חייקל חנין: הבדלים בין גרסאות בדף

(יצירת דף עם התוכן "הרב חייקל חאנין נולד לר' שניאור זלמן יצחק חאנין לערך בשנת תרס"ג. עוד לפני הבר מצוה שלחו או...")
 
(←‏תולדות חיים: הוספתי תוכן)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(59 גרסאות ביניים של 27 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
הרב חייקל חאנין נולד לר' שניאור זלמן יצחק חאנין לערך בשנת תרס"ג.
[[קובץ:חייקל חאנין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חנין ב[[התוועדות]] חסידית ב-770]]
עוד לפני הבר מצוה שלחו אותו הוריו לישיבת תומכי תמימם ליובאוויטש וזכה ללמוד שם תחת ההנהלה של [[אדמו"ר הריי"ץ]].
הרב '''חייקל חנין''' ([[תרס"ו]] - [[ו' שבט]] [[תשס"ד]]), היה גביר חב"די שהיה עמוד התווך של רשת ישיבות תומכי תמימים ברוסיה בתקופה שלפני [[מלחמת העולם השנייה]], והממן העיקרי של פעולות ועד ההצלה ב[[יציאת רוסיה תש"ו]]. לאחר יציאתו את גבולות רוסיה הצטרף לצוות ההנהלה הגשמית של ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]]. בשנת [[תשכ"ה]] עבר להתגורר בשכונת [[קראון הייטס]] עד לפטירתו.
התחתן עם מרת לאה בת ר' שמואל נימואיטין מגדולי חסידי [[אדמו"ר הרי"ץ]].
שימש כחבר הנהלת "[[קופת רבינו]]".
קבע מושבו בעיר לנינגראד ושם הי' לו עסק ונתן הרבה צדקה ובפרט לישיבות תומכי תמימים המחתרתים.
 
בפרוץ מלחמת העולם השני' עבר עם משפחתו לעיר טאשקענט שבאוזבעקיסטאן.
==תולדות חיים==
כששמע שיש אפשרות לברוח מברה"מ דרך לבוב הי' אחד מהראשונים שיצאו משם יחד עם ר' [[ניסן נעמאנוב]] והתיר הרבה כסף להציל שאר החסידים.
נולד בשנת [[תרס"ו]] לאביו ר' שניאור זלמן יצחק חנין ולאמו מרת ביילא זעלדא שולמאן.
משם הגיע ל[[פוקינג]].
 
לאח"ז הגיע ל[[ברינוא]] ושם הי' אחד ממנהלי הגשמיות של הישבה שם.
עוד בטרם הגיע לגיל [[בר מצוה]] נשלח על ידי הוריו לישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש|תומכי תמימים בליובאוויטש]] וזכה ללמוד שם תחת הנהלתו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. מאוחר יותר למד בבישינקאוויטש ובוויטעבסק.
בשנת תשכ"ה הגיע לאה"ב וקבע מושבו בקראון הייטס.
 
נפטר בו' שבט תשס"ד ומבבהמונטפיורי אשר בקווינס.
בג' חשון [[תרצ"ג]] התחתן בלנינגרד עם מרת חיה לאה בת ר' [[שמואל נימוטין]] מגדולי חסידי [[אדמו"ר הריי"צ]], וה[[מסדר קידושין]] היה סב הכלה הגאון רבי [[יהושע נימוטין]]. לאחר החתונה קבע את מושבו ב[[לנינגרד]] התפרנס מעסקים ותרם ממון רב ל[[צדקה]] ובפרט לישיבות תומכי תמימים המחתרתיות.
היתיר אחריו בתו מרת שרה אשת ר' יהושע זעליג כצמאן.
 
בתו מרת גאלדא אשת ר' אייזיק שוויי.
כשפרצה [[מלחמת העולם השנייה]] עבר עם משפחתו לעיר [[טשקנט]] שבאוזבקיסטן.
ובנו ר' שניאור זלמן יצחק יהושע חבר ועד להפצת שיחות.
 
