שמואל שמעלקא מניקלשבורג: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
שלום עליכם (שיחה | תרומות) (ביטול גרסה 699035 של שלום עליכם (שיחה)) תגית: ביטול |
||
| (27 גרסאות ביניים של 14 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
רבי '''שמואל שמעלקא הורביץ מניקלשבורג''', היה מתלמידיו של [[המגיד ממזריטש]]. | רבי '''שמואל שמעלקא הורביץ מניקלשבורג''', היה מתלמידיו של [[המגיד ממזריטש]]. | ||
== | ==תולדות חיים== | ||
רבי שמעלקא נולד בשנת [[תפ"ו]] ב[[טשורטקוב]], לרבי צבי הירש אשר שהיה רב העיר ונחשב ל[[צדיק]] | רבי שמעלקא נולד בשנת [[תפ"ו]] ב[[טשורטקוב]], לרבי צבי הירש אשר שהיה רב העיר ונחשב ל[[צדיק]]{{הערה|על פי עדותו של הדברי יחזקאל משינאוא, בשם גדולי דורו, היה רבי צבי הירש צם משבת לשבת}}, | ||
האדמו"ר רבי צבי הירש ממונקאטש כתב{{הערה|בעל "דרכי תשובה" בספרו "תפארת בנים" (פרשת דברים). }} כי הבעש"ט שלח את רבי צבי הירש אב"ד טשורטקוב לרבי [[חיים צאנז מברוד]], לבקש ברכה להפקד בזרע של קיימא, ובזכות דבריו של רבי חיים צאנז מברוד שבירכו "שיזכה לבנים מאורי הגולה", נולדו בניו הקדושים [[פנחס הורוביץ|רבי פנחס בעל ה"הפלאה"]] ורבי שמעלקא מניקלשבורג{{הערה|ראה: תפארת בנים, בארדיוב, תרפ"א, דף קלו/2.}}. | |||
הייתה לו ישיבה גדולה, בה למד גם הרה"ק רבי [[יעקב יצחק מלובלין]], הידוע בשם החוזה מלובלין. | |||
ב[[ראש חודש]] [[אייר]] [[תקל"ח]] נפטר רבי שמעלקא ונקבר בניקלשבורג. | יחד עם אחיו רבי [[פנחס הורוביץ]] [[בעל ההפלאה]], החל לנסוע אל [[המגיד ממזריטש]], ובהשפעתו התקרבו לחסידות גם תלמידיו רבי ישראל הופשטיין, הקרוי [[המגיד מקוזניץ]], רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]], רבי [[משה לייב מסאסוב]], רבי [[מנחם מנדל מרימנוב]] ורבי [[יעקב יצחק מלובלין]]. בעודו בחצר המגיד, בא אליו [[אדמו"ר הזקן]] עם כתבי ה[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]], ורבי שמואל שמעלקא עודדו להוציא את הכתבים לאור{{הערה|הקדמת השו"ע.}}. | ||
ב[[ראש חודש]] [[אייר]] [[תקל"ח]] נפטר רבי שמעלקא ונקבר בניקלשבורג. | |||
==מנהיגותו== | ==מנהיגותו== | ||
בשנת [[תקי"ד]], כיהן כרב בעיר ריטשוואל; ובה הקים [[ישיבה]] אליה נהרו בחורים מופלגים בתורה, ביניהם שנעשו מגדולי וראשי ה[[חסידות]] רבי [[ | בשנת [[תקי"ד]], כיהן כרב בעיר ריטשוואל; ובה הקים [[ישיבה]] אליה נהרו בחורים מופלגים בתורה, ביניהם שנעשו מגדולי וראשי ה[[חסידות]] רבי ישראל הופשטיין [[המגיד מקוזניץ]], רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] ורבי [[יעקב יצחק מלובלין]] ("החוזה מלובלין"). | ||
בשנת [[תקכ"ג]] בערך, התקבל ל[[אב"ד]] בעיר שינובה, ולשם העתיק גם את ישיבתו, באותה תקופה למד אצלו [[החוזה מלובלין]]. | בשנת [[תקכ"ג]] בערך, התקבל ל[[אב"ד]] בעיר שינובה, ולשם העתיק גם את ישיבתו, באותה תקופה למד אצלו [[החוזה מלובלין]]. | ||
בשנת [[תקל"ג]] עבר לכהן כרב העיר [[ניקלשבורג]] שבמחוז מורביה. גם לשם העתיק את ישיבתו, בה למדו רבי [[משה לייב מסאסוב]], רבי [[מנחם מנדל מרימנוב]], רבי יצחק אייזיק מקאליב ורבי [[מרדכי | בשנת [[תקל"ג]] עבר לכהן כרב העיר [[ניקלשבורג]] שבמחוז מורביה. גם לשם העתיק את ישיבתו, בה למדו רבי [[משה לייב מסאסוב]], רבי [[מנחם מנדל מרימנוב]], רבי יצחק אייזיק מקאליב ורבי [[מרדכי בנט]] (אשר כיהן אחר כך כרבה של העיר). ובעיר זו מנוחתו כבוד. | ||
== משפחתו == | == משפחתו == | ||
| שורה 28: | שורה 30: | ||
== מחזק את [[אדמו"ר הזקן]] לסיים את השולחן ערוך == | == מחזק את [[אדמו"ר הזקן]] לסיים את השולחן ערוך == | ||
