חלב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (להתראות העביר את הדף חלב ל־חלב (משקה): יש גם חלב בח' צרויה)
אין תקציר עריכה
 
(14 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:חלב.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בקבוק חלב]]
{{מפנה|חלב}}
'''חלב''' הוא אחד משבעת המשקים שגורמים לפירות וירקות להיות "מוכשרים" לקבלת טומאה, אשר הנמשל בחסידות ל[[מידת החסד]], על שם [[לבן|לובנו]], מתיקותו וצחותו.
[[קובץ:חלב 2.jpg|200px|ממוזער|שמאל|קנקן חלב]]
'''חלב''' הוא אחד משבעת המשקים שגורמים לפירות וירקות להיות "מוכשרים" לקבלת טומאה, אשר הנמשל בחסידות ל[[מידת החסד]], על שם [[לבן|לובנו]], מתיקותו וצחותו. גם ב[[חג השבועות]] נוהגים לאכול מאכלי חלב.


==בחסידות==
==בחסידות==
שורה 7: שורה 8:
מסיבה זו התורה נמשלה לחלב כמו שכתוב "דבש וחלב תחת לשונך" (זה גם טעם אכילת מאכלי חלב ב[[חג השבועות]]).  
מסיבה זו התורה נמשלה לחלב כמו שכתוב "דבש וחלב תחת לשונך" (זה גם טעם אכילת מאכלי חלב ב[[חג השבועות]]).  


החלב נוצר מדם האשה כמו שמובא "דם נעקר ונעשה חלב". מכיון שיש באשה ה' דמים טהורים וה' דמים טמאים שהם כנגד ה' חסדים וה' גבורות, ומהה' חסדים כשעולים ומתבררים בשרשם נעשה חלב שכולו טוב.
החלב נוצר מדם האשה כמו שמובא "דם נעכר ונעשה חלב". מכיון שיש באשה ה' דמים טהורים וה' דמים טמאים שהם כנגד ה' חסדים וה' גבורות, ומהה' חסדים כשעולים ומתבררים בשרשם נעשה חלב שכולו טוב.
 
עתיד [[הקב"ה]] להשקות את ישראל מחלב התורה, ככתוב בפסוק{{הערה|יואל ד, יח.}} "והיה ביום ההוא, יטפו ההרים עסיס והגבעות תלכנה חלב". דבר זה יבוא כשכר על זה שבני ישראל [[מסירות נפש|הערו את נפשם]] למיתה ב[[גלות]], ועסקו ב[[תורה]] המתוקה מחלב ודבש.


עתיד [[הקב"ה]] להשקות את ישראל מחלב התורה, ככתוב בפסוק{{הערה|יואל ד,יח.}} "והיה ביום ההוא, יטפו ההרים עסיס והגבעות תלכנה חלב". דבר זה יבוא כשכר על זה שבני ישראל [[מסירות נפש|הערו את נפשם]] למיתה ב[[גלות]], ועסקו ב[[תורה]] המתוקה מחלב ודבש.
==חלב עכו"ם==
==חלב עכו"ם==
{{ערך מורחב|ערך=[[חלב עכו"ם]]}}
{{ערך מורחב|ערך=[[חלב ישראל]]}}
זה גם חומרתו של חלב עכו"ם, המורה על השפעה מצד הקליפות.
זה גם חומרתו של חלב עכו"ם, המורה על השפעה מצד הקליפות.
:[[הרבי הריי"צ]] כותב על "חלב עכו"ם": {{ציטוטון|חלב עכו"ם והדומה, הוא ה{{מונחון|כלי זיין|נשק}} של [[היצר הרע]], אשר יורים את חיציהם מרחוק, וממיתים רחמנא ליצלן, או שעושים את האדם לבעל מום ב[[רוחניות]]}}{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15799&st=&pgnum=63 ספר המאמרים אידיש עמוד 57], בתרגום חופשי מאידיש.}}.
:[[הרבי הריי"צ]] כותב על "חלב עכו"ם": {{ציטוטון|חלב עכו"ם והדומה, הוא ה{{מונחון|כלי זיין|נשק}} של [[היצר הרע]], אשר יורים את חיציהם מרחוק, וממיתים רחמנא ליצלן, או שעושים את האדם לבעל מום ב[[רוחניות]]}}{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15799&st=&pgnum=63 ספר המאמרים אידיש עמוד 57], בתרגום חופשי מאידיש.}}.
{{הערות שוליים|}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים בתורת החסידות]]
[[קטגוריה:מאכלים ומשקאות]]

גרסה אחרונה מ־11:06, 17 ביוני 2024

המונח "חלב" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו חלב (פירושונים).

קנקן חלב

חלב הוא אחד משבעת המשקים שגורמים לפירות וירקות להיות "מוכשרים" לקבלת טומאה, אשר הנמשל בחסידות למידת החסד, על שם לובנו, מתיקותו וצחותו. גם בחג השבועות נוהגים לאכול מאכלי חלב.

בחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

החלב מרמז בחסידות על המוחין היוצאים מאמא ומתגלים בזעיר אנפין. החלב יוצא מהשדים שהם כנגד מקום הלב ומורה על הארת הבינה שהיא באופן של הרגשים. החלב גם משל למים המגדלים את הוולד דהיינו הה' חסדים הנכנסים לזעיר אנפין ומגדלים את מידותיו באופן שיהיו מוחין דגדלות.

מסיבה זו התורה נמשלה לחלב כמו שכתוב "דבש וחלב תחת לשונך" (זה גם טעם אכילת מאכלי חלב בחג השבועות).

החלב נוצר מדם האשה כמו שמובא "דם נעכר ונעשה חלב". מכיון שיש באשה ה' דמים טהורים וה' דמים טמאים שהם כנגד ה' חסדים וה' גבורות, ומהה' חסדים כשעולים ומתבררים בשרשם נעשה חלב שכולו טוב.

עתיד הקב"ה להשקות את ישראל מחלב התורה, ככתוב בפסוק[1] "והיה ביום ההוא, יטפו ההרים עסיס והגבעות תלכנה חלב". דבר זה יבוא כשכר על זה שבני ישראל הערו את נפשם למיתה בגלות, ועסקו בתורה המתוקה מחלב ודבש.

חלב עכו"ם[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – חלב ישראל

זה גם חומרתו של חלב עכו"ם, המורה על השפעה מצד הקליפות.

הרבי הריי"צ כותב על "חלב עכו"ם": "חלב עכו"ם והדומה, הוא ה
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון

לא נמצא templatedata תקין
כלי זיין של היצר הרע, אשר יורים את חיציהם מרחוק, וממיתים רחמנא ליצלן, או שעושים את האדם לבעל מום ברוחניות"
[2].

הערות שוליים

  1. יואל ד, יח.
  2. ספר המאמרים אידיש עמוד 57, בתרגום חופשי מאידיש.