תמימות – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (6 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''תמימות''' היא מעלה בעבודת ה' הבאה לשקף קבלת עול מלכות שמים שלימה שאינה תלויה דווקא בהבנה. כמובן שמעלה זו אינה סותרת כלל את החובה להעמיק בעבודת ה' כל אחד כפי עבודתו. | '''תמימות''' היא מעלה בעבודת ה' הבאה לשקף קבלת עול מלכות שמים שלימה שאינה תלויה דווקא בהבנה. כמובן שמעלה זו אינה סותרת כלל את החובה להעמיק בעבודת ה' כל אחד כפי עבודתו. | ||
תלמידי ישיבות חב"ד נקראים בשם [[תמים|"תמימים"]] | תלמידי ישיבות חב"ד נקראים בשם [[תמים|"תמימים"]] כשם ישיבת [[תומכי תמימים]]. | ||
==תמימות בעבודת התשובה== | ==תמימות בעבודת התשובה== | ||
בתורה נאמר "תמים תהיה עם ה' אלקיך". | בתורה נאמר "תמים תהיה עם ה' אלקיך"{{הערה|דברים יח, יג.}}. | ||
ענין זה נזכר פעמים רבות בחסידות בנוגע לעבודת התשובה: כך למשל, ב[[יחידות]] ה[[צמח צדק]] אצל [[אדמו"ר הזקן|רבינו הזקן]] ב' תצא ב[[ו' באלול|שישי באלול]] [[תקס"ד]] סיפר לו רבינו: שבת [[פרשת תבוא]] [[תקכ"ח]] אמר [[המגיד ממעזריטש|מורי ורבי]] [[תורה]], והתחלתה: "ושבת עד [[הוי"ה]] [[אלוקיך]]", וביאר כי עבודת ה[[תשובה]] צריכה להיות עד אשר '[[הוי"ה]]', שהוא למעלה מהעולמות, יהיה 'אלוקיך', [[אלהי"ם|אלוקים]] ב[[גמטריא]] ה[[טבע]], "בראשית ברא אלקים". | ענין זה נזכר פעמים רבות בחסידות בנוגע לעבודת התשובה: כך למשל, ב[[יחידות]] ה[[צמח צדק]] אצל [[אדמו"ר הזקן|רבינו הזקן]] ב' תצא ב[[ו' באלול|שישי באלול]] [[תקס"ד]] סיפר לו רבינו: שבת [[פרשת תבוא]] [[תקכ"ח]] אמר [[המגיד ממעזריטש|מורי ורבי]] [[תורה]], והתחלתה: "ושבת עד [[הוי"ה]] [[אלוקיך]]", וביאר כי עבודת ה[[תשובה]] צריכה להיות עד אשר '[[הוי"ה]]', שהוא למעלה מהעולמות, יהיה 'אלוקיך', [[אלהי"ם|אלוקים]] ב[[גמטריא]] ה[[טבע]], "בראשית ברא אלקים". | ||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
כל ה[[חבריא קדישא]] היו בהתעוררות גדולה מתורה ההיא. הרב הצדיק [[רבי משולם זוסיא מאניפולי]] אמר, כי הוא אינו יכול להגיע למעלת [[תשובה]] כזו, ועל כן יחלק את התשובה לחלקים, כי תשובה - ראשי תיבות: '''ת''', "תמים תהיה עם הוי"ה אלוקיך". '''ש''', "שויתי הוי"ה לנגדי תמיד". '''ו''', "[[ואהבת לרעך כמוך]]". '''ב''', "[[בכל דרכיך דעהו]]". '''ה''', "הצנע לכת עם אלוקיך". | כל ה[[חבריא קדישא]] היו בהתעוררות גדולה מתורה ההיא. הרב הצדיק [[רבי משולם זוסיא מאניפולי]] אמר, כי הוא אינו יכול להגיע למעלת [[תשובה]] כזו, ועל כן יחלק את התשובה לחלקים, כי תשובה - ראשי תיבות: '''ת''', "תמים תהיה עם הוי"ה אלוקיך". '''ש''', "שויתי הוי"ה לנגדי תמיד". '''ו''', "[[ואהבת לרעך כמוך]]". '''ב''', "[[בכל דרכיך דעהו]]". '''ה''', "הצנע לכת עם אלוקיך". | ||
