תל אביב-יפו: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
 
(261 גרסאות ביניים של 74 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{בעבודה}}
{{קהילת חב"ד
'''תל אביב''' היא העיר השנייה בגודלה בארץ. נוסדה בשנת [[תרס"ט]] כפרבר לעיר [[יפו]].
|שם=תל אביב - יפו
|תמונה=[[קובץ:שלוחים תא.jpg|שמאל|ללא מסגרת|ממוזער|250px|]]
|כתובית=חלק משלוחי הרבי לתל אביב
|עיר=תל אביב - יפו
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|שליח ראשי=הרב [[יוסף שמואל גערליצקי]]
|מייסדי הקהילה= הרב חיים שמואל שמרלינג, הרב שלמה יוסף זווין, הרב אליעזר קרסיק
|משפיע הקהילה=
|מוסדות בקהילה= תלמוד תורה חב"ד, ישיבות חב"ד, גני ומעונות חב"ד, מדרשיות חב"ד לבנות,
|מספר שלוחים=85
|מספר בתי חב"ד=40
|מספר משפחות בקהילה=כ-200
|ראו גם='''ראו גם'''
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בתל אביב|אישים בתל אביב]]
|מוסדות בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בתל אביב|מוסדות וארגונים בתל אביב]]
|שלוחים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:שלוחים בתל אביב|שלוחים בתל אביב]]
}}
'''תל אביב''' (רשמית "תל אביב-יפו") היא עיר במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודלה ב[[ארץ ישראל]]. מתגוררים בה כ475 אלף איש (נכון לשנת [[תשפ"ג]]). נוסדה בשנת [[תרס"ט]] כפרבר לעיר [[יפו]].
הקהילה החב"דית הראשונה נוסדה ביפו בראשות הרב [[שניאור זלמן סלונים]] ובתקופה הבאה החסידים שעלו מרוסיה הקימו קהילה בתל אביב בראשות הרב [[שלמה יוסף זווין]] והרב [[אליעזר קרסיק]]. ומשנות הל' החלה פעילות השלוחים ונפתחו בתי חב"ד בכל רחבי העיר, לצד ישיבות לבעלי תשובה.


ה[[חסיד]] הראשון שהתיישב בה היה הרב [[חיים שמואל שמערלינג]], שהיה מייסד הקהילה, והחל להתגורר בה בשנת [[תרכ"ו]] בהיותה עדיין פרבר של יפו.
[[קובץ:תא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] [[חסיד]]ית בתל אביב]]


בשנת [[תר"ס]] הגיע למקום מי שמונה לרב הקהילה - הרב [[שניאור זלמן סלונים]].  
==ביקור הרבי הריי"צ בתל אביב==
{{להשלים}}
במהלך [[ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש]] ביקר [[אדמו"ר הריי"צ]] בתל אביב.


כשהגיע לתל אביב, התאחסן במלון "שפת הים", ושם קיבל את הקהל שהגיע לראותו. בשעה עשר וחצי בלילה הגיעו כשמונת אלפים איש לכיכר שלפני המלון, והרבי יצא כדי לקבל מהם ברכת ברוכים הבאים. למחרת עבר הרבי למלון פלאטין, שם הגיעו לבקרו משלחת מטעם עיריית תל אביב בראשות סגן ראש העיר מר ישראל רוקח ורבים מתושבי העיר.


== בתי כנסת ==
==קהילת חב"ד==
קהילת חב"ד בעיר, נחשבה לאחת החשובות והגדולות בארץ. עד להקמת [[כפר חב"ד]] בשנת [[תש"ט]], התרכזו חסידי חב"ד (בעיקר) בערים תל אביב [[ירושלים]] ו[[רמת גן]]. בתל אביב, היה ריכוז גדול של חסידים שעלו באותן שנים מברית המועצות, ומהם קבוצה בולטת של בוגרי ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש והיו בקשר תדיר עם [[אדמו"ר הריי"צ]].


בשנת [[תרס"ג]] החלו לבנות את בית הכנסת הראשון של הקהילה - ברחוב "עין יעקב".
לאחר הקמת [[כפר חב"ד]], מקומה המרכזי של קהילת חב"ד בתל אביב הלך ופחת, וכיום וותיקי הקהילה הישנה מעטים והם מתפללים בבית כנסת מרכז חב"ד השוכן באופן זמני בבית כנסת יבנה עד אשר תושלם בניה מחדש של בית הכנסת נחלת בנימין.  


בשנת [[תרצ"ה]] הוקם בית הכנסת נוסף ברחוב "מונטיפיורי", אז כיהן ברבנות הקהילה הרב [[שלמה יוסף זוין]], שגר אז בתל אביב.
בעשורים האחרונים נוספו לקהילה משפחות צעירות רבות שהתיישבו ברחבי העיר. בד בבד הוקמו עשרות [[בתי חב"ד]] רבים ברחבי העיר, אשר מניפים את דגל חב"ד בכלל ובפרט את [[בשורת הגאולה]] במה שמכונה: העיר העברית הראשונה.


בין השנים [[תרצ"ו]] - [[תרח"צ]] שכן במקום 'חדר' [[בני תמימים תל אביב]].  
==התייסדות==
[[קובץ:ארון קודש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ארון הקודש בבית-הכנסת "גאולת ישראל חב"ד -בית משה"]]
בשנת [[תרכ"ו]] התיישב החסיד החב"די הראשון, הרב [[חיים שמואל שמרלינג]] ביפו. בשנת [[תר"ס]] הגיע למקום הרב [[שניאור זלמן סלונים]] שמונה לרב הקהילה ביפו.


בשנת [[ת"ש]] עברו המתפללים לבית הכנסת לרחוב "נחלת בנימין", שם הוא קיים עד היום.
בשנת [[תרס"ג]] החלו לבנות את [[בית הכנסת]] הראשון של הקהילה - ברחוב "[[עין יעקב]]".


מנייןם נוסף פעל עד [[תשכ"א]] בבנין ישיבת [[תומכי תמימים תל אביב]].
==בית כנסת נחלת בנימין==
{{ערך מורחב|בית כנסת מרכז חב"ד תל אביב (נחלת בנימין)}}
בית הכנסת המפורסם של חב"ד בתל אביב, שכן ברחוב נחלת בנימין, ובפי החסידים בית כנסת קרוי בקצרה על שם הרחוב בו שוכן "נחלת בנימין". אל בית הכנסת נחלת בנימין הגיעה הקהילה מבית הכנסת ברחוב מונטיפיורי שם התפללו משנת [[תרצ"ה]] ובו כיהן ברבנות הקהילה הרב [[שלמה יוסף זוין]], שהיה תושב תל אביב ולאחר שעזב לירושלים, מונה הרב [[אליעזר קרסיק]] לרב קהילת חב"ד בתל אביב, תפקיד בו כיהן למעלה מעשרים שנה.  


