ה' חסדים: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "מידת החסד " ב־"מידת החסד ") |
מ (החלפת טקסט – "קטגוריה:חסידות" ב־"קטגוריה:תורת החסידות") |
||
| (4 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==ענינם== | ==ענינם== | ||
ספירת ה[[חסד]] נקראת בשם '[[דרועא ימינא]]' וכמו שהיד מתחלקת לחמש אצבעות, כך [[מידת החסד]] מתחלקת לה' חסדים. חסדים אלו הם חסד שבחסד, גבורה שבחסד, תפארת שבחסד, נצח שבחסד והוד שבחסד. | ספירת ה[[חסד]] נקראת בשם '[[דרועא ימינא]]' וכמו שהיד מתחלקת לחמש אצבעות, כך [[מידת החסד]] מתחלקת לה' חסדים. חסדים אלו הם חסד שבחסד, [[ספירת הגבורה|גבורה]] שבחסד, [[ספירת התפארת|תפארת]] שבחסד, נצח שבחסד והוד שבחסד. | ||
ה' חסדים הם בבחינת אור אמא. שרשם של ה' חסדים הוא מ[[ה' גבורות]] דאבא כי בחינת ה' גבורות של [[אבא]] נעשים ה' חסדים של [[אמא]]. וזהו "פלג אלקים מלא מים", שעל ידי פלג של שם [[אלהי"ם]] שהם [[ה' גבורות]] של [[אבא עילאה]] נעשים "מלא מים" שהוא בחינת ה' חסדים של [[אמא עילאה]]. | ה' חסדים הם בבחינת אור אמא. שרשם של ה' חסדים הוא מ[[ה' גבורות]] דאבא כי בחינת ה' גבורות של [[אבא]] נעשים ה' חסדים של [[אמא]]. וזהו "פלג אלקים מלא מים", שעל ידי פלג של שם [[אלהי"ם]] שהם [[ה' גבורות]] של [[אבא עילאה]] נעשים "מלא מים" שהוא בחינת ה' חסדים של [[אמא עילאה]]. | ||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
ה' חסדים אלו נמשכים ל[[זעיר אנפין]], במקביל ל[[ה' גבורות]] הנמשכים ובונים את [[נוקבא]]. ענין ה' חסדים אלו הוא שהם המגדילים את [[זעיר אנפין]]. שזעיר אנפין הוא רק בבחינת תשע ספירות, ותשע ספירות אלו כלולות כל אחת מן תשע הספירות. וספירות אלו הם בבחינת [[ראש תוך סוף]] והם רמ"ג כלים, וה' חסדים המגדילים הם העושים אותם לרמ"ח, שהוא בחינת [[רמ"ח איברין דמלכא]] שהוא בנינו של [[זעיר אנפין]]. | ה' חסדים אלו נמשכים ל[[זעיר אנפין]], במקביל ל[[ה' גבורות]] הנמשכים ובונים את [[נוקבא]]. ענין ה' חסדים אלו הוא שהם המגדילים את [[זעיר אנפין]]. שזעיר אנפין הוא רק בבחינת תשע ספירות, ותשע ספירות אלו כלולות כל אחת מן תשע הספירות. וספירות אלו הם בבחינת [[ראש תוך סוף]] והם רמ"ג כלים, וה' חסדים המגדילים הם העושים אותם לרמ"ח, שהוא בחינת [[רמ"ח איברין דמלכא]] שהוא בנינו של [[זעיר אנפין]]. | ||
כל התורה והמצוות הם בבחינת חסד וגבורה, ש[[רמ"ח מצוות עשה]] הם בחינת ה' חסדים כללים, ו[[שס"ה מצוות לא תעשה]] הם בבחינת [[ה' גבורות]]. וזהו שאנכי ולא יהיה מפי הגבורה שמעום. והענין הוא ש[[רמ"ח מצוות עשה]] נמשכות מ[[רמ"ח איברין דמלכא]] של [[זעיר אנפין]], והם בכללות הם [[ה' חסדים]] המגדילים אותם. | כל התורה והמצוות הם בבחינת חסד וגבורה, ש[[רמ"ח מצוות עשה]] הם בחינת ה' חסדים כללים, ו[[שס"ה מצוות לא תעשה]] הם בבחינת [[ה' גבורות]]. וזהו שאנכי ולא יהיה מפי ה[[ספירת הגבורה|גבורה]] שמעום. והענין הוא ש[[רמ"ח מצוות עשה]] נמשכות מ[[רמ"ח איברין דמלכא]] של [[זעיר אנפין]], והם בכללות הם [[ה' חסדים]] המגדילים אותם. | ||
'צדק' הוא בבחינת דין, וכאשר נמשך לו ה' חסדים, נקרא הוא בבחינת 'צדקה'. | 'צדק' הוא בבחינת דין, וכאשר נמשך לו ה' חסדים, נקרא הוא בבחינת 'צדקה'. | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
[[קטגוריה:ספירות]] | [[קטגוריה:ספירות]] | ||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] | |||
גרסה אחרונה מ־05:19, 21 באוקטובר 2020
ה' חסדים הם חמש חלקים יסודיים להם מתחלקת מידת החסד. בדרך כלל בחסידות הכוונה היא לה' חסדים הנמשכים מאמא עילאה, ומגדילים את זעיר אנפין.
ענינם[עריכה | עריכת קוד מקור]
ספירת החסד נקראת בשם 'דרועא ימינא' וכמו שהיד מתחלקת לחמש אצבעות, כך מידת החסד מתחלקת לה' חסדים. חסדים אלו הם חסד שבחסד, גבורה שבחסד, תפארת שבחסד, נצח שבחסד והוד שבחסד.
ה' חסדים הם בבחינת אור אמא. שרשם של ה' חסדים הוא מה' גבורות דאבא כי בחינת ה' גבורות של אבא נעשים ה' חסדים של אמא. וזהו "פלג אלקים מלא מים", שעל ידי פלג של שם אלהי"ם שהם ה' גבורות של אבא עילאה נעשים "מלא מים" שהוא בחינת ה' חסדים של אמא עילאה.
ה' חסדים אלו נמשכים לזעיר אנפין, במקביל לה' גבורות הנמשכים ובונים את נוקבא. ענין ה' חסדים אלו הוא שהם המגדילים את זעיר אנפין. שזעיר אנפין הוא רק בבחינת תשע ספירות, ותשע ספירות אלו כלולות כל אחת מן תשע הספירות. וספירות אלו הם בבחינת ראש תוך סוף והם רמ"ג כלים, וה' חסדים המגדילים הם העושים אותם לרמ"ח, שהוא בחינת רמ"ח איברין דמלכא שהוא בנינו של זעיר אנפין.
כל התורה והמצוות הם בבחינת חסד וגבורה, שרמ"ח מצוות עשה הם בחינת ה' חסדים כללים, ושס"ה מצוות לא תעשה הם בבחינת ה' גבורות. וזהו שאנכי ולא יהיה מפי הגבורה שמעום. והענין הוא שרמ"ח מצוות עשה נמשכות מרמ"ח איברין דמלכא של זעיר אנפין, והם בכללות הם ה' חסדים המגדילים אותם.
'צדק' הוא בבחינת דין, וכאשר נמשך לו ה' חסדים, נקרא הוא בבחינת 'צדקה'.