את ענין של ה'''ת''', "תמים תהיה עם ה' אלוקיך" ביאר [[אדמו"ר הרש"ב]]: - עבודת ה[[תשובה]] הבאה על ידי | את ענין של ה'''ת''', "תמים תהיה עם ה' אלוקיך" ביאר [[אדמו"ר הרש"ב]]: - עבודת ה[[תשובה]] הבאה על ידי התמימות, כמה בחינות ומדריגות בענין התמימות, וביחס אל התשובה העולה על כולנה היא תמימות ה[[לב]] - הנקראת ערנסטקייט (= רצינות) - כאמור ב[[אברהם]] "ומצאת את לבבו נאמן לפניך"{{הערה|היום יום ד' תשרי.}}. | ||
==עניינה== | ==עניינה== | ||
עניינה של התמימות היא קבלת עול מלכות שמים שלימה, וכמענה ה[[צמח צדק]] ל[[חסיד]] בקי ב[[ש"ס]] כו' ו[[משכיל]] גדול ב[[חסידות]]: [[קבלת עול]] משנה את [[מהות]]. על ידי קבלת עול של [[עבד]] | עניינה של התמימות היא קבלת עול מלכות שמים שלימה, וכמענה ה[[צמח צדק]] ל[[חסיד]] בקי ב[[ש"ס]] כו' ו[[משכיל]] גדול ב[[חסידות]]: [[קבלת עול]] משנה את [[מהות]]. על ידי קבלת עול של [[עבד פשוט]], שגם בשעה שישן ניכר עול העבדות שבו, יכול גם למדן ו[[גאון]] גם להגיע למעלה וחשיבות של [[יהודי]] [[פשוט]] ותמים בעל [[מסירת נפש]]{{הערה|היום יום ג' אדר ב.}}. | ||
[[המגיד ממזריטש]] מבאר הטעם שב[[ספר תורה]] האות ת' של המילה תמים היא [[אתוון רברבן|אות גדולה]]: אם נפשך לומר האיך יכול האדם להעלות במחשבתו כל דבר להיות (מתוקן) [ממותק] בשורשו, כתיב תמים תהיה עם ה' [אלהיך]. כתיב ת' [דתמים], גדולה, שלכאורה הת' רחוק מן הא' ת' מדריגות, ואיך יכול (להיות) [להאיר] בו הא'? אך באמת אמירה לגבוה כמסירה להדיוט [דמי. ר"ל] על דרך משל, אם רוצה [אדם] לעלות כשהוא עומד במדריגה תחתונה, אינו יכול להגיע [ולהשיג] למעלה העליונה רק כשהוא הולך ממעלה למעלה. אבל אם הוא עומד שם [למעלה] (תיכף ממעלה התחתונה) [יכול להעלות מלמטה ברגע א']. וזהו אמירה לגבוה וכו'. על דרך משל קטן צריך לילך יותר [מגדול] וגדול אינו צריך כל כך, והמחשבה הוא ג"כ גדול ממעשה [הרבה, ולכן] אינו צריך רק המחשבה ועומד שם תיכף [נ"א: אינו צריך רק שיחשוב במחשבתו ומעלה תיכף לשרשו]. ולכן הת' משתוקקת לא' ויש בו [כל] הת' אלפין, [ולכך התי"ו גדולה שהם מאותיות המחשבה]{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/magid/ot/23/115&search=%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D+%D7%AA%D7%94%D7%99%D7%94 אור תורה].}}. | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*'''[http://www.chabad.org.il/ParashotArticles/Item.asp?ArticleID=361&CategoryID=78&SelectdDate= תמימות של יהודי]''', עיבוד לשיחה של הרבי בלקוטי שיחות חלק ל' פרשת וירא המבארת 3 דרגות בתמימות | |||
*מן המעיין, '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=1255&CategoryID=496 תמימות]''', פתגמים בנושא תמימות בשיחת השבוע גליון 920 | |||
*יצחק גינזבורג, '''[galeinai.org.il/lessons/toc_5_2_74/toc_h1_0 מידת התמימות בתורתו של אדמו"ר הרש"ב]''', אתר 'גל עיני' | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מידות ורגשות]] | [[קטגוריה:מידות ורגשות]] | ||