שיתוף: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־21:54, 20 בנובמבר 2021

"שיתוף" הוא התפיסה כי הנבראים המשפיעים בעולם הם 'שותפים' לאלוקים בבריאת העולם ובהנהגתו, בצורתה הפשוטה היא החשבת השותף לבעל בחירה שביכולתו למנוע השפע. תפיסת השיתוף בדקות, היא החשבת הנברא כתורם הכרחי ומועיל בבריאה. נקודת הטעות היא נתינת חשיבות לנברא עד כדי תפילה וסגידה לנברא זה מתוך רצון לקבל או להודות.

אמנם היהודים מצווים בשלילתה, לפי שהאמת היא שאין כח ובחירה באף נברא ומונהגים רק ברצון הבורא, ואין הכרח בהם לפי שקיומם הוא רק בכדי שהנהגת העולם תהיה בדרך הטבע. גם בחירת האדם אינה סתירה לזה לפי שאין בכוח בחירתו לקבוע בבריאה רק למעשיו שלו.

אומות העולם אינם מצווים על השיתוף לפי שבטבעם אין בכוחם להכיר במציאות ה' כמציאות יחידה ומוחלטת. וזאת לפי שהעולם נברא באופן שהבורא נעלם מהנברא ושרש נפשם הוא חלק משרש הבריאה ואין בכוחם לתפוס בשכל שאין עוד מלבדו כלל. לעומת נשמתם של בני ישראל שמאיר בה האור האלוקי שמעל גדרי העולם שמכירה באחדותו של ה' באופן מוחלט.

בעבודת ה' עניינה ההעסקות ראויה בעסק האדם במשא ומתן שלא יבטל התורה והמצוות ויהיה דווקא מתוך בטחון בה'.

השיטה[עריכה | עריכת קוד מקור]

השיתוף כשמה היא סגידה והודיה למציאות אחרת בנוסף ומשותף יחד עם אלוקים, היא נובעת מתוך מחשבה שישנם שותפים נוספים בבריאה. כלומר, על אף שמאמינים הם שבורא העולם הוא מנהיג ומשפיע בעולם, מ"מ לדעתם ההשפעה עוברת דרך ממוצעים, שלהם הבחירה ויכולת החלטה בקשר להשפעות ובזה הם שותפים, על שם שיש להם כח הבחירה להחליט אם להשפיע או לא.

השיתוף שונה בשיטתה מעבודה זרה (על אף שגם בעבודה זרה מאמנים במציאות הבורא) לפי שעבודה זרה משמעותה שאלוקים אינו מנהיג את העולם ואינו משפיע בה רק הכוכבים וכיוצא בזה הם המנהיגים והמשפיעים בעולם בכח עצמם. אמנם השיתוף משמעותה שחיות העולם היא חיותו האלוקית של בורא העולם ומנהיגו אמנם מצד חשיבותם של הממוצעים יש להם בחירה בהשפעה האלוקית האם להמשיכה הלאה או לא.

ולפיכך, על אף שמודים הם בהנהגתו של ה' בבריאה עם זאת מודים הם ועובדים לממוצעים אלו ומשני סיבות

בתור הודאה - היות שסבורים שההשפעה בפועל תלויה ברצונם הטוב של הממוצעים ומגיע להם תודה על זה.
בתור תפילה ובקשה - היות שסבורים שבידם של הממוצעים בחירה ואפשרות להוסיף בהשפעה (אמנם לא מפני שהם מקור ההשפעה אלא מפני שדרכם עוברת ההשפעה).^[1]

שיטה זו משווה את העבודה לממוצעים לחיוב שיש לבן לכבד את אביו ואמו בתור הודיה על שהביאו אותו לעולם. שעל אף שעל ידי אביו ואמו נוצר רק גופו ועיקר מהותו כלומר חיותו ונפשו נוצרה על ידי הקב"ה, ויתרה מכך, גופו עצמו נוצר רק בכח האלוקי שמחיה ויוצרת את גופו ברחם אמו, ועד, שעצם התהוותו יש מאין הוא רק בכח האין סוף. יוצא אם כן שהאב והאם לכאורה אינם שותפים בהוויתו כלום, אף על פי כן הרי הוא מכבד אותם והוא מצווה ע"כ מהתורה, וזאת לפי שעפ"י האמת התהוות מציאותו בסופו של דבר תלויה בבחירת אביו ואמו דווקא ואם יחליטו שלא להביאו לא יבוא(!) ולכן מחויב בכבודם על שותפותם בהבאתו (אף שהוא שולי וכנ"ל).

כך מבינים הם את התהוות מציאות העולם והנהגתו אף שכל ההשפעות והכוחות הם מבעל הכוחות - בורא העולם, מ"מ יש לממוצעים את הכח להחליט אם להשפיע הלאה או לא ולכן ראוי לכבדם ולעבוד להם כנ"ל.

הסיבה לטעות[עריכה | עריכת קוד מקור]

שרשה של השיטה שלממוצעים יש בחירה מתחילה בזה שבריאת השמש הייתה באופן שלא ניכר הביטול שלה לבורא ואופן בריאתה הוא שנראה בה שהשפעותיה הם תוצאה של תכונתיה. וממילא כשהאדם רואה את השפעותיה של השמש "ממגד תבואות שמש" - שהיא משפיעה חום ומגדלת צמחים וכיוצא בזה, אזי כפי שנראה בחיצוניות גידול הצמחים תלוי דווקא בשמש מצד שדווקא תכונות השמש מתאימים לגידול צמחים ולכן על אף שמאמין שבורא העולם הוא המנהיג והמשפיע הבלעדי בעולם מ"מ יש לשמש (או לכל ממוצע אחר) גם חשיבות שהרי דווקא על ידיה ההשפעה מתממשת בגשמיות בעולם.

וכתוצאה מכך (שנותן חשיבות כלשהו לממוצעים) משתלשל מזה שנותן להם חשיבות גדולה יותר שיש להם אף דעה ובחירה.^[1]

וכך יצא שאף שבתחילת הבריאה הכירו כולם בבורא כמנהיג יחיד במשך השנים החלו בני האדם להחשיב אף נבראים אחרים בתחילה התחיל זה באופן של שיתוף הנבראים אם הבורא, ומזה הגיעו רחוק יותר לשיטה שעזב ה' את הארץ ח"ו בידי הכוכבים והמזלות.^[2]

שלילתה[עריכה | עריכת קוד מקור]

אולם שלילת השיתוף היא ההכרה והידיעה שכל הכוכבים ומזלות וכל הממוצעים לא ישפיעו רק ברצון הבורא ואין להם שום בחירה בזה והרי הם רק כגרזן ביד החוצב בו (שכשם שאין לגרזן בדעה בחציבת האבן ורק כח החוצב עובר דרכו ומכה באבן ולכן גם אין מה להודות ולשבח את הגרזן, כך גם הממוצעים אין להם דעה ורק כח הבורא עובר דרכם להשפיע בעולם ואין לעבדם ולשבחם כלל).

