חדרים (אדמו"ר הזקן): הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־02:43, 28 באוגוסט 2024

החדרים היו ישיבות מיוחדות לאברכים מצויינים בעלי כשרונות שהוקמו על ידי אדמו"ר הזקן בליאזנא, והיוו את הבסיס להתפשטות תורת חסידות חב"ד.

הקמת החדרים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתקופה הראשונה להתייסדות חסידות חב"ד, ייסד אדמו"ר הזקן ישיבה בליאזנא, שנקראה בשם "חדרים" וחולקה לשלוש מחלקות: חדר א', חדר ב' וחדר ג'.

בשלוש השנים הראשונות לא פעלה ישיבה בצורה מסודרת, אלא הופצו כרוזים בעיירות הסמוכות לליאזנא בהם הודיעו כי אברכים המעוניינים לקבלת סדר בלימוד יכולים לשבת וללמוד בחצרו של אדמו"ר הזקן, ובמהלך שהותם במקום יוכלו לקבל ממנו סדר והדרכה בלימודיהם. תלמידי חכמים מופלגים ומצוינים מבני עליה נהרו אליו מליטא ורייסין.

כנראה היו שלושה זמנים כלליים בסידור החדרים: בשנת תקל"ג - אחרי הסתלקות המגיד ממזריטש, בשנת תקל"ו - לאחר הכתרת אדמו"ר הזקן באסיפת תלמידי המגיד לנשיא ליטא, ובשנת תקל"ח - כאשר חזר אדמו"ר הזקן מנסיעתו ללוות את רבי מנחם מענדל מוויטבסק בעלייתו לארץ הקודש^[1].

סדר החדרים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הישיבה חולקה לשלוש מחלקות שנקראו בשם "חדרים": חדר א', חדר ב' וחדר ג'. החדרים נוהלו בפועל על ידי אחיו רבי משה ורבי מרדכי פוזנר, כאשר הראש ישיבה היה אחיו רבי יהודה לייב (המהרי"ל מיאנוביטש).

עם חדר א' למד אדמו"ר הזקן חמש שנים. בחדר ב' וג' זמן הלימוד היה שלוש שנים^[2]. התלמידים היו משכילים גדולים, ובמשך עשרים שנה עמלו בענינים העמוקים ביותר בתורת החסידות^[3].

כדי להתקבל לחדר א', המחלקה הגבוהה בסדר זה, דרשו מהמועמד בקיאות בכל הש"ס, במדרשים, בספרי חקירה וקבלה^[4].

בחדרים א' וב' ביחד היו כמעט ארבעה מנינים^[5].

תלמידי ה'חדרים' זכו לקירובים מיוחדים מאדמו"ר הזקן שהיה אומר בפניהם שיעורי מיוחדים בלימוד הגמרא, ואף היה חוזר בפניהם מאמרי חסידות מיוחדים.

היו גם חדרים ד' וה' אבל היו רק מבחירי החסידים לא כמו חדרים א' ב' ג' שעמהם למד אדמו"ר הזקן^[6].

מתלמידי החדרים[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

מהפכת החדרים של אדמו"ר הזקן, שניאור זלמן ברגר, גיליון בית משיח מס' 1292 ע' 28-34.

הערות שוליים

↑ הערת הרבי בספר המאמרים תשי"א ע' 174. ושם מעיר, שלפי זה יש לתקן בהתמים חוברת ב' ע' נ (ח"א ע' 144), ובשיחת י"ט כסלו תרצ"ג אות כב (לקוטי דיבורים בלה"ק ח"א ע' 43); בהתמים שם, שהחדרים נוסדו בשנים תקל"ו ותקל"ח (וכן משמע בלקוטי דיבורים בלה"ק ח"ב ע' 365). ובשיחת י"ט כסלו שם, שנוסדו חדר א' - תקל"ח; חדר ב' - תק"מ; חדר ג' - תקמ"ב. ובליקוטי דיבורים בלה"ק חלק ב' ע' 325, שחדר ג' נוסד בתקמ"ג. ובספר השיחות השי"ת ע' 362, שהחדרים נוסדו בשנת תקכ"ה.
↑ לקוטי דיבורים בלה"ק ח"א ע' 43.
↑ לקוטי דיבורים בלה"ק ח"ב ע' 285.
↑ לקוטי דיבורים שם. רשימת היומן עמוד שח; ועיין שם פרטי הלשונות בקיאות בש"ס ומדרש, דורך גיין כוזרי ועיקרים, בעהאווענט (=ידיעה) בזוהר. ובשיחת ח"י אלול תש"ד (ספר השיחות בלה"ק ע' קמט): בש"ס בבלי וירושלמי.
↑ שיחת ח"י אלול תש"ד שם.
↑ רשימת היומן עמוד שפד.
↑ ליקוטי דיבורים בלה"ק חלק ב' ע' 325.

