שלמה מלוצק: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "הסתלקותו" ב־"הסתלקותו") |
מ (החלפת טקסט – "מלחמת העולם השניה" ב־"מלחמת העולם השנייה") |
||
| (15 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
רבי '''שלמה מלוצק''' היה מתלמידי [[המגיד ממזריטש]], | רבי '''שלמה מלוצק''' היה מתלמידי [[המגיד ממזריטש]] וגם שאר בשרו (לפי הקדמת ספרו), ומגדולי מקורביו{{הערה|לפי הגדרת רבי משה לייב מסאסוב היה משתמש לפני ולפנים בקודש הקדשים אצל המגיד}}. | ||
==תולדות חיים== | |||
נקרא בפי אנשי זמנו ואחריו "רבי שלמה לוצקער", ובסוף ימיו חתם שמו בספריו ומכתביו "שלמה מלויצק ולע"ע ח"פ (- ולעת עתה חונה פה) ק"ק סקאהל". היה בעל בית דפוס בקוריץ והראשון שהדפיס את ספרי האריז"ל ואח"כ ספרי החסידות על פי הוראת המגיד ממזריטש. הסתיר תחילה את שמו בעקבות שריפת הספרים שהוציאו החסידים, והיה חותם "רב פעלים מקבצאל". | |||
תלמידו | כתב את ספרו של המגיד [[מגיד דבריו ליעקב|"לקוטי אמרים" מגיד דבריו ליעקב]] על פי בקשת מורו המגיד ממזריטש, | ||
בשתי הקדמות לספר זה כלל רבים מהיסודות החשובים של החסידות, והפליא את גדולתו של ה[[בעש"ט]] ומדריגותיו הנפלאות, ותורתו של תלמידו המגיד, והדגיש את האמרה "לית אתר פנוי מיניה" שהם עיקר מוביל בהבנתו את תורת רבו. (אלו גם ראשי תיבות שם משפחתו בחילוף אותיות). | |||
היה מורו של [[רבי שלום מבעלזא]] המכונה [[השר שלום]]. רבי שר שלום היה נשוי לבת מתנגד והבריחתו בעד החלון על מנת לשמוע את לקחו של רבי שלמה{{הערה|הקדמה לספר מעשה רוקח, וכן ב'תולדות רבינו' שצורף לספרו דברת שלמה, הנכתב בידי ר' הלל וינד.}}. | |||
לימד את הסופר רבי דוד את סודות השמות הקדושים על פי בקשת המגיד, לקראת מציאת הפתרון המשלב את הכתב המקובל אז לפי ההלכה ואת כתב האריז"ל על פי תורת הסוד. ופְּגָשׁוֹ האדמו"ר הזקן את הסופר, באניפולי, והתאימו שתי הפתרונות שמצאו זה לזה והיה לפלא.{{הערה|1=גרסאות שונות לכך [http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=35 במאמרו של הרב יהושע מונדשיין בשטורעם] משנת תשס"ח}} | |||
נפטר ב[[י' שבט]] [[תקע"ג]]. | |||
==ספרו== | |||
מעט אחרי פטירתו נערך ניסיון להוציא את ספרו '''דברת שלמה''' לאור (דברת - חילוף אותיות [[נוטריקון]] "תלמיד רבינו דב" ומיוסד על דברי שלמה המלך ע"ה: גם את זה לעומת זה עשה האלוקים עַל דִּבְרַת '''שֶׁלֹּא''' יִמְצָא הָאָדָם אַחֲרָיו מְאוּ'''מָה''', ויש אומרים ששם אשתו או אמו דבורה או על פי המדרש על הדבורה והמלך שלמה אליו רומז בהקדמות). לשם כך נאספו הסכמות של רבי יעקב יצחק הורוויץ [[החוזה מלובלין]], וכן [[רבי שלום מבעלזא]] ורבי [[ישראל מרוזין]]. אך רק שלושים וחמש שנה לאחר [[הסתלקות]]ו - בשנת תר"ח, ובהסכמת בנו רבי אברהם (סגי-נהור) מאלעסק יצא הספר לאור בזולקווא, ובו נכללו על פי בקשתו שתי ההקדמות מן מספרו ליקוטי אמרים - מגיד דבריו ליעקב. | |||
בדור נכדיהם של רבי שלמה לוצקיר ותלמידו רבי שר שלום מבעלזא נישאו המשפחות זה לזה בקשרי משפחה ענפים שנמשכו מאז. בנו וצאצאיהם (משפחת פלאם) כיהנו כאדמו"רים באלעסק ונישאו עם משפחות אדמו"רים ובהם חצרות אלעסק (מעייר) קומרנא (אייכנשטיין ספרין), נארול (שפירא), סטרטין (לנגנר וברנדווין), ועם צאצאי רבי שמואל אהרן מקורטשין: ראשי חצר גליציה בירושלים (רובין) והמוציאים לאור (וגשל). | |||
אחד מבני בניו, רבי שמואל אהרן פלאם, חזר מירושלים לדובצק עם רעיתו, לכהן כרב העיירה בעצם ימי תחילת מלחמת העולם השנייה ונספה שם עם זוגתו וקהילתו. הי"ד. | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]] | [[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]] | ||
גרסה אחרונה מ־09:30, 8 באוגוסט 2021
רבי שלמה מלוצק היה מתלמידי המגיד ממזריטש וגם שאר בשרו (לפי הקדמת ספרו), ומגדולי מקורביו[1].