נוסף לכך משנת [[תש"מ]] פועל בעיר בית כנסת חב"ד נוסף - גאולת ישראל.
בין השנים [[תרצ"ו]]-[[תרח"צ]] בבית הכנסת מונטיפיורי שכן 'חדר' [[בני תמימים תל אביב]], שהוקם בעידודו של [[אדמו"ר הריי"צ]], על ידי הרב [[אליעזר קרסיק]] רב הקהילה.


== תורת אמת תל אביב יפו ==
בשנת [[ת"ש]] עברו המתפללים לבית הכנסת (שנוסד על ידי חסידי [[בברויסק]] בשנת [[תרצ"ה]]) ברחוב "[[נחלת בנימין]]".
::'''לערך המלא: [[תורת אמת תל אביב יפו]]'''


בשנת [[תרפ"ד]] פתח הרב [[שלמה זלמן הבלין]], מנהל [[תורת אמת]], סניף לתורת אמת בתל אביב.
בית הכנסת היווה את המרכז של קהילת חב"ד בתל אביב, שהייתה מהקהילות המרכזיות{{הערה|באותה תקופה היו קהילות חב"דיות גדולות בירושלים, תל אביב ובשנים המאוחרות גם כפר חב"ד}} בארץ הקודש בעשר שנים האחרונות של [[הדור השישי]] ובימי הבראשית של [[הדור השביעי]].


בראש הישיבה שימש הרב [[יעקב מלכוב]].
כעת (תשפ"ד) לרגל בנייתו מחדש, בית הכנסת שוכן ברחוב יבנה.  


בשנת [[תרפ"ט]] מונה לראש הישיבה הרב [[אליהו נחום שקלאר]]. אומנם הישיבה לא הצליחה להחזיק עוד מעמד, ובאותה שנה נסגרה.
מניין נוסף פעל עד [[תשכ"א]] בבנין ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]].


== ביקור אדמו"ר הריי"צ ==
==השלוחים==
משנת [[תש"מ]] החלו להגיע השלוחים לעיר, והחלו להתרחב מספר בתי כנסת חב"ד ברחבי העיר. ובמשך השנים נפתחו עשרות בתי חב"ד.


ב[[ט"ז מנחם אב תרפ"ט]] ביקר [[אדמו"ר הריי"צ]] בעיר, בין השעות 8:00 - 10:00 בבוקר, בדרכו ל[[מצרים]].
בשנת [[תשמ"א]] מונה הרב גרליצקי לרב [[בית הכנסת גאולת ישראל]] בבית כנסת קיים כולל תפארת זקנים - לוי יצחק, ובית חב"ד של מרכז תל אביב.


== אחי תמימים תל אביב ==
ב[[יחידות]] עם הרב [[יהודה מאיר אברמוביץ]] שהיה סגן ראש עיריית תל אביב מטעם אגודת ישראל, ביקש ממנו הרבי שיקצה בנין עבור חב"ד בתל אביב, וכשהציע לו הרב אברמוביץ בנין מסויים בפאתי העיר, ביקש הרבי שיביאו לו מפה של תל אביב, והצביע לרב אברמוביץ על בנין מרכזי מאוד בתל אביב שנתפנה לאחרונה, וביקש אותו.
::'''לערך המלא: [[אחי תמימים תל אביב]]'''
בין השנים [[תרצ"ה]]-[[תרצ"ו]] הגיעו מ[[ברית המועצות]] משפחות חב"דיות שהתיישבו ב[[תל אביב]], וראו צורך לבקש רשות מה[[אדמו"ר הריי"צ]] להקים בה ישיבה. ההוראה בענין זה מכ"ק אדמו"ר הריי"צ נתקבלה בשנת [[תרח"צ]] לייסד בתל-אביב ישיבה בשם "אחי תמימים" (וכן "חדר" בשם [[בני תמימים תל אביב|"בני תמימים"]])


כאשר אישר [[אדמו"ר הריי"צ]] את הקמת הישיבה, הודיע כי בא כוחו ל"חדר" ולישיבה יהיה הרב [[אליעזר קרסיק]] שכיהן כרב קהילת חב"ד בתל אביב.
== מוסדות חב"ד בתל אביב ==
[[קובץ:רמת אביב זאל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] ב[[זאל]] של הישיבה ברמת אביב]]
*'''תורת אמת תל אביב יפו''' - בשנת [[תרפ"ד]], בפקודת [[אדמו"ר הריי"צ]], פתח הרב [[שלמה זלמן הבלין]], מנהל [[תורת אמת]], סניף לתורת אמת בתל אביב. כראש הישיבה שימש הרב [[יעקב מלכוב]]. בשנת [[תרפ"ט]] מונה לראש הישיבה הרב [[אליהו נחום שקלאר]]. הישיבה לא החזיקה מעמד ונסגרה באותה שנה.
*'''[[בני תמימים תל אביב]]''' - בשנת [[תרצ"ו]], פתח הרב [[אליעזר קרסיק]] 'חדר' בני תמימים תל אביב עבור ילדי קהילת חב"ד בתל אביב. כמלמד שימש הרב [[רפאל נחמן כהן]].
*'''[[אחי תמימים תל אביב]]''' - בין השנים [[תרצ"ה]]-[[תרצ"ו]] הגיעו מ[[ברית המועצות]] משפחות חב"דיות שהתיישבו ב[[תל אביב]], וביקשו רשות מה[[אדמו"ר הריי"צ]] להקים בה ישיבה. בשנת [[תרצ"ח]] אישר אדמו"ר הריי"צ הקמת ישיבה והורה לקוראה בשם "אחי תמימים". כמו כן הודיע שנציגו למוסדות "בני תמימים ו"אחי תמימים" יהיה הרב [[אליעזר קרסיק]], רבה של קהילת חב"ד בתל אביב באותה תקופה. ראש חודש [[אייר]] החלו הלימודים בישיבה. מאוחר יותר, עברה הישיבה ל[[תומכי תמימים לוד|לוד]].
*'''[[תומכי תמימים תל אביב|תומכי תמימים 'דרכי תמימים']]''' - ישיבה גדולה, נפתחה בשנת תשע"ט בשכונת התקווה שבדרום העיר, ע"י הרב [[אפרים דגן]].
*'''[[תומכי תמימים תל אביב]]''' - בשנת [[תש"ו]] נפתחה בעיר גם מחלקה לתלמידים מבוגרים בשם "[[תומכי תמימים]]". מקום הלימודים היה בבנין הישיבה שברחוב הים (כיום הרב קוק), ומקום הלינה היה בדירותיהם הפרטיות הפזורות בעיר.
*'''[[תומכי תמימים רמת אביב]]''' - ביום [[ט"ו בשבט]] בשנת [[תשנ"ז]] הקומה ישיבת תומכי תמימים המיועדת בעיקר עבור ל[[בעלי תשובה]] בשכונת רמת אביב שבצפון תל אביב. הישיבה בראשות הרב [[חיים יוסף גינזבורג]].
*'''[[מכללת פנימיות רמת אביב]]''' - ב[[חודש אלול]] שנת [[תשס"א]] נפתח מכללה עבור בנות בעלות תשובה.
*'''[[מרכז ממעל ממש]]''' - מרכז למודעות יהודית ברוח חב"ד הממוקם בלב העיר תל אביב.
*'''[[ישיבת חזון אליהו]]''' - ישיבה ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] שעל ידי [[מרכז חב"ד תל אביב]]. ראש הישיבה הוא הרב [[מאיר אריה שמערלינג]] והמנהל הוא הרב [[לוי יצחק וולף]].
*'''תלמוד תורה אהלי מנחם''' לבנים בשכונת יד אליהו. יו"ר המוסד הוא הרב מענדי גערליצקי, והמנהל הוא הרב שניאור אהרון.
*'''ישיבת נווה צדק''' - ישיבה לבעלי תשובה. מנהל: הרב אברהם קלי.
*'''בית חדש למדרש''' - ישיבה לבעלי תשובה. מנהל: הרב דוד עזיזה.
*'''קהילת אור הצפון''' - קהילה של תלמידי הרב יצחק גינזבורג בתל אביב. רב הקהילה: הרב שי דאום.
*[[גן ישראל תל אביב]]
*מדרשיית בית שושנה


