אליהו שמואל שמרלר: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "<REF>" ב־"{{הערה|1=") |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
||
| (32 גרסאות ביניים של 20 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''הרב אליהו שמרלר''' | [[קובץ:הרב שמרלר.png|ממוזער|הרב שמרלר]] | ||
'''הרב אליהו שמרלר''' ([[כ"ז תשרי]] [[תרצ"א]] – [[כ"ה חשוון]] [[תשע"ט]]) היה ראש ישיבות [[צאנז]] ב[[ארץ הקודש]], זקן ראשי הישיבות החסידיות וחבר נשיאות [[מפעל הש"ס]]. היה איש אמונו של האדמו"ר רבי [[יקותיאל יהודה הלברשטאם]] מצאנז. | |||
נולד | ==תולדות חיים== | ||
נולד בוינה לאביו רבי יעקב ישראל. בשנת [[תרצ"ג]] עלו לארץ הקודש והתיישבו בשכונת [[בית ישראל]] ב[[ירושלים]]. למד בישיבת חיי עולם שם למד אצל ר' [[דב בריש וידנפלד]] - הגאון מטשעמבין. | |||
לאחר נישואיו, החל ללמוד בכולל "תורת אמת", ובמקביל ערך כתבי קבלה של חסידות [[זידיטשוב]], והוציא לאור את שו"ת 'דברי יציב' של רבי [[יקותיאל יהודה הלברשטאם]] מצאנז (השפע חיים). בשנת [[תשי"ז]] התמנה לר"מ בישיבת צאנז שנפתחה אז, ולאחר כמה שנים התמנה לראשות הישיבה. | |||
היה חתנו של רבי מנחם מנדל גפנר מירושלים מייסד מעמד הברכת כוהנים בכותל המערבי וכן כוללי ועצרות תפילה רבים. | |||
כיהן כנשיא מפעל '[[שערי הוראה]]', המקיים מבצע לימוד שנתי בכל הישיבות החרדיות ב[[ארץ הקודש]] ללימוד [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]. | |||
חיבר את סדרת ספרי השיעורים 'דברי אליהו', עליה זכה לקבל את ברכת [[הרבי]]. | חיבר את סדרת ספרי השיעורים 'דברי אליהו', עליה זכה לקבל את ברכת [[הרבי]]. | ||
בקיץ [[תשנ"ו]] חתם על [[פסק דין שהרבי מלך המשיח]], לאחר פגישה עם משלחת רבנים בראשות הרב [[משה אשכנזי]], שכללה עיון בשיחת שבת [[פרשת משפטים]] [[תשנ"ב]]. הוא ובני משפחתו, | השתתף ב[[סיום הרמב"ם]] ב[[כ"ה שבט]] [[תשמ"ט]] ונשא דברים על חשיבות התקנה ומחוללה "כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש ה' יחזקהו לאורך ימים טובים" כשהוא מסביר שלימוד ה[[רמב"ם]] כתקנת הרבי מזרז את ביאת משיח בהתאם לדברי ה[[גמרא]]{{הערה|בבא בתרא דף ח'}} "אי תנא כולו עתה אקבצם" - שעל ידי לימוד [[משנה תורה]] שהינו מקבץ וכולל את כל התורה כולה נזכה ל[[קיבוץ גלויות]]. | ||
בקיץ [[תשנ"ו]] חתם על [[פסק דין שהרבי מלך המשיח]], לאחר פגישה עם משלחת רבנים בראשות הרב [[משה אשכנזי]], שכללה עיון בשיחת שבת [[פרשת משפטים]] [[תשנ"ב]]. הוא ובני משפחתו, בניו וחתניו מאמינים כי [[הרבי]] הוא [[מלך המשיח]]{{הערה|1=[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1097 שבועון בית משיח 451], עדות הרב [[יצחק ליפש]].}}. | |||
כשנשאל ע"י ר' בן ציון גגולה בנוגע לכך שישנם כאלה המכחישים את חתימתו שלל זאת והשיב שאכן באמת חתם אחרי שהסבירו לו את הנושא. ובהקשר לכך הורה לרב גגולה שהוא יכול להמשיך לפרסם שהרבי הוא נביא והוא מלך המשיח{{הערה|עדותו של ר' [[בן ציון גגולה]] [https://hageula.com/vid/general/22283.htm בוידאו איך נהיה הרב קנייבסקי ידיד חב"ד] דקה 3:35}}. | |||
הוא העניק את הסכמתו לספר [[ימות המשיח בהלכה]] של הרב [[אברהם ברוך גרליצקי]] הגדוש בעיונים ופלפולים בענייני [[גאולה]] ו[[משיח]] לאור שיחות הרבי. | |||
נפטר בליל שבת [[כ"ה חשוון]] [[תשע"ט]]. | |||
== משפחתו == | |||
* בנו, הרב יעקב ישראל, נתניה. | |||
* בנו, הרב משה מאיר, נתניה. | |||
* בנו, הרב דוד קרית, צאנז. | |||
* בנו, הרב יצחק פסח, חיפה. | |||
* בנו, הרב חיים, קריית צאנז. | |||