ושלילתה בתכלית היא: ההכרה שאין בממוצעים שום חשיבות וזה שההשפעה עוברת דרכם הוא לא מפני שבורא העולם מוכרח ח"ו בממוצע בכדי להשפיע בגשמיות אלא אך ורק מצד רצון הבורא שההשפעות הגשמיות יתלבשו בלבושי הטבע ולא יבואו באופן ניסי, לכן קישר ההשפעות עם ממוצעים גשמיים, וממילא אין לממוצע שום חשיבות שהרי זה שההשפעה עוברת דרכו אין זה מצד מעלתו ותכונותיו של הממוצע אלא אך ורק מצד רצון הבורא ואם כן וודאי שאין לו בחירה והחלטה בהשפעות העוברים דרכו.^[1] (ובפרט זה שונה המשל דלעיל "גרזן ביד החוצב" לנמשל, שבגרזן מוכרח החוצב להשתמש בו וככל שהגרזן יהיה מחודד, יועיל למלאכת החוצב ויוצא שבסופו של דבר יש חשיבות לגרזן. מה שאין כן בממוצעים, אין צורך להקב"ה בהם כלל ורק מפני שרצונו להשפיע דרך הממוצעים וממילא אין להם חשיבות כנ"ל. ^[3]^[4])

בחירת האדם אינה שיתוף[עריכה | עריכת קוד מקור]

זה שיש באדם בחירה אינה סתירה לאמור, כי בחירתו של האדם הוא רק בנוגע לעצמו ואינו בנוגע לתוצאה שלה. דהיינו כח הבחירה של האדם היא רק אם הוא יעשה זאת או לא, לא בנוגע לירידה שנוצרת על ידי זה באדם החוטא או בעולם. כמו כן אינה קובעת אם האדם האחר יקבל ההשפעה שהייתה אמורה לעבור דרכו או לא כי זה תלוי אך ורק בגזירת הקב"ה.^[5]

ולמרות שמקבל הטובה מחויב להודות למיטיב עמו אף שבחירתו של המיטיב אינה משנה כלל בקבלת הטובה של המקבל (שהרי על המקבל נגזר מלמעלה) הוא מפני:

השבח הוא על טיב בחירתו (ולא על ההשפעה עצמה. כעין חיוב הבית דין להעניש מישהו שהתנהג לא טוב - שהעונש הוא על רוע בחירתו) שבזה המקבל הוא ככל ישראל המשבחים את בחירתו הטובה. אולם בחיוב זה מחויב הוא יותר מאחרים, מכיוון שהוא קיבל ממנו טוב צריך להודות לו יותר מהשאר.^{[דרושה הבהרה]}
שיכול להיות שזכותו של המשפיע מוסיפה בהשפעה (ולא מצד שהבחירה בידו אלא ע"ד צדיק שעל ידי תפילתו וברכתו שייך להוסיף בהשפעות בעולם).^[5]

וזה שהבחירה עצמה (אפי' כשאינה משנה לאיזו השפעה) אינה נחשבת לפירוד מאחדותו של ה' היא מפני שהבחירה של האדם היא מכח התאחדותו עם העצמות ("מפני ששרשם בעצמות") ולכן על פי תורה מצווה האדם על כיבוד אב ואם משום שבחירתם היא בחירה אמתית ומגיע להם שבח על כך, אולם אינה סתירה לאחדותו כי להיותם יהודים כח הבחירה שהם נובעת מהתאחדותם עם העצמות. לעומת הבחירה של אינו יהודי שאינה בחירה אמתית וכיבוד ההורים שמצווים בניהם הוא רק לשמור על ישובו של עולם.^[6]

המצווים בשלילתה[עריכה | עריכת קוד מקור]

באיסור שיתוף רק יהודי שעליו להאמין באחדות ה' שאין עוד מלבדו ושהכוכבים ומזלות הם רק כגרזן ביד החוצב - כלי ללא בחירה דרכו מעביר אלוקים השפעה לעולם. אבל אומות העולם אינם מצווים להאמין כך, למרות שמצווים על איסור עבודה-זרה - שהיא אחת משבע מצוות בני נח הרי זה רק בעבודה זרה ממש ולא בשיתוף.(כך סוברים הרבה מהפוסקים וכן פוסק להלכה הרמ"א^[^{דרוש מקור: סימן קנ"ו?]}^[7]) ומוסבר בחסידות שצווי זה לא נאמר לאומות העולם לפי שמצד טבעם אין בכוחם לתפוס את מציאות ה' באופן מוחלט ואבסולוטי וטועים בכך שנותנים חשיבות נוספת לבד מציאותו של ה' ומחשיבים את עצמם ואת הנבראים כולם למציאות קיימת - נוספת על מציאותו של הבורא יתברך.

וזאת משום שבנפשם של בני ישראל מאיר אור אין סוף הסובב כל עלמין - האור אלוקי הלא מוגבל האור שלא ירד והתלבש להחיות את הנברא שלכן באור זה אין מציאותו של הנברא תופס מקום, ואור זה מאיר בנפשם ומזה נובעת האמונה של היהודי לכן אמונה זו היא שאין מציאות לשום נברא ואין חשיבות לשום ממוצע. ויש בהם את ההכרה שעל אף שכפי שנראה מצד טבע העולם ההשפעה שייכת בטבע דווקא לשמש מ"מ מצד גודל הדעת שיש לבני ישראל (מצד אמונתם) הרי הם מכירים שבאמת אין לשמש שום שייכות להשפעה מלכל דבר אחר וודאי שאין להם בחירה.

