דוב זאב קוזבניקוב: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (31 גרסאות ביניים של 13 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:דב זאב קזווניקוב.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב דב זאב קזווניקוב]] | [[קובץ:דב זאב קזווניקוב.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב דב זאב קזווניקוב]] | ||
הגאון ה[[חסיד]] ר' '''דב זאב קזווניקוב''' ( | הגאון ה[[חסיד]] ר' '''דב זאב קזווניקוב''' (ב[[אידיש]]: '''בערע וואלף קאזשעווניקאוו''', [[תקצ"ח]]?-[[כ"ז טבת]] [[תרס"ח]]) היה רבה של העיר [[יקטרינוסלב]] עד שנת [[תרס"ח]], שאז מילא את מקומו הרב [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של [[הרבי]]. | ||
ר' דב זאב היה המיוחדים בין חסידי חב"ד, היה גאון גדול ב[[נגלה]] וב[[חסידות]], ולמרות גאונותו המופלגת | ==תולדות חיים== | ||
נולד{{הערה|תולדות חייו מתוך '[[תורת שמואל]]' [[תרמ"א]] עמ' תקצ"ג (בהוספות) הערה 24.}} בשנת [[תקצ"ח]] או [[תר"א]] לאביו ר' יוסף ביישוב קטן ליד העיירה [[דוברניקה]], פלך [[צ'רניגוב]]{{הערה|בכל הבא לקמן, ראה - ספר השיחות ת"ש (המתורגם) עמ' ל"ט.}}. | |||
עשרים וחמש שנה אחרי פטירתו החליטו השלטונות להעביר את [[בית עלמין|בית העלמין]] היהודי ביקטרינוסלב למקום אחר. | בחינוכו טיפל אחד מגדולי החסידים, ר' יואל זלמן, וכבר בהיותו בן 12, הייתה לו ידיעה גדולה בלימוד ובאגדות חז"ל. | ||
ביישובו היו אנשים פשוטים מאד, ומרחמיו עליהם החל ללמדם, אמנם הוא היה כבד פה, ובעיקר אחרי פטירת אביו, היה לו קשה מאד לדבר, ובכל זאת לא הפסיק את פעולותיו. | |||
כאשר היה בין 17, הגיע אל כ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]] אשר שלחו להרה"ק רבי [[הלל מפאריטש]] בשנת [[תרט"ו]] או [[תרי"ח]]{{הערה|אגרות קודש מאת כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ ח"ד ע' נא}}. ביחידותו, סיפר לצמח צדק על פעולותיו ועל קשייו בדיבור. הצ"צ אמר לו שימשיך בפעולותיו ויהיה למלמד, ובירך אותו בכוח הסבר חלק. בצאתו מהרבי החל לדבר בצורה שוטפת וחלקה. | |||
זכה ש[[אדמו"ר המהר"ש]] יבחנו. | |||
ר' דב זאב היה המיוחדים בין חסידי חב"ד, חד בלשונו(כהסיפור הידוע) היה גאון גדול ב[[נגלה]] וב[[חסידות]], ולמרות גאונותו המופלגת הייתה הנהגתו הצנע לכת ביותר. היה מחסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]] והיה מזקני חסידי [[אדמו"ר המהר"ש]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]]. התפרסם כאיש מורם מעם ואגדות רבות נרקמו סביבו כאיש קדוש ומחולל פלאות. | |||
בתחילה היה שד"ר, ואח"כ התמנה לרב העיר [[יקטרינוסלב]]. | |||
ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] תרס"ב בא לחגיגת חג הגאולה בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש. הוא נאם לפני התמימים, סיפר את פרשת היום ולימד את אגרת הקודש קטונתי.{{הערה|דברי ימים התמימים פרק לח - כרם חב"ד ח"ג עמ' 56.}} | |||
נפטר ב[[כ"ז טבת]] [[תרס"ח]], ואת מקומו ברבנות העיר מילא (בשנת תרס"ט) רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של הרבי{{הערה|יחד עם עוד שני רבנים, ראה בארוכה בספר [[תולדות לוי יצחק]]}}. | |||
==העברת גופו== | |||
עשרים וחמש שנה אחרי פטירתו (בשנת [[תרצ"ג]]) החליטו השלטונות להעביר את [[בית עלמין|בית העלמין]] היהודי ביקטרינוסלב למקום אחר. רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] היה בין המתעסקים בעברת גופו של ר' דב זאב, והוא היה מספר בהתפעלות, על קדושתו של ר' דב זאב שלמרות שעברו עשרים וחמש שנה מהסתלקות, מצאו את גופו שלם כאילו נקבר באותו היום עצמו. | |||
== לקריאה נוספת == | == לקריאה נוספת == | ||
*הרב [[שלמה יוסף זוין]], ''' | *הרב [[שלמה יוסף זוין]], '''סיפורי חסידים''' (תורה), עמ' 141. | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש | *'''הגולם של הרבי''', רפאל בכר, ספר [[דמותו של חסיד (ספר)|דמותו של חסיד]] ע' 153-158. | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב | *ספר '''חסידים הראשונים''' ע' 45-52. | ||
[[קטגוריה:רבני חב"ד | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:קוזבניקוב, דוב זאב}} | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]] | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | |||
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר המהר"ש]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרס"ח]] | |||
גרסה אחרונה מ־01:54, 5 בינואר 2023
הגאון החסיד ר' דב זאב קזווניקוב (באידיש: בערע וואלף קאזשעווניקאוו, תקצ"ח?-כ"ז טבת תרס"ח) היה רבה של העיר יקטרינוסלב עד שנת תרס"ח, שאז מילא את מקומו הרב לוי יצחק שניאורסון אביו של הרבי.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד[1] בשנת תקצ"ח או תר"א לאביו ר' יוסף ביישוב קטן ליד העיירה דוברניקה, פלך צ'רניגוב[2].
בחינוכו טיפל אחד מגדולי החסידים, ר' יואל זלמן, וכבר בהיותו בן 12, הייתה לו ידיעה גדולה בלימוד ובאגדות חז"ל.
ביישובו היו אנשים פשוטים מאד, ומרחמיו עליהם החל ללמדם, אמנם הוא היה כבד פה, ובעיקר אחרי פטירת אביו, היה לו קשה מאד לדבר, ובכל זאת לא הפסיק את פעולותיו.
כאשר היה בין 17, הגיע אל כ"ק אדמו"ר הצמח צדק אשר שלחו להרה"ק רבי הלל מפאריטש בשנת תרט"ו או תרי"ח[3]. ביחידותו, סיפר לצמח צדק על פעולותיו ועל קשייו בדיבור. הצ"צ אמר לו שימשיך בפעולותיו ויהיה למלמד, ובירך אותו בכוח הסבר חלק. בצאתו מהרבי החל לדבר בצורה שוטפת וחלקה.
זכה שאדמו"ר המהר"ש יבחנו.
ר' דב זאב היה המיוחדים בין חסידי חב"ד, חד בלשונו(כהסיפור הידוע) היה גאון גדול בנגלה ובחסידות, ולמרות גאונותו המופלגת הייתה הנהגתו הצנע לכת ביותר. היה מחסידי אדמו"ר הצמח צדק והיה מזקני חסידי אדמו"ר המהר"ש ואדמו"ר הרש"ב. התפרסם כאיש מורם מעם ואגדות רבות נרקמו סביבו כאיש קדוש ומחולל פלאות.
בתחילה היה שד"ר, ואח"כ התמנה לרב העיר יקטרינוסלב.
בי"ט כסלו תרס"ב בא לחגיגת חג הגאולה בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש. הוא נאם לפני התמימים, סיפר את פרשת היום ולימד את אגרת הקודש קטונתי.[4]
נפטר בכ"ז טבת תרס"ח, ואת מקומו ברבנות העיר מילא (בשנת תרס"ט) רבי לוי יצחק שניאורסון, אביו של הרבי[5].
העברת גופו[עריכה | עריכת קוד מקור]
עשרים וחמש שנה אחרי פטירתו (בשנת תרצ"ג) החליטו השלטונות להעביר את בית העלמין היהודי ביקטרינוסלב למקום אחר. רבי לוי יצחק שניאורסון היה בין המתעסקים בעברת גופו של ר' דב זאב, והוא היה מספר בהתפעלות, על קדושתו של ר' דב זאב שלמרות שעברו עשרים וחמש שנה מהסתלקות, מצאו את גופו שלם כאילו נקבר באותו היום עצמו.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב שלמה יוסף זוין, סיפורי חסידים (תורה), עמ' 141.
- הגולם של הרבי, רפאל בכר, ספר דמותו של חסיד ע' 153-158.
- ספר חסידים הראשונים ע' 45-52.
הערות שוליים
- ↑ תולדות חייו מתוך 'תורת שמואל' תרמ"א עמ' תקצ"ג (בהוספות) הערה 24.
- ↑ בכל הבא לקמן, ראה - ספר השיחות ת"ש (המתורגם) עמ' ל"ט.
- ↑ אגרות קודש מאת כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ ח"ד ע' נא
- ↑ דברי ימים התמימים פרק לח - כרם חב"ד ח"ג עמ' 56.
- ↑ יחד עם עוד שני רבנים, ראה בארוכה בספר תולדות לוי יצחק