מרדכי שניאורסון: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(23 גרסאות ביניים של 12 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
הרב ה[[חסיד]] '''מרדכי שניאורסון''' היה בנו של הרה"ח [[ברוך שלום (בן אדמו"ר הצמח צדק)]].
הרב החסיד '''מרדכי שניאורסון''' ([[תקצ"ה]] (?) - [[ה' בתשרי]] [[תרס"ח]]) היה בנו של הרב [[ברוך שלום (בן אדמו"ר הצמח צדק)]]. שימש כ[[אב בין דין]] ב[[ויטבסק]], והיה דודו-זקנו של [[הרבי]].


כבר בהיותו צעיר לימים התמנה להיות רבה של העיר [[ויטבסק]]. הוא היה מקובל על כל החוגים, ובזמן נשיאותו התפתח האיזור השלישי של ויטבסק בו היתה מקום רבנותו. כמחצית מיהודי העיר הצרכזו במקום זה, והוא נחשב לאב"ד העיקרי של ויטבסק{{הערת שוליים|יהדות ויטבסק עמ' 188.}}.
==תולדות חיים==
נשא את מרת הניה בת רבי יצחק ריבין מדווינסק.


לא חת מפני איש. כאשר התקבל ל[[רב]] בעיר, והיה צורך לאסור את שחיטתו של אחד מהשוחטים בעיר, שהיה בעל משפחה גדולה, חתיתו על הכל ובעל תומכים רבים, הוא לא התפעל, הוא בא בשבת להתפלל בבית המדרש של הקצבים. לאחר שכיבדו אותו בשישי הוא תפס את ספר התורה ואמר: בכח התורה ובכח אבותי הקדושים הריני אוסר על השחוט מלשחוט. במקום התעוררה סערה גדולה, ותיהום כל העיר מאומץ לבו של הרב, ותקנתו התקבלה{{הערת שוליים|[[תולדות לוי יצחק]] עמ' 22.}}.
כבר בהיותו צעיר לימים התמנה להיות רבה של העיר [[ויטבסק]]. הוא היה מקובל על כל החוגים, ובזמן נשיאותו התפתח האיזור השלישי של ויטבסק בו הייתה מקום רבנותו. כמחצית מיהודי העיר התרכזו במקום זה, והוא נחשב לאב"ד העיקרי של ויטבסק{{הערה|ספר "ויטבסק" עמ' 188.}}.


ב[[פסקי הסדור]] לר' [[חיים נאה]] מובא משמו, שהעיד שסבו אדמו"ר הצמח צדק היה אומר הרחמן הוא יברך את אבי מורי גם לאחר הסתלקותם של הוריו, מכיון שזה מכון כנגד [[עשרת הספירות]].
לא חת מפני איש. כאשר התקבל ל[[רב]] בעיר, והיה צורך לאסור את שחיטתו של אחד מהשוחטים בעיר, שהיה בעל משפחה גדולה וכולם התייראו מפניו והיו לו תומכים רבים, הוא לא התפעל, הוא בא ב[[שבת]] להתפלל בבית המדרש של הקצבים. לאחר שכיבדו אותו בשישי הוא תפס את ספר התורה ואמר: בכח התורה ובכח אבותי הקדושים הריני אוסר על השחוט מלשחוט. במקום התעוררה סערה גדולה, ותיהום כל העיר מאומץ לבו של הרב, ותקנתו התקבלה{{הערה|[[תולדות לוי יצחק]] (הוצאה ראשונה) עמ' 22.}}.


לאחר פטירתו, דאג [[אדמו"ר הרש"ב]] למנות רב ראוי במקומו ובדרגתו, שלא יבוא עליהם רב שאינו ראוי{{הערת שוליים|[[אגרות קודש (אדמו"ר הרש"ב)]] ח"א עמ' תז.}}.
ב[[פסקי הסידור]] לר' [[חיים נאה]] מובא משמו, שהעיד שסבו [[אדמו"ר הצמח צדק]] היה אומר ב[[ברכת המזון]] הרחמן הוא יברך את אבי מורי גם לאחר הסתלקותם של הוריו, מכיון שזה מכוון כנגד [[עשרת הספירות]].
 
נפטר ב[[ה' בתשרי]] [[תרס"ח]] בגיל שבעים ושתים בערך. לאחר פטירתו, דאג [[אדמו"ר הרש"ב]] למנות רב ראוי במקומו ובדרגתו, שלא יבוא עליהם רב שאינו ראוי{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הרש"ב)]] חלק א' עמ' תז.}}.
 
==משפחתו==
*בנו, הרב שניאור זלמן שניאורסון מצשקניב
*בנו, מר ישעיהו שניאורסון, [[קישינב]]
*בתו, שיינא זלטה, אשת מר מאיר רשל מ[[וליז']] - בזיווג ראשון; מר יוסף שוחטמן - בזיווג שני
*בתו, בתיה, אשת מר נח רבינוביץ' מראקשיק
*בתו, ביילא, אשת ר' לייב בן רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)]] - בזיווג ראשון; מר אברהם שפירא מ[[סטרדוב]] - בזיווג שני
 
==קישורים חיצוניים==
*'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/10/6175838e2fcfa_1635091342.pdf תצלום חותמתו על ביכל חסידות שהחזיק ברשותו]''' {{COL}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}
{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}
{{מיון רגיל:שניאורסון, מרדכי}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת הצמח צדק]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:אישים בויטבסק]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרס"ח]]

גרסה אחרונה מ־13:16, 29 באוקטובר 2023

הרב החסיד מרדכי שניאורסון (תקצ"ה (?) - ה' בתשרי תרס"ח) היה בנו של הרב ברוך שלום (בן אדמו"ר הצמח צדק). שימש כאב בין דין בויטבסק, והיה דודו-זקנו של הרבי.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נשא את מרת הניה בת רבי יצחק ריבין מדווינסק.

כבר בהיותו צעיר לימים התמנה להיות רבה של העיר ויטבסק. הוא היה מקובל על כל החוגים, ובזמן נשיאותו התפתח האיזור השלישי של ויטבסק בו הייתה מקום רבנותו. כמחצית מיהודי העיר התרכזו במקום זה, והוא נחשב לאב"ד העיקרי של ויטבסק[1].

לא חת מפני איש. כאשר התקבל לרב בעיר, והיה צורך לאסור את שחיטתו של אחד מהשוחטים בעיר, שהיה בעל משפחה גדולה וכולם התייראו מפניו והיו לו תומכים רבים, הוא לא התפעל, הוא בא בשבת להתפלל בבית המדרש של הקצבים. לאחר שכיבדו אותו בשישי הוא תפס את ספר התורה ואמר: בכח התורה ובכח אבותי הקדושים הריני אוסר על השחוט מלשחוט. במקום התעוררה סערה גדולה, ותיהום כל העיר מאומץ לבו של הרב, ותקנתו התקבלה[2].

בפסקי הסידור לר' חיים נאה מובא משמו, שהעיד שסבו אדמו"ר הצמח צדק היה אומר בברכת המזון הרחמן הוא יברך את אבי מורי גם לאחר הסתלקותם של הוריו, מכיון שזה מכוון כנגד עשרת הספירות.

נפטר בה' בתשרי תרס"ח בגיל שבעים ושתים בערך. לאחר פטירתו, דאג אדמו"ר הרש"ב למנות רב ראוי במקומו ובדרגתו, שלא יבוא עליהם רב שאינו ראוי[3].

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • בנו, הרב שניאור זלמן שניאורסון מצשקניב
  • בנו, מר ישעיהו שניאורסון, קישינב
  • בתו, שיינא זלטה, אשת מר מאיר רשל מוליז' - בזיווג ראשון; מר יוסף שוחטמן - בזיווג שני
  • בתו, בתיה, אשת מר נח רבינוביץ' מראקשיק
  • בתו, ביילא, אשת ר' לייב בן רבי שלום דובער שניאורסון (מרציצה) - בזיווג ראשון; מר אברהם שפירא מסטרדוב - בזיווג שני

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. ספר "ויטבסק" עמ' 188.
  2. תולדות לוי יצחק (הוצאה ראשונה) עמ' 22.
  3. אגרות קודש (אדמו"ר הרש"ב) חלק א' עמ' תז.
עץ משפחת אדמו"רי חב"ד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית סטערנא
 
 
 
שניאור זלמן - אדמו"ר הזקן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שיינא
 
דובער - אדמו"ר האמצעי
 
חיים אברהם
 
משה
 
פריידא
 
דבורה לאה
 
רחל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
?
 
שפרה
 
אליהו
 
שלום שכנא אלטשולר
 
 
אברהם שיינס
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם נחום
 
ברוך
 
שרה
 
ביילא
 
 
דבורה לאה
 
ברכה
 
מנוחה רחל
 
חיה שרה
 
אסתר מרים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית חיה מושקא
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר הצמח צדק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ברוך שלום
 
יהודה לייב
 
חיים שניאור זלמן
 
ישראל נח
 
יוסף יצחק
 
יעקב
 
 
ראדע פריידא
 
דבורה לאה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שטערנא
 
 
 
שמואל - אדמו"ר המהר"ש
 
 
 
הרבנית רבקה
 
 
 
 
 
 
 
 
לוי יצחק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שניאור זלמן אהרן
 
 
אברהם סנדר
 
מנחם מענדל
 
דבורה לאה
 
חיה מושקא
 
ברוך שניאור זלמן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלום דובער - אדמו"ר הרש"ב
 
 
 
הרבנית שטערנא שרה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי לוי יצחק
 
הרבנית חנה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יוסף יצחק - אדמו"ר הריי"צ
 
 
 
הרבנית נחמה דינה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דובער
 
ישראל אריה לייב
 
 
 
 
 
 
חנה
 
 
 
 
שיינא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר שליט"א
 
 
חיה מושקא