מה שאין כן בנפשם של אומות העולם אין גילוי אור אלוקי כבנשמת בני ישראל אלא היא נמשכת מהאור האלוקי שמחיה ומתלבש בעולמות -ממלא כל עלמין - ובאור זה (מכוון שהוא מתלבש בעולמות) העולמות נחשבים למציאות (כביכול), לכן לא מופרך אצל אומות העולם שיונקים את חיותם מאור זה שיחשיבו את העולמות למציאות ועד שיחשיבו את הממוצעים לבעלי בחירה

ונוסף על כך: החיות של אומות העולם עובר דרך ע' שרים דנוגה שהם - הע' שרים - מעלימים ומסתירים על ההשפעה האלקית שנשפע על ידם לגמרי, ולכן אומות העולם לא חשים שההשפעה המגיעה אליהם היא מאלוקים ונראה להם שהוא רק בדר הטבע ולכן לא נרגש אצלם העדר חשיבות הממוצעים שהרי אינם חשים כלל באור האלוקי

(ואף שבשכל ובסברה לבד אפשר להגיע לזה שישנו בורא עולם ומנהיגו (שלכן מחויבים הם באמונה בבורא העולם) מכיוון שאמונתם באלוקים היא תוצאה מתפיסתם והשגתם באלוקות, וכיוון שהיא מיוסדת על מציאותם, לכן אין אמונתם שוללת מציאות אחרת ואפי' לא שליטה אחרת, שהרי כל האמונה מיוסדת על מציאות מה שאין כן האמונה של בני ישראל לא מיוסדת על שכלם ומציאותם רק על האור האלוקי שלמעלה מהבריאה כנ"ל^[8])

אבל בני ישראל שנשמותיהם הן "חלק אלקה ממעל ממש", מאמינים בני מאמינים, מצווים על שלילת השיתוף כמו שכתוב: "שמע ישראל גו' ה' אחד", וזאת על ידי החדרת התודעה של אחדות ה' האמיתית - שנחוש שכל הבריאה אינה אלא התגלות כח הבורא - המאוחד בו, ואינו מציאות נפרדת לעצמו ח"ו.

בעבודת האדם[עריכה | עריכת קוד מקור]

נקודת הטעות בשיתוף היא שמחשיבים את הדברים הגשמיים למציאות מפני הבחירה שלהם או מפני שדווקא דרכם עוברת ההשפעה. ושלילתה היא ההרגשה שעסק הפרנסה הוא לא ח"ו המקור לפרנסתו^[9] ושכל ההשפעה היא מלמעלה מאת ה' והעסק אינו מציאות כלל והוא רק כלי שדרכו יעבור ההשפעה האלוקית בדרך הטבע. (ראה ע"ע בטחון)

ונוגע למעשה בעסק, שהעיקר בחייו הוא עבודת ה': (ומכמה פרטים בזה)

מכיוון שההשפעה כולה תלויה בקב"ה בלבד לכן העיקר הוא לימוד התורה וקיום המצוות^[10]

ואם ישקיע רק בעסק הרי זה דומה לאדם שהולך לבנק ונעמד על יד הפקיד ועושה כל התלוי בו שיתן לו הבנק את הכסף רק שהגיע ללא צ'ק, שלא יקבל מאומה (על אף שעשה כל הפעולות הנצרכות, מ"מ חסר לו בעיקר - את הוכחת בעלותו על הכסף לא הביא לבנק ולכן לא יקבל).^[11]

מכיוון שהעסק הוא כלי להשפעה האלוקית צריך שהוא יהיה מתאים ומוכשר שיעבור דרכו (שלא יפריע לתורה והמצוות שהיא מקור ההשפעה).^[12]

בדקות יותר קיים אפשרות שבו אדם מחשיב את העסק לא מפני חשיבות העצמית של העסק מפני שהקב"ה קבע שעל ידי יושפע ההשפעה^[13] ולכן יש אפשרות שהעסק יפריע לקיום המצוות מפני שהוא חשוב בעיניו.

ושלילתה בתכלית היא שאין לעסק שום חשיבות וכל התעסקותו היא מפני ציווי ה' והוא חלק מעבודת ה'^[14]

מקורות בחז"ל ובדברי הימים[עריכה | עריכת קוד מקור]

"מאמין בחיי עולמים וזורע"[עריכה | עריכת קוד מקור]

הגמרא (שבת לא, א) מצינת שששה סדרי משנה מרומזים בפסוק "והיה אמונת עיתך חוסן ישועות חכמת ודעת" סדר זרעים מרומז בתיבה "אמונת". ומבואר בתוספות שהסיבה לכך הוא לפי "ש (יהודי) מאמין בחיי עולמים וזורע"

הצורך שיש ליהודי להאמין בכדי לזרוע הוא תוצאה מזה שיהודי אינו רואה בטבע הבריאה מציאות וגם בהשתמשותו בטבע הוא חש שהשפעת הטבע היא אלוקות וזריעתו היא רק מפני אמונתו בקב"ה שציווה לזרוע ולעשות כלי בדרכי הטבע.^[14]

(ועוד ענין בזה שהנהגתו של יהודי מלכתחילה למעלה מהטבע ראה ערך בטחון)

"מגילת אסתר"[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – מגילת אסתר

החטא של בנ"י ישראל בזמן אחשוורש היה "שנהנו מסעדתו של אחשוורש" החטא בזה היה שהחשיבו את דרכי הטבע וחישבו שעל ידי זה יזכו לחן מאת המלך אחשוורש. תיקון החטא היה על ידי התפילה והזעקה דווקא (באופן שאסתר דאגה שלא יחשבו שאחות לנו בבית המלכה אלא סמכו רק על ה') ואסתר עצמה בשעה שהייתה זקוקה להיכנס למלך ולמצוא חן בעיניו צמה לפני כן שלשה ימים אף שהחליש אותה לפי שהכירה בהנהגתו הבלעדית של הקב"ה בבריאה ומעשיה הסעודה עם המלך וכו' הכל נעשה בתור כלי שבה תתגשם הברכה מאת הקב"ה.^[11]

שונות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשיחת פרשת בראשית תשכ"ט דיבר הרבי על כך שביכולתם של בני ישראל לפעול הכרה באחדות ה' בשלילת השיתוף אף על הגויים (לא רק על הגוי שבקרבך הנפש הבהמית) אלא אף על אומות העולם בפשטות.

ואפי לשיטה שאומות העולם אינם מצווים על השיתוף סוף סוף אינם מוכרחים בזה ויכולים להאמין שאין עוד מציאות כלל ולכן יש צורך להפיץ שיטה זו, ויכולים להפיץ זאת לפי שבזמן האחרון אומות העולם פתוחים יותר לקבל דעתם של היהודים.

וזה אחד הטעמים - אמר הרבי- להדפסת שער היחוד והאמונה באנגלית.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הצמח צדק - דרך מצוותיך מצוות מילה דף ו, א. דף נט, ב ואילך.
אדמו"ר המהר"ש - ספר המאמרים תרכ"ט - מאמר מי כמוך תרכ"ט.
הרבי - מאמר "באתי לגני" תשי"ג פרק ג ד.
הרבי - מאמר ד"ה "מים רבים" תשי"ז (ספר המאמרים מלוקט ח"א עמ' נא (מהדורה חדשה ח"א עמ' שכ))
הרבי - מאמר ד"ה "ביום עשתי עשר" תשל"א (ספר המאמרים מלוקט ח"ג עמ' ק ואילך).
הרב יואל כהן - ספר הערכים חלק ב' ערך אומות העולם.

הערות שוליים

↑ ^1.0 ^1.1 ^1.2 מאמר ד"ה ביום עשתי עשר תשל"א
↑ רמב"ם תחילת הלכות עבודה זרה ראה ערך עבודה זרה
↑ ראה לקוטי שיחות חלק יח עמוד 295 שיהודי מאמין בחי עולמים וזורע הוא נעלה יותר ממאמין שהוא כ"גרזן ביד החוצב".
↑ ראה מאמר ד"ה "וספרתם לכם" תשל"ו אות ו
↑ ^5.0 ^5.1 [ לקוטי שיחות חלק לו יתרו ב אות ד ושם חלק ז עמוד 14 ושם בהערה 22
↑ - ספר השיחות תנש"א חלק א עמוד 69 ובהערה 75
↑ אמנם ישנם חולקים ^[^{דרוש מקור: מצויין בהערות העורכים בספרי החסידות]} (ישנם שמדייקים כן מלשון הרמב"ם. אמנם בדרך מצוותיך מצוות אחדות ה' מציין דיוק ברמב"ם שלמד איסור שיתוף מהפסוק "שמע ישראל" שמזה משמע שבן נח אינו מוזהר על זה, ועוד.
↑ לקוטי שיחות חלק לו יתרו ב
↑ כשחושב שהעסק הוא מקור הפרנסה הרי זה עבודה זרה אמנם כשמחשב את העסק שיש להשקיע בו שסוף סוף בו בחר ה' שהוא דווקא יהיה הממוצע לפרנסה הרי זה שיתוף ראה רבים תשי"ז וראה להלן מאמין בחיי עולמים וזורע
↑ לקוטי שיחות חלק א עמוד 188 ואילך ועוד
↑ ^11.0 ^11.1 לקוטי שיחות ח"ו עמ' 193
↑ מים רבים תשי"ז
↑ שיחות חלק יח עמ' 295 ואילך ובהערה 29
↑ ^14.0 ^14.1 ראה בלקו"ש חלק יח שם באריכות וחלק א עמוד 188

[ביום_עשתי-1] 1.0 ^1.1 ^1.2 מאמר ד"ה ביום עשתי עשר תשל"א

[2] רמב"ם תחילת הלכות עבודה זרה ראה ערך עבודה זרה

[3] ראה לקוטי שיחות חלק יח עמוד 295 שיהודי מאמין בחי עולמים וזורע הוא נעלה יותר ממאמין שהוא כ"גרזן ביד החוצב".

[4] ראה מאמר ד"ה "וספרתם לכם" תשל"ו אות ו

[בחירה_רק_לעצמו-5] 5.0 ^5.1 [ לקוטי שיחות חלק לו יתרו ב אות ד ושם חלק ז עמוד 14 ושם בהערה 22

[6] - ספר השיחות תנש"א חלק א עמוד 69 ובהערה 75

[7] אמנם ישנם חולקים ^[^{דרוש מקור: מצויין בהערות העורכים בספרי החסידות]} (ישנם שמדייקים כן מלשון הרמב"ם. אמנם בדרך מצוותיך מצוות אחדות ה' מציין דיוק ברמב"ם שלמד איסור שיתוף מהפסוק "שמע ישראל" שמזה משמע שבן נח אינו מוזהר על זה, ועוד.

[8] לקוטי שיחות חלק לו יתרו ב

[9] כשחושב שהעסק הוא מקור הפרנסה הרי זה עבודה זרה אמנם כשמחשב את העסק שיש להשקיע בו שסוף סוף בו בחר ה' שהוא דווקא יהיה הממוצע לפרנסה הרי זה שיתוף ראה רבים תשי"ז וראה להלן מאמין בחיי עולמים וזורע

