אדמה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "שמאל|ממוזער|250px|" ב־"שמאל|ממוזער|") |
||
| (31 גרסאות ביניים של 17 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:כדור הארץ.jpg|שמאל|ממוזער| | {{מפנה|כדור הארץ|משל לספירת המלכות|ארץ}} | ||
''' | [[קובץ:כדור הארץ.jpg|שמאל|ממוזער|מראה '''כדור הארץ''', מגובה לוויין]] | ||
'''אדמה''' - הוא כינוי לעפר הנמצא תחתינו, שהוא התכללות של [[יסוד המים]] ו[[יסוד העפר]]. | |||
==אדמה בלשון הקודש== | |||
האדמה נקראת על שם מה שהארץ רוויה במי גשמים, ונעשית לגושים גושים. כמו שכתוב: {{ציטוטון|ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה}}, שמתחילה נקראת ארץ, ורק לאחרי שה' השקה אותה, אזי היא נקראת אדמה. | |||
בלשון הקודש אדמה הוא אחד מארבעת שמות כדור הארץ. ומאחר וב[[לשון הקודש]] - התורה - שום דבר אינו מיותר חס ושלום, אף לא שם, אות או תג, הרי שארבעת השמות שיש לארץ מבטאים ארבעה ענינים שבה. עניין זה מוסבר במדרש רבה: {{ציטוטון|אמר [[רבן שמעון בן גמליאל]] ד' שמות נקראו לארץ כנגד ד' תקופות; ארץ, אדמה, ארקא, תבל}}. | |||
*ארץ - כנגד תקופת [[ניסן]] שהיא מריצה פירותיה. | *ארץ - כנגד תקופת [[ניסן]] שהיא מריצה פירותיה. | ||
*תבל - כנגד תקופת [[תמוז]] שהיא מתבלת פירותיה. | *תבל - כנגד תקופת [[תמוז]] שהיא מתבלת פירותיה. | ||
| שורה 7: | שורה 14: | ||
*ארקא - כנגד תקופת [[טבת]] שהיא מורקת את פירותיה. | *ארקא - כנגד תקופת [[טבת]] שהיא מורקת את פירותיה. | ||
בזהר{{מקור}}, נמנים שבעה שמות לארץ: ארץ, אדמה, ארקא, גיא, נשייה, ציה, תבל. כשכל שם מסמל ומייצג חלק אחר בכדור הארץ, ואדמה הוא החלק השני בפנימיותו, כשארץ הוא החיצוני ביותר, ואדמה הוא השני. | |||
==שורש האדמה ברוחניות== | |||
עניינם הרוחני של [[יסוד המים]] ו[[יסוד העפר]] הוא התכללות המידות, שהם:[[חסד]], [[גבורה]], [[תפארת]], [[נצח]], [[הוד]] ו[[יסוד]]. | |||
סיבת התחלקות כללות הבריאה לארבעה (העולמות [[אבי"ע]], יסודות, סוגי נבראים [[דצח"מ]]) הוא מאחר והשפע האלוקי מועבר דרך שם "[[הויה|י-ה-ו-ה]]" המחולק לארבע אותיות. | |||
===המים והעפר=== | ===המים והעפר=== | ||
[[קובץ:אדמה.jpg|שמאל|ממוזער | [[קובץ:אדמה.jpg|שמאל|ממוזער|אדמה]] | ||
ה[[ | |||
ה[[עפר]] שהוא התחתון שביסודות רומז ל-ה' תתאה (התחתונה, האחרונה) שבשם הוי', ואילו ה[[מים]] רומזים לבחינת ו' שבשם הוי' כי "מיטרא בעלה דארעא". | |||
ההבדל שבין העפר - ה' תתאה, לבין המים - ו' שבשם הוי', הוא ההבדל שבין [[עלמא דאתכסיא]] ל[[עלמא דאתגליא]] (העולם המכוסה והעולם הגלוי). נמצא כי המים הם כנגד אות ו' של שם הוי' שהוא בחינת [[ז"א]]- | ההבדל שבין העפר - ה' תתאה, לבין המים - ו' שבשם הוי', הוא ההבדל שבין [[עלמא דאתכסיא]] ל[[עלמא דאתגליא]] (העולם המכוסה והעולם הגלוי). נמצא כי המים הם כנגד אות ו' של שם הוי' שהוא בחינת [[ז"א]]- שש המידות של [[עולם האצילות]], וענינם - אלקות בגילוי, ואילו העפר הוא כנגד ה' תתאה שהוא בחינת [[ספירת המלכות]] - שענינה העלם אלקות, אף על פי שהיא מלכות דקדושה. וכאשר נעשה יחוