אברהם צבי ברודנא: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף עם התוכן "הרב אברהם צבי ברודנא (- ירושלים, כ"ט אייר תרצ"ו) היה חסיד אדמו"ר הצמק צדק ולאחרי זה של בניו ה...") |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) (←ספריו) |
||
| (26 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב אברהם צבי ברודנא (- | הרב '''אברהם צבי ברודנא''' ([[דווינסק]] [[תר"י]] - [[כ"ט אייר]] [[תרצ"ו]], [[ירושלים]]) היה [[חסיד]] [[אדמו"ר הצמח צדק]] ולאחרי זה של בניו האדמו"רים. היה [[רב]] ב[[רוסיא]] ולאחר מכן ב[[ירושלים]]. | ||
==תולדות חיים== | |||
נולד בעיר [[דווינסק]] לאביו ר' משה, בגיל י"ג הגיע ל[[ולוזין]] ולמד ב[[ישיבה]] אצל הנאון הנצי"ב כשנתיים ומחצה. הנצי"ב היה מחבבו, ובתעודה שנתן לו כתב עליו שיהיה מגדולי ישראל. | |||
בשנת [[תרכ"ט]] נשא לאשה את בת הגביר ר' שמעון שלמה אראנאוויץ מה[[עיירה]] גריווא ליד דווינסק. שם עסק מעט במסחר ובעיקר שקד על לימודו. בשנת [[תר"ן]] נסמך להוראה מאת הרב ר' יצחק אלחנן ספקטור מקאוונא ומרבני [[וילנא]]. | |||
הרב אברהם צבי, היה מגדולי רבני [[חב"ד]] בדורו וזכה לקבל תורה מפיו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ואחר כך היה מהנוסעים אל בניו ונכדיו. | |||
בשנת [[תרס"א]] ביקר ב[[ליובאוויטש]] אצל [[אדמו"ר מוהרש"ב]], וגם עמד בקשרי מכתבים עם [[אדמו"ר מוהריי"צ]]. | |||
רובי תורתו שקיבל מהם רשם בקיצור בספריו על ה[[תניא]] וכן דברים ששמע מפיו של החסיד ר' [[יחזקאל מיאנאווא]] שממנו למד את [[ספר התניא]] כמפורש בדברי הקדמתו. | |||
== | שנים רבות שקד על התורה ועל העבודה ורק אחר גיל ארבעים בשנת [[תרנ"ג]], קיבל עליו את עול הרבנות, תחילה כרבם של קהל חסידי ליובאוויטש ב[[קופישוק]] שהייתה עיר מבצר ל[[חסידי חב"ד]] במחוז [[פוניבז]] בפלך קאוונא שב[[ליטא]], לאחר שהרב החסידי הקודם הרה"ח [[אבא יעקב בורוכוב]] שכיהן בה בשנים [[תרמ"ז]] [[תרמ"ט]], נשלח על ידי אדמו"ר מוהר"ש לכהן כרב ב[[מוסקבה]]. בשנת [[תרס"ב]] נתקבל לרב בעיר ברעזין פלך מינסק. בעת [[מלחמת העולם הראשונה]] עבר למוסקבה. | ||
לעת זקנתו, בשנת [[תרפ"ב]], עלה לעיר הקודש ירושלים. עזר לו הרב מנחם מענדל דובער ז"ק, אב"ד [[ריגא]], שכתב על כך לרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]] וביקש את סיועו בהשגת אישורים. בירושלים הוא חי ברחוב ימין משה עוד ט"ו שנה, ושם גם הדפיס את חיבוריו על ספר התניא. | |||
חיי משה | אשתו ושבעת בניו מתו עליו בחייו. נפטר בירושלים בכ"ט [[אייר]] [[תרצ"ו]] ונטמן ב[[בית העלמין בהר הזיתים]]. | ||
חסד לאברהם | |||
==ספריו== | |||
*'''שו"ת ברכת אברהם''' - שלשה חלקים הכוללים ביאורים בדברי [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] ו[[שו"ת צמח צדק]]{{הערה|על ספרו זה קיבל את הסכמת הרב [[חיים עוזר גורודזינסקי]].}} | |||
*'''מגני אברהם''' - ביאורים בש"ס בעניני הלכה | |||
*'''לחם ערב'''{{הערה|שם הספר בגימטריה 'אברהם צבי'.}} - דרושים, השכלה חב"ד | |||
*'''חיי משה''' - הלכה וחידושים בש"ס בבלי וירושלמי | |||
*'''רמת שמואל''' - דרושים | |||
*'''חסד לאברהם''' - ארבעה חלקים | |||
*'''לקוטים ביאורים וקיצור תניא''' | |||
השתתף בכתיבת חידושי תורה בכתבי עת תורניים שבתקופתו ביניהם: "שערי תורה" (ורשא), "שערי ציון" (ירושלים) "בית ועד לחכמים" (סאטמר) ועוד. | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל:ברודנא, אברהם צבי}} | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]] | |||
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | |||
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | |||
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]] | |||
[[קטגוריה:אישים בירושלים]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ו]] | |||
[[קטגוריה:אישים בדווינסק]] | |||
גרסה אחרונה מ־01:55, 19 במרץ 2024
הרב אברהם צבי ברודנא (דווינסק תר"י - כ"ט אייר תרצ"ו, ירושלים) היה חסיד אדמו"ר הצמח צדק ולאחרי זה של בניו האדמו"רים. היה רב ברוסיא ולאחר מכן בירושלים.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בעיר דווינסק לאביו ר' משה, בגיל י"ג הגיע לולוזין ולמד בישיבה אצל הנאון הנצי"ב כשנתיים ומחצה. הנצי"ב היה מחבבו, ובתעודה שנתן לו כתב עליו שיהיה מגדולי ישראל.