ואכן, בראש חודש [[אייר]] החלו הלימודים בישיבה.
== ארגונים חב"דים בתל אביב ==
*'''[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]''' - מאז הקמתה בשנת תש"א ובמשך כעשרים שנה, אגודת חסידי חב"ד מוקמה בתל אביב על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ. ובשנת [[תש"כ]] כאשר מונה הרב [[אפרים וולף]] ליו"ר האגודה, ניהולה התבצע בפועל ממשרדי תומכי תמימים המרכזית בלוד וכאשר התמנה הרב שחמה מיידנצ'יק ליו"ר אגו"ח עברו משרדי האגודה ל[[770 כפר חב"ד|בניין 770 בכפר חב"ד]]. לאחר םטירת הרב מיידנצ'יק אין משרד לאגודה.
*'''[[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]]''' - בשנת [[תשי"א]] ייסד [[הרבי]] את רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש. מרכזה נקבע על ידי הרבי בתל אביב{{הערה|הוראה זו ניתנה באיגרת לעסקן הרב [[זושא וילמובסקי]], בה כותב הרבי: {{ציטוטון|בנוגע לשאלתו, איפה לקבוע המרכז של רשת אהלי יוסף יצחק, הנה המקום המתאים לזה על-כל-פנים עתה, הוא בתל אביב, ובטח ידוע לו מפתגם ה[[בעל-שם-טוב]]: והיה ראשיתך מצער ועל ידי זה אחריתך ישגה מאוד}}.}}.
*'''[[ועדת ההגרלה]]''' - בשנת [[תשי"ג]] הקים הרב [[רפאל נחמן כהן]] 'ועדת ההגרלה' שערכה הגרלות תקופתיות בין חסידי [[אנ"ש]] על נסיעה ל[[הרבי|רבי]] ל-[[770]].
*'''גמ"ח חב"ד תל אביב''' - הגמ"ח נוסד ונוהל על ידי הרב [[דובער גינזבורג]] ולאחר פטירתו הועבר הניהול להרב [[שלום חסקינד]] את גמ"ח עבור חסידי חב"ד בתל אביב, אותו ניהל במשך שנים רבות ורבים נסתייעו בו.


מאוחר יותר, עברה הישיבה ל[[תומכי תמימים לוד|לוד]].
==שכונת רמת אביב==
[[קובץ:רמת אביב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מאהל לתפילות חגי [[חודש תשרי]] שהוקם ברמת אביב ג']]
{{ערך מורחב|ערך=[[רמת אביב]]}}
'''רמת אביב''' הינה שכונת יוקרה בצפון העיר תל אביב. הרב [[יוסף גינזבורג]], שהתגורר במקור ב[[כפר חב"ד]], הגיע לשכונה על מנת לחלק משלוחי מנות ב[[פורים]] בבתי המגורים בשכונה. עם הזמן הגביר את פעילותו ולאחר נישואיו אף עבר לגור בשכונה. הרב גינזבורג היה מזמין יהודים לסעודות שבת וחג אצלו בבית וכך נתוודעו לקיומה של היהדות. עם הזמן גבר הדרישה לשיעורי תורה והוקם 'מרכז שיעורי תורה' ו"בית כנסת" בסלון של תושב פרטי ברמת אביב.


== בני תמימים תל אביב ==
ביום [[ט"ו בשבט]] בשנת [[תשנ"ז]] הוקמה ישיבת תומכי תמימים בשכונה הפועל עד היום. הישיבה מיועדת בעיקר עבור [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] ובראשה עומד הרב גינזבורג. ב[[חג הפורים]] שנת תשנ"ז קיימו תלמידי הישיבה פעילות יהודית ברחבי השכונה והעיתונות המקומית והארצית התייחסה לעניין, חלקם בשלילה. ב[[חודש אלול]] שנת [[תשס"א]], עם התגברות הפעילות החב"דית בשכונה, הוקמה [[מכללת פנימיות]] עבור בנות בעלות תשובה.
::'''לערך המלא: [[בני תמימים תל אביב]]'''
באותו זמן, פתח הרב קרסיק גם את 'חדר' [[בני תמימים תל אביב]]', שנועד לילדי הקהילה, כשהרה"ח [[רפאל נחמן כהן]] היה ה"מלמד".


