רבי יצחק (תלמיד רשב"י): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ")
 
(12 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{למחיקה|תוכן דל ולא ערוך}}
רבי '''יצחק''', תנא, בן הדור הרביעי. תלמידו (חבירו), או משמשו של [[רבי שמעון בר יוחאי]].  
'''רבי יצחק''', תנא, בן הדור הרביעי, תלמידו של [[רבי שמעון בר יוחאי|רבי שמעון]] [[יוחאי|בר יוחאי]].  


== אמרותיו ==
== זהותו ==
{{ציטוטון|רבי יצחק הוה יתיב יומא חד אפתחא דרבי יהודה והוה עציב, נפיק רבי יהודה אשכחיה לתרעיה דהוה יתיב ועציב, אמר ליה מאן יומא דין משאר יומין, אמר ליה אתינא לגבך למבעי מינך תלת מלין, חד דכד תימא מלי דאורייתא ותדכר מאינון מלין דאנא אמינא, דתימא לון משמי בגין לאדכרא שמי, וחד דתזכי ליוסף ברי באורייתא, וחד דתיזיל לקברי כל ז' יומין ותבעי בעותיך עלי. אמר ליה מנין לך, אמר ליה הא נשמתי אסתלקת מיני בכל ליליא, ולא אנהיר לי בחלמא כמה דהוה בקדמיתא, ועוד דכד אנא מצלינא ומטינא לשומע תפלה, אשגחנא בצולמא דילי בכותלא ולא חמינא ליה, ואמינא דהואיל דצולמא אתעבר ולא אתחזי. דהא כרוזא נפיק וכריז, דכתיב (תהלים לט ז) אך בצלם יתהלך איש, כל זמנא דצולמא דבר נש לא יתעבר מניה יתהלך איש, ורוחיה אתקיימא בגויה, אתעבר צולמא דבר נש ולא אתחזי, אתעבר מהאי עלמא, אמר ליה ומהכא, דכתיב (איוב ח ט) כי צל ימינו עלי ארץ, אמר ליה כל אלין מלין דאת בעי עבידנא, אבל בעינא (מעבר עמוד רי"ח) דבההוא עלמא תבריר דוכתאי גבך, כמה דהוינא בהאי עלמא, בכה רבי יצחק, ואמר במטו מינך דלא תתפרש מנאי כל אלין יומין. אזלו לגביה דרבי שמעון, אשכחוהו דהוה לעי באורייתא, זקיף עינוי רבי שמעון וחמא לרבי יצחק, וחמא למלאך המות דרהיט קמיה ורקיד קמיה, קם רבי שמעון אחיד בידיה דרבי יצחק, אמר גוזרנא מאן דרגיל למיעל יעול, ומאן דלא רגיל למיעאל לא ייעול, עאלו רבי יצחק ורבי יהודה, קטיר מלאך המות לבר, אשגח רבי שמעון וחמא דעד כען לא מטא עדנא, דהא עד תמניא שעתי דיומא הוה זמנא, אותביה קמי רבי שמעון והוה לעי ליה באורייתא, אמר רבי שמעון לרבי אלעזר בריה, תיב אפתחא, ומה דתחמי לא תשתעי בהדיה, ואי יבעי למיעאל הכא אומי אומאה דלא ליעול. אמר רבי שמעון לרבי יצחק, חמית דיוקנא דאבוך יומא דא או לא, דהא תנינן בשעתא דבר נש אסתלק מעלמא, אבוי וקריבוי משתכחין תמן עמיה, וחמא לון ואשתמודע לון, וכל אינון דהוה מדוריה גבייהו בההוא עלמא בדרגא חד, כלהו מתכנשי ומשתכחי עמיה, ואזלין עם נשמתיה עד אתר דתשרי באתריה, אמר עד כען לא חמינא. אדהכי קם רבי שמעון ואמר, מארי דעלמא אשתמודע רבי יצחק לגבן, ומאינון שבעה עיינין דהכא הוא, הא אחידנא ביה והב לי, נפק קלא ואמר כורסייא (ס"א טסיסה) דמאריה, קריבא בגדפוי דרבי שמעון, הא דידך הוא, ועמך תייתיה בזמנא דתיעול למשרי בכורסיך, אמר רבי שמעון ודאי. אדהכי חמא רבי אלעזר דהוה אסתליק מלאך המות, ואמר לית קופטרא דטיפסא באתר דרבי שמעון בן יוחאי שכיח, אמר רבי שמעון לרבי אלעזר בריה, עול הכא ואחיד ביה ברבי יצחק דהא חמינא ביה דמסתפי, עאל רבי אלעזר ואחיד ביה, ורבי שמעון אהדר אנפיה ולעי באורייתא}} (זוהר ח"א רי"ז א).
לא ידוע אודות רבי יצחק, דבר לאשר היה מתלמידי ה[[רשב"י]] (על פי [[השל"ה]] הק'). וכן רבי יצחק זה, אינו רבי [[יצחק נפחא]], או רבי [[יצחק מהזוהר]], כפי שטעו הרבה לחשוב.
 
== קברו ==
נקבר בפתח חצר ה[[רשב"י]] ב[[מירון]]:
 
==== קברו על פי התלמוד ====
"ר' יהושע בן לוי אשכח לאליהו דהוי קיימי אפיתחא דמערתא דרבי שמעון בן יוחאי אמר [[רבי יהושע בן לוי]] שנים ראיתי וקול ג' שמעתי" (סנהדרין צח, א).


== זהותו ==
כמובא בגמרא אודות [[רבי יהושע בן לוי]] שהיה על פתח מערת ה[[רבי שמעון בר יוחאי|רשב"י]] במירון, אכן רבי יצחק נקבר בפתח המערה ולכן שמע רבי יהושע ג' קולות, וראה בתוך המערה את [[רבי שמעון בר יוחאי|רשב"י]] ובנו.
יש להבדיל, שרבי יצחק הנכחי אינו רבי יצחק נפחא.


== מקום קבורתו ==
==== ביקורו של הרבי [[הריי"צ]] ====
מקום מנוחתו בפתח חצר רשב"י שבמירון:
כאשר אדמו"ר [[הריי"צ]] ביקר במירון, נכנס לבדו במערת רבי יצחק, שם נמצא אחר כך על ידי אחד החסידים רשום על הציון כתב יד קדשו,
==== ביקורו של הריי"צ ====
כאשר אדמו"ר הריי"צ, ביקר במירון, נכנס לבדו במערת רבי יצחק, שם נמצא אחר כך על ידי אחד החסידים רשום על הציון כתב יד קדשו של הריי"צ,


בנוסח דלהלן: "התלמידים הלומדים במדינת רוסיא וכל ישראל סובלים מחסור בגוף ורוח".
בנוסח דלהלן: "התלמידים הלומדים במדינת רוסיא וכל ישראל סובלים מחסור בגוף ורוח".


[[קטגוריה:תנאים]]
[[קטגוריה:תנאים|יצחק]]
[[קטגוריה:חכמי הזוהר|יצחק]]

גרסה אחרונה מ־06:33, 15 בספטמבר 2020

רבי יצחק, תנא, בן הדור הרביעי. תלמידו (חבירו), או משמשו של רבי שמעון בר יוחאי.

זהותו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לא ידוע אודות רבי יצחק, דבר לאשר היה מתלמידי הרשב"י (על פי השל"ה הק'). וכן רבי יצחק זה, אינו רבי יצחק נפחא, או רבי יצחק מהזוהר, כפי שטעו הרבה לחשוב.

קברו[עריכה | עריכת קוד מקור]

נקבר בפתח חצר הרשב"י במירון:

קברו על פי התלמוד[עריכה | עריכת קוד מקור]

"ר' יהושע בן לוי אשכח לאליהו דהוי קיימי אפיתחא דמערתא דרבי שמעון בן יוחאי אמר רבי יהושע בן לוי שנים ראיתי וקול ג' שמעתי" (סנהדרין צח, א).

כמובא בגמרא אודות רבי יהושע בן לוי שהיה על פתח מערת הרשב"י במירון, אכן רבי יצחק נקבר בפתח המערה ולכן שמע רבי יהושע ג' קולות, וראה בתוך המערה את רשב"י ובנו.

ביקורו של הרבי הריי"צ[עריכה | עריכת קוד מקור]

כאשר אדמו"ר הריי"צ ביקר במירון, נכנס לבדו במערת רבי יצחק, שם נמצא אחר כך על ידי אחד החסידים רשום על הציון כתב יד קדשו,

בנוסח דלהלן: "התלמידים הלומדים במדינת רוסיא וכל ישראל סובלים מחסור בגוף ורוח".