דוד יעקובסון: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "שמאל|ממוזער|250px|בתקופת כהונתו כרב העיירה ליובאוויטש הרב '''דוד יעקו...")
 
אין תקציר עריכה
 
(32 גרסאות ביניים של 13 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:דוד_יאקובסאן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בתקופת כהונתו כרב העיירה ליובאוויטש]]
הרב '''דוד יעקובסון''' (באידיש: '''יעקאבסאהן''', [[תרי"ב]]-?) היה רב ה[[עיירה]] [[ליובאוויטש]] בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הרש"ב]], שהסמיך להוראה את התלמידים שלמדו בסניף המרכזי של ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש|תומכי תמימים]].


==תולדות חייו==
[[קובץ:דוד_יאקובסאן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דוד יעקובסון בתקופת כהונתו כרב העיירה ליובאוויטש]]
נולד בשנת [[תרי"ב]] ב[[ליובאוויטש]] לאביו הרב בן ציון יעקובסון.
הרב '''דוד יעקובסון''' ([[תרי"ב]]-[[תרפ"ו]]) היה רב ה[[עיירה]] [[ליובאוויטש]] בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הרש"ב]], שהסמיך להוראה את ה[[תמימים]] הלומדים ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש|תומכי תמימים]] [[ליובאוויטש]].


בשנת [[תרכ"ו]], בהיותו בן 14 שנים בלבד, נישא לרעייתו לאה ביתו של הרב [[אברהם זליגסון]] שכיהן באותה תקופה כרבה של העיירה.
==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תרי"ב]] ב[[ליובאוויטש]] לאביו ה[[רב בן ציון יעקובסון]].


לאחר פטירת חותנו בשנת [[תרמ"ב]] מונה על ידי [[אדמו"ר המהר"ש]] למלא את מקומו ברבנות העיירה. אצל רבותינו נשיאינו מופיע ש{{ציטוטון|היה למדן ובעל הוראה ביותר. ישנם מכתבים מ[[אדמו"ר הרש"ב|אדמו"ר נ"ע]] אליו בחידושי תורה בנגלה. כשאירע שאלה חמורה במקוואות, גיטין ואין צריך לומר חליצה, הי' [[אדמו"ר הרש"ב|אדמו"ר נ"ע]] קוראו ומתפלפל עמו בזה}}{{הערה|1=[http://www.lahak.org/pdf2/Reshimos/185.pdf עמוד 12].}}. וכן אדמו"ר הרש"ב התבטא בנוגע אליו: {{ציטוטון|בעל הוראה ורחוק מן המחלוקת לגמרי ויודע איך לכלכל דבר להשוות הדיעות}}{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31636&st=&pgnum=74 אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק ג' עמוד ל].}}.
בשנת [[תרכ"ו]], בהיותו בן 14 שנים בלבד, [[נישואין|נשא]] את רעייתו לאה בתו של הרב [[אברהם זליגסון]] שכיהן באותו זמן כרבה של ה[[עיירה]].


יחד עם זאת למרות שהיו מעריכים את דעתו בעניני הלכה, לא נהגו רבותינו נשיאינו לשאול אצלו שאלות הלכתיות, וכשהיה צריך לפסוק שאלה הלכתית הנוגעת למעשה בפועל היו ניגשים לאחד מהמו"צים האחרים שהיו בליובאוויטש. [[אדמו"ר המהר"ש]] התבטא עליו ש"אצל אברך צעיר לא צריך לשאול שאלות הלכתיות".
לאחר פטירת חותנו בשנת [[תרמ"ב]] מונה על ידי [[אדמו"ר המהר"ש]] למלא את מקומו כ[[רב]] ה[[עיירה]]. [[אדמו"ר הרש"ב]] התבטא בנוגע אליו: {{ציטוטון|בעל הוראה ורחוק מן המחלוקת לגמרי ויודע איך לכלכל דבר להשוות הדיעות}}{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31636&st=&pgnum=74 אגרות קודש [[אדמו"ר הרש"ב]] חלק ג' עמוד ל].}}.


תקופה קצרה לאחר שמונה לכהן כרבה של ליובאוויטש, הסתלק אדמו"ר המהר"ש ובנו וממלא מקומו אדמו"ר הרש"ב ניסה למצוא לרב יעקובסון מקום אחר בו יכהן ברבנות, ולמנות תחתיו בליובאוויטש רב מבוגר יותר. לצורך כך שיגר מכתבים לרב [[שמואל בצלאל שפטיל]] ולרב [[יעקב מרדכי בזפלוב]] שיתעניינו בשבילו האם ישנו מקום בו הוא מתאים לכהן כרב. הדבר אירע בחודשי החורף של שנת [[תרמ"ז]] ואף הועלתה הצעה מעשית בדבר העיירה סאראקע, אך בפועל הדבר לא בא לידי פועל, והוא נשאר לכהן ברבנות העיירה עד לפטירתו.
בתקופה בה כיהן כ[[רב]] ה[[עיירה]] הגיעה לשיא פריחתה - כ2,711 תושבים, מהם 1,660 יהודים.


