יהודה לייב מאניפולי: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "משניות " ב־"משניות ") |
אין תקציר עריכה |
||
| (10 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:הכהן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של ר' יהודה לייב]] | [[קובץ:הכהן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של ר' יהודה לייב]] | ||
רבי '''יהודה לייב הכהן מ[[אניפולי]]''' נולד לאביו רבי יוסף גרשון, והיה מתלמידי [[המגיד ממזריטש]], מחבר הספר אור הגנוז. | רבי '''יהודה לייב הכהן מ[[אניפולי]]''' נולד לאביו רבי יוסף גרשון, והיה מתלמידי [[המגיד ממזריטש]], מחבר הספר [[אור הגנוז (ספר)|אור הגנוז]] ו[[וזאת ליהודה (ספר)|וזאת ליהודה]]. | ||
== קרבתו למגיד ממזריטש == | == קרבתו למגיד ממזריטש == | ||
בשעת הסתלקות [[המגיד ממזריטש]], שהו במקום ארבעה מתלמידיו בלבד: רבי [[אברהם המלאך]], [[אדמו"ר הזקן]], ורבי יהודה לייב, ורבי [[זושא מאניפולי]]. במהלך הדיבורים האחרונים שנשמעו מפי המגיד, התעניין המגיד אם רבי יהודה לייב נמצא במקום. כשנענה בחיוב, הביט המגיד בפניו, ואמר בלשון קדשו, גם אתה תהיה במחיצתי, כי שפתי '''כהן''' {{ | בשעת [[הסתלקות]] [[המגיד ממזריטש]], שהו במקום ארבעה מתלמידיו בלבד: רבי [[אברהם המלאך]], [[אדמו"ר הזקן]], ורבי יהודה לייב, ורבי [[זושא מאניפולי]]. במהלך הדיבורים האחרונים שנשמעו מפי המגיד, התעניין המגיד אם רבי יהודה לייב נמצא במקום. כשנענה בחיוב, הביט המגיד בפניו, ואמר בלשון קדשו, גם אתה תהיה במחיצתי, כי שפתי '''כהן'''{{הערה|שהרי רבי יהודה לייב, היה כהן.}} ישמרו '''דעת''', ואני מעולם ה[[דעת]]...{{הערה|מכתב מרבי אברהם המלאך, [[הגניזה החרסונית]] מכתב רמ"ו.}} | ||
== ידידותו עם [[אדמו"ר הזקן]] == | == ידידותו עם [[אדמו"ר הזקן]] == | ||
[[אדמו"ר הזקן]] אמר: "לשלושה יש לי אהבת נפש: ל[[זושא מאניפולי|ר' זושא]], ל[[מנחם נחום מצ'רנוביל|ר' נחום]], ולר' '''לייב הכהן''' | [[אדמו"ר הזקן]] אמר: "לשלושה יש לי אהבת נפש: ל[[זושא מאניפולי|ר' זושא]], ל[[מנחם נחום מצ'רנוביל|ר' נחום]], ולר' '''לייב הכהן'''{{הערה|1=מסיפורי ה[[משפיע]] ר"ש גרונם - 'רמ"ח אותיות' ו'למען ידעו.. בנים יולדו'.}}. | ||
== הסכמתו על [[ספר התניא]] == | == הסכמתו על [[ספר התניא]] == | ||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
== משפחתו == | == משפחתו == | ||
*בנו רבי יוסף. | *בנו רבי יוסף. | ||
*חתנו | *חתנו רבי משה אליקים בריעה מקוז'ניץ. | ||
== ספריו == | == ספריו == | ||
ספרו של רבי לייב עוסק בחכמת הקבלה, בשמות הקדושים ובספירות העליונות. | ספרו של רבי לייב עוסק בחכמת הקבלה, בשמות הקדושים ובספירות העליונות. | ||
ספרו הראשון על התורה נקרא אור הגנוז וספרו השני על ה[[משניות]] נקרא וזאת ליהודה. | ספרו הראשון על התורה נקרא [[אור הגנוז (ספר)|אור הגנוז]] וספרו השני על ה[[משניות]] נקרא [[וזאת ליהודה (ספר)|וזאת ליהודה]]. | ||
ספרו אור הגנוז הוא אחד מהספרים (ואולי היחיד) שקיבל הסכמה מ[[הצמח צדק]]. | |||
== לקריאה נוספת == | == לקריאה נוספת == | ||
| שורה 34: | שורה 36: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]] | [[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]] | ||
[[קטגוריה:מגידים]] | |||
גרסה אחרונה מ־11:54, 5 בספטמבר 2023
רבי יהודה לייב הכהן מאניפולי נולד לאביו רבי יוסף גרשון, והיה מתלמידי המגיד ממזריטש, מחבר הספר אור הגנוז ווזאת ליהודה.
קרבתו למגיד ממזריטש[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשעת הסתלקות המגיד ממזריטש, שהו במקום ארבעה מתלמידיו בלבד: רבי אברהם המלאך, אדמו"ר הזקן, ורבי יהודה לייב, ורבי זושא מאניפולי. במהלך הדיבורים האחרונים שנשמעו מפי המגיד, התעניין המגיד אם רבי יהודה לייב נמצא במקום. כשנענה בחיוב, הביט המגיד בפניו, ואמר בלשון קדשו, גם אתה תהיה במחיצתי, כי שפתי כהן[1] ישמרו דעת, ואני מעולם הדעת...[2]
ידידותו עם אדמו"ר הזקן[עריכה | עריכת קוד מקור]
אדמו"ר הזקן אמר: "לשלושה יש לי אהבת נפש: לר' זושא, לר' נחום, ולר' לייב הכהן[3].
הסכמתו על ספר התניא[עריכה | עריכת קוד מקור]
הסכמתו על ספר התניא הינה היחידה, מלבד הסכמתו של רבי זושא מאניפולי. אודות כך מסופר:
באסיפה מסויימת שהתקיימה אצל רבי זושא מאניפולי, בהשתתפות תלמידי המגיד, הופיע אדמו"ר הזקן. שאלו רבי זושא: מה הבאת מרוסיה המגושמת? הוציא אדמו"ר הזקן את קונטרסיו, והביאו לרבי זושא מאניפולי ורבי לייב הכהן. בלילה הלכו לישון התלמידים אצל רבי לייב, ורבי זושא ורבי לייב עיינו בכתבים. במהלך הלימוד בכתבים' שניהם נתלהטו מאוד מהספר, ובבוקר הורו לאדמו"ר הזקן להדפיסם.
פרץ אדמו"ר בבכי ואמר: הגדולים אינם זקוקים לספר זה, ולקטנים לא תהיה ממנו תועלת. אך הם השיבו לו: הגדולים צריכים לו וגם לקטנים תהיה תועלת![4]
בהסכמתו מתאר את אדמו"ר הזקן בתוארים מופלגים "הרב הגאון איש אלוקים קדוש וטהור חסיד ועניו".
הסתלק בי"ד תשרי תקס"ז, ונקבר בעיר אניפולי בסמוך לציונם של המגיד ממזריטש ורבי זושא מאניפולי.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו רבי יוסף.
- חתנו רבי משה אליקים בריעה מקוז'ניץ.
ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
ספרו של רבי לייב עוסק בחכמת הקבלה, בשמות הקדושים ובספירות העליונות.
ספרו הראשון על התורה נקרא אור הגנוז וספרו השני על המשניות נקרא וזאת ליהודה.
ספרו אור הגנוז הוא אחד מהספרים (ואולי היחיד) שקיבל הסכמה מהצמח צדק.