בני | בני [[אדמו"ר הזקן]] מעידים בהקדמה ל[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]: כי טרם נסיעתו של רבינו לכסא הרבנות בניקלשבורג ואחיו רבי [[פנחס הורביץ]] לכסא הרבנות בפרנקפורט, בשהותם אצל המגיד, ראו הם את כתבי אדמו"ר הזקן, "וקלסוהו ושבחוהו עד למאוד, ואמרו לו חזק והתחזק לברך על המוגמר, לך נאה ויאה וזכות התורה תעמוד לזרעך ולכל ישראל". | ||
נפטר ביום ג', ב' ד[[ראש חודש]] [[אייר]] [[תקל"ח]]. ביום פטירתו אמר לתלמידיו כי הינו ניצוץ מנשמת שמואל הנביא ולכן נפטר בהיותו בן נ"ב שנים, כמו שנות חייו של שמואל הנביא. | נפטר ביום ג', ב' ד[[ראש חודש]] [[אייר]] [[תקל"ח]]. ביום פטירתו אמר לתלמידיו כי הינו ניצוץ מנשמת שמואל הנביא ולכן נפטר בהיותו בן נ"ב שנים, כמו שנות חייו של שמואל הנביא. | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
* [https://drive.google.com/file/d/1-N2CyELtxOyJCMd7vznJ0cv9sVrqgpoD/view?usp=sharing שמועות וסיפורים חלק א' עמוד 241] | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]] | [[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]] | ||
גרסה אחרונה מ־02:24, 3 ביולי 2024
רבי שמואל שמעלקא הורביץ מניקלשבורג, היה מתלמידיו של המגיד ממזריטש.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
רבי שמעלקא נולד בשנת תפ"ו בטשורטקוב, לרבי צבי הירש אשר שהיה רב העיר ונחשב לצדיק[1],
האדמו"ר רבי צבי הירש ממונקאטש כתב[2] כי הבעש"ט שלח את רבי צבי הירש אב"ד טשורטקוב לרבי חיים צאנז מברוד, לבקש ברכה להפקד בזרע של קיימא, ובזכות דבריו של רבי חיים צאנז מברוד שבירכו "שיזכה לבנים מאורי הגולה", נולדו בניו הקדושים רבי פנחס בעל ה"הפלאה" ורבי שמעלקא מניקלשבורג[3].
הייתה לו ישיבה גדולה, בה למד גם הרה"ק רבי יעקב יצחק מלובלין, הידוע בשם החוזה מלובלין.
יחד עם אחיו רבי פנחס הורוביץ בעל ההפלאה, החל לנסוע אל המגיד ממזריטש, ובהשפעתו התקרבו לחסידות גם תלמידיו רבי ישראל הופשטיין, הקרוי המגיד מקוזניץ, רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי משה לייב מסאסוב, רבי מנחם מנדל מרימנוב ורבי יעקב יצחק מלובלין. בעודו בחצר המגיד, בא אליו אדמו"ר הזקן עם כתבי השולחן ערוך, ורבי שמואל שמעלקא עודדו להוציא את הכתבים לאור[4].
בראש חודש אייר תקל"ח נפטר רבי שמעלקא ונקבר בניקלשבורג.
מנהיגותו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תקי"ד, כיהן כרב בעיר ריטשוואל; ובה הקים ישיבה אליה נהרו בחורים מופלגים בתורה, ביניהם שנעשו מגדולי וראשי החסידות רבי ישראל הופשטיין המגיד מקוזניץ, רבי לוי יצחק מברדיטשוב ורבי יעקב יצחק מלובלין ("החוזה מלובלין").
בשנת תקכ"ג בערך, התקבל לאב"ד בעיר שינובה, ולשם העתיק גם את ישיבתו, באותה תקופה למד אצלו החוזה מלובלין.
בשנת תקל"ג עבר לכהן כרב העיר ניקלשבורג שבמחוז מורביה. גם לשם העתיק את ישיבתו, בה למדו רבי משה לייב מסאסוב, רבי מנחם מנדל מרימנוב, רבי יצחק אייזיק מקאליב ורבי מרדכי בנט (אשר כיהן אחר כך כרבה של העיר). ובעיר זו מנוחתו כבוד.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו רבי צבי יהושע הורוביץ, אב"ד טרייביטש, חתן דודו - אחי אביו רבי פנחס הורוביץ.
- בתו טויבא אשת רבי יעקב הורוביץ, אב"ד קאטלבורג הסמוכה לפרשבורג.
ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- דברי שמואל על התורה.
- נזיר השם על שולחן ערוך אבן העזר.
- שמן הטוב.
מחזק את אדמו"ר הזקן לסיים את השולחן ערוך[עריכה | עריכת קוד מקור]
בני אדמו"ר הזקן מעידים בהקדמה לשולחן ערוך אדמו"ר הזקן: כי טרם נסיעתו של רבינו לכסא הרבנות בניקלשבורג ואחיו רבי פנחס הורביץ לכסא הרבנות בפרנקפורט, בשהותם אצל המגיד, ראו הם את כתבי אדמו"ר הזקן, "וקלסוהו ושבחוהו עד למאוד, ואמרו לו חזק והתחזק לברך על המוגמר, לך נאה ויאה וזכות התורה תעמוד לזרעך ולכל ישראל".
נפטר ביום ג', ב' דראש חודש אייר תקל"ח. ביום פטירתו אמר לתלמידיו כי הינו ניצוץ מנשמת שמואל הנביא ולכן נפטר בהיותו בן נ"ב שנים, כמו שנות חייו של שמואל הנביא.