משה מרימוב: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "אדמו"ר האמצעי " ב־"אדמו"ר האמצעי ") |
אין תקציר עריכה |
||
| (9 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ר' '''משה מאַרינוב''' מחסידי אדמו"ר האמצעי ורב ב[[צ'רניגוב]]{{הערה|ציון כהונתו כרב בצ'רניגוב הובא כלפי שנת תר"כ אצל נתן צבי פרידמן, '''אוצר הרבנים''', בני ברק תש"ל, עמ' 301.}}. | |||
==תולדות חיים== | |||
ר' משה נולד לאביו ר' יעקב{{הערה|שם=כתב|[[עמרם בלוי]], 'גבור כארי: כ"ק אדמו"ר רבי יהודה ליב שניאורסאהן מקאפוסט זי"ע', בתוך: '''[[היכל הבעש"ט]]''', גליון טז (תשרי תשס"ז), עמ' קעב.}}. ר' משה היה תלמידו של ר' [[יצחק אייזיק אפשטיין|אייזיק מהומיל]]{{הערה|שלמה ברמן, 'תולדות יצחק', בתוך: יצחק סובאלסקי (עורך), '''כנסת הגדולה''', כרך א, וורשה תר"נ, תולדות אנשי שם, עמ' 21.}}. חותנו של ר' משה היה מחסידי צ'רנוביל{{הערה|שם=רשימות|[[יהודה חיטריק]], '''[[רשימות דברים]]''', תשס"ט, עמ' 252.}}. | |||
ר' [[ | ר' משה היה מ[[חסיד]]י [[אדמו"ר האמצעי]] המובהקים. נודע כדעתן ותקיף, והוא לא נשא פנים לאיש. היה מכונה "{{מונחון|שארפע יארמולקע|כינוי לאדם חריף}}"{{הערה|שם=רשימות}}{{הערה|שם=שמועות|[[רפאל נחמן כהן]], '''[[שמועות וסיפורים]]''', א, כפר חב"ד תש"נ, עמ' 49.}}. לאחר [[הסתלקות אדמו"ר האמצעי]] לא קיבל את [[אדמו"ר הצמח צדק]] ל[[רבי]], באמרו כי לאחר אדמו"ר האמצעי לא ייתכן שיהיה רבי נוסף{{הערה|שם=חיים|[[חיים לוי יצחק גינזבורג]], 'לשמור את פך השמן ה"דבר מלכות"', בתוך: '''[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]''', גליון 719 (י' כסלו תש"ע), עמ' 12-13.}}. | ||
כאשר שלח אדמו"ר הצמח צדק את ר' [[פרץ חן]], להיות רב בעיר צ'רניגוב, חשש מאוד ר' פרץ מתגובת ר' משה אך משום מה לפלא כולם, הוא מאד כיבד את ר' פרץ. שנים לאחר מכן סיפר שכבוד זה ניתן לר' פרץ מכיוון שבהיותו אצל אדמו"ר האמצעי, לפני הסתלקותו, מלמל אדמו"ר האמצעי "פרץ סמיליאנער איז א פיינער יונגערמאן" (= פרץ מסמיליאן הוא [[אברך]] טוב). כשר' פרץ חן הגיע לעיר עם מכתב מאדמו"ר הצמח צדק, הוא כינה אותו 'פרץ סמיליאנער'{{הערה|שם=שמועות}}{{הערה|שם=חיים}}{{הערה|[[עזריאל זליג סלונים]], 'מעשי אבותי', בתוך: [[יהושע מונדשיין]] (עורך), '''[[מגדל עז]]''', כפר חב"ד תש"מ, עמ' קצג; '''רשימות דברים''', עמ' 116-117.}}. | |||
ר' [[דוד צבי חן]] סיפר שפעם הלך יחד עם ר' משה לציון של [[אדמו"ר האמצעי]] ולפתע יצא ר' משה, ושאל את ר' דוד צבי האם הוא זוכר איך קוראים לאשתו. מרוב [[דביקות]] הוא שכח זאת{{הערה|שם=רשימות}}{{הערה|[[יוסף אשכנזי (נחלת הר חב"ד)|יוסף אשכנזי]], '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - ברחבי תבל''', תשע"ד, עמ' 476.}}. | |||
לאחר הסתלקות כ"ק אדמו"ר הצמח צדק חתם על כתב התקשרות אל בנו אדמו"ר [[יהודה לייב שניאורסון|המהרי"ל]]{{הערה|שם=כתב}}. להשערת ר' [[עמרם בלוי]] אליו הכוונה בדברי המהרי"ל לגיסו ר' זלמן מוועליז': {{ציטוטון|ויתיישב מעל' עם ידידי הג' ר' משה נ"י בענין עקירת דירתי [[ליובאוויטש|מפה]]}}{{הערה|עמרם בלוי, 'גבור כארי: כ"ק אדמו"ר רבי יהודה ליב שניאורסאהן מקאפוסט זי"ע', בתוך: '''היכל הבעש"ט''', גליון טז (תשרי תשס"ז), עמ' קע, הערה 90.}}. | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל:מרימוב, משה}} | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]] | ||
גרסה אחרונה מ־17:01, 19 באפריל 2023
ר' משה מאַרינוב מחסידי אדמו"ר האמצעי ורב בצ'רניגוב[1].
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
ר' משה נולד לאביו ר' יעקב[2]. ר' משה היה תלמידו של ר' אייזיק מהומיל[3]. חותנו של ר' משה היה מחסידי צ'רנוביל[4].
ר' משה היה מחסידי אדמו"ר האמצעי המובהקים. נודע כדעתן ותקיף, והוא לא נשא פנים לאיש. היה מכונה "
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין שארפע יארמולקע"[4][5]. לאחר הסתלקות אדמו"ר האמצעי לא קיבל את אדמו"ר הצמח צדק לרבי, באמרו כי לאחר אדמו"ר האמצעי לא ייתכן שיהיה רבי נוסף[6].
כאשר שלח אדמו"ר הצמח צדק את ר' פרץ חן, להיות רב בעיר צ'רניגוב, חשש מאוד ר' פרץ מתגובת ר' משה אך משום מה לפלא כולם, הוא מאד כיבד את ר' פרץ. שנים לאחר מכן סיפר שכבוד זה ניתן לר' פרץ מכיוון שבהיותו אצל אדמו"ר האמצעי, לפני הסתלקותו, מלמל אדמו"ר האמצעי "פרץ סמיליאנער איז א פיינער יונגערמאן" (= פרץ מסמיליאן הוא אברך טוב). כשר' פרץ חן הגיע לעיר עם מכתב מאדמו"ר הצמח צדק, הוא כינה אותו 'פרץ סמיליאנער'[5][6][7].
ר' דוד צבי חן סיפר שפעם הלך יחד עם ר' משה לציון של אדמו"ר האמצעי ולפתע יצא ר' משה, ושאל את ר' דוד צבי האם הוא זוכר איך קוראים לאשתו. מרוב דביקות הוא שכח זאת[4][8].
לאחר הסתלקות כ"ק אדמו"ר הצמח צדק חתם על כתב התקשרות אל בנו אדמו"ר המהרי"ל[2]. להשערת ר' עמרם בלוי אליו הכוונה בדברי המהרי"ל לגיסו ר' זלמן מוועליז': "ויתיישב מעל' עם ידידי הג' ר' משה נ"י בענין עקירת דירתי מפה"[9].
הערות שוליים
- ↑ ציון כהונתו כרב בצ'רניגוב הובא כלפי שנת תר"כ אצל נתן צבי פרידמן, אוצר הרבנים, בני ברק תש"ל, עמ' 301.
- ↑ 2.0 2.1 עמרם בלוי, 'גבור כארי: כ"ק אדמו"ר רבי יהודה ליב שניאורסאהן מקאפוסט זי"ע', בתוך: היכל הבעש"ט, גליון טז (תשרי תשס"ז), עמ' קעב.
- ↑ שלמה ברמן, 'תולדות יצחק', בתוך: יצחק סובאלסקי (עורך), כנסת הגדולה, כרך א, וורשה תר"נ, תולדות אנשי שם, עמ' 21.
- ↑ 4.0 4.1 4.2 יהודה חיטריק, רשימות דברים, תשס"ט, עמ' 252.
- ↑ 5.0 5.1 רפאל נחמן כהן, שמועות וסיפורים, א, כפר חב"ד תש"נ, עמ' 49.
- ↑ 6.0 6.1 חיים לוי יצחק גינזבורג, 'לשמור את פך השמן ה"דבר מלכות"', בתוך: בית משיח, גליון 719 (י' כסלו תש"ע), עמ' 12-13.
- ↑ עזריאל זליג סלונים, 'מעשי אבותי', בתוך: יהושע מונדשיין (עורך), מגדל עז, כפר חב"ד תש"מ, עמ' קצג; רשימות דברים, עמ' 116-117.
- ↑ יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - ברחבי תבל, תשע"ד, עמ' 476.
- ↑ עמרם בלוי, 'גבור כארי: כ"ק אדמו"ר רבי יהודה ליב שניאורסאהן מקאפוסט זי"ע', בתוך: היכל הבעש"ט, גליון טז (תשרי תשס"ז), עמ' קע, הערה 90.