[10] לקוטי שיחות חלק א עמוד 188 ואילך ועוד

[ח"ו-11] 11.0 ^11.1 לקוטי שיחות ח"ו עמ' 193

[12] מים רבים תשי"ז

[13] שיחות חלק יח עמ' 295 ואילך ובהערה 29

[חלק_יח-14] 14.0 ^14.1 ראה בלקו"ש חלק יח שם באריכות וחלק א עמוד 188

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-"'''שיתוף'''" הינה המחשבה כי עזב ה' את הארץ בידי הכוכבים ומערכות השמים, ולאלוקים יש שותפים בבריאת העולם ובהנהגת העולם.
+"'''שיתוף'''" הוא התפיסה כי הנבראים המשפיעים בעולם הם 'שותפים' לאלוקים בבריאת העולם ובהנהגתו, בצורתה הפשוטה היא החשבת השותף לבעל בחירה שביכולתו למנוע השפע. תפיסת השיתוף בדקות, היא החשבת הנברא כתורם הכרחי ומועיל בבריאה. נקודת הטעות היא נתינת חשיבות לנברא עד כדי תפילה וסגידה לנברא זה מתוך רצון לקבל או להודות.
+אמנם היהודים מצווים בשלילתה, לפי שהאמת היא שאין כח ובחירה באף נברא ומונהגים רק ברצון הבורא, ואין הכרח בהם לפי שקיומם הוא רק בכדי שהנהגת העולם תהיה בדרך הטבע. גם [[בחירה|בחירת האדם]] אינה סתירה לזה לפי שאין בכוח בחירתו לקבוע בבריאה רק למעשיו שלו.
-== השיטה ושלילתה ==
+[[אומות העולם]] אינם מצווים על השיתוף לפי שבטבעם אין בכוחם להכיר במציאות ה' כמציאות יחידה ומוחלטת. וזאת לפי שהעולם נברא באופן שהבורא נעלם מהנברא ושרש נפשם הוא חלק משרש הבריאה ואין בכוחם לתפוס בשכל שאין עוד מלבדו כלל. לעומת [[נפש אלוקית|נשמתם]] של בני ישראל שמאיר בה ה[[אור אין סוף|אור האלוקי]] שמעל גדרי העולם שמכירה ב[[אחדות ה'|אחדותו של ה']] באופן מוחלט.
-תחילתה של סגידה והודיה לריבון אחר חוץ מאלוקים החלה מתוך מחשבה שישנם שותפים אחרים בבריאה. כלומר, על אף שבורא העולם הוא המנהיג והמשפיע בעולם מ"מ ההשפעה עוברת דרך ממוצעים שלהם הבחירה ויכולת החלטה בקשר להשפעות ולכן נקראים שותפים על שם שיש להם כח הבחירה בקשר להשפעה.
-ולפיכך, על אף שמודים הם בהנהגתו של ה' בבריאה יחד עם זאת מודים הם ועובדים לממוצעים אלו ומשני סיבות
+בעבודת ה' עניינה ההעסקות ראויה בעסק האדם במשא ומתן שלא יבטל התורה והמצוות ויהיה דווקא מתוך בטחון בה'.
-א. בתור הודאה - לפי שסו"ס ההשפעה באה מרצונם הטוב.
+== השיטה ==
-ב. בתור תפילה ובקשה - לפי שבידם הבחירה והאפשרות להוסיף בהשפעה (אמנם לא מפני שהם מקור ההשפעה אלא מפני שדרכם עוברת ההשפעה)
+השיתוף כשמה היא סגידה והודיה למציאות אחרת בנוסף ומשותף יחד עם אלוקים, היא נובעת מתוך [[מחשבה]] שישנם שותפים נוספים בבריאה. כלומר, על אף שמאמינים הם שבורא העולם הוא מנהיג ומשפיע בעולם, מ"מ לדעתם ההשפעה עוברת דרך ממוצעים, שלהם הבחירה ויכולת החלטה בקשר להשפעות ובזה הם שותפים, על שם שיש להם כח הבחירה להחליט אם להשפיע או לא.
+השיתוף שונה בשיטתה מעבודה זרה (על אף שגם בעבודה זרה מאמנים במציאות הבורא) לפי ש[[עבודה זרה]] משמעותה שאלוקים אינו מנהיג את העולם ואינו משפיע בה רק הכוכבים וכיוצא בזה הם המנהיגים והמשפיעים בעולם בכח עצמם. אמנם השיתוף משמעותה שחיות העולם היא חיותו האלוקית של בורא העולם '''ומנהיגו''' אמנם מצד חשיבותם של הממוצעים יש להם בחירה בהשפעה האלוקית האם להמשיכה הלאה או לא.
+ולפיכך, על אף שמודים הם בהנהגתו של ה' בבריאה עם זאת מודים הם ועובדים לממוצעים אלו ומשני סיבות
+*בתור הודאה - היות שסבורים שההשפעה בפועל תלויה ברצונם הטוב של הממוצעים ומגיע להם תודה על זה.
+*בתור תפילה ובקשה - היות שסבורים שבידם של הממוצעים בחירה ואפשרות להוסיף בהשפעה (אמנם לא מפני שהם מקור ההשפעה אלא מפני שדרכם עוברת ההשפעה).{{הערה|שם=ביום עשתי|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/mlukat/3/20 מאמר ד"ה ביום עשתי עשר תשל"א]}}
+שיטה זו משווה את העבודה לממוצעים לחיוב שיש לבן לכבד את אביו ואמו בתור הודיה על שהביאו אותו לעולם. שעל אף שעל ידי אביו ואמו נוצר רק גופו ועיקר מהותו כלומר חיותו ונפשו נוצרה על ידי הקב"ה, ויתרה מכך, גופו עצמו נוצר רק בכח האלוקי שמחיה ויוצרת את גופו ברחם אמו, ועד, שעצם התהוותו יש מאין הוא רק ב[[כח האין סוף]]. יוצא אם כן שהאב והאם לכאורה אינם שותפים בהוויתו כלום, אף על פי כן הרי הוא מכבד אותם והוא מצווה ע"כ מהתורה, וזאת לפי שעפ"י האמת התהוות מציאותו בסופו של דבר תלויה בבחירת אביו ואמו דווקא ואם יחליטו שלא להביאו לא יבוא(!) ולכן מחויב בכבודם על שותפותם בהבאתו (אף שהוא שולי וכנ"ל).
+כך מבינים הם את התהוות מציאות העולם והנהגתו אף שכל ההשפעות והכוחות הם מבעל הכוחות - בורא העולם, מ"מ יש לממוצעים את הכח להחליט אם להשפיע הלאה או לא ולכן ראוי לכבדם ולעבוד להם כנ"ל.
+=== הסיבה לטעות ===
