ועד המוסיפין: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (11 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''ועד המוסיפין''' הינו ועד שהוקם | '''ועד המוסיפין''' הינו ועד שהוקם בהוראת [[הרבי]] על מנת לעורר את האנ"ש לפעול בשטורעם בקיום הוראות הרבי ובחיזוק המוסדות הקיימים, הוראת הרבי הייתה שבכל מקום ומוסד יפעל ועד כזה. | ||
==היסטוריה== | |||
ההוראה על הקמת "ועד המוסיפין" באה במקביל להאווירה המיוחדת ששררה בקרב אנ"ש במהלך שנת [[תשמ"ח]] שקדמה להם הוראות מיוחדות מהרבי שעל כל אחד להוסיף בהחלטות טובות{{הערה|הרב אשכנזי, חלק ב', עמ' 554, שם נכתב כי בנוסף לכך קדמה להוראה פסיקתו של הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] כי על הישיבה בכפר חב"ד להוסיף שלושה חברי הנהלה חדשים שיעוררו את ההנהלה לפעול ביתר שאת.}}. במהלך שבת פרשת נחמו בחודש [[מנחם אב]] תשמ"ח הודיע הרבי על ההוראה להקים "ועד המוסיפין" בכל מקום ומקום, שבו יהיו חברים שלושה חברים, שתפקידם לעורר את קהילת אנ"ש להוסיף ולפעול בענייני הרבי ולדווח על כך. הרבי הוסיף כי ההוראה הנ"ל נוגעת בעיקר למוסדות, שבהם על ההנהלה לציית לועד המוסיפין ולקבל את מרותו. הרבי הסביר כי הסיבה לכך היא, כי התלהבותם של חברי הנהלת מוסד מתפקידם עלולה לפחות עם השנים, ועל כך צריך למנות ועד המוסיפין שיעורר את ההנהלה לפעול בשטורעם מחדש{{הערה|תורת מנחם תשמ"ח, חלק ד', עמ' 180 - 182.}}. | |||
בהמשך לזה, יומיים לאחר אמירת השיחה, ב[[י"ח מנחם אב]] קרא הרבי לר' [[חיים מרדכי אייזיק חודוקוב]] ו[[ניסן מינדל]] והטיל עליהם את התפקיד להקים "ועד מוסיפין עולמי" שתפקידו יהיה לרכז את פעולותיהם של ועדי המוסיפין ברחבי העולם. הועד החל לפעול בתחילה בתאוצה רבה ודוחו"ת רבים נשלחו מרחבי העולם על פעולות בנושא{{הערה|ב[[נחלת הר חב"ד]] יצא לאור כחלק מפעולותיו של ועד המוסיפין הקובץ החודשי "תורת נחלת הר חב"ד" בעריכת ר' [[אברהם מענדל פרידלנד]] ([[:קובץ:תורת נחלת.jpg|שער הקובץ]]) {{תמונה}}.}}. כעבור שבוע ב[[כ"ו מנחם אב]] קיבל הרב מינדל מענה מהרבי על דיווח הפעולות: "נתקבל ות"ח. ות"ח מראש להמשך הדו"ח לצהרים ה' פ' ראה". | |||
כעבור כשנה החלה לדעוך פעילותו של הוועד, בקיץ [[תש"נ]] שלח הרב חודקוב מכתב לרבי האם להמשיך לפעול בנושא, והרבי ענה לו שימשיך ובאופן של מעלין בקודש. הוועד אכן חידש את פעולתו והחל לפעול שוב{{הערה|[https://col.org.il/files/old/files/0.58602110211_75237748.pdf תשורה רפופרט], עמ' 107.}}. | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[ | |||
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בעולם]] | [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בעולם]] | ||
גרסה אחרונה מ־21:13, 22 ביוני 2024
ועד המוסיפין הינו ועד שהוקם בהוראת הרבי על מנת לעורר את האנ"ש לפעול בשטורעם בקיום הוראות הרבי ובחיזוק המוסדות הקיימים, הוראת הרבי הייתה שבכל מקום ומוסד יפעל ועד כזה.
היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]
ההוראה על הקמת "ועד המוסיפין" באה במקביל להאווירה המיוחדת ששררה בקרב אנ"ש במהלך שנת תשמ"ח שקדמה להם הוראות מיוחדות מהרבי שעל כל אחד להוסיף בהחלטות טובות[1]. במהלך שבת פרשת נחמו בחודש מנחם אב תשמ"ח הודיע הרבי על ההוראה להקים "ועד המוסיפין" בכל מקום ומקום, שבו יהיו חברים שלושה חברים, שתפקידם לעורר את קהילת אנ"ש להוסיף ולפעול בענייני הרבי ולדווח על כך. הרבי הוסיף כי ההוראה הנ"ל נוגעת בעיקר למוסדות, שבהם על ההנהלה לציית לועד המוסיפין ולקבל את מרותו. הרבי הסביר כי הסיבה לכך היא, כי התלהבותם של חברי הנהלת מוסד מתפקידם עלולה לפחות עם השנים, ועל כך צריך למנות ועד המוסיפין שיעורר את ההנהלה לפעול בשטורעם מחדש[2].
בהמשך לזה, יומיים לאחר אמירת השיחה, בי"ח מנחם אב קרא הרבי לר' חיים מרדכי אייזיק חודוקוב וניסן מינדל והטיל עליהם את התפקיד להקים "ועד מוסיפין עולמי" שתפקידו יהיה לרכז את פעולותיהם של ועדי המוסיפין ברחבי העולם. הועד החל לפעול בתחילה בתאוצה רבה ודוחו"ת רבים נשלחו מרחבי העולם על פעולות בנושא[3]. כעבור שבוע בכ"ו מנחם אב קיבל הרב מינדל מענה מהרבי על דיווח הפעולות: "נתקבל ות"ח. ות"ח מראש להמשך הדו"ח לצהרים ה' פ' ראה".
כעבור כשנה החלה לדעוך פעילותו של הוועד, בקיץ תש"נ שלח הרב חודקוב מכתב לרבי האם להמשיך לפעול בנושא, והרבי ענה לו שימשיך ובאופן של מעלין בקודש. הוועד אכן חידש את פעולתו והחל לפעול שוב[4].
הערות שוליים
- ↑ הרב אשכנזי, חלק ב', עמ' 554, שם נכתב כי בנוסף לכך קדמה להוראה פסיקתו של הרב מרדכי שמואל אשכנזי כי על הישיבה בכפר חב"ד להוסיף שלושה חברי הנהלה חדשים שיעוררו את ההנהלה לפעול ביתר שאת.
- ↑ תורת מנחם תשמ"ח, חלק ד', עמ' 180 - 182.
- ↑ בנחלת הר חב"ד יצא לאור כחלק מפעולותיו של ועד המוסיפין הקובץ החודשי "תורת נחלת הר חב"ד" בעריכת ר' אברהם מענדל פרידלנד (שער הקובץ)
.
- ↑ תשורה רפופרט, עמ' 107.
