אדמה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(35 גרסאות ביניים של 18 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
"אדמה" - הוא אחד מארבעת השמות של כדור הארץ. מאחר שב[[לשון הקודש]] - התורה - אין שום דבר מיותר ח"ו, לא שם, אות או תג, הרי ארבעת השמות שיש לארץ מבטאים ארבעה ענינים שבה. כדאיתא במד"ר: אמר רשב"ג ד' שמות נקראו לארץ כנגד ד' תקופות; ארץ, אדמה, ארקא, תבל.
{{מפנה|כדור הארץ|משל לספירת המלכות|ארץ}}
[[קובץ:כדור הארץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מראה '''כדור הארץ''', מגובה לוויין]]


'''אדמה''' - הוא כינוי לעפר הנמצא תחתינו, שהוא התכללות של [[יסוד המים]] ו[[יסוד העפר]].
==אדמה בלשון הקודש==
האדמה נקראת על שם מה שהארץ רוויה במי גשמים, ונעשית לגושים גושים. כמו שכתוב: {{ציטוטון|ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה}}, שמתחילה נקראת ארץ, ורק לאחרי שה' השקה אותה, אזי היא נקראת אדמה.
בלשון הקודש אדמה הוא אחד מארבעת שמות כדור הארץ. ומאחר וב[[לשון הקודש]] - התורה - שום דבר אינו מיותר חס ושלום, אף לא שם, אות או תג, הרי שארבעת השמות שיש לארץ מבטאים ארבעה ענינים שבה. עניין זה מוסבר במדרש רבה: {{ציטוטון|אמר [[רבן שמעון בן גמליאל]] ד' שמות נקראו לארץ כנגד ד' תקופות; ארץ, אדמה, ארקא, תבל}}.
*ארץ - כנגד תקופת [[ניסן]] שהיא מריצה פירותיה.
*ארץ - כנגד תקופת [[ניסן]] שהיא מריצה פירותיה.
*תבל - כנגד תקופת [[תמוז]] שהיא מתבלת פירותיה.
*תבל - כנגד תקופת [[תמוז]] שהיא מתבלת פירותיה.
שורה 6: שורה 14:
*ארקא - כנגד תקופת [[טבת]] שהיא מורקת את פירותיה.
*ארקא - כנגד תקופת [[טבת]] שהיא מורקת את פירותיה.


נמצא שאדמה הוא על שם שהארץ רוויה במי הגשמים ונעשית חתיכות.
בזהר{{מקור}}, נמנים שבעה שמות לארץ: ארץ, אדמה, ארקא, גיא, נשייה, ציה, תבל. כשכל שם מסמל ומייצג חלק אחר בכדור הארץ, ואדמה הוא החלק השני בפנימיותו, כשארץ הוא החיצוני ביותר, ואדמה הוא השני.
 
זהו מה שכתוב: "ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה", שמתחילה נקראת ארץ, ואחר-כך - כשהשקה נק' אדמה.


==שורש האדמה ברוחניות==
==שורש האדמה ברוחניות==


האדמה היא התכללות המים והעפר ביחד. וענינם ברוחניות על פי המבואר אודות [[ד' היסודות]] המרמזים כנגד ד' אותיות שם הוי'.
עניינם הרוחני של [[יסוד המים]] ו[[יסוד העפר]] הוא התכללות המידות, שהם:[[חסד]], [[גבורה]], [[תפארת]], [[נצח]], [[הוד]] ו[[יסוד]].


ה[[עפר (יסוד)|עפר]] שהוא התחתון שביסודות רומז ל-ה' תתאה (התחתונה, האחרונה) שבשם הוי', ואילו ה[[מים (יסוד)|מים]]מים רומזים לבחינת ו' שבשם הוי' כי "מיטרא בעלה דארעא".
סיבת התחלקות כללות הבריאה לארבעה (העולמות [[אבי"ע]], יסודות, סוגי נבראים [[דצח"מ]]) הוא מאחר והשפע האלוקי מועבר דרך שם "[[הויה|י-ה-ו-ה]]" המחולק לארבע אותיות.