== תומכי תמימים תל אביב ==
כיום מונה קהילת חב"ד ברמת אביב כארבעים משפחות, רובם בוגרי הישיבה.
::'''לערך המלא: [[תומכי תמימים תל אביב]]'''
החל משנת [[תש"ו]] נפתחה בעיר [[תל אביב]] גם מחלקה לתלמידים מבוגרים בשם "[[תומכי תמימים]]".  


מקום הלימודים היה בבנין הישיבה שברחוב הרב קוק, ומקום הלינה היה בדירותיהם הפרטיות הפזורות בעיר.
== בתי חב"ד בעיר ==
[[קובץ:מפתח העיר תל אביב מוגש לרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפתח העיר תל אביב יפו שהוגש לרבי כאות כבוד על ידי ראש העיר שלמה להט, ניסן תשל"ז]]
עשרות [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] קיימים בעיר, בראשות השליח הראשי הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]], המכהן גם כרב [[בית הכנסת]] "[[בית כנסת גאולת ישראל|גאולת ישראל]]" ויו"ר "[[מרכז חב"ד תל אביב]]".
===צפון===
*אוניברסיטת תל אביב - הרב ישעיהו גערליצקי
*אזורי חן - הרב מנחם מענדל דוכן.
*אפקה - הרב שמעון גדסי
*בלו - הרב אהרון קינברג.
*דוברי צרפתית - הרב ישראל ארנאוו
*הגוש הגדול- הרב [[אליהו שוויכה]]
*הדר יוסף - הרב גד פדלון, הרב מנחם אליאס
*הצפון החדש - הרב מנחם מענדל גערליצקי
*הצפון הישן - הרב מנחם מענדל העכט, הרב שניאור סלפושניק
*כוכב הצפון - הרב שמואל לפקיבקר
*כיכר המדינה - הרב יוסף יצחק פיקרסקי, הרב שניאור זלמן פיקרסקי
*נאות אפקה - הרב [[עידו רהב]], הרב מנחם מענדל אלטבוים
*נחלת יצחק-מונטיפיורי - הרב [[אשר גליס]]
*מעוז אביב - הרב מנחם גודמן
*צהלה - הרב [[לוי גערליצקי]]
*פארק צמרת - הרב [[חיים אלימלך]]
*רמת אביב - הרב [[חיים יוסף גינזבורג]], הרב דוד אושקי
*רמת אביב ג' - הרב [[יהודה ליפש]], הרב אפרים מרזל
*רמת אביב הירוקה - הרב [[ישעיהו גולדברג]]
*שיכון בבלי - הרב שלום גליצנשטיין
*שיכון דן - הרב [[מנחם מענדל הלוי ברוד]]


== אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש ==
===מרכז===
::'''לערך המלא: [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]'''
*אזור מלונות הירקון-דוברי אנגלית - הרב אליהו גיידיץ'
החל משנת [[תש"א]] שימשה תל אביב מרכז לחסידי חב"ד בארץ, כאשר בה היה מרכז [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].
*חב"ד במרכז הרפואי - הרב טל גומברג
*בתי עסק - הרב פנחס ארבוב
*דוברי צרפתית - הרב מנחם אטל
*חב"ד לצעירים - הרב [[עדי אלפנט]]
*חב"ד סנטר - הרב ישראל גערליצקי
*מדרחוב נחלת בנימין - הרב [[שלום בער בוטמן]] ע"ה
*מרכז תל אביב - הרב [[יוסף גערליצקי]], הרב יצחק ביר
*נווה צדק - הרב חיים לויטין
*נווה צדק-דוברי צרפתית - הרב דניאל נקש


יו"ר האגודה וכלל [[:קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש|חבריה]] גרו בתל אביב, וכלל פעולות חב"ד בארץ התנהלו משם.
===דרום===
*בצרון - הרב שלום ליסון
*התקווה - הרב [[אפרים דגן]]
*יד אליהו - הרב יצחק חדד
*יפו ד' - הרב זאב שפונט
*[[ממעל ממש (מרכז חב"ד)|ממעל ממש]] - הרב [[טל זיו]]
*נווה אליעזר-נווה חן - הרב מנחם מענדל כהן
*נווה עופר-תל כביר - הרב שמואל מחפוץ
*פלורנטין - הרב חיים טבריה, הרב ניר גבריאל
*פלורנטין-דוברי צרפתית - הרב מענדל מטוסוב
*קריית שלום - הרב חנניה לביוב
*שפירא - הרב לוי אלפרוביץ'
*תל חיים - הרב דוד זהר
בשנת [[תשס"ט]] הוקמה בעיר החנוכיה הגדולה בארץ.


== חסידים בתל אביב-יפו ==
===רבנים===
*הרב [[דובער טקץ]].
*הרב [[לוי גרוסמן]].
*הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]].
*הרב [[שניאור זלמן סלונים]] - רב ביפו עד פטירתו ב[[י"א באלול]] [[תרצ"ו]].
*הרב [[אלכסנדר סענדר יודאסין]] - רב ביפו.


== רשת אוהלי יוסף יצחק בארץ הקודש ==
===רבני קהילת חב"ד===
::'''לערך המלא: [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]]'''
בשנת [[תשי"א]] ייסד [[הרבי שליט"א]] את [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]].


את מרכזה של הרשת קבע הרבי בתל אביב. הוראה זו ניתנה באיגרת לעסקן ר' זושא וילמובסקי, בה כותב הרבי בזה הלשון: “בנוגע לשאלתו, איפה לקבוע המרכז של רשת אהלי יוסף יצחק, הנה המקום המתאים לזה על-כל-פנים עתה, הוא בתל-אביב, ובטח ידוע לו מפתגם הבעל-שם-טוב: והי’ ראשיתך מצער ועל ידי זה אחריתך ישגה מאוד”.  
*הרב [[שלמה יוסף זווין]] - עד עלייתו ל[[ירושלים]] ב[[תרצ"ז]].
*הרב [[אליעזר קרסיק]] - עד פטירתו ב[[תש"כ]]
*הרב [[משה אשכנזי]] - עד פטירתו ב[[תשס"ז]].
*הרב [[חיים אשכנזי]] - עד פטירתו ב[[תש"ע]].
*חתנו הרב [[שלמה הלפרן]] - כיום.