* בנו, הרב מרדכי צבי. | |||
* חתנו, הרב דוד יהודה הרשקוביץ, נתניה. | |||
* חתנו, הרב חיים אליעזר תאלר. | |||
* חתנו, הרב ישראל יהודה הרשקוביץ. | |||
== קישורים חיצוניים == | |||
* [https://hebrewbooks.org/58710 דברי אליהו - שיעורי לימוד - כתובות] {{הב}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:שמרלר אליהו שמואל}} | {{מיון רגיל:שמרלר, אליהו שמואל}} | ||
[[קטגוריה:רבנים חסידיים]] | [[קטגוריה:רבנים חסידיים]] | ||
[[קטגוריה:ראשי ישיבות]] | [[קטגוריה:ראשי ישיבות]] | ||
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך | [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"א]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ט]] | |||
גרסה אחרונה מ־17:10, 4 באפריל 2024
הרב אליהו שמרלר (כ"ז תשרי תרצ"א – כ"ה חשוון תשע"ט) היה ראש ישיבות צאנז בארץ הקודש, זקן ראשי הישיבות החסידיות וחבר נשיאות מפעל הש"ס. היה איש אמונו של האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מצאנז.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בוינה לאביו רבי יעקב ישראל. בשנת תרצ"ג עלו לארץ הקודש והתיישבו בשכונת בית ישראל בירושלים. למד בישיבת חיי עולם שם למד אצל ר' דב בריש וידנפלד - הגאון מטשעמבין.
לאחר נישואיו, החל ללמוד בכולל "תורת אמת", ובמקביל ערך כתבי קבלה של חסידות זידיטשוב, והוציא לאור את שו"ת 'דברי יציב' של רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מצאנז (השפע חיים). בשנת תשי"ז התמנה לר"מ בישיבת צאנז שנפתחה אז, ולאחר כמה שנים התמנה לראשות הישיבה.
היה חתנו של רבי מנחם מנדל גפנר מירושלים מייסד מעמד הברכת כוהנים בכותל המערבי וכן כוללי ועצרות תפילה רבים.
כיהן כנשיא מפעל 'שערי הוראה', המקיים מבצע לימוד שנתי בכל הישיבות החרדיות בארץ הקודש ללימוד שולחן ערוך אדמו"ר הזקן.
חיבר את סדרת ספרי השיעורים 'דברי אליהו', עליה זכה לקבל את ברכת הרבי.
השתתף בסיום הרמב"ם בכ"ה שבט תשמ"ט ונשא דברים על חשיבות התקנה ומחוללה "כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש ה' יחזקהו לאורך ימים טובים" כשהוא מסביר שלימוד הרמב"ם כתקנת הרבי מזרז את ביאת משיח בהתאם לדברי הגמרא[1] "אי תנא כולו עתה אקבצם" - שעל ידי לימוד משנה תורה שהינו מקבץ וכולל את כל התורה כולה נזכה לקיבוץ גלויות.
בקיץ תשנ"ו חתם על פסק דין שהרבי מלך המשיח, לאחר פגישה עם משלחת רבנים בראשות הרב משה אשכנזי, שכללה עיון בשיחת שבת פרשת משפטים תשנ"ב. הוא ובני משפחתו, בניו וחתניו מאמינים כי הרבי הוא מלך המשיח[2]. כשנשאל ע"י ר' בן ציון גגולה בנוגע לכך שישנם כאלה המכחישים את חתימתו שלל זאת והשיב שאכן באמת חתם אחרי שהסבירו לו את הנושא. ובהקשר לכך הורה לרב גגולה שהוא יכול להמשיך לפרסם שהרבי הוא נביא והוא מלך המשיח[3].
הוא העניק את הסכמתו לספר ימות המשיח בהלכה של הרב אברהם ברוך גרליצקי הגדוש בעיונים ופלפולים בענייני גאולה ומשיח לאור שיחות הרבי.
נפטר בליל שבת כ"ה חשוון תשע"ט.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, הרב יעקב ישראל, נתניה.
- בנו, הרב משה מאיר, נתניה.
- בנו, הרב דוד קרית, צאנז.
- בנו, הרב יצחק פסח, חיפה.
- בנו, הרב חיים, קריית צאנז.
- בנו, הרב מרדכי צבי.
- חתנו, הרב דוד יהודה הרשקוביץ, נתניה.
- חתנו, הרב חיים אליעזר תאלר.
- חתנו, הרב ישראל יהודה הרשקוביץ.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ בבא בתרא דף ח'
- ↑ שבועון בית משיח 451, עדות הרב יצחק ליפש.
- ↑ עדותו של ר' בן ציון גגולה בוידאו איך נהיה הרב קנייבסקי ידיד חב"ד דקה 3:35