+שרשה של השיטה שלממוצעים יש בחירה מתחילה בזה שבריאת השמש הייתה באופן שלא ניכר הביטול שלה לבורא ואופן בריאתה הוא שנראה בה שהשפעותיה הם תוצאה של תכונתיה. וממילא כשהאדם רואה את השפעותיה של השמש "ממגד תבואות שמש" - שהיא משפיעה חום ומגדלת צמחים וכיוצא בזה, אזי כפי שנראה בחיצוניות גידול הצמחים תלוי דווקא בשמש מצד שדווקא תכונות השמש מתאימים לגידול צמחים ולכן על אף שמאמין שבורא העולם הוא המנהיג והמשפיע הבלעדי בעולם מ"מ יש לשמש (או לכל ממוצע אחר) גם חשיבות שהרי דווקא על ידיה ההשפעה מתממשת בגשמיות בעולם.
+וכתוצאה מכך (שנותן חשיבות כלשהו לממוצעים) משתלשל מזה שנותן להם חשיבות גדולה יותר שיש להם אף דעה ובחירה.{{הערה|שם=ביום עשתי}}
+וכך יצא שאף שבתחילת הבריאה הכירו כולם בבורא כמנהיג יחיד במשך השנים החלו בני האדם להחשיב אף נבראים אחרים בתחילה התחיל זה באופן של '''שיתוף''' הנבראים אם הבורא, ומזה הגיעו רחוק יותר לשיטה שעזב ה' את הארץ ח"ו בידי הכוכבים והמזלות.{{הערה|רמב"ם תחילת הלכות עבודה זרה ראה ערך [[עבודה זרה]]}}
+===שלילתה===
+אולם שלילת השיתוף היא ההכרה והידיעה שכל הכוכבים ומזלות וכל הממוצעים לא ישפיעו רק ברצון הבורא ואין להם שום בחירה בזה והרי הם רק כגרזן ביד החוצב בו (שכשם שאין לגרזן בדעה בחציבת האבן ורק כח החוצב עובר דרכו ומכה באבן ולכן גם אין מה להודות ולשבח את הגרזן, כך גם הממוצעים אין להם דעה ורק כח הבורא עובר דרכם להשפיע בעולם ואין לעבדם ולשבחם כלל).
+ושלילתה בתכלית היא: ההכרה שאין בממוצעים שום חשיבות וזה שההשפעה עוברת דרכם הוא לא מפני שבורא העולם מוכרח ח"ו בממוצע בכדי להשפיע בגשמיות אלא אך ורק מצד רצון הבורא שההשפעות הגשמיות יתלבשו בלבושי הטבע ולא יבואו באופן ניסי, לכן קישר ההשפעות עם ממוצעים גשמיים,
+וממילא אין לממוצע שום חשיבות שהרי זה שההשפעה עוברת דרכו אין זה מצד מעלתו ותכונותיו של הממוצע אלא אך ורק מצד רצון הבורא ואם כן וודאי שאין לו בחירה והחלטה בהשפעות העוברים דרכו.{{הערה|שם=ביום עשתי}}
+(ובפרט זה שונה המשל דלעיל "גרזן ביד החוצב" לנמשל, שבגרזן מוכרח החוצב להשתמש בו וככל שהגרזן יהיה מחודד, יועיל למלאכת החוצב ויוצא שבסופו של דבר יש חשיבות לגרזן. מה שאין כן בממוצעים, אין צורך ל[[הקב"ה]] בהם כלל ורק מפני שרצונו להשפיע דרך הממוצעים וממילא אין להם חשיבות כנ"ל.
+{{הערה|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15975&st=&pgnum=304 לקוטי שיחות חלק יח עמוד 295] שיהודי מאמין בחי עולמים וזורע הוא נעלה יותר ממאמין שהוא כ"גרזן ביד החוצב".}}{{הערה| ראה מאמר ד"ה [https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/3327764/jewish/-.htm "וספרתם לכם" תשל"ו אות ו]}})
+===בחירת האדם אינה שיתוף===
+זה שיש באדם [[בחירה]] אינה סתירה לאמור, כי בחירתו של האדם הוא רק בנוגע לעצמו ואינו בנוגע לתוצאה שלה. דהיינו כח הבחירה של האדם היא רק אם '''הוא יעשה''' זאת או לא, לא בנוגע לירידה שנוצרת על ידי זה באדם החוטא או בעולם. כמו כן אינה קובעת אם האדם האחר יקבל ההשפעה שהייתה אמורה לעבור דרכו או לא כי זה תלוי אך ורק בגזירת הקב"ה.{{הערה|שם=בחירה רק לעצמו|[ לקוטי שיחות חלק לו יתרו ב אות ד ושם חלק ז עמוד 14 ושם בהערה 22}}
+ולמרות שמקבל הטובה מחויב להודות למיטיב עמו אף שבחירתו של המיטיב אינה משנה כלל בקבלת הטובה של המקבל (שהרי על המקבל נגזר מלמעלה) הוא מפני:
+* השבח הוא על טיב בחירתו (ולא על ההשפעה עצמה. כעין חיוב הבית דין להעניש מישהו שהתנהג לא טוב - שהעונש הוא על רוע בחירתו) שבזה המקבל הוא ככל ישראל המשבחים את בחירתו הטובה. אולם בחיוב זה מחויב הוא יותר מאחרים, מכיוון שהוא קיבל ממנו טוב צריך להודות לו יותר מהשאר.{{הבהרה|סו"ס על פי האמור אין זה תוצאה של הבחירה?}}
+*שיכול להיות שזכותו של המשפיע מוסיפה בהשפעה (ולא מצד שהבחירה בידו אלא ע"ד צדיק שעל ידי תפילתו וברכתו שייך להוסיף בהשפעות בעולם).{{הערה|שם=בחירה רק לעצמו}}
+וזה שהבחירה עצמה (אפי' כשאינה משנה לאיזו השפעה) אינה נחשבת לפירוד מאחדותו של ה' היא מפני שהבחירה של האדם היא מכח התאחדותו עם העצמות ("מפני ששרשם בעצמות") ולכן על פי תורה מצווה האדם על [[כיבוד אב ואם]] משום שבחירתם היא בחירה אמתית ומגיע להם שבח על כך, אולם אינה סתירה לאחדותו כי להיותם יהודים כח הבחירה שהם נובעת מהתאחדותם עם העצמות. לעומת הבחירה של אינו יהודי שאינה בחירה אמתית וכיבוד ההורים שמצווים בניהם הוא רק לשמור על ישובו של עולם.{{הערה|- ספר השיחות [[תנש"א]] חלק א עמוד 69 ובהערה 75}}
 == המצווים בשלילתה ==
-אמנם רק [[יהודי]] מצווה שלא לחשוב כי ישנו שיתוף, ועליו להאמין ב[[אחדות ה']] ש[[אין עוד מלבדו]] ושהכוכבים ומזלות הם רק כ[[גרזן ביד החוצב]] - כלי ללא בחירה דרכו מעביר אלוקים השפעה לעולם. הגויים אינם מצווים להאמין כך, אך הם מצווים באיסור עבודה-זרה - כחלק מ[[שבע מצוות בני נח]].