== ועדת ההגרלה ==
===משפיעים===
::'''לערך המלא:[[ועדת ההגרלה]]'''
===משפיעי קהילת חב"ד===
הרב [[רפאל נחמן כהן]] הקים בעיר ב[[תשי"ג]] את [[ועדת ההגרלה]] - ועדה שלקחה על עצמה לערוך הגרלות בין חסידי [[אנ"ש]] לנסיעה ל[[770]] [[הרבי|לרבי]].
*הרב [[משה גוראריה]] - עד פטירתו ב[[תשל"ג]].
*הרב [[ישראל צבי הבר]] - מ[[תשל"ז]] עד שיצא לשליחות ברומניה - [[תשמ"א]].
*הרב [[שלום בער בוטמן]] - מ[[תשל"ז]] עד פטירתו ב[[תשפ"ג]].


== גמ"ח חב"ד תל אביב ==
===חסידים מפורסמים===
*הרב [[שניאור זלמן סלונים]]
*הרב [[ברוך פריז]]
*הרב [[מיכאל יהודה אריה לייב כהן]]
*הרב [[נחום גולדשמיד]]
*הרב [[משה גוראריה]]
*הרב [[משה אשכנזי]]
*הרב [[שלמה יוסף זווין]]
*הרב [[אליעזר קרסיק]]
*הרב [[זלמן משה היצחקי]]
*הרב [[נחום גולדשמיד]],
*הנגיד הרב [[חיים שמריהו גוראריה]].


בשנת [[תש"כ]] ייסד הרב [[שלום חסקינד]] את גמ"ח חב"ד תל אביב.
==ראו גם==
*[[בית כנסת מרכז חב"ד תל אביב (נחלת בנימין)]]
*[[בית כנסת גאולת ישראל]]


במשך שנים ניהל אותו במסירות נפש. עשרות מחסידי חב"ד נסתייעו בו.
==לקריאה נוספת==
*[[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]''', [[קה"ת]], [[תשמ"ח]].
*[[יצחק גנזבורג]], [[חייל בשירות הרבי]] - אוטוביוגרפיה, זכרונות מחב"ד בתל אביב [[תשנ"ט]].
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[עבד אברהם אנכי]]''', תולדות הרב [[אליעזר קרסיק]] רב קהילת חב"ד בתל אביב [[תשע"ב]].
* [[יוסף אשכנזי]], [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, פרקים אודות אישי קהילת חב"ד תל אביב, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], [[תשע"ב]].
* [[יוסף אשכנזי]], [[מרדכי אשכנזי|הרב אשכנזי]] - תולדות חייו של הרב מרדכי אשכנזי רבו של כפר חב"ד, פרקים על תל אביב. [[תשע"ז]]
*'''מהפכת הצעירים בתל אביב''', בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב"ד]] חג הסוכות [[תשפ"ב]] עמוד 23  {{*}} '''שליח תחת אש''', בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב"ד]] חג הסוכות תשפ"ה, (הודפס בתוך מגזין ב' של גיליון 2081 עמוד 106) {{שבועון כפר חב"ד}}
{{בית|הרב [[צבי הירש גאנזבורג]]|זכרונות מתל אביב של מעלה|636|30-37|[[תשס"ח]]}}
* [[שניאור זלמן ברגר]] [https://drive.google.com/file/d/1CojenTZsPmDR99_-EncnrJi1Hq7oVTP-/view?usp=drivesdk '''החב"דניקים מגיעים לתל אביב''', שבועון{{בית משיח}} גיליון 1124 עמוד 34]


==קישורים חיצוניים==
=== אתרים ===
*[chabadtlv.org/ אתר בית חב"ד המרכזי]
*[http://www.chabadaviv.com אתר בית חב"ד ברמת אביב]
*[http://chabadyadeliyahu.wix.com/home אתר בית חב"ד יד אליהו]


== תומכי תמימים רמת אביב ==
=== קישורים נוספים ===
::'''לערך המלא: [[תומכי תמימים רמת אביב]]'''
*הרב [[שניאור זלמן ברגר]], '''[https://col.org.il/news/134373 תגלית: סיפורו של 'המבצר החב"די' ברח' הרב קוק 16 בת"א]''' {{COL}}
[[תמונה:רמת אביב זאל.jpg|left|250px|בתמונה ה[[זאל]] ברמת אביב]]
*'''[https://col.org.il/news/137476 כך הוקמה קהילת חב"ד ביפו-תל אביב - פרק ראשון] {{*}} [https://col.org.il/news/137537 פרק שני]''' {{COL}}
ישיבת חב"ד ברמת אביב הוקמה ביום ט”ו [[שבט]] בשנת [[תשנ"ז]].
*'''[https://col.org.il/news/137630 לראשונה מאז [[תרפ"ט]]: המקומות בהם ביקר [[הרבי הריי"צ]] נחשפים]''' {{COL}}
 
שנה וחצי עברו מאז הוקמה הישיבה והמקום היה צר מלהכיל את הלומדים ובהנהלת הישיבה פנו לחפש אחר פתרון זמני שנמצא בבית הספר ‘אלומות’. אולם בית הספר הוסב לבית מדרש. ותלמידי הישיבה יכלו לשקוד על התורה והחסידות באין מפריע.
 
כ’[[משפיע]]’ מונה הרב [[ראובן דונין]].
 
== חזון אליהו תל אביב ==
::'''לערך המלא: [[חזון אליהו תל אביב]]'''
ישיבת חזון אליהו תל אביב היא ישיבה לבעלי תשובה שעל ידי מרכז חב"ד תל אביב.
 
ראש הישיבה הוא הרב אריה שמרלינג והמנהל הוא ר' לוי וולף.
 
==בתי חב"ד==
עשרות בתי חב"ד קיימים בעיר, בראשות השליח הראשי הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]], המכהן גם כרב בעית הכנסת "גאולת ישראל" ויו"ר "מרכז חב"ד תל אביב".
 
אחד השלוחים המרכזיים בעיר הוא הרב [[חיים יוסף גינזבורג]], ה[[שליח]] הראשי ל[[רמת אביב]] וראש ישיבת [[תומכי תמימים רמת אביב]].
 
בעיר פועל גם [[ממעל ממש (מרכז חב"ד)|בית חב"ד בשם "ממעל ממש"]].
 
בשנת [[תשס"ט]] הוקמה בעיר [[החנוכיה הגדולה בעולם|החנוכיה הגדולה בארץ]].


