חיים כבש: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (34 גרסאות ביניים של 15 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ר' '''חיים כבש''' ([[תרמ"ט]] | ר' '''חיים כבש''' (קעוועס) ([[תרמ"ט]] – [[כ"ד אייר]] [[תש"ג]]) היה בוגר ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] שכיהן כרב העיר יוחוביץ', ועסק בהקמת [[מקווה טהרה|מקוואות טהרה]] ו[[תלמוד תורה|חיידרים]] בעיר ובסביבותיה. | ||
== | ==תולדות חיים== | ||
ר' חיים כבש נולד | ר' חיים כבש נולד לאביו ר' אשר ב[[עיירה]] וויעטקא בשנת [[תרמ"ט]]. | ||
בנערותו למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]], ובהגיעו לגיל | בנערותו למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]], ובהגיעו לגיל נישואין [[נישואין|נשא]] את בתו של ר' יצחק מווילייקא – נכדו של רבי שלמה חיים מקוידנוב. זוגתו בת שבע הייתה קרובת משפחה של [[הרבנית שטערנא שרה]] וזכה שאדמו"ר הרש"ב ישמש כ[[מסדר קידושין]] ב[[חתונה|חתונתו]] ברוסטוב. | ||
בשנת [[תרפ"ו]] התמנה לכהן כרב העיר יוכאוויטש, ועסק בבניית [[מקווה טהרה|מקוואות]] והקמת [[תלמוד תורה|חדרים]], הן ביוכאוויטש עצמה והן בסביבותיה. | בשנת [[תרפ"ו]] התמנה לכהן כרב העיר יוכאוויטש, ועסק בבניית [[מקווה טהרה|מקוואות]] והקמת [[תלמוד תורה|חדרים]], הן ביוכאוויטש עצמה והן בסביבותיה. | ||
בסביבות שנת [[תרצ"ג]] קבע את מגוריו ב[[נעוול]] וכאשר פרצה [[מלחמת העולם השנייה]] ברח לעומק רוסיה והצטרף לקהילת החסידים שהתהוותה ב[[סמרקנד]], שם נפטר מרעב וממחלות ביום [[כ"ד אייר]] [[תש"ג]] בגיל 54. | בסביבות שנת [[תרצ"ג]] קבע את מגוריו ב[[נעוול]] וכאשר פרצה [[מלחמת העולם השנייה]] ברח לעומק [[רוסיה]] והצטרף לקהילת החסידים שהתהוותה ב[[סמרקנד]], שם נפטר מרעב וממחלות ביום [[כ"ד אייר]] [[תש"ג]] בגיל 54. | ||
הוא נותר ערירי ממשפחתו | הוא נותר ערירי ממשפחתו. בנו יצחק החזיר את נשמתו זמן קצר לפני אביו מפאת הרעב. | ||
חסידי חב"ד הביאו אותו לקבר ישראל בבית העלמין ב[[סמרקנד]]. הממונה על עזבונו היה ר' [[אבא פליסקין]]. | |||
החסיד ר' [[מאיר איטקין]], קנה בסכום גדול את חפצי הקודש שהיו בידי ר' חיים מקדושי עליון. בתוכם היו כלים שאשתו קיבלה בירושה, וביניהם כף בה השתמש [[הבעל שם טוב]], וכוס של ר' מרדכי מלכוביץ', ור' מאיר שלח חפצים אלו ל[[אדמו"ר הריי"צ]] כשיצאו מרוסיה לצרפת. מי שהביא את החפצים היה לא אחר מאשר הרבי, [[ביקור הרבי בפריז|ביקר בצרפת]] כשבא על מנת ללוות את אמו הרבנית חנה בדרכה לארצות הברית. | |||
כשהגיע הרבי לניו יורק, מסר את החפצים לחותנו, אדמו"ר מוהריי"צ. | |||
הרב שלום דובער לוין, הספרן הראשי של ספריית הרבי, כותב{{הערה|"מבית הגנזים", חפצים, מעזבונו של הרב חיים כבש}}: "בשעתו הראיתי לר' מאיר אטקין ע"ה את הכלים שהגיעו לספרייה מעזבונו של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, לראות אם יכיר (=יזהה) את הכף ואת הכוס הנזכרים. ולא מצאם". | |||