כששמע שיש אפשרות לברוח מ[[ברית המועצות]] דרך [[לבוב]]{{הערה|בבריחה הידועה המכונה '[[יציאת רוסיה תש"ו]]'.}} היה אחד מהראשונים שיצאו משם, כשאת רוב כספו בסכום שעלה על שני מליון רובל שלח על ידי הרב [[מרדכי ריבקין]] שיפקיד בידיו של ה[[משפיע]] ר' [[ניסן נמנוב]], על מנת שיחזיק איתו את הישיבה, וידאג לחלק את הכסף בין התלמידים ויסייע להם להבריח את הגבול.
 
סכום כסף נוסף הוא הפקיד בידי ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]] שעסק בהברחת חסידים מברית המועצות, וביקש ממנו לדאוג להעביר את הכסף עם הבורחים כדי שהוא יקבל את הכסף בצד השני של הגבול, אך הוא החליט על דעת עצמו להעניק את הכסף לאנשים בתורת הלוואה.
 
לאחר שהסתיימה הבריחה הגדולה, פרסם [[אדמו"ר הריי"צ]] מכתב כללי לחסידים שיצאו מרוסיה באמצעות סיוע מכספיו של הרב חנין, בו ביקש מהם להחזיר את הכסף שקיבלו בתורת גמילות חסידים, אך בפועל מצבם הכספי של החסידים היה דחוק, וכמעט אף אחד לא החזיר את ההלוואה, והדבר גרם לכך שכל כספו של הרב חנין חולק בין החסידים ולו עצמו לא נשארה אף פרוטה מכל כספו הרב.
 
לאחר היציאה מרוסיה ב[[חודש אב]] תש"ו, הגיע למחנה פליטים ב[[פוקינג]] משם עבר ל[[ברינוא]], ועם הקמת הישיבה במקום היה שותף בניהול הגשמי של הישיבה.
 
בשנת [[תשכ"ה]] היגר ל[[ארצות הברית]] וקבע את מושבו ב[[קראון הייטס]].
 
נפטר ב[[ו' שבט]] [[תשס"ד]] ונטמן בחלקת חב"ד ב[[בית העלמין]] מונטפיורי ברובע קווינס שב[[ניו יורק]].
 
==משפחתו==
רעייתו, מרת חיה לאה חאנין - נפטרה כ"ח סיון תשנ"ז.  
* בתו מרת שרה אשת ר' [[יהושע זעליג כצמאן]].
* בתו מרת גאלדא אשת הרב [[אייזיק שווי]].
* בנו ר' [[שניאור זלמן יצחק יהושע חנין]] מנהל ה[[ועד להפצת שיחות]].
 
==לקריאה נוספת==
זכרונותיו התפרסמו ב[[שבועון בית משיח]] בעריכת בנו הרב [[שניאור זלמן חנין]], תחת הכותרת '''"ר' חייקל - זכרונות מהחסיד ששרד את מסך ה[[ברזל]] ואת מסך הדולרים"'''. הכתבות החלו להתפרסם בקיץ של שנת [[תשס"ו]].
 
לקריאת הזכרונות:
*'''[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/574.pdf פרק שלישי]''', {{בית משיח}} גליון 574, עמ' 42 ואילך.
*'''[https://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/681.pdf פרק נוסף]''', {{בית משיח}} בית משיח גליון 681 ה' שבט תשס"ט
 
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: חנין, חייקל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:אישים בטשקנט]]
[[קטגוריה:גבירים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]
[[קטגוריה:חברי ועד קופת רבינו]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:משפחת נימוטין]]
[[קטגוריה:משפחת חנין]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ו]]

גרסה אחרונה מ־13:24, 4 ביולי 2024

הרב חייקל חנין (תרס"ו - ו' שבט תשס"ד), היה גביר חב"די שהיה עמוד התווך של רשת ישיבות תומכי תמימים ברוסיה בתקופה שלפני מלחמת העולם השנייה, והממן העיקרי של פעולות ועד ההצלה ביציאת רוסיה תש"ו. לאחר יציאתו את גבולות רוסיה הצטרף לצוות ההנהלה הגשמית של ישיבת תומכי תמימים ברינואה. בשנת תשכ"ה עבר להתגורר בשכונת קראון הייטס עד לפטירתו. שימש כחבר הנהלת "קופת רבינו".