ההבדל שבין העפר - ה' תתאה, לבין המים - ו' שבשם הוי', הוא ההבדל שבין [[עלמא דאתכסיא]] ל[[עלמא דאתגליא]] (העולם המכוסה והעולם הגלוי).
===המים והעפר===
[[קובץ:אדמה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמה]]


נמצא כי המים הם כנגד אות ו' של שם הוי' שהוא בחינת [[ז"א]]- ששת המידות של [[עולם האצילות]], וענינם - אלקות בגילוי, ואילו העפר הוא כנגד ה' תתאה שהוא בחינת [[ספירת המלכות]] - שענינה העלם אלקות, אעפ"י שהיא מלכות דקדושה.
ה[[עפר]] שהוא התחתון שביסודות רומז ל-ה' תתאה (התחתונה, האחרונה) שבשם הוי', ואילו ה[[מים]] רומזים לבחינת ו' שבשם הוי' כי "מיטרא בעלה דארעא".


וכאשר נעשה יחוד והתכללות אותיות ו' ה' של שם הוי' - יחוד קוב"ה ושכינתי', נמשך מבחינת ו' אל בחינת ה' תתאה, ונעשה ביטול היש לאין.
ההבדל שבין העפר - ה' תתאה, לבין המים - ו' שבשם הוי', הוא ההבדל שבין [[עלמא דאתכסיא]] ל[[עלמא דאתגליא]] (העולם המכוסה והעולם הגלוי). נמצא כי המים הם כנגד אות ו' של שם הוי' שהוא בחינת [[ז"א]]- שש המידות של [[עולם האצילות]], וענינם - אלקות בגילוי, ואילו העפר הוא כנגד ה' תתאה שהוא בחינת [[ספירת המלכות]] - שענינה העלם אלקות, אף על פי שהיא מלכות דקדושה. וכאשר נעשה יחוד והתכללות [[אותיות]] ו' ה' של שם הוי' - יחוד קוב"ה ושכינתי', נמשך מבחינת ו' אל בחינת ה' תתאה, ונעשה ביטול היש לאין. וזוהי בחינת אדמה, המים- ז"א מומשך במלכות שזהו ביטול היש.


וזוהי בחינת אדמה, המים- ז"א מומשך במלכות שזהו ביטול היש.
והנה, המשכת המים לתוך העפר, כמו כן המשכת אלקות למטה לספירת המלכות, הרי זה מצד התכונה החיובית שבעפר שאף על פי שהיא המדריגה הנמוכה ביותר, אבל מעלתה היא הביטול והשפלות שהוא בחינת ענוה, שעל ידי ה[[ענווה]] נמשך בחינת [[מים]] אלו, להיות בחינת אדמה.


והנה, המשכת המים לתוך העפר, כמו כן המשכת אלקות למטה לספירת המלכות, הרי זה מצד התכונה החיובית שבעפר שאעפ"י שהיא המדריגה הנמוכה ביותר, אבל מעלתה היא הביטול והשפלות שהוא בחינת ענוה, שעל ידי הענוה נמשך בחינת מים אלו, להיות בחינת אדמה.
==ראו גם==
 
*ל"אדמה" כמשל לספירת המלכות ראה: [[ארץ]]
גם בענין המים קיימות שתי בחינות; יורה ומלקוש. מתחילה יורדין מים כדי ללחלח את העפר והוא הנקרא יורה, והיינו כדי שיהיה בה בחינת כח הצומח ותהיה ראויה לזריעה, ואחר-כך יורדים גשמים עד המלקוש, שעל ידי זה תהיה הצמיחה בפועל.
*[[ארבע יסודות]]
 
כך גם ברוחניות יש הבדל בין המשכת אלקות  -מבחינת ז"א דאצילות - ו' של שם הוי'- הבא מצד עצמו, לבין ההמשכה האלקית הבאה על ידי עבודת האדם.


{{סגל}}
{{סגל}}
 
[[קטגוריה:טבע הבריאה]]
{{לימוד}}
{{מבט}}

גרסה אחרונה מ־13:39, 16 בנובמבר 2022

המונח "כדור הארץ" מפנה לכאן. לערך העוסק במשל לספירת המלכות, ראו ארץ.

