גרשון שרגא אטינגון: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "ארצה " ב־"ארצה ") |
מ (קטגוריה) |
||
(28 גרסאות ביניים של 13 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''גרשון שרגא אטינגון''' ( | הרב '''גרשון שרגא אטינגון''' ([[תר"י]] – [[י"ד תשרי]] [[תרצ"א]]) היה גביר חב"די, מייסד בית הכנסת החב"די "[[בית כנסת צמח צדק (פתח תקוה)|צמח צדק]]" ב[[פתח תקווה]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
שורה 6: | שורה 6: | ||
נמנה על חסידי חב"ד, ובהגיעו לגיל חתונה נישא עם רעייתו מרת חנה גולדה בת ר' מרדכי. | נמנה על חסידי חב"ד, ובהגיעו לגיל חתונה נישא עם רעייתו מרת חנה גולדה בת ר' מרדכי. | ||
שלח ידו במסחר וזכה להצלחה רבה | שלח ידו במסחר, היה בעל מנסרת עצים וזכה להצלחה רבה בעסקיו והפך לאיש אמיד שתרם רבות מהונו לצדקה. | ||
בסביבות שנת [[תרס"ט]] עלה לארץ הקודש והתיישב ברחוב גוטמן ב[[פתח | בסביבות שנת [[תרס"ט]] עלה לארץ הקודש והתיישב ברחוב גוטמן ב[[פתח תקווה]], בסמיכות לשוק המקומי. | ||
ב[[כ"א אדר]] [[תרע"ד]] קנה שני דונם אדמה עליהם הקים את ביתו וגן וזמן קצר לאחר הגעתו, הקים מכספו את בית הכנסת החב"די בעיר על שטח החצר הסמוך לביתו. | |||
נפטר ב[[י"ד תשרי]] [[תרצ"א]] ונטמן ב[[בית העלמין]] ב[[פתח תקווה]]. הוא הונצח בלוח זכרון מיוחד בחזית הבנין. | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*בנו, אלתר בן ציון - עלה [[ארץ הקודש|ארצה]] בשנת [[תר"פ]] והתיישב בסמיכות להוריו בפתח | *בנו, אלתר בן ציון - עלה [[ארץ הקודש|ארצה]] בשנת [[תר"פ]] והתיישב בסמיכות להוריו בפתח תקווה, וניהל פרדס | ||
{{מיון רגיל:אטינגון, גרשון שרגא}} | {{מיון רגיל:אטינגון, גרשון שרגא}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:אישים בפתח תקווה]] | ||
[[קטגוריה:גבירים חב"דיים]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"י]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"א]] |
גרסה אחרונה מ־15:22, 8 בספטמבר 2023
הרב גרשון שרגא אטינגון (תר"י – י"ד תשרי תרצ"א) היה גביר חב"די, מייסד בית הכנסת החב"די "צמח צדק" בפתח תקווה.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נמנה על חסידי חב"ד, ובהגיעו לגיל חתונה נישא עם רעייתו מרת חנה גולדה בת ר' מרדכי.
שלח ידו במסחר, היה בעל מנסרת עצים וזכה להצלחה רבה בעסקיו והפך לאיש אמיד שתרם רבות מהונו לצדקה.
בסביבות שנת תרס"ט עלה לארץ הקודש והתיישב ברחוב גוטמן בפתח תקווה, בסמיכות לשוק המקומי.
בכ"א אדר תרע"ד קנה שני דונם אדמה עליהם הקים את ביתו וגן וזמן קצר לאחר הגעתו, הקים מכספו את בית הכנסת החב"די בעיר על שטח החצר הסמוך לביתו.
נפטר בי"ד תשרי תרצ"א ונטמן בבית העלמין בפתח תקווה. הוא הונצח בלוח זכרון מיוחד בחזית הבנין.