עץ החיים: הבדלים בין גרסאות בדף

מ (החלפת טקסט – "אגרת הקודש - סעיף" ב־"אגרת הקודש - סימן")
 
(14 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 6: שורה 6:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הֵן הָאָדָם הָיָה כְּאַחַד מִמֶּנּוּ לָדַעַת טוֹב וָרָע וְעַתָּה פֶּן יִשְׁלַח יָדוֹ וְלָקַח גַּם מֵעֵץ הַחַיִּים וְאָכַל וָחַי לְעֹלָם... וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן עֵדֶן אֶת הַכְּרֻבִים וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת לִשְׁמֹר אֶת דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים|מקור=בראשית ג, כב}}
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הֵן הָאָדָם הָיָה כְּאַחַד מִמֶּנּוּ לָדַעַת טוֹב וָרָע וְעַתָּה פֶּן יִשְׁלַח יָדוֹ וְלָקַח גַּם מֵעֵץ הַחַיִּים וְאָכַל וָחַי לְעֹלָם... וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן עֵדֶן אֶת הַכְּרֻבִים וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת לִשְׁמֹר אֶת דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים|מקור=בראשית ג, כב}}


בחסידות מבואר, שהסיבה לכך שה' מנע מהאדם לאכול מעץ החיים, היתה בכדי שלא יהיה לרע קיום ניצחי, מכיון שהאכילה מעץ החיים לא שייך בה בירור של טוב ורע, וכאשר האדם היה אוכל ממנו, הוא היה גורם שהרע שהתערב בתוכו כתוצאה מאכילת [[עץ הדעת]] יהיה קיים בקיום ניצחי, ולכן גורש האדם מ[[גן עדן]] עד שישלים את בירור הטוב מהרע, ואז לכשתגיע ה[[גאולה]] תותר לו האכילה מעץ החיים{{הערה|תורה אור בראשית ה, ד.}}.
בחסידות מבואר, שהסיבה לכך שה' מנע מהאדם לאכול מעץ החיים, הייתה בכדי שלא יהיה לרע קיום ניצחי, מכיון שהאכילה מעץ החיים לא שייך בה בירור של טוב ורע, וכאשר האדם היה אוכל ממנו, הוא היה גורם שהרע שהתערב בתוכו כתוצאה מאכילת [[עץ הדעת]] יהיה קיים בקיום ניצחי, ולכן גורש האדם מ[[גן עדן]] עד שישלים את בירור הטוב מהרע, ואז לכשתגיע ה[[גאולה]] תותר לו האכילה מעץ החיים{{הערה|תורה אור בראשית ה, ד.}}.


==בתורת החסידות==
==בתורת החסידות==
על פי ההסבר של תורת החסידות, שבת היא מעין הגאולה העתידה לבוא{{הערה|כפי שהדבר מתבטא במיוחד בתפילת שמונה עשרה במנחה של שבת, העוסקת כולה בגאולה העתידה, ועוסקת בהשוואה בין המנוחה של יום השבת, לבין שלימות המנוחה שתהיה בגאולה.}}, וכפי שבגאולה יהיה מצב של שלימות הטוב, כך גם כל שבת היא בחינת 'עץ החיים', שלא שייך בה ענין הבירורים{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/tm/26/6/56.htm ביאור עונשו של המקושש עצים, שיחת ש"פ שלח תשי"ט].}}.
על פי ההסבר של תורת החסידות, שבת היא מעין הגאולה העתידה לבוא{{הערה|כפי שהדבר מתבטא במיוחד בתפילת [[שמונה עשרה]] במנחה של שבת, העוסקת כולה בגאולה העתידה, ועוסקת בהשוואה בין המנוחה של יום השבת, לבין שלימות המנוחה שתהיה בגאולה.}}, וכפי שבגאולה יהיה מצב של שלימות הטוב, כך גם כל שבת היא בחינת 'עץ החיים', שלא שייך בה ענין הבירורים{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/tm/26/6/56.htm ביאור עונשו של המקושש עצים, שיחת שבת פרשת שלח תשי"ט].}}.


ב[[ספירות]] האלוקיות, מורה 'עץ החיים' על [[ז"א|שבע המידות]] של [[עולם האצילות]], שהם טוב בעצם ולא שייך בהם תערובות רע (בשונה מ[[ספירת המלכות]] שיורדת לעולמות [[בי"ע]] לברר בירורים){{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/zz/yahel/2/23/695.htm יהל אור על תהילים עמוד תרצה].}}.
ב[[ספירות]] האלוקיות, מורה 'עץ החיים' על [[ז"א|שבע המידות]] של [[עולם האצילות]], שהם טוב בעצם ולא שייך בהם תערובות רע (בשונה מ[[ספירת המלכות]] שיורדת לעולמות [[בי"ע]] לברר בירורים){{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/zz/yahel/2/23/695.htm יהל אור על [[תהלים]] עמוד תרצה].}}.