יחד עם זאת נמצא בספרייה כלי נוסף, שעל פי המסורת גם הוא נשאר מעזבונו של ר' חיים כבש, וגם הוא כלי שהשתמש בו הבעש"ט. המדובר בקומקום קטן שהובא לרבי לערך בשנת תש"ל ע"י ר' ישראל פויזנער מקלימאוויטש. | |||
== קישורים חיצוניים == | |||
* [https://chabadlibrary.org/books/arum/mbhg/9/7.htm מבית הגנזים, מעזבונו של ר' חיים כבש] | |||
{{מיון רגיל:כבש, חיים}} | {{מיון רגיל:כבש, חיים}} | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:רבני חב"ד | [[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:אישים בנוול]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:אישים בסמרקנד]] | ||
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ט]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ג]] | |||
גרסה אחרונה מ־15:34, 23 ביולי 2023
ר' חיים כבש (קעוועס) (תרמ"ט – כ"ד אייר תש"ג) היה בוגר ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש שכיהן כרב העיר יוחוביץ', ועסק בהקמת מקוואות טהרה וחיידרים בעיר ובסביבותיה.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
ר' חיים כבש נולד לאביו ר' אשר בעיירה וויעטקא בשנת תרמ"ט.
בנערותו למד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בחצרו של אדמו"ר הרש"ב, ובהגיעו לגיל נישואין נשא את בתו של ר' יצחק מווילייקא – נכדו של רבי שלמה חיים מקוידנוב. זוגתו בת שבע הייתה קרובת משפחה של הרבנית שטערנא שרה וזכה שאדמו"ר הרש"ב ישמש כמסדר קידושין בחתונתו ברוסטוב.
בשנת תרפ"ו התמנה לכהן כרב העיר יוכאוויטש, ועסק בבניית מקוואות והקמת חדרים, הן ביוכאוויטש עצמה והן בסביבותיה.
בסביבות שנת תרצ"ג קבע את מגוריו בנעוול וכאשר פרצה מלחמת העולם השנייה ברח לעומק רוסיה והצטרף לקהילת החסידים שהתהוותה בסמרקנד, שם נפטר מרעב וממחלות ביום כ"ד אייר תש"ג בגיל 54.
הוא נותר ערירי ממשפחתו. בנו יצחק החזיר את נשמתו זמן קצר לפני אביו מפאת הרעב.
חסידי חב"ד הביאו אותו לקבר ישראל בבית העלמין בסמרקנד. הממונה על עזבונו היה ר' אבא פליסקין.
החסיד ר' מאיר איטקין, קנה בסכום גדול את חפצי הקודש שהיו בידי ר' חיים מקדושי עליון. בתוכם היו כלים שאשתו קיבלה בירושה, וביניהם כף בה השתמש הבעל שם טוב, וכוס של ר' מרדכי מלכוביץ', ור' מאיר שלח חפצים אלו לאדמו"ר הריי"צ כשיצאו מרוסיה לצרפת. מי שהביא את החפצים היה לא אחר מאשר הרבי, ביקר בצרפת כשבא על מנת ללוות את אמו הרבנית חנה בדרכה לארצות הברית. כשהגיע הרבי לניו יורק, מסר את החפצים לחותנו, אדמו"ר מוהריי"צ.
הרב שלום דובער לוין, הספרן הראשי של ספריית הרבי, כותב[1]: "בשעתו הראיתי לר' מאיר אטקין ע"ה את הכלים שהגיעו לספרייה מעזבונו של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, לראות אם יכיר (=יזהה) את הכף ואת הכוס הנזכרים. ולא מצאם".
יחד עם זאת נמצא בספרייה כלי נוסף, שעל פי המסורת גם הוא נשאר מעזבונו של ר' חיים כבש, וגם הוא כלי שהשתמש בו הבעש"ט. המדובר בקומקום קטן שהובא לרבי לערך בשנת תש"ל ע"י ר' ישראל פויזנער מקלימאוויטש.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ "מבית הגנזים", חפצים, מעזבונו של הרב חיים כבש