==רבני הקהילה==
חשיפות, גילויים, סקירות מיוחדות, על חב"ד בתל אביב ויפו פורסמו ב[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]:
* הרב [[שניאור זלמן סלונים]] - עד פטירתו ב[[י"א אלול תרצ"ו]].
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2943 מכתב [[אדמו"ר הריי"צ]] לאנ"ש שהתיישבו בתל אביב בשנת תרצ"ה] (קישור לא פעיל)
* הרב [[שלמה יוסף זווין]] - עד עליתו ל[[ירושלים]] ב[[תרצ"ז]].
*הרב [[ישראל יהודה]], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37977 כתבה שפורסמה ב[[שבועון בית משיח]] המסקרת בצורה מקיפה את חיי ישיבת אחי תמימים תל אביב]
* הרב [[אליעזר קרסיק]] - עד פטירתו ב[[תש"כ]].
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2728 הנהלת אחי תמימים תל אביב כותבת אל הסוכנות היהודית] (קישור לא פעיל)
* הרב [[משה אשכנזי]] - עד פטירתו ב[[תשס"ז]].
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28874 תל אביב של מעלה - ראיון מיוחד עם הרב [[חיים אשכנזי]] על חיי החסידים בתל אביב]
* הרב [[חיים אשכנזי]] - כיום.
*[[מנדי ריזל]], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62846 המסתורין סביב ביכנ"ס חב"ד האטום בשכנות 'נווה צדק' בתל אביב]
*[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2018/5/9/510679120594.html שכונת חב"ד - שלא נבנתה - בתל אביב] (קישור לא תקין)
*'''[https://col.org.il/news/128663 המאמצים והשכנועים הכבירים להקמת שיכון חב"ד בתל אביב]''' {{COL}}


== [[משפיע]]י הקהילה ==
=== סדרת חב"ד בתל אביב ===
סדרת כתבות בעיתון בית משיח, תחת הכותרת: "חסידות חב"ד בתל אביב".


*הרב [[משה גוראריה]] - עד פטירתו ב[[תשל"ג]].
*הרב [[שניאור זלמן ברגר]], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46645 כתבה ראשונה בסדרה - בתי כנסת חב"ד] {{בית משיח}}
 
*הרב [[מנחם זיגלבוים]], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=46990 כתבה על בית כנסת חב"ד ברחוב 'נחלת בנימין'] {{בית משיח}} גיליון 699
*הרב [[ישראל צבי הבר]] ע"ה - מ[[תשל"ז]] עד שיצא לשליחות ברומניה - [[תשמ"א]].
*הרב [[שניאור זלמן ברגר]], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46751 כתבה שנייה בסדרה - רבני חב"ד] {{בית משיח}}
 
*הרב [[שלום בער בוטמן]] - מ[[תשל"ז]] עד היום.
 
== דמויות הקהילה ==
=== גברים ===
* הרב [[שניאור זלמן סלונים]]
* הרב [[ברוך פריז]]
* הרב [[שמואל זלמנוב (קורסקער)]]
* הרב [[מיכאל יהודה אריה לייב כהן]]
* הרב [[שלמה יוסף זווין]]
* הרב [[אליעזר קרסיק]]
* הרב [[משה אשכנזי]]
* הרב [[חיים אשכנזי]]
* הרב [[אברהם פרשן]]
* הרב [[אליהו פאר]]
* הרב [[זלמן משה היצחקי]]
* הרב [[ישראל אריה לייב שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)]]
* הרב [[נחום גולדשמיד]]
* הנגיד הרב [[חיים שמריהו גוראריה]]
* הרב [[שלום חסקינד]]
* הרב [[אלכסנדר סנדר יודאסין]]
* ר' [[צבי מילבסקי]]
* הרב [[שמואל זלמנוב (קורסקער)]]
* הרב [[ישראל נתן סלווין]]
* הרב [[יעקב אלתר חנין]].
 
===נשים===
 
*הרבנית [[לאה קרסיק]] - רבנית הקהילה והמייסדת של ארגוני הנשים בה.
*הרבנית [[דבורה אשכנזי]] - רבנית הקהילה ומדמויות התווך בה.
*הגברת [[רחל זמיר]] - מחנכת ידועה ומפעילי [[נשי חב"ד]] תל אביב המרכזיים.
*הגברת דבורה בוטמן - ממייסדי רשת שיעורי התורה לנשים בקהילה.
 
==קישורים חיצוניים==
=== אתרים ===
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=932 אתר חב"ד ברמת אביב]
*[http://www.chabadtlv.org/ ישיבת חב"ד חזון אליהו תל אביב]
=== קישורים אחרים ===
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2943 מכתב אדמו"ר הריי"צ לאנ"ש שהתיישבו בתל אביב בשנת תרצ"ה]
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37977 כתבה שפורסמה בשבועון בית משיח, המסקרת בצורה מקיפה את חיי ישיבת אחי תמימים תל אביב]
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2728 הנהלת אחי תמימים תל אביב כותבת אל הסוכנות היהודית]
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=28874 תל אביב של מעלה - ראיון מיוחד עם הרב חיים אשכנזי על חיי החסידים בתל אביב]


[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]
{{ערים בישראל}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תל אביב]]
[[קטגוריה:מסע הרבי הריי"צ בארץ הקודש]]

גרסה אחרונה מ־22:19, 21 באוקטובר 2024

תל אביב - יפו

חלק משלוחי הרבי לתל אביב
עיר תל אביב - יפו
מדינה ארץ ישראל
מייסדי הקהילה הרב חיים שמואל שמרלינג, הרב שלמה יוסף זווין, הרב אליעזר קרסיק
מוסדות תלמוד תורה חב"ד, ישיבות חב"ד, גני ומעונות חב"ד, מדרשיות חב"ד לבנות,
מספר שלוחים 85
מספר בתי חב"ד 40
מספר משפחות בקהילה כ-200
ראו גם
אישים בתל אביב
מוסדות וארגונים בתל אביב
שלוחים בתל אביב

תל אביב (רשמית "תל אביב-יפו") היא עיר במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודלה בארץ ישראל. מתגוררים בה כ475 אלף איש (נכון לשנת תשפ"ג). נוסדה בשנת תרס"ט כפרבר לעיר יפו. הקהילה החב"דית הראשונה נוסדה ביפו בראשות הרב שניאור זלמן סלונים ובתקופה הבאה החסידים שעלו מרוסיה הקימו קהילה בתל אביב בראשות הרב שלמה יוסף זווין והרב אליעזר קרסיק. ומשנות הל' החלה פעילות השלוחים ונפתחו בתי חב"ד בכל רחבי העיר, לצד ישיבות לבעלי תשובה.

התוועדות חסידית בתל אביב

ביקור הרבי הריי"צ בתל אביב[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

במהלך ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש ביקר אדמו"ר הריי"צ בתל אביב.