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נקרא בפי אנשי זמנו ואחריו "רבי שלמה לוצקער", ובסוף ימיו חתם שמו בספריו ומכתביו "שלמה מלויצק ולע"ע ח"פ (- ולעת עתה חונה פה) ק"ק סקאהל". היה בעל בית דפוס בקוריץ והראשון שהדפיס את ספרי האריז"ל ואח"כ ספרי החסידות על פי הוראת המגיד ממזריטש. הסתיר תחילה את שמו בעקבות שריפת הספרים שהוציאו החסידים, והיה חותם "רב פעלים מקבצאל".
כתב את ספרו של המגיד "לקוטי אמרים" מגיד דבריו ליעקב על פי בקשת מורו המגיד ממזריטש,
בשתי הקדמות לספר זה כלל רבים מהיסודות החשובים של החסידות, והפליא את גדולתו של הבעש"ט ומדריגותיו הנפלאות, ותורתו של תלמידו המגיד, והדגיש את האמרה "לית אתר פנוי מיניה" שהם עיקר מוביל בהבנתו את תורת רבו. (אלו גם ראשי תיבות שם משפחתו בחילוף אותיות).
היה מורו של רבי שלום מבעלזא המכונה השר שלום. רבי שר שלום היה נשוי לבת מתנגד והבריחתו בעד החלון על מנת לשמוע את לקחו של רבי שלמה[2].
לימד את הסופר רבי דוד את סודות השמות הקדושים על פי בקשת המגיד, לקראת מציאת הפתרון המשלב את הכתב המקובל אז לפי ההלכה ואת כתב האריז"ל על פי תורת הסוד. ופְּגָשׁוֹ האדמו"ר הזקן את הסופר, באניפולי, והתאימו שתי הפתרונות שמצאו זה לזה והיה לפלא.[3]
ספרו[עריכה | עריכת קוד מקור]
מעט אחרי פטירתו נערך ניסיון להוציא את ספרו דברת שלמה לאור (דברת - חילוף אותיות נוטריקון "תלמיד רבינו דב" ומיוסד על דברי שלמה המלך ע"ה: גם את זה לעומת זה עשה האלוקים עַל דִּבְרַת שֶׁלֹּא יִמְצָא הָאָדָם אַחֲרָיו מְאוּמָה, ויש אומרים ששם אשתו או אמו דבורה או על פי המדרש על הדבורה והמלך שלמה אליו רומז בהקדמות). לשם כך נאספו הסכמות של רבי יעקב יצחק הורוויץ החוזה מלובלין, וכן רבי שלום מבעלזא ורבי ישראל מרוזין. אך רק שלושים וחמש שנה לאחר הסתלקותו - בשנת תר"ח, ובהסכמת בנו רבי אברהם (סגי-נהור) מאלעסק יצא הספר לאור בזולקווא, ובו נכללו על פי בקשתו שתי ההקדמות מן מספרו ליקוטי אמרים - מגיד דבריו ליעקב.
בדור נכדיהם של רבי שלמה לוצקיר ותלמידו רבי שר שלום מבעלזא נישאו המשפחות זה לזה בקשרי משפחה ענפים שנמשכו מאז. בנו וצאצאיהם (משפחת פלאם) כיהנו כאדמו"רים באלעסק ונישאו עם משפחות אדמו"רים ובהם חצרות אלעסק (מעייר) קומרנא (אייכנשטיין ספרין), נארול (שפירא), סטרטין (לנגנר וברנדווין), ועם צאצאי רבי שמואל אהרן מקורטשין: ראשי חצר גליציה בירושלים (רובין) והמוציאים לאור (וגשל).
אחד מבני בניו, רבי שמואל אהרן פלאם, חזר מירושלים לדובצק עם רעיתו, לכהן כרב העיירה בעצם ימי תחילת מלחמת העולם השנייה ונספה שם עם זוגתו וקהילתו. הי"ד.
הערות שוליים
- ↑ לפי הגדרת רבי משה לייב מסאסוב היה משתמש לפני ולפנים בקודש הקדשים אצל המגיד
- ↑ הקדמה לספר מעשה רוקח, וכן ב'תולדות רבינו' שצורף לספרו דברת שלמה, הנכתב בידי ר' הלל וינד.
- ↑ גרסאות שונות לכך במאמרו של הרב יהושע מונדשיין בשטורעם משנת תשס"ח