הרב חנין בהתוועדות חסידית ב-770

תולדות חייםעריכה

נולד בשנת תרס"ו לאביו ר' שניאור זלמן יצחק חנין ולאמו מרת ביילא זעלדא שולמאן.

עוד בטרם הגיע לגיל בר מצוה נשלח על ידי הוריו לישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש וזכה ללמוד שם תחת הנהלתו של אדמו"ר הריי"צ. מאוחר יותר למד בבישינקאוויטש ובוויטעבסק.

בג' חשון תרצ"ג התחתן בלנינגרד עם מרת חיה לאה בת ר' שמואל נימוטין מגדולי חסידי אדמו"ר הריי"צ, והמסדר קידושין היה סב הכלה הגאון רבי יהושע נימוטין. לאחר החתונה קבע את מושבו בלנינגרד התפרנס מעסקים ותרם ממון רב לצדקה ובפרט לישיבות תומכי תמימים המחתרתיות.

כשפרצה מלחמת העולם השנייה עבר עם משפחתו לעיר טשקנט שבאוזבקיסטן.

כששמע שיש אפשרות לברוח מברית המועצות דרך לבוב[1] היה אחד מהראשונים שיצאו משם, כשאת רוב כספו בסכום שעלה על שני מליון רובל שלח על ידי הרב מרדכי ריבקין שיפקיד בידיו של המשפיע ר' ניסן נמנוב, על מנת שיחזיק איתו את הישיבה, וידאג לחלק את הכסף בין התלמידים ויסייע להם להבריח את הגבול.

סכום כסף נוסף הוא הפקיד בידי המשפיע ר' מענדל פוטרפס שעסק בהברחת חסידים מברית המועצות, וביקש ממנו לדאוג להעביר את הכסף עם הבורחים כדי שהוא יקבל את הכסף בצד השני של הגבול, אך הוא החליט על דעת עצמו להעניק את הכסף לאנשים בתורת הלוואה.

לאחר שהסתיימה הבריחה הגדולה, פרסם אדמו"ר הריי"צ מכתב כללי לחסידים שיצאו מרוסיה באמצעות סיוע מכספיו של הרב חנין, בו ביקש מהם להחזיר את הכסף שקיבלו בתורת גמילות חסידים, אך בפועל מצבם הכספי של החסידים היה דחוק, וכמעט אף אחד לא החזיר את ההלוואה, והדבר גרם לכך שכל כספו של הרב חנין חולק בין החסידים ולו עצמו לא נשארה אף פרוטה מכל כספו הרב.

לאחר היציאה מרוסיה בחודש אב תש"ו, הגיע למחנה פליטים בפוקינג משם עבר לברינוא, ועם הקמת הישיבה במקום היה שותף בניהול הגשמי של הישיבה.

בשנת תשכ"ה היגר לארצות הברית וקבע את מושבו בקראון הייטס.

נפטר בו' שבט תשס"ד ונטמן בחלקת חב"ד בבית העלמין מונטפיורי ברובע קווינס שבניו יורק.

משפחתועריכה

רעייתו, מרת חיה לאה חאנין - נפטרה כ"ח סיון תשנ"ז.

לקריאה נוספתעריכה

זכרונותיו התפרסמו בשבועון בית משיח בעריכת בנו הרב שניאור זלמן חנין, תחת הכותרת "ר' חייקל - זכרונות מהחסיד ששרד את מסך הברזל ואת מסך הדולרים". הכתבות החלו להתפרסם בקיץ של שנת תשס"ו.

לקריאת הזכרונות:

הערות שוליים

  1. בבריחה הידועה המכונה 'יציאת רוסיה תש"ו'.