כשהגיע לתל אביב, התאחסן במלון "שפת הים", ושם קיבל את הקהל שהגיע לראותו. בשעה עשר וחצי בלילה הגיעו כשמונת אלפים איש לכיכר שלפני המלון, והרבי יצא כדי לקבל מהם ברכת ברוכים הבאים. למחרת עבר הרבי למלון פלאטין, שם הגיעו לבקרו משלחת מטעם עיריית תל אביב בראשות סגן ראש העיר מר ישראל רוקח ורבים מתושבי העיר.

קהילת חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

קהילת חב"ד בעיר, נחשבה לאחת החשובות והגדולות בארץ. עד להקמת כפר חב"ד בשנת תש"ט, התרכזו חסידי חב"ד (בעיקר) בערים תל אביב ירושלים ורמת גן. בתל אביב, היה ריכוז גדול של חסידים שעלו באותן שנים מברית המועצות, ומהם קבוצה בולטת של בוגרי ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש והיו בקשר תדיר עם אדמו"ר הריי"צ.

לאחר הקמת כפר חב"ד, מקומה המרכזי של קהילת חב"ד בתל אביב הלך ופחת, וכיום וותיקי הקהילה הישנה מעטים והם מתפללים בבית כנסת מרכז חב"ד השוכן באופן זמני בבית כנסת יבנה עד אשר תושלם בניה מחדש של בית הכנסת נחלת בנימין.

בעשורים האחרונים נוספו לקהילה משפחות צעירות רבות שהתיישבו ברחבי העיר. בד בבד הוקמו עשרות בתי חב"ד רבים ברחבי העיר, אשר מניפים את דגל חב"ד בכלל ובפרט את בשורת הגאולה במה שמכונה: העיר העברית הראשונה.

התייסדות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ארון הקודש בבית-הכנסת "גאולת ישראל חב"ד -בית משה"

בשנת תרכ"ו התיישב החסיד החב"די הראשון, הרב חיים שמואל שמרלינג ביפו. בשנת תר"ס הגיע למקום הרב שניאור זלמן סלונים שמונה לרב הקהילה ביפו.

בשנת תרס"ג החלו לבנות את בית הכנסת הראשון של הקהילה - ברחוב "עין יעקב".

בית כנסת נחלת בנימין[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – בית כנסת מרכז חב"ד תל אביב (נחלת בנימין)

בית הכנסת המפורסם של חב"ד בתל אביב, שכן ברחוב נחלת בנימין, ובפי החסידים בית כנסת קרוי בקצרה על שם הרחוב בו שוכן "נחלת בנימין". אל בית הכנסת נחלת בנימין הגיעה הקהילה מבית הכנסת ברחוב מונטיפיורי שם התפללו משנת תרצ"ה ובו כיהן ברבנות הקהילה הרב שלמה יוסף זוין, שהיה תושב תל אביב ולאחר שעזב לירושלים, מונה הרב אליעזר קרסיק לרב קהילת חב"ד בתל אביב, תפקיד בו כיהן למעלה מעשרים שנה.

בין השנים תרצ"ו-תרח"צ בבית הכנסת מונטיפיורי שכן 'חדר' בני תמימים תל אביב, שהוקם בעידודו של אדמו"ר הריי"צ, על ידי הרב אליעזר קרסיק רב הקהילה.

בשנת ת"ש עברו המתפללים לבית הכנסת (שנוסד על ידי חסידי בברויסק בשנת תרצ"ה) ברחוב "נחלת בנימין".

בית הכנסת היווה את המרכז של קהילת חב"ד בתל אביב, שהייתה מהקהילות המרכזיות[1] בארץ הקודש בעשר שנים האחרונות של הדור השישי ובימי הבראשית של הדור השביעי.

כעת (תשפ"ד) לרגל בנייתו מחדש, בית הכנסת שוכן ברחוב יבנה.

מניין נוסף פעל עד תשכ"א בבנין ישיבת אחי תמימים תל אביב.

השלוחים[עריכה | עריכת קוד מקור]

משנת תש"מ החלו להגיע השלוחים לעיר, והחלו להתרחב מספר בתי כנסת חב"ד ברחבי העיר. ובמשך השנים נפתחו עשרות בתי חב"ד.

בשנת תשמ"א מונה הרב גרליצקי לרב בית הכנסת גאולת ישראל בבית כנסת קיים כולל תפארת זקנים - לוי יצחק, ובית חב"ד של מרכז תל אביב.

ביחידות עם הרב יהודה מאיר אברמוביץ שהיה סגן ראש עיריית תל אביב מטעם אגודת ישראל, ביקש ממנו הרבי שיקצה בנין עבור חב"ד בתל אביב, וכשהציע לו הרב אברמוביץ בנין מסויים בפאתי העיר, ביקש הרבי שיביאו לו מפה של תל אביב, והצביע לרב אברמוביץ על בנין מרכזי מאוד בתל אביב שנתפנה לאחרונה, וביקש אותו.

מוסדות חב"ד בתל אביב[עריכה | עריכת קוד מקור]

התוועדות בזאל של הישיבה ברמת אביב

ארגונים חב"דים בתל אביב[עריכה | עריכת קוד מקור]

שכונת רמת אביב[עריכה | עריכת קוד מקור]

מאהל לתפילות חגי חודש תשרי שהוקם ברמת אביב ג'
ערך מורחב – רמת אביב

רמת אביב הינה שכונת יוקרה בצפון העיר תל אביב. הרב יוסף גינזבורג, שהתגורר במקור בכפר חב"ד, הגיע לשכונה על מנת לחלק משלוחי מנות בפורים בבתי המגורים בשכונה. עם הזמן הגביר את פעילותו ולאחר נישואיו אף עבר לגור בשכונה. הרב גינזבורג היה מזמין יהודים לסעודות שבת וחג אצלו בבית וכך נתוודעו לקיומה של היהדות. עם הזמן גבר הדרישה לשיעורי תורה והוקם 'מרכז שיעורי תורה' ו"בית כנסת" בסלון של תושב פרטי ברמת אביב.

ביום ט"ו בשבט בשנת תשנ"ז הוקמה ישיבת תומכי תמימים בשכונה הפועל עד היום. הישיבה מיועדת בעיקר עבור בעלי תשובה ובראשה עומד הרב גינזבורג. בחג הפורים שנת תשנ"ז קיימו תלמידי הישיבה פעילות יהודית ברחבי השכונה והעיתונות המקומית והארצית התייחסה לעניין, חלקם בשלילה. בחודש אלול שנת תשס"א, עם התגברות הפעילות החב"דית בשכונה, הוקמה מכללת פנימיות עבור בנות בעלות תשובה.