[1] הערת הרבי בספר המאמרים תשי"א ע' 174. ושם מעיר, שלפי זה יש לתקן בהתמים חוברת ב' ע' נ (ח"א ע' 144), ובשיחת י"ט כסלו תרצ"ג אות כב (לקוטי דיבורים בלה"ק ח"א ע' 43); בהתמים שם, שהחדרים נוסדו בשנים תקל"ו ותקל"ח (וכן משמע בלקוטי דיבורים בלה"ק ח"ב ע' 365). ובשיחת י"ט כסלו שם, שנוסדו חדר א' - תקל"ח; חדר ב' - תק"מ; חדר ג' - תקמ"ב. ובליקוטי דיבורים בלה"ק חלק ב' ע' 325, שחדר ג' נוסד בתקמ"ג. ובספר השיחות השי"ת ע' 362, שהחדרים נוסדו בשנת תקכ"ה.

[2] לקוטי דיבורים בלה"ק ח"א ע' 43.

[3] לקוטי דיבורים בלה"ק ח"ב ע' 285.

[4] לקוטי דיבורים שם. רשימת היומן עמוד שח; ועיין שם פרטי הלשונות בקיאות בש"ס ומדרש, דורך גיין כוזרי ועיקרים, בעהאווענט (=ידיעה) בזוהר. ובשיחת ח"י אלול תש"ד (ספר השיחות בלה"ק ע' קמט): בש"ס בבלי וירושלמי.

[5] שיחת ח"י אלול תש"ד שם.

[6] רשימת היומן עמוד שפד.