+באיסור שיתוף רק [[יהודי]] שעליו להאמין ב[[אחדות ה']] ש[[אין עוד מלבדו]] ושהכוכבים ומזלות הם רק כ[[גרזן ביד החוצב]] - כלי ללא בחירה דרכו מעביר אלוקים השפעה לעולם. אבל [[אומות העולם]] אינם מצווים להאמין כך, למרות שמצווים על איסור עבודה-זרה - שהיא אחת מ[[שבע מצוות בני נח]] הרי זה רק בעבודה זרה ממש ולא בשיתוף.(כך סוברים הרבה מהפוסקים וכן פוסק להלכה הרמ"א{{מקור|סימן קנ"ו?}}{{הערה|1=אמנם ישנם חולקים {{מקור|מצויין בהערות העורכים בספרי החסידות}} (ישנם שמדייקים כן מלשון הרמב"ם. אמנם [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/dm בדרך מצוותיך מצוות אחדות ה'] מציין דיוק ברמב"ם שלמד איסור שיתוף מהפסוק "שמע ישראל" שמזה משמע שבן נח אינו מוזהר על זה, ועוד.}}) ומוסבר בחסידות שצווי זה לא נאמר לאומות העולם לפי שמצד טבעם אין בכוחם לתפוס את מציאות ה' באופן מוחלט ואבסולוטי וטועים בכך שנותנים חשיבות נוספת לבד מציאותו של ה' ומחשיבים את עצמם ואת הנבראים כולם למציאות קיימת - נוספת על מציאותו של הבורא יתברך.
+וזאת משום שבנפשם של בני ישראל מאיר [[אור אין סוף]] ה[[סובב כל עלמין]] - האור אלוקי הלא מוגבל האור שלא ירד והתלבש להחיות את הנברא שלכן באור זה אין מציאותו של הנברא תופס מקום, ואור זה מאיר בנפשם ומזה נובעת האמונה של היהודי לכן אמונה זו היא שאין מציאות לשום נברא ואין חשיבות לשום ממוצע. ויש בהם את ההכרה שעל אף שכפי שנראה מצד טבע העולם ההשפעה שייכת בטבע דווקא לשמש מ"מ מצד גודל [[ספירת הדעת|הדעת]] שיש לבני ישראל (מצד אמונתם) הרי הם מכירים שבאמת אין לשמש שום שייכות להשפעה מלכל דבר אחר וודאי שאין להם בחירה.
+מה שאין כן בנפשם של אומות העולם אין גילוי אור אלוקי כבנשמת בני ישראל אלא היא נמשכת מהאור האלוקי שמחיה ומתלבש בעולמות -[[ממלא כל עלמין]] - ובאור זה (מכוון שהוא מתלבש בעולמות) העולמות נחשבים למציאות (כביכול), לכן לא מופרך אצל אומות העולם שיונקים את חיותם מאור זה שיחשיבו את העולמות למציאות ועד שיחשיבו את הממוצעים לבעלי בחירה
+ונוסף על כך: החיות של אומות העולם עובר דרך [[ע' שרים]] דנוגה שהם - הע' שרים - מעלימים ומסתירים על ההשפעה האלקית שנשפע על ידם לגמרי, ולכן אומות העולם לא חשים שההשפעה המגיעה אליהם היא מאלוקים ונראה להם שהוא רק בדר הטבע ולכן לא נרגש אצלם העדר חשיבות הממוצעים שהרי אינם חשים כלל באור האלוקי
+(ואף שבשכל ובסברה לבד אפשר להגיע לזה שישנו בורא עולם ומנהיגו (שלכן מחויבים הם באמונה בבורא העולם) מכיוון שאמונתם באלוקים היא תוצאה מתפיסתם והשגתם באלוקות, וכיוון שהיא מיוסדת על '''מציאותם''', לכן אין אמונתם שוללת מציאות אחרת ואפי' לא שליטה אחרת, שהרי כל האמונה מיוסדת על '''מציאות''' מה שאין כן האמונה של בני ישראל לא מיוסדת על שכלם ומציאותם רק על האור האלוקי שלמעלה מהבריאה כנ"ל{{הערה|[http://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/36/8/2/93.htm לקוטי שיחות חלק לו יתרו ב]}})
+אבל בני ישראל שנשמותיהם הן "חלק אלקה ממעל ממש", מאמינים בני מאמינים, מצווים על שלילת השיתוף כמו שכתוב: "שמע ישראל גו' [[ה' אחד]]", וזאת על ידי החדרת התודעה של [[אחדות ה']] האמיתית - שנחוש שכל הבריאה אינה אלא התגלות כח הבורא - המאוחד בו, ואינו מציאות נפרדת לעצמו ח"ו.
+==בעבודת האדם==
+נקודת הטעות בשיתוף היא שמחשיבים את הדברים הגשמיים למציאות מפני הבחירה שלהם או מפני שדווקא דרכם עוברת ההשפעה.
+ושלילתה היא ההרגשה שעסק הפרנסה הוא לא ח"ו המקור לפרנסתו{{הערה|כשחושב שהעסק הוא '''מקור''' הפרנסה הרי זה עבודה זרה אמנם כשמחשב את העסק שיש להשקיע בו שסוף סוף בו בחר ה' שהוא דווקא יהיה הממוצע לפרנסה הרי זה שיתוף ראה [http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/1/45/328.htmמים רבים תשי"ז] וראה להלן מאמין בחיי עולמים וזורע}} ושכל ההשפעה היא מלמעלה מאת ה' והעסק אינו מציאות כלל והוא רק כלי שדרכו יעבור ההשפעה האלוקית בדרך הטבע. (ראה ע"ע [[בטחון]])
+ונוגע למעשה בעסק, שהעיקר בחייו הוא עבודת ה': (ומכמה פרטים בזה)
+*מכיוון שההשפעה כולה תלויה בקב"ה בלבד לכן העיקר הוא [[לימוד התורה]] וקיום המצוות{{הערה|לקוטי שיחות חלק א עמוד 188 ואילך ועוד}}
+ואם ישקיע רק בעסק הרי זה דומה לאדם שהולך לבנק ונעמד על יד הפקיד ועושה כל התלוי בו שיתן לו הבנק את הכסף רק שהגיע ללא צ'ק, שלא יקבל מאומה (על אף שעשה כל הפעולות הנצרכות, מ"מ חסר לו בעיקר - את הוכחת בעלותו על הכסף לא הביא לבנק ולכן לא יקבל).{{הערה|שם=ח"ו| לקוטי שיחות ח"ו עמ' 193}}
+*מכיוון שהעסק הוא כלי להשפעה האלוקית צריך שהוא יהיה מתאים ומוכשר שיעבור דרכו (שלא יפריע לתורה והמצוות שהיא מקור ההשפעה).{{הערה|[http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/1/45/index.htm [[מים]] רבים תשי"ז]}}