בתקופה בה כיהן ברבנות העיירה, הגיעה מעמדה של ליובאוויטש כבירת חסידות חב"ד לנקודת השיא בתולדותיה, והתגוררו בה קרוב ל-2,000 תושבים חסידי חב"ד והיא הפכה לבירת המחוז היהודית שסיפקה סחורה ומקומות תעסוקה לכל יהודי האזור.
בזיכרונותיו של הרב [[יהודה חיטריק]] מסופר שהממשלה הרוסית השתמשה בו על מנת להעביר הוראות ליהודים, ולדרוש ממנו שיפסוק להם שצריכים להישמע להוראות הממשלה מצד 'דינא דמלכותא דינא'. לדוגמא: מתי שהממשלה אסרה על תושבים פרטיים לייצר משקאות אלכוהוליים, הרב יעקובסון הכריז על בימת בית הכנסת המרכזי של העיירה שהעברה על החוק החדש אסור מצד דיני התורה.
 
בזכרונותיו של הרב [[יהודה חיטריק]] מסופר שהממשלה הרוסית השתמשה בו על מנת להעביר הוראות ליהודים, ולדרוש ממנו שיפסוק להם שצריכים להישמע להוראות הממשלה מצד 'דינא דמלכותא דינא'. כך לדוגמא קרה כאשר הממשלה אסרה על אנשים פרטיים ליצר משקאות אלכוהוליים, הרב יעקובסון עלה על הבימה בבית הכנסת המרכזי של העיירה והודיע שהדבר אסור מצד דיני התורה.


==משפחתו==
==משפחתו==
לו ולרעייתו לאה לה נישא כשהייתה בגיל 12 בלבד, נולדו 14 ילדים. בידינו מצויים שמותיהם רק של תשעה מתוכם: זלמן, זלדה, לזאר, יוסף, ריסיה (ראיסה), ריבה, טאיבה, אידה ושלמה (כונה בפי חסידים שלמה קוטאיסער).
נולדו לו ארבעה עשר ילדים. בידינו מצויים שמותיהם רק של תשעה מתוכם: זלמן, זלדה, לזאר, יוסף, ריסיה (ראיסה), ריבה, טאיבה, אידה ושלמה (כונה בפי חסידים [[שלמה קוטאיסער]]).


== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==
*[dlib.rsl.ru/viewer/01006589054#?page=26 מכתב תשובה הלכתי שכתב לאדמו"ר הרש"ב] מתוך הארכיון הלאומי הרוסי
*[http://dlib.rsl.ru/viewer/01006589054#?page=26 מכתב תשובה הלכתי שכתב לאדמו"ר הרש"ב] מתוך הארכיון הלאומי הרוסי.
*[http://www.shturem.net/images/articles/1512_articles_07062008_54047.jpg מכתב ההסמכהה לרבנות שהעניק לרב [[גרשון חן]] - רב שיכון חב"ד בירושלים] {{שטורעם}}
*[http://www.shturem.net/images/articles/1512_articles_07062008_54047.jpg מכתב ההסמכה לרבנות שהעניק לרב [[גרשון חן]] - רב שיכון חב"ד בירושלים] {{שטורעם}}


{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:יעקובסון דוד}}
{{מיון רגיל:יעקובסון דוד}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:ליובאוויטש: אישים]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]]
[[קטגוריה:אישים בליובאוויטש]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרי"ב]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרפ"ו]]

גרסה אחרונה מ־21:10, 15 באפריל 2023

הרב דוד יעקובסון בתקופת כהונתו כרב העיירה ליובאוויטש

הרב דוד יעקובסון (תרי"ב-תרפ"ו) היה רב העיירה ליובאוויטש בתקופת נשיאותו של אדמו"ר הרש"ב, שהסמיך להוראה את התמימים הלומדים בתומכי תמימים ליובאוויטש.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בשנת תרי"ב בליובאוויטש לאביו הרב בן ציון יעקובסון.

בשנת תרכ"ו, בהיותו בן 14 שנים בלבד, נשא את רעייתו לאה בתו של הרב אברהם זליגסון שכיהן באותו זמן כרבה של העיירה.

לאחר פטירת חותנו בשנת תרמ"ב מונה על ידי אדמו"ר המהר"ש למלא את מקומו כרב העיירה. אדמו"ר הרש"ב התבטא בנוגע אליו: "בעל הוראה ורחוק מן המחלוקת לגמרי ויודע איך לכלכל דבר להשוות הדיעות"[1].

בתקופה בה כיהן כרב העיירה הגיעה לשיא פריחתה - כ2,711 תושבים, מהם 1,660 יהודים.

בזיכרונותיו של הרב יהודה חיטריק מסופר שהממשלה הרוסית השתמשה בו על מנת להעביר הוראות ליהודים, ולדרוש ממנו שיפסוק להם שצריכים להישמע להוראות הממשלה מצד 'דינא דמלכותא דינא'. לדוגמא: מתי שהממשלה אסרה על תושבים פרטיים לייצר משקאות אלכוהוליים, הרב יעקובסון הכריז על בימת בית הכנסת המרכזי של העיירה שהעברה על החוק החדש אסור מצד דיני התורה.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולדו לו ארבעה עשר ילדים. בידינו מצויים שמותיהם רק של תשעה מתוכם: זלמן, זלדה, לזאר, יוסף, ריסיה (ראיסה), ריבה, טאיבה, אידה ושלמה (כונה בפי חסידים שלמה קוטאיסער).

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים