכולתן להעלותו? מכל מקום, יש בכוחן להעלות את ה"אדם" הרוכב, למקום - שמצד עצמו אינו יכול להגיע לשם. זאת, בדומה לבהמת הרכיבה הגשמית המביאה את האדם למרחקים וגבהים שהאדם בעצמו אינו יכול להגיע אליהם, כך חיות הקודש מעלות את האדם למעלה גבוהה ביותר, וזאת מצד שרשן הגבוה של ה"חיות", כי כל הנמוך יותר - שורשו גבוה יותר. | |||
{{סגל}} | |||
== ראו גם == | == ראו גם == | ||
| שורה 14: | שורה 25: | ||
*[[פני שור]] | *[[פני שור]] | ||
*[[פני נשר]] | *[[פני נשר]] | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:המרכבה]] | [[קטגוריה:המרכבה]] | ||
גרסה אחרונה מ־17:54, 29 בנובמבר 2020
פני אדם הוא אחד מן חיות הקודש הנושאות את המרכבה, שהוא בחינת הדעת, שמעמיק הדעת בהתבוננות גדולת אור אין סוף ברוך הוא.
ענינו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בספר יחזקאל בתיאור ארבעת החיות הנושאות את המרכבה נאמר[1]: "וּדְמוּת פְּנֵיהֶם פְּנֵי אָדָם". כלומר שבחינת פני אדם כולל לכל ארבעה החיות של המרכבה.
והענין בנפש האדם:
יש בנפש הבהמיות מבחינת בהמה, ומבחינת חיה, ומבחינת עוף, אלא שהם כלולים בבחינת רוחניות של נפש המשכלת. וכאשר זובח אדם את יצרו, כאילו הקריב כל הקרבנות כולם. מה שאין כן כשמקריב קרבן בהמה שהוא רק פרט אחד.
מן פני אדם שבמרכבה נמשך נפש האלוקית שבאדם. ונפש האלוקית כלולה מכל בחינות של בהמה חיה ועוף במרכבה, כמו שנאמר "ופני אדם לארבעתם".
מוכללות[עריכה | עריכת קוד מקור]
כל אחת מארבע חיות אלו, כלולה אף היא מארבעה פנים. וכל פן עצמו, כלול אף הוא מארבעה.
הטעם הוא, כי כל ענין ועבודת חיות המרכבה היא בשביל שתהיינה "נושאות את הכסא" למעלה מעלה, זאת אומרת, שעולם הבריאה שהוא בחינת כסא הכבוד עם ה"דמות כמראה אדם" שעל הכסא - הספירות בעולם האצילות, שיעלו אל דרגה עליונה בחינת "כי לא אדם הוא" - אור אין סוף ברוך הוא שלמעלה מאצילות, וזאת בכדי להמשיך ולעשות שבחינת האדם העליון שעל הכסא יהיה בבחינת ביטול והתכללות, ולא ישתלשלו מהספירות (אדם) - בחינת ענפין מתפרדין - קליפות.
והיות שהחיות כלולים גם מבחינת פני אדם, על כן הם נושאים את הכסא עם ה"דמות כמראה אדם" שעליו - למעלה, להמשיך משם בחינת ביטול והתכללות.
ועם היות שחיות המרכבה הן למטה מהאדם שעל הכסא, וכיצד יש ביכולתן להעלותו? מכל מקום, יש בכוחן להעלות את ה"אדם" הרוכב, למקום - שמצד עצמו אינו יכול להגיע לשם. זאת, בדומה לבהמת הרכיבה הגשמית המביאה את האדם למרחקים וגבהים שהאדם בעצמו אינו יכול להגיע אליהם, כך חיות הקודש מעלות את האדם למעלה גבוהה ביותר, וזאת מצד שרשן הגבוה של ה"חיות", כי כל הנמוך יותר - שורשו גבוה יותר.
- (חלק מהחומר בערך נלקח מהספר "ערכים בחסידות")
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ יחזקאל א, י