כיום מונה קהילת חב"ד ברמת אביב כארבעים משפחות, רובם בוגרי הישיבה.

בתי חב"ד בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

מפתח העיר תל אביב יפו שהוגש לרבי כאות כבוד על ידי ראש העיר שלמה להט, ניסן תשל"ז

עשרות בתי חב"ד קיימים בעיר, בראשות השליח הראשי הרב יוסף שמואל גרליצקי, המכהן גם כרב בית הכנסת "גאולת ישראל" ויו"ר "מרכז חב"ד תל אביב".

צפון[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • אוניברסיטת תל אביב - הרב ישעיהו גערליצקי
  • אזורי חן - הרב מנחם מענדל דוכן.
  • אפקה - הרב שמעון גדסי
  • בלו - הרב אהרון קינברג.
  • דוברי צרפתית - הרב ישראל ארנאוו
  • הגוש הגדול- הרב אליהו שוויכה
  • הדר יוסף - הרב גד פדלון, הרב מנחם אליאס
  • הצפון החדש - הרב מנחם מענדל גערליצקי
  • הצפון הישן - הרב מנחם מענדל העכט, הרב שניאור סלפושניק
  • כוכב הצפון - הרב שמואל לפקיבקר
  • כיכר המדינה - הרב יוסף יצחק פיקרסקי, הרב שניאור זלמן פיקרסקי
  • נאות אפקה - הרב עידו רהב, הרב מנחם מענדל אלטבוים
  • נחלת יצחק-מונטיפיורי - הרב אשר גליס
  • מעוז אביב - הרב מנחם גודמן
  • צהלה - הרב לוי גערליצקי
  • פארק צמרת - הרב חיים אלימלך
  • רמת אביב - הרב חיים יוסף גינזבורג, הרב דוד אושקי
  • רמת אביב ג' - הרב יהודה ליפש, הרב אפרים מרזל
  • רמת אביב הירוקה - הרב ישעיהו גולדברג
  • שיכון בבלי - הרב שלום גליצנשטיין
  • שיכון דן - הרב מנחם מענדל הלוי ברוד

מרכז[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • אזור מלונות הירקון-דוברי אנגלית - הרב אליהו גיידיץ'
  • חב"ד במרכז הרפואי - הרב טל גומברג
  • בתי עסק - הרב פנחס ארבוב
  • דוברי צרפתית - הרב מנחם אטל
  • חב"ד לצעירים - הרב עדי אלפנט
  • חב"ד סנטר - הרב ישראל גערליצקי
  • מדרחוב נחלת בנימין - הרב שלום בער בוטמן ע"ה
  • מרכז תל אביב - הרב יוסף גערליצקי, הרב יצחק ביר
  • נווה צדק - הרב חיים לויטין
  • נווה צדק-דוברי צרפתית - הרב דניאל נקש

דרום[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • בצרון - הרב שלום ליסון
  • התקווה - הרב אפרים דגן
  • יד אליהו - הרב יצחק חדד
  • יפו ד' - הרב זאב שפונט
  • ממעל ממש - הרב טל זיו
  • נווה אליעזר-נווה חן - הרב מנחם מענדל כהן
  • נווה עופר-תל כביר - הרב שמואל מחפוץ
  • פלורנטין - הרב חיים טבריה, הרב ניר גבריאל
  • פלורנטין-דוברי צרפתית - הרב מענדל מטוסוב
  • קריית שלום - הרב חנניה לביוב
  • שפירא - הרב לוי אלפרוביץ'
  • תל חיים - הרב דוד זהר

בשנת תשס"ט הוקמה בעיר החנוכיה הגדולה בארץ.

חסידים בתל אביב-יפו[עריכה | עריכת קוד מקור]

רבנים[עריכה | עריכת קוד מקור]

רבני קהילת חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

משפיעים[עריכה | עריכת קוד מקור]

משפיעי קהילת חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

חסידים מפורסמים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

אתרים[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים נוספים[עריכה | עריכת קוד מקור]

חשיפות, גילויים, סקירות מיוחדות, על חב"ד בתל אביב ויפו פורסמו בבית משיח:

סדרת חב"ד בתל אביב[עריכה | עריכת קוד מקור]

סדרת כתבות בעיתון בית משיח, תחת הכותרת: "חסידות חב"ד בתל אביב".


יישובים בארץ ישראל
אבני חפץ | אופקים | אור יהודה | אור עקיבא | אילת | אלונה | אלעד | אריאל | אשדוד | אשקלון | באר יעקב | באר שבע | בית שאן | בית שמש | ביתר עילית | בני ברק | בת ים | גבעת שמואל | גבעתיים | גני תקווה | דימונה | הוד השרון | הרצליה | חדרה | חולון | חיפה | טבריה | טירת כרמל | יבנה | יבניאל | יהוד | יקנעם | ירושלים | כפר חב"ד | כפר יונה | כפר סבא | כרמיאל | לוד | מגדל העמק | מודיעין | מודיעין עילית | מטולה | מעלה אדומים | נהריה | נוף הגליל | נס ציונה | נתיבות | נתניה | עכו | עפולה | ערד | עתלית | פתח תקווה | צפת | קריית אונו | קריית אתא | קריית ביאליק | קריית גת | קריית ים | קריית מוצקין | קריית מלאכי | קריית שמונה | ראש העין | ראש פינה | ראשון לציון | רחובות | רמלה | רמת גן | רמת השרון | רעננה | שדרות | תל אביב-יפו | תקוע
(לפי סדר האל"ף בי"ת)

הערות שוליים

  1. ↑ באותה תקופה היו קהילות חב"דיות גדולות בירושלים, תל אביב ובשנים המאוחרות גם כפר חב"ד
  2. ↑ הוראה זו ניתנה באיגרת לעסקן הרב זושא וילמובסקי, בה כותב הרבי: "בנוגע לשאלתו, איפה לקבוע המרכז של רשת אהלי יוסף יצחק, הנה המקום המתאים לזה על-כל-פנים עתה, הוא בתל אביב, ובטח ידוע לו מפתגם הבעל-שם-טוב: והיה ראשיתך מצער ועל ידי זה אחריתך ישגה מאוד".
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=תל_אביב-יפו&oldid=717068"