בשנת תרכ"ט נשא לאשה את בת הגביר ר' שמעון שלמה אראנאוויץ מהעיירה גריווא ליד דווינסק. שם עסק מעט במסחר ובעיקר שקד על לימודו. בשנת תר"ן נסמך להוראה מאת הרב ר' יצחק אלחנן ספקטור מקאוונא ומרבני וילנא.
הרב אברהם צבי, היה מגדולי רבני חב"ד בדורו וזכה לקבל תורה מפיו של אדמו"ר הצמח צדק ואחר כך היה מהנוסעים אל בניו ונכדיו.
בשנת תרס"א ביקר בליובאוויטש אצל אדמו"ר מוהרש"ב, וגם עמד בקשרי מכתבים עם אדמו"ר מוהריי"צ.
רובי תורתו שקיבל מהם רשם בקיצור בספריו על התניא וכן דברים ששמע מפיו של החסיד ר' יחזקאל מיאנאווא שממנו למד את ספר התניא כמפורש בדברי הקדמתו.
שנים רבות שקד על התורה ועל העבודה ורק אחר גיל ארבעים בשנת תרנ"ג, קיבל עליו את עול הרבנות, תחילה כרבם של קהל חסידי ליובאוויטש בקופישוק שהייתה עיר מבצר לחסידי חב"ד במחוז פוניבז בפלך קאוונא שבליטא, לאחר שהרב החסידי הקודם הרה"ח אבא יעקב בורוכוב שכיהן בה בשנים תרמ"ז תרמ"ט, נשלח על ידי אדמו"ר מוהר"ש לכהן כרב במוסקבה. בשנת תרס"ב נתקבל לרב בעיר ברעזין פלך מינסק. בעת מלחמת העולם הראשונה עבר למוסקבה.
לעת זקנתו, בשנת תרפ"ב, עלה לעיר הקודש ירושלים. עזר לו הרב מנחם מענדל דובער ז"ק, אב"ד ריגא, שכתב על כך לרב אברהם יצחק הכהן קוק וביקש את סיועו בהשגת אישורים. בירושלים הוא חי ברחוב ימין משה עוד ט"ו שנה, ושם גם הדפיס את חיבוריו על ספר התניא.
אשתו ושבעת בניו מתו עליו בחייו. נפטר בירושלים בכ"ט אייר תרצ"ו ונטמן בבית העלמין בהר הזיתים.
ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שו"ת ברכת אברהם - שלשה חלקים הכוללים ביאורים בדברי שולחן ערוך אדמו"ר הזקן ושו"ת צמח צדק[1]
- מגני אברהם - ביאורים בש"ס בעניני הלכה
- לחם ערב[2] - דרושים, השכלה חב"ד
- חיי משה - הלכה וחידושים בש"ס בבלי וירושלמי
- רמת שמואל - דרושים
- חסד לאברהם - ארבעה חלקים
- לקוטים ביאורים וקיצור תניא
השתתף בכתיבת חידושי תורה בכתבי עת תורניים שבתקופתו ביניהם: "שערי תורה" (ורשא), "שערי ציון" (ירושלים) "בית ועד לחכמים" (סאטמר) ועוד.
הערות שוליים
- ↑ על ספרו זה קיבל את הסכמת הרב חיים עוזר גורודזינסקי.
- ↑ שם הספר בגימטריה 'אברהם צבי'.