==ענינו בתורה==
==ענינו בתורה==
{{ערך מורחב|ערך=[[עץ חיים (בספר תורה)]]}}
{{ערך מורחב|ערך=[[עץ חיים (בספר תורה)]]}}
הפסוק במשלי מכנה את התורה בשם: {{ציטוטון|'''עֵץ חַיִּים''' הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ, וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר}}{{הערה|משלי, ג יח.}}, ובחסידות מוסבר, שלמרות שבאופן כללי התורה מעניקה חיים לאדם, הרי פסוק זה עוסק בעיקר בפנימיות התורה, השונה באופן מהותי מתורת הנגלה, שם 'מעורב' כביכול הטוב והרע, היות שהגמרא וההלכה עוסקים גם במושגים של 'פסול', 'טמא' וכדומה, ואילו בפנימיות התורה, ובפרט בתורת החסידות, עוסקים רק בחקר האלוקות, וכל הלימוד נוגע רק בנקודות חיוביות של קדושה טהרה ורוחניות{{הערה|[[תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - כ"ו|תניא אגרת הקודש פרק כ"ו]].}}.
הפסוק במשלי מכנה את התורה בשם: {{ציטוטון|'''עֵץ חַיִּים''' הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ, וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר}}{{הערה|משלי, ג יח.}}, ובחסידות מוסבר, שלמרות שבאופן כללי התורה מעניקה חיים לאדם, הרי פסוק זה עוסק בעיקר בפנימיות התורה, השונה באופן מהותי מתורת הנגלה, שם 'מעורב' כביכול הטוב והרע, היות שהגמרא וההלכה עוסקים גם במושגים של 'פסול', 'טמא' וכדומה, ואילו בפנימיות התורה, ובפרט בתורת החסידות, עוסקים רק בחקר האלוקות, וכל הלימוד נוגע רק בנקודות חיוביות של קדושה טהרה ורוחניות{{הערה|[[תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - סימן כ"ו|תניא אגרת הקודש פרק כ"ו]].}}.


==ראו גם==
==ראו גם==
*[[עץ הדעת טוב ורע]]
*[[עץ הדעת טוב ורע]].
 
*[[עץ חיים (ספר)|עץ חיים]] - מספרי היסוד של תורת ה[[קבלה]].


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]
[[קטגוריה:גן עדן]]
[[קטגוריה:פרשת בראשית]]

גרסה אחרונה מ־12:15, 25 ביולי 2021

המונח "עץ החיים" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו עץ חיים (פירושונים).

עץ החיים הינו מינוח כללי הבא לבטא את האלוקות בטהרתה, שאינה מעורבת מטוב ורע, והוא מסמל את הניגוד ל'עץ הדעת'.

מקור הביטויעריכה

בפרשת בריאת העולם נאמר:

הֵן הָאָדָם הָיָה כְּאַחַד מִמֶּנּוּ לָדַעַת טוֹב וָרָע וְעַתָּה פֶּן יִשְׁלַח יָדוֹ וְלָקַח גַּם מֵעֵץ הַחַיִּים וְאָכַל וָחַי לְעֹלָם... וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן עֵדֶן אֶת הַכְּרֻבִים וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת לִשְׁמֹר אֶת דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים

בראשית ג, כב

בחסידות מבואר, שהסיבה לכך שה' מנע מהאדם לאכול מעץ החיים, הייתה בכדי שלא יהיה לרע קיום ניצחי, מכיון שהאכילה מעץ החיים לא שייך בה בירור של טוב ורע, וכאשר האדם היה אוכל ממנו, הוא היה גורם שהרע שהתערב בתוכו כתוצאה מאכילת עץ הדעת יהיה קיים בקיום ניצחי, ולכן גורש האדם מגן עדן עד שישלים את בירור הטוב מהרע, ואז לכשתגיע הגאולה תותר לו האכילה מעץ החיים[1].

בתורת החסידותעריכה

על פי ההסבר של תורת החסידות, שבת היא מעין הגאולה העתידה לבוא[2], וכפי שבגאולה יהיה מצב של שלימות הטוב, כך גם כל שבת היא בחינת 'עץ החיים', שלא שייך בה ענין הבירורים[3].

בספירות האלוקיות, מורה 'עץ החיים' על שבע המידות של עולם האצילות, שהם טוב בעצם ולא שייך בהם תערובות רע (בשונה מספירת המלכות שיורדת לעולמות בי"ע לברר בירורים)[4].

ענינו בתורהעריכה

  ערך מורחב – עץ חיים (בספר תורה)

הפסוק במשלי מכנה את התורה בשם: "עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ, וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר"[5], ובחסידות מוסבר, שלמרות שבאופן כללי התורה מעניקה חיים לאדם, הרי פסוק זה עוסק בעיקר בפנימיות התורה, השונה באופן מהותי מתורת הנגלה, שם 'מעורב' כביכול הטוב והרע, היות שהגמרא וההלכה עוסקים גם במושגים של 'פסול', 'טמא' וכדומה, ואילו בפנימיות התורה, ובפרט בתורת החסידות, עוסקים רק בחקר האלוקות, וכל הלימוד נוגע רק בנקודות חיוביות של קדושה טהרה ורוחניות[6].

ראו גםעריכה

הערות שוליים

  1. תורה אור בראשית ה, ד.
  2. כפי שהדבר מתבטא במיוחד בתפילת שמונה עשרה במנחה של שבת, העוסקת כולה בגאולה העתידה, ועוסקת בהשוואה בין המנוחה של יום השבת, לבין שלימות המנוחה שתהיה בגאולה.
  3. ביאור עונשו של המקושש עצים, שיחת שבת פרשת שלח תשי"ט.
  4. יהל אור על תהלים עמוד תרצה.
  5. משלי, ג יח.
  6. תניא אגרת הקודש פרק כ"ו.