[7] ליקוטי דיבורים בלה"ק חלק ב' ע' 325.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-ה'''חדרים''' שהוקמו על ידי [[אדמו"ר הזקן]] היו ישיבות מיוחדות לאברכים מצויינים בעלי כשרונות שהיוו את הבסיס להתפשטות תורת חסידות חב"ד.
+ה'''חדרים''' היו ישיבות מיוחדות לאברכים מצויינים בעלי כשרונות שהוקמו על ידי [[אדמו"ר הזקן]] ב[[ליאזנא]], והיוו את הבסיס להתפשטות תורת [[חסידות חב"ד]].
 ==הקמת החדרים==
-ראשיתן של ישיבות חב"ד נעוצה בתחילתה של תנועת חב"ד. יוצרה, הראשון לשושלת חב"ד, [[אדמו"ר הזקן]], כינס תלמידי חכמים מופלגים ומצוינים מבני עליה שנהרו אליו מ[[ליטא]] ורייסין ויסד ישיבה בעיר מושבו - בליאזני, ב[[רוסיה]] הלבנה.
+בתקופה הראשונה להתייסדות חסידות חב"ד, ייסד [[אדמו"ר הזקן]] ישיבה ב[[ליאזנא]], שנקראה בשם "חדרים" וחולקה לשלוש מחלקות: חדר א', חדר ב' וחדר ג'.
-החדרים הוקמו על ידי [[אדמו"ר הזקן]] בשנת [[תקל"ו]], ונוהלו בפועל על ידי אחיו רבי [[משה (אח אדמו"ר הזקן)|משה]] ורבי [[מרדכי פוזנר (אח אדמו"ר הזקן)|מרדכי פוזנר]], כאשר ה[[ראש ישיבה]] היה אחיו רבי [[יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)|יהודה לייב]] (המהרי"ל מיאנוביטש).
+בשלוש השנים הראשונות לא פעלה ישיבה בצורה מסודרת, אלא הופצו כרוזים בעיירות הסמוכות ל[[ליאזנא]] בהם הודיעו כי אברכים המעוניינים לקבלת סדר בלימוד יכולים לשבת וללמוד בחצרו של אדמו"ר הזקן, ובמהלך שהותם במקום יוכלו לקבל ממנו סדר והדרכה בלימודיהם. תלמידי חכמים מופלגים ומצוינים מבני עליה נהרו אליו מ[[ליטא]] ו[[רייסין]].
-בשלוש השנים הראשונות לא פעלה ישיבה בצורה מסודרת, אלא הופצו כרוזים בעיירות הסמוכות ל[[ליאזנא]] בהם הודיעו כי אברכים המעוניינים לקבלת סדר בלימוד יכולים לשבת וללמוד בחצרו של אדמו"ר הזקן, ובמהלך שהותם במקום יוכלו לקבל ממנו סדר והדרכה בלימודיהם.
+כנראה היו שלושה זמנים כלליים בסידור החדרים: בשנת [[תקל"ג]] - אחרי הסתלקות [[המגיד ממזריטש]], בשנת [[תקל"ו]] - לאחר הכתרת אדמו"ר הזקן ב[[אסיפות תלמידי המגיד|אסיפת תלמידי המגיד]] לנשיא ליטא, ובשנת [[תקל"ח]] - כאשר חזר אדמו"ר הזקן מנסיעתו ללוות את רבי [[מנחם מענדל מוויטבסק]] ב[[עליית החסידים|עלייתו לארץ הקודש]]{{הערה|הערת הרבי בספר המאמרים תשי"א ע' 174. ושם מעיר, שלפי זה יש לתקן בהתמים חוברת ב' ע' נ (ח"א ע' 144), ובשיחת י"ט כסלו תרצ"ג אות כב (לקוטי דיבורים בלה"ק ח"א ע' 43); בהתמים שם, שהחדרים נוסדו בשנים תקל"ו ותקל"ח (וכן משמע בלקוטי דיבורים בלה"ק ח"ב ע' 365). ובשיחת י"ט כסלו שם, שנוסדו חדר א' - תקל"ח; חדר ב' - תק"מ; חדר ג' - תקמ"ב. ובליקוטי דיבורים בלה"ק חלק ב' ע' 325, שחדר ג' נוסד בתקמ"ג. ובספר השיחות השי"ת ע' 362, שהחדרים נוסדו בשנת תקכ"ה.}}.
-בשנת [[תק"מ]] נכנסה הישיבה למתכונת מסודרת וחולקה לשלוש מחלקות שנקראו בשם "חדרים" (חדר א', חדר ב' וחדר ג'), אולם בהיפוך מן המובן הרגיל של ביטוי זה; כי בעוד שהחדרים הרגילים היו השלב הנמוך ביותר בסולם הלמודים, היו ה"חדרים" מיסודן של [[אדמו"ר הזקן]] השלב הגבוה ביותר. וכדי להתקבל לחדר א', המחלקה הנמוכה בסדר זה, דרשו מהמועמד בקיאות בכל הש"ס, במדרשים, בספרי חקירה וקבלה. מזה אפשר להסיק מושג על רמתה של ישיבה זו.
+==סדר החדרים==
+הישיבה חולקה לשלוש מחלקות שנקראו בשם "חדרים": חדר א', חדר ב' וחדר ג'. החדרים נוהלו בפועל על ידי אחיו רבי [[משה (אח אדמו"ר הזקן)|משה]] ורבי [[מרדכי פוזנר]], כאשר ה[[ראש ישיבה]] היה אחיו רבי [[יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)|יהודה לייב]] (המהרי"ל מיאנוביטש).
-תלמידי ה'חדרים' זכו לקירובים מיוחדים מ[[אדמו"ר הזקן]] שהיה אומר בפניהם שיעורי מיוחדים בלימוד הגמרא, ואף היה חוזר בפניהם מאמרי חסידות מיוחדים.
+עם חדר א' למד אדמו"ר הזקן חמש שנים. בחדר ב' וג' זמן הלימוד היה שלוש שנים{{הערה|לקוטי דיבורים בלה"ק ח"א ע' 43.}}. התלמידים היו [[משכיל (תורת החסידות)|משכילים]] גדולים, ובמשך עשרים שנה עמלו בענינים העמוקים ביותר בתורת החסידות{{הערה|לקוטי דיבורים בלה"ק ח"ב ע' 285.}}.
+כדי להתקבל לחדר א', המחלקה הגבוהה בסדר זה, דרשו מהמועמד בקיאות בכל ה[[ש"ס]], במדרשים, ב[[שיטת החקירה|ספרי חקירה]] ו[[קבלה]]{{הערה|לקוטי דיבורים שם. רשימת היומן עמוד שח; ועיין שם פרטי הלשונות בקיאות בש"ס ומדרש, דורך גיין כוזרי ועיקרים, בעהאווענט (=ידיעה) בזוהר. ובשיחת ח"י אלול תש"ד (ספר השיחות בלה"ק ע' קמט): בש"ס בבלי וירושלמי.}}.
+בחדרים א' וב' ביחד היו כמעט ארבעה מנינים{{הערה|שיחת ח"י אלול תש"ד שם.}}.
+תלמידי ה'חדרים' זכו לקירובים מיוחדים מ[[אדמו"ר הזקן]] שהיה אומר בפניהם שיעורי מיוחדים בלימוד הגמרא, ואף היה חוזר בפניהם [[מאמרי חסידות]] מיוחדים.
+היו גם חדרים ד' וה' אבל היו רק מבחירי החסידים לא כמו חדרים א' ב' ג' שעמהם למד אדמו"ר הזקן{{הערה|[[רשימת היומן]] עמוד שפד.}}.
+==מתלמידי החדרים==
+*ר' [[פינחס רייזס]]{{הערה|ליקוטי דיבורים בלה"ק חלק ב' ע' 325.}}
+*ר' [[זאב וילנקר]]
+*ר' [[משה גדליה משווינציאן]]
+*ר' [[פנחס אליהו מאילוקסט]]
+==לקריאה נוספת==
+*'''מהפכת החדרים של אדמו"ר הזקן''', שניאור זלמן ברגר, גיליון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] מס' 1292 ע' 28-34.
+{{הערות שוליים}}
+{{תבנית:ישיבות חב"ד לפני תומכי תמימים}}
 [[קטגוריה:ישיבות חב"ד ברוסיה]]
 [[קטגוריה:ישיבות חב"ד שנסגרו]]