משה אריה לייב גינזבורג: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
שמואל חיים (שיחה | תרומות) |
||
(28 גרסאות ביניים של 12 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[ | [[קובץ:משה לייב גינזבורג.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב משה אריה לייב גינזבורג]] | ||
'''משה אריה לייב גינזבורג''' | הרב '''משה אריה לייב גינזבורג''' (? – [[ט"ו בתשרי]] [[תרצ"ה]]) היה חתנו של [[אדמו"ר המהר"ש]]. | ||
הרב משה גינזבורג היה בנו של הגביר הרב [[אברהם זלמן גינזבורג]] מ[[ויטבסק]] | == תולדות חיים == | ||
הרב משה גינזבורג היה בנו של הגביר הרב [[אברהם זלמן גינזבורג]] מ[[ויטבסק]]. | |||
[[נישואין|נשא]] את [[דבורה לאה גינזבורג]], בתו הבכורה של אדמו"ר המהר"ש, ב[[יום שישי]], [[ח' בסיוון]] בשנת [[תרל"ב]]. | |||
[[אדמו"ר המהר"ש]] היה מקפיד שיקראו לבניו (החל מה[[בר מצוה]]) ולחתנו בראשי תבות של שמותם, וגם הוא בעצמו היה אומר: גייט צו [[רז"א]]'ן, צו '''רמ"ל'ן''' [ = לכו אל [[רז"א]], לכו אל '''רמ"ל'''] וכו'{{הערה|רשימת היומן עמ' ק"צ.}}. | |||
על ההזמנות לחתונה היה ה[[אדמו"ר המהר"ש]] חתום בעצמו והוא שלחם לחסידיו הגדולים ולקצת מידידיו{{הערה|אחת ההזמנות נמצאה ונדפסה בספר [[אגרות קודש (אדמו"ר המהר"ש)|אגרות קודש]] של [[אדמו"ר המהר"ש]], אגרת י'.}}. | |||
החתונה התקיימה ב[[ליובאוויטש]] ובעת החתונה וסעודות ה[[שבע ברכות]] אמר [[אדמו"ר המהר"ש]] שישה [[מאמר]]י [[חסידות]]{{הערה|ששת המאמרים שנאמרו הם: [[מאמר]] [[ד"ה]] "[[האבות]] קיימו התורה", "[[נישואין|נשא]] את ראש", "שוש תשיש", "מהרה ישמע", "שורש עניין הקול" ו"קול מצהלות". נדפסו בספר "[[תורת שמואל - דרושי חתונה]]"}}. | |||
בחתונה [[אדמו"ר הרש"ב]] היה בגיל אחד עשרה שנים ואת זיכרונותיו מהחתונה סיפר לבנו, [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|הודפס ב[[רשימות (ספר)|רשימות]]יו של הרבי מחודש [[כסלו]] [[תרצ"ג]], בחוברת קפ"ז.}}. | |||
לאחר נישואיהם התיישבו בעיר [[ויטבסק]] ושם התגוררו כל חייהם. | לאחר נישואיהם התיישבו בעיר [[ויטבסק]] ושם התגוררו כל חייהם. | ||
ביום [[ט"ו בתשרי]] שנת [[תרצ"ה]], נפטר הרב משה אריה והובא למנוחות למחרת, ביום [[ט"ז בתשרי]] בעיר [[מלחובקה]]. | ביום [[ט"ו בתשרי]] שנת [[תרצ"ה]], נפטר הרב משה אריה והובא למנוחות למחרת, ביום [[ט"ז בתשרי]] בעיר [[מלחובקה]]. | ||
==משפחתו== | |||
*בנו, דוב בער גינזבורג. | |||
*בנו, אהרן יוסף גינזבורג. | |||
*בנו, שמואל גינזבורג. | |||
*ביתו, מוסיא גרוביץ'. | |||
*ביתו, שיינע מאירוביץ'. | |||
*ביתו, רחל. | |||
*ביתו, חסיא. | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*[https://col.org.il/news/7068 פרסום ראשון: תמונות חתנו של הרבי המהר"ש] באתר {{חב"ד און ליין}}. | |||
*[https://col.org.il/news/139090 תולדות הרמ"ל ר' משה אריה לייב גינזבורג, חתן אדמו"ר המהר"ש] באתר {{חב"ד און ליין}}. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{בית רבי/אדמו"ר המהר"ש}} | {{בית רבי/אדמו"ר המהר"ש}} | ||
{{מיון רגיל:גינזבורג, משה אריה לייב}} | |||
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר המהר"ש]] | [[קטגוריה:משפחת אדמו"ר המהר"ש]] | ||
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הרש"ב]] | [[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הרש"ב]] | ||
[[קטגוריה:משפחת גינזבורג]] | [[קטגוריה:משפחת גינזבורג]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ה]] |
גרסה אחרונה מ־21:59, 30 ביוני 2022
הרב משה אריה לייב גינזבורג (? – ט"ו בתשרי תרצ"ה) היה חתנו של אדמו"ר המהר"ש.
תולדות חייםעריכה
הרב משה גינזבורג היה בנו של הגביר הרב אברהם זלמן גינזבורג מויטבסק.
נשא את דבורה לאה גינזבורג, בתו הבכורה של אדמו"ר המהר"ש, ביום שישי, ח' בסיוון בשנת תרל"ב.
אדמו"ר המהר"ש היה מקפיד שיקראו לבניו (החל מהבר מצוה) ולחתנו בראשי תבות של שמותם, וגם הוא בעצמו היה אומר: גייט צו רז"א'ן, צו רמ"ל'ן [ = לכו אל רז"א, לכו אל רמ"ל] וכו'[1].
על ההזמנות לחתונה היה האדמו"ר המהר"ש חתום בעצמו והוא שלחם לחסידיו הגדולים ולקצת מידידיו[2].
החתונה התקיימה בליובאוויטש ובעת החתונה וסעודות השבע ברכות אמר אדמו"ר המהר"ש שישה מאמרי חסידות[3].
בחתונה אדמו"ר הרש"ב היה בגיל אחד עשרה שנים ואת זיכרונותיו מהחתונה סיפר לבנו, אדמו"ר הריי"צ[4].
לאחר נישואיהם התיישבו בעיר ויטבסק ושם התגוררו כל חייהם.
ביום ט"ו בתשרי שנת תרצ"ה, נפטר הרב משה אריה והובא למנוחות למחרת, ביום ט"ז בתשרי בעיר מלחובקה.
משפחתועריכה
- בנו, דוב בער גינזבורג.
- בנו, אהרן יוסף גינזבורג.
- בנו, שמואל גינזבורג.
- ביתו, מוסיא גרוביץ'.
- ביתו, שיינע מאירוביץ'.
- ביתו, רחל.
- ביתו, חסיא.
קישורים חיצונייםעריכה
הערות שוליים
- ↑ רשימת היומן עמ' ק"צ.
- ↑ אחת ההזמנות נמצאה ונדפסה בספר אגרות קודש של אדמו"ר המהר"ש, אגרת י'.
- ↑ ששת המאמרים שנאמרו הם: מאמר ד"ה "האבות קיימו התורה", "נשא את ראש", "שוש תשיש", "מהרה ישמע", "שורש עניין הקול" ו"קול מצהלות". נדפסו בספר "תורת שמואל - דרושי חתונה"
- ↑ הודפס ברשימותיו של הרבי מחודש כסלו תרצ"ג, בחוברת קפ"ז.