+בדקות יותר קיים אפשרות שבו אדם מחשיב את העסק לא מפני חשיבות העצמית של העסק מפני ש'''הקב"ה''' קבע שעל ידי יושפע ההשפעה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14941&st=&pgnum=304&hilite=לקוטי שיחות חלק יח עמ' 295 ואילך ובהערה 29]}} ולכן יש אפשרות שהעסק יפריע לקיום המצוות מפני שהוא חשוב בעיניו.
+ושלילתה בתכלית היא שאין לעסק שום חשיבות וכל התעסקותו היא מפני '''ציווי ה'''' והוא חלק מעבודת ה'{{הערה|שם=חלק יח| ראה בלקו"ש חלק יח שם באריכות וחלק א עמוד 188}}
+=== מקורות בחז"ל ובדברי הימים===
+===="מאמין בחיי עולמים וזורע"====
+הגמרא (שבת לא, א) מצינת ש[[ששה סדרי משנה]] מרומזים בפסוק "והיה אמונת עיתך חוסן ישועות חכמת ודעת" סדר זרעים מרומז בתיבה "אמונת". ומבואר בתוספות שהסיבה לכך הוא לפי "ש (יהודי) מאמין בחיי עולמים וזורע"
+הצורך שיש ליהודי להאמין בכדי לזרוע הוא תוצאה מזה שיהודי אינו רואה בטבע הבריאה מציאות וגם בהשתמשותו בטבע הוא חש שהשפעת הטבע היא אלוקות וזריעתו היא רק מפני אמונתו בקב"ה שציווה לזרוע ולעשות כלי בדרכי הטבע.{{הערה|שם=חלק יח}}
+(ועוד ענין בזה שהנהגתו של יהודי מלכתחילה למעלה מהטבע ראה ערך [[בטחון]])
+===="מגילת אסתר"====
+{{ערך מורחב|מגילת אסתר}}
+החטא של בנ"י ישראל בזמן אחשוורש היה "שנהנו מסעדתו של אחשוורש" החטא בזה היה שהחשיבו את דרכי הטבע וחישבו שעל ידי זה יזכו לחן מאת המלך אחשוורש.
+תיקון החטא היה על ידי התפילה והזעקה דווקא (באופן שאסתר דאגה שלא יחשבו שאחות לנו בבית המלכה אלא סמכו רק על ה') ואסתר עצמה בשעה שהייתה זקוקה להיכנס למלך ולמצוא חן בעיניו צמה לפני כן שלשה ימים אף שהחליש אותה לפי שהכירה בהנהגתו הבלעדית של [[הקב"ה]] בבריאה ומעשיה הסעודה עם המלך וכו' הכל נעשה בתור כלי שבה תתגשם הברכה מאת הקב"ה.{{הערה|שם=ח"ו}}
-זאת משום ששרש אומות העולם הוא מ[[ע' שרים דנוגה]] - המעלימים ומסתירים על האמת שבאחדות ה', ולכן אין האומות מסוגלים לבוא לידי [[ביטול]] מוחלט כפי ששלילת השיתוף מחייבת, וטועים בכך שמחשיבים את עצמם ואת הנבראים כולם למציאות קיימת - נוספת על מציאותו של הבורא יתברך, באמרם שההוי-ה הקיימת משותפת לשני גורמים - בורא [[נברא|ונבראים]]. ובזה הם שוללים וכופרים בבלעדיות המציאות של ה' - [[אחדות ה']] האמיתית, האומרת שאין עוד שום מציאות מלבדו.
+== שונות ==
+בשיחת פרשת בראשית [[תשכ"ט]] דיבר הרבי על כך שביכולתם של בני ישראל לפעול הכרה ב[[אחדות ה']] בשלילת השיתוף אף על הגויים (לא רק על הגוי שבקרבך ה[[נפש הבהמית]]) אלא אף על אומות העולם בפשטות.
-ואף על פי שמודים במציאותו ואדנותו של הא-לקים בעולם, אולם כופרים באחדותו האמיתית של ה' - שאין עוד מלבדו.
+ואפי לשיטה שאומות העולם אינם מצווים על השיתוף סוף סוף אינם מוכרחים בזה ויכולים להאמין שאין עוד מציאות כלל ולכן יש צורך להפיץ שיטה זו, ויכולים להפיץ זאת לפי שבזמן האחרון אומות העולם פתוחים יותר לקבל דעתם של היהודים.
-אבל בני ישראל שנשמותיהם הן "חלק אלקה ממעל ממש", מאמינים בני מאמינים, מצווים על שלילת השיתוף כמו שכתוב: "שמע ישראל גו' [[ה' אחד]]", וזאת על ידי החדרת התודעה של אחדות ה' האמיתית - שנחוש שכל הבריאה אינה אלא התגלות כח הבורא - המאוחד בו, ואינו מציאות נפרדת לעצמו ח"ו.
+וזה אחד הטעמים - אמר הרבי- להדפסת [[שער היחוד והאמונה]] באנגלית.
+== ראו גם ==
+*[[אחדות ה']]
+*[[עבודה זרה]]
+*[[חטא העגל]]
+== קישורים חיצוניים ==
+* ה[[צמח צדק]] - '''[[דרך מצוותיך]] [http://www.chabadlibrary.org/books/zz/dm/1/2/6a.htm מצוות מילה דף ו, א]. [http://www.chabadlibrary.org/books/zz/dm/1/25/index.htm דף נט, ב ואילך.]
+* [[אדמו"ר המהר"ש]] - '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15917&st=&pgnum=161 ספר המאמרים תרכ"ט - מאמר מי כמוך תרכ"ט]'''.
+* [[הרבי]] - '''[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/tm/7/32/297.htm מאמר "באתי לגני" [[תשי"ג]] פרק ג ד].
+* הרבי - '''[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/1/45/index.htm מאמר ד"ה "מים רבים" תשי"ז]''' ([[ספר המאמרים מלוקט]] ח"א עמ' נא (מהדורה חדשה ח"א עמ' שכ))
+* [[הרבי]] - '''[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/mlukat/3/20 מאמר ד"ה "ביום עשתי עשר" תשל"א]''' (ספר המאמרים מלוקט ח"ג עמ' ק ואילך).
+* הרב [[יואל כהן]] - '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30545&st=&pgnum=137 ספר הערכים]''' חלק ב' ערך [[אומות העולם]].
-{{מבט}}
+{{הערות שוליים}}
+[[קטגוריה:תורת החסידות]]
+[[קטגוריה:אמונה וביטחון]]
+[[קטגוריה:עבודה זרה]]
+[[קטגוריה:אומות העולם]]