ה' חסדים – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – "גבורה " ב־"גבורה " |
צ'קטי |
||
| (4 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==ענינם== | ==ענינם== | ||
ספירת ה[[חסד]] נקראת בשם '[[דרועא ימינא]]' וכמו שהיד מתחלקת לחמש אצבעות, כך [[מידת החסד]] מתחלקת לה' חסדים. חסדים אלו הם חסד שבחסד, [[ספירת הגבורה|גבורה]] שבחסד, תפארת שבחסד, נצח שבחסד והוד שבחסד. | ספירת ה[[חסד]] נקראת בשם '[[דרועא ימינא]]' וכמו שהיד מתחלקת לחמש אצבעות, כך [[מידת החסד]] מתחלקת לה' חסדים. חסדים אלו הם חסד שבחסד, [[ספירת הגבורה|גבורה]] שבחסד, [[ספירת התפארת|תפארת]] שבחסד, נצח שבחסד והוד שבחסד. | ||
ה' חסדים הם בבחינת אור אמא. שרשם של ה' חסדים הוא מ[[ה' גבורות]] דאבא כי בחינת ה' גבורות של [[אבא]] נעשים ה' חסדים של [[אמא]]. וזהו "פלג אלקים מלא מים", שעל ידי פלג של שם [[אלהי"ם]] שהם | ה' חסדים הם בבחינת אור אמא. שרשם של ה' חסדים הוא מ[[ה' גבורות]] דאבא כי בחינת ה' גבורות של [[אבא]] נעשים ה' חסדים של [[אמא]]. וזהו "פלג אלקים מלא מים", שעל ידי פלג של שם [[אלהי"ם]] שהם ה' גבורות של [[אבא עילאה]] נעשים "מלא מים" שהוא בחינת ה' חסדים של [[אמא עילאה]]. | ||
ה' חסדים אלו נמשכים ל[[זעיר אנפין]], במקביל | ה' חסדים אלו נמשכים ל[[זעיר אנפין]], במקביל לה' גבורות הנמשכים ובונים את [[נוקבא]]. ענין ה' חסדים אלו הוא שהם המגדילים את זעיר אנפין. שזעיר אנפין הוא רק בבחינת תשע ספירות, ותשע ספירות אלו כלולות כל אחת מן תשע הספירות. וספירות אלו הם בבחינת [[ראש תוך סוף]] והם רמ"ג כלים, וה' חסדים המגדילים הם העושים אותם לרמ"ח, שהוא בחינת [[רמ"ח איברין דמלכא]] שהוא בנינו של זעיר אנפין. | ||
כל התורה והמצוות הם בבחינת חסד וגבורה, ש[[רמ"ח מצוות עשה]] הם בחינת ה' חסדים כללים, ו[[שס"ה מצוות לא תעשה]] הם בבחינת [[ה' גבורות]]. וזהו שאנכי ולא יהיה מפי ה[[ספירת הגבורה|גבורה]] שמעום. והענין הוא | כל התורה והמצוות הם בבחינת חסד וגבורה, ש[[רמ"ח מצוות עשה]] הם בחינת ה' חסדים כללים, ו[[שס"ה מצוות לא תעשה]] הם בבחינת [[ה' גבורות]]. וזהו שאנכי ולא יהיה מפי ה[[ספירת הגבורה|גבורה]] שמעום. והענין הוא שרמ"ח מצוות עשה נמשכות מ[[רמ"ח איברין דמלכא]] של זעיר אנפין, והם בכללות הם [[ה' חסדים]] המגדילים אותם. | ||
'צדק' הוא בבחינת דין, וכאשר נמשך לו ה' חסדים, נקרא הוא בבחינת 'צדקה'. | 'צדק' הוא בבחינת דין, וכאשר נמשך לו ה' חסדים, נקרא הוא בבחינת 'צדקה'. | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
[[קטגוריה:ספירות]] | [[קטגוריה:ספירות]] | ||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] | |||