מראה כדור הארץ, מגובה לוויין

אדמה - הוא כינוי לעפר הנמצא תחתינו, שהוא התכללות של יסוד המים ויסוד העפר.

אדמה בלשון הקודש[עריכה | עריכת קוד מקור]

האדמה נקראת על שם מה שהארץ רוויה במי גשמים, ונעשית לגושים גושים. כמו שכתוב: "ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה", שמתחילה נקראת ארץ, ורק לאחרי שה' השקה אותה, אזי היא נקראת אדמה.

בלשון הקודש אדמה הוא אחד מארבעת שמות כדור הארץ. ומאחר ובלשון הקודש - התורה - שום דבר אינו מיותר חס ושלום, אף לא שם, אות או תג, הרי שארבעת השמות שיש לארץ מבטאים ארבעה ענינים שבה. עניין זה מוסבר במדרש רבה: "אמר רבן שמעון בן גמליאל ד' שמות נקראו לארץ כנגד ד' תקופות; ארץ, אדמה, ארקא, תבל".

  • ארץ - כנגד תקופת ניסן שהיא מריצה פירותיה.
  • תבל - כנגד תקופת תמוז שהיא מתבלת פירותיה.
  • אדמה - כנגד תקופת תשרי שהארץ עשויה בולין בולין של אדמה.
  • ארקא - כנגד תקופת טבת שהיא מורקת את פירותיה.

בזהר[דרוש מקור], נמנים שבעה שמות לארץ: ארץ, אדמה, ארקא, גיא, נשייה, ציה, תבל. כשכל שם מסמל ומייצג חלק אחר בכדור הארץ, ואדמה הוא החלק השני בפנימיותו, כשארץ הוא החיצוני ביותר, ואדמה הוא השני.

שורש האדמה ברוחניות[עריכה | עריכת קוד מקור]

עניינם הרוחני של יסוד המים ויסוד העפר הוא התכללות המידות, שהם:חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד ויסוד.

סיבת התחלקות כללות הבריאה לארבעה (העולמות אבי"ע, יסודות, סוגי נבראים דצח"מ) הוא מאחר והשפע האלוקי מועבר דרך שם "י-ה-ו-ה" המחולק לארבע אותיות.

המים והעפר[עריכה | עריכת קוד מקור]

אדמה

העפר שהוא התחתון שביסודות רומז ל-ה' תתאה (התחתונה, האחרונה) שבשם הוי', ואילו המים רומזים לבחינת ו' שבשם הוי' כי "מיטרא בעלה דארעא".

ההבדל שבין העפר - ה' תתאה, לבין המים - ו' שבשם הוי', הוא ההבדל שבין עלמא דאתכסיא לעלמא דאתגליא (העולם המכוסה והעולם הגלוי). נמצא כי המים הם כנגד אות ו' של שם הוי' שהוא בחינת ז"א- שש המידות של עולם האצילות, וענינם - אלקות בגילוי, ואילו העפר הוא כנגד ה' תתאה שהוא בחינת ספירת המלכות - שענינה העלם אלקות, אף על פי שהיא מלכות דקדושה. וכאשר נעשה יחוד והתכללות אותיות ו' ה' של שם הוי' - יחוד קוב"ה ושכינתי', נמשך מבחינת ו' אל בחינת ה' תתאה, ונעשה ביטול היש לאין. וזוהי בחינת אדמה, המים- ז"א מומשך במלכות שזהו ביטול היש.

והנה, המשכת המים לתוך העפר, כמו כן המשכת אלקות למטה לספירת המלכות, הרי זה מצד התכונה החיובית שבעפר שאף על פי שהיא המדריגה הנמוכה ביותר, אבל מעלתה היא הביטול והשפלות שהוא בחינת ענוה, שעל ידי הענווה נמשך בחינת מים אלו, להיות בחינת אדמה.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

(חלק מהחומר בערך נלקח מהספר "ערכים בחסידות")