איסור: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "אדמו"ר הזקן " ב־"אדמו"ר הזקן ") |
(←ראו גם) |
||
| (5 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
== מאכלות אסורות וביאות אסורות == | == מאכלות אסורות וביאות אסורות == | ||
למשל: מאכלות אסורות וביאות אסורות שהן משלש קליפות הטמאות לגמרי, הם אסורים וקשורים בידי החיצונים לעולם ואין עולים משם כלל. | למשל: מאכלות אסורות [[גילוי עריות|וביאות אסורות]] שהן משלש קליפות הטמאות לגמרי, הם אסורים וקשורים בידי החיצונים לעולם ואין עולים משם כלל. | ||
ישנן שני אפשרויות בהן אפשר להעלות את החיות: | ישנן שני אפשרויות בהן אפשר להעלות את החיות: | ||
א. | א. "כי יבא יומם ויבולע המות לנצח", - [[ביאת המשיח]], כמו שכתוב ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ. | ||
ב. | ב. שיעשה תשובה גדולה כל כך שזדונות נעשו לו כזכיות ממש, שהיא [[תשובה מאהבה]] מעומקא דלבא ב[[אהבה רבה]], וחשיקה, ונפש שוקקה, [[דביקות|לדבקה בו יתברך]], וצמאה נפשו לה', כארץ עיפה וציה, להיות כי עד הנה הייתה נפשו בארץ ציה וצלמות היא הסטרא אחרא, ורחוקה מאור פני ה' בתכלית, ולזאת צמאה נפשו ביתר עז מצמאון נפשות הצדיקים, כמאמרם במקום ש[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] עומדים כו', ועל תשובה מאהבה רבה זו אמרו שזדונות נעשו לו כזכיות, הואיל ועל ידי זה בא לאהבה רבה זו. | ||
== | אבל תשובה שלא מאהבה זו, אף שהיא תשובה נכונה וה' יסלח לו מכל מקום לא נעשו לו כזכיות ואין עולים מהקליפה לגמרי עד עת קץ שיבולע המות לנצח. | ||
== השחתת זרע == | |||
[[אדמו"ר הזקן]] מדגיש, כי שונה מכך הוא החיות שבטפות זרע שיצאו ממנו לבטלה, שאף שירדה ונכללה בשלש קליפות הטמאות, הרי זו עולה משם בתשובה נכונה ובכוונה עצומה בקריאת שמע שעל המטה כנודע מהאריז"ל. | [[אדמו"ר הזקן]] מדגיש, כי שונה מכך הוא החיות שבטפות זרע שיצאו ממנו לבטלה, שאף שירדה ונכללה בשלש קליפות הטמאות, הרי זו עולה משם בתשובה נכונה ובכוונה עצומה בקריאת שמע שעל המטה כנודע מהאריז"ל. | ||
| שורה 19: | שורה 21: | ||
== טעם נוסף == | == טעם נוסף == | ||
טעם נוסף לשם איסור, - במאכלות אסורות, מפני שאף מי שאכל מאכל איסור בשוגג לשם שמים, לעבוד ה' בכח אכילה ההיא, וגם פעל ועשה כן, וקרא והתפלל בכח אכילה ההיא, אין החיות שבה עולה ומתלבשת בתיבות התורה | טעם נוסף לשם איסור, - במאכלות אסורות, מפני שאף מי שאכל מאכל איסור בשוגג לשם שמים, לעבוד ה' בכח אכילה ההיא, וגם פעל ועשה כן, וקרא והתפלל בכח אכילה ההיא, אין החיות שבה עולה ומתלבשת בתיבות התורה והתפילה כמו ההיתר, מפני איסורה בידי הסטרא אחרא משלש קליפות הטמאות, ואפי' הוא איסור דרבנן, שחמורים דברי סופרים יותר מדברי תורה. | ||
== מקורות == | == מקורות == | ||
תניא פרק ז', פרק ח'. | תניא פרק ז', פרק ח'. | ||
== ראו | == ראו גם == | ||
*[[היתר]] | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/5809617/jewish/Prohibitions-Mutar-Asur.htm אסור - מבט פנימי]''', מתוך הספר 'אנשי המילה' {{בית חבד}} (אנגלית) | |||
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | ||
גרסה אחרונה מ־18:09, 1 ביולי 2024
איסור, הוא כל מעשה, דיבור, או לחילופין מאכל האסור על ידי התורה, וממילא החיות שבו כלול בשלוש הקליפות הטמאות.
מאכלות אסורות וביאות אסורות[עריכה | עריכת קוד מקור]
למשל: מאכלות אסורות וביאות אסורות שהן משלש קליפות הטמאות לגמרי, הם אסורים וקשורים בידי החיצונים לעולם ואין עולים משם כלל.
ישנן שני אפשרויות בהן אפשר להעלות את החיות:
א. "כי יבא יומם ויבולע המות לנצח", - ביאת המשיח, כמו שכתוב ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ.
ב. שיעשה תשובה גדולה כל כך שזדונות נעשו לו כזכיות ממש, שהיא תשובה מאהבה מעומקא דלבא באהבה רבה, וחשיקה, ונפש שוקקה, לדבקה בו יתברך, וצמאה נפשו לה', כארץ עיפה וציה, להיות כי עד הנה הייתה נפשו בארץ ציה וצלמות היא הסטרא אחרא, ורחוקה מאור פני ה' בתכלית, ולזאת צמאה נפשו ביתר עז מצמאון נפשות הצדיקים, כמאמרם במקום שבעלי תשובה עומדים כו', ועל תשובה מאהבה רבה זו אמרו שזדונות נעשו לו כזכיות, הואיל ועל ידי זה בא לאהבה רבה זו.
אבל תשובה שלא מאהבה זו, אף שהיא תשובה נכונה וה' יסלח לו מכל מקום לא נעשו לו כזכיות ואין עולים מהקליפה לגמרי עד עת קץ שיבולע המות לנצח.
השחתת זרע[עריכה | עריכת קוד מקור]
אדמו"ר הזקן מדגיש, כי שונה מכך הוא החיות שבטפות זרע שיצאו ממנו לבטלה, שאף שירדה ונכללה בשלש קליפות הטמאות, הרי זו עולה משם בתשובה נכונה ובכוונה עצומה בקריאת שמע שעל המטה כנודע מהאריז"ל.
ולכן לא הוזכר עון זרע לבטלה בתורה בכלל ביאות אסורות, אף שחמור מהן וגדול עונו בבחינת הגדלות ורבוי הטומאה והקליפות שמוליד ומרבה במאד מאד בהוצאת זרע לבטלה יותר מביאות אסורות, רק הסיבה לכך היא מפני שבביאות אסורות מוסיף כח וחיות בקליפה טמאה ביותר עד שאינו יכול להעלות משם החיות בתשובה.
טעם נוסף[עריכה | עריכת קוד מקור]
טעם נוסף לשם איסור, - במאכלות אסורות, מפני שאף מי שאכל מאכל איסור בשוגג לשם שמים, לעבוד ה' בכח אכילה ההיא, וגם פעל ועשה כן, וקרא והתפלל בכח אכילה ההיא, אין החיות שבה עולה ומתלבשת בתיבות התורה והתפילה כמו ההיתר, מפני איסורה בידי הסטרא אחרא משלש קליפות הטמאות, ואפי' הוא איסור דרבנן, שחמורים דברי סופרים יותר מדברי תורה.
מקורות[עריכה | עריכת קוד מקור]
תניא פרק ז', פרק ח'.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אסור - מבט פנימי, מתוך הספר 'אנשי המילה'
(אנגלית)