יש ואין: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "ע"י" ב־"על ידי") |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (8 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
המושגים של '''יש''' ו'''אין''' הם שורש האמונה לפי [[תורת החסידות]]. | המושגים של '''יש''' ו'''אין''' הם שורש האמונה לפי [[תורת החסידות]]. | ||
בפסוק {{הערה|שמואל א', ב}} כתוב "א-ל דיעות הוי"ה". | בפסוק{{הערה|שמואל א', ב}} כתוב "א-ל דיעות הוי"ה". | ||
פסוק זה | פסוק זה מבטא את ההסתכלות על העולם, כפי שני ההסתכלויות, הרוחנית והגשמית: | ||
הדיעה האמיתית, הרוחנית, שלמעלה הוא היש האמיתי וכל מה שלמטה "כ[[לא]] חשיב", כי הוא רק הארה בעלמא ונקרא "אין", זו היא הדעה הרוחנית שלפניו | הדיעה האמיתית, הרוחנית, שלמעלה הוא היש האמיתי וכל מה שלמטה "כ[[לא]] חשיב", כי הוא רק הארה בעלמא ונקרא "אין", זו היא הדעה הרוחנית שלפניו יתברך שמו. | ||
הדיעה השניה, היא כמו שנראה לגבי הנבראים שנדמה להם שהם בחינת יש ודבר ואומרים שהבריאה יש מאין ור"ל שהאלהות הוא בחינת אין, ע"ש שאינו מושג והנבראים הם בחינת יש ודבר נרא' לעין, וזה הכוונה במאמר העולם ש"הבריאה היא יש מאין", כלומר שהנבראים שהם יש נבראו מאין בחינת אלהות שאינו מושג כנ"ל. | הדיעה השניה, היא כמו שנראה לגבי הנבראים שנדמה להם שהם בחינת יש ודבר ואומרים שהבריאה יש מאין ור"ל שהאלהות הוא בחינת אין, ע"ש שאינו מושג והנבראים הם בחינת יש ודבר נרא' לעין, וזה הכוונה במאמר העולם ש"הבריאה היא יש מאין", כלומר שהנבראים שהם יש נבראו מאין בחינת אלהות שאינו מושג כנ"ל. | ||
בתפילה "מודים אנחנו לך"{{הערה|מקורה בפסוק דה"א כ"ט י"ג}} | בתפילה "מודים אנחנו לך"{{הערה|מקורה בפסוק דה"א כ"ט י"ג}} אנו מודים שהאמת היא כדעת עליון שלמעלה הוא היש ולמטה הוא אין. | ||
[[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|דרך מצוותיך מצות זכירת ומחיית עמלק}} כותב שידיעה זו, היא כל עיקר מצות האמנת היחוד לפי שיטת [[הבעש"ט]], ומה שהעולם ומלואו נראה ליש ודבר זהו מצד הצמצומים וההעלמים כדכתיב אל מסתתר (ישעי' מ"ה ט"ו) שעל ידי צמצום זה נראה הנברא ליש ועפ"י צמצומים אלו הוא הדעה הב' אבל אנו מודים לדעה העליונה כמו שהוא קמי' | [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|דרך מצוותיך מצות זכירת ומחיית עמלק}} כותב שידיעה זו, היא כל עיקר מצות האמנת היחוד לפי שיטת [[הבעש"ט]], ומה שהעולם ומלואו נראה ליש ודבר זהו מצד הצמצומים וההעלמים כדכתיב אל מסתתר (ישעי' מ"ה ט"ו) שעל ידי צמצום זה נראה הנברא ליש ועפ"י צמצומים אלו הוא הדעה הב' אבל אנו מודים לדעה העליונה כמו שהוא קמי' יתברך שהרי הוא למעלה מן הצמצומים וגם הוא המצמצם הצמצומים. | ||
{{הערות שוליים | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מושגים בתורת החסידות]] | [[קטגוריה:מושגים בתורת החסידות]] | ||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] | |||
גרסה אחרונה מ־23:52, 1 ביולי 2024
המושגים של יש ואין הם שורש האמונה לפי תורת החסידות.
בפסוק[1] כתוב "א-ל דיעות הוי"ה".
פסוק זה מבטא את ההסתכלות על העולם, כפי שני ההסתכלויות, הרוחנית והגשמית:
הדיעה האמיתית, הרוחנית, שלמעלה הוא היש האמיתי וכל מה שלמטה "כלא חשיב", כי הוא רק הארה בעלמא ונקרא "אין", זו היא הדעה הרוחנית שלפניו יתברך שמו.
הדיעה השניה, היא כמו שנראה לגבי הנבראים שנדמה להם שהם בחינת יש ודבר ואומרים שהבריאה יש מאין ור"ל שהאלהות הוא בחינת אין, ע"ש שאינו מושג והנבראים הם בחינת יש ודבר נרא' לעין, וזה הכוונה במאמר העולם ש"הבריאה היא יש מאין", כלומר שהנבראים שהם יש נבראו מאין בחינת אלהות שאינו מושג כנ"ל.
בתפילה "מודים אנחנו לך"[2] אנו מודים שהאמת היא כדעת עליון שלמעלה הוא היש ולמטה הוא אין.
אדמו"ר הצמח צדק[3] כותב שידיעה זו, היא כל עיקר מצות האמנת היחוד לפי שיטת הבעש"ט, ומה שהעולם ומלואו נראה ליש ודבר זהו מצד הצמצומים וההעלמים כדכתיב אל מסתתר (ישעי' מ"ה ט"ו) שעל ידי צמצום זה נראה הנברא ליש ועפ"י צמצומים אלו הוא הדעה הב' אבל אנו מודים לדעה העליונה כמו שהוא קמי' יתברך שהרי הוא למעלה מן הצמצומים וגם הוא המצמצם הצמצומים.