ה' חסדים – הבדלי גרסאות

מ החלפת טקסט – "מידת החסד " ב־"מידת החסד "
מ. רובין (שיחה | תרומות)
צ'קטי
 
(5 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 2: שורה 2:


==ענינם==
==ענינם==
ספירת ה[[חסד]] נקראת בשם '[[דרועא ימינא]]' וכמו שהיד מתחלקת לחמש אצבעות, כך [[מידת החסד]] מתחלקת לה' חסדים. חסדים אלו הם חסד שבחסד, גבורה שבחסד, תפארת שבחסד, נצח שבחסד והוד שבחסד.
ספירת ה[[חסד]] נקראת בשם '[[דרועא ימינא]]' וכמו שהיד מתחלקת לחמש אצבעות, כך [[מידת החסד]] מתחלקת לה' חסדים. חסדים אלו הם חסד שבחסד, [[ספירת הגבורה|גבורה]] שבחסד, [[ספירת התפארת|תפארת]] שבחסד, נצח שבחסד והוד שבחסד.


ה' חסדים הם בבחינת אור אמא. שרשם של ה' חסדים הוא מ[[ה' גבורות]] דאבא כי בחינת ה' גבורות של [[אבא]] נעשים ה' חסדים של [[אמא]]. וזהו "פלג אלקים מלא מים", שעל ידי פלג של שם [[אלהי"ם]] שהם [[ה' גבורות]] של [[אבא עילאה]] נעשים "מלא מים" שהוא בחינת ה' חסדים של [[אמא עילאה]].
ה' חסדים הם בבחינת אור אמא. שרשם של ה' חסדים הוא מ[[ה' גבורות]] דאבא כי בחינת ה' גבורות של [[אבא]] נעשים ה' חסדים של [[אמא]]. וזהו "פלג אלקים מלא מים", שעל ידי פלג של שם [[אלהי"ם]] שהם ה' גבורות של [[אבא עילאה]] נעשים "מלא מים" שהוא בחינת ה' חסדים של [[אמא עילאה]].


ה' חסדים אלו נמשכים ל[[זעיר אנפין]], במקביל ל[[ה' גבורות]] הנמשכים ובונים את [[נוקבא]]. ענין ה' חסדים אלו הוא שהם המגדילים את [[זעיר אנפין]]. שזעיר אנפין הוא רק בבחינת תשע ספירות, ותשע ספירות אלו כלולות כל אחת מן תשע הספירות. וספירות אלו הם בבחינת [[ראש תוך סוף]] והם רמ"ג כלים, וה' חסדים המגדילים הם העושים אותם לרמ"ח, שהוא בחינת [[רמ"ח איברין דמלכא]] שהוא בנינו של [[זעיר אנפין]].
ה' חסדים אלו נמשכים ל[[זעיר אנפין]], במקביל לה' גבורות הנמשכים ובונים את [[נוקבא]]. ענין ה' חסדים אלו הוא שהם המגדילים את זעיר אנפין. שזעיר אנפין הוא רק בבחינת תשע ספירות, ותשע ספירות אלו כלולות כל אחת מן תשע הספירות. וספירות אלו הם בבחינת [[ראש תוך סוף]] והם רמ"ג כלים, וה' חסדים המגדילים הם העושים אותם לרמ"ח, שהוא בחינת [[רמ"ח איברין דמלכא]] שהוא בנינו של זעיר אנפין.


כל התורה והמצוות הם בבחינת חסד וגבורה, ש[[רמ"ח מצוות עשה]] הם בחינת ה' חסדים כללים, ו[[שס"ה מצוות לא תעשה]] הם בבחינת [[ה' גבורות]]. וזהו שאנכי ולא יהיה מפי הגבורה שמעום. והענין הוא ש[[רמ"ח מצוות עשה]] נמשכות מ[[רמ"ח איברין דמלכא]] של [[זעיר אנפין]], והם בכללות הם [[ה' חסדים]] המגדילים אותם.
כל התורה והמצוות הם בבחינת חסד וגבורה, ש[[רמ"ח מצוות עשה]] הם בחינת ה' חסדים כללים, ו[[שס"ה מצוות לא תעשה]] הם בבחינת [[ה' גבורות]]. וזהו שאנכי ולא יהיה מפי ה[[ספירת הגבורה|גבורה]] שמעום. והענין הוא שרמ"ח מצוות עשה נמשכות מ[[רמ"ח איברין דמלכא]] של זעיר אנפין, והם בכללות הם [[ה' חסדים]] המגדילים אותם.


'צדק' הוא בבחינת דין, וכאשר נמשך לו ה' חסדים, נקרא הוא בבחינת 'צדקה'.
'צדק' הוא בבחינת דין, וכאשר נמשך לו ה' חסדים, נקרא הוא בבחינת 'צדקה'.
שורה 17: שורה 17:


[[קטגוריה:ספירות]]
[[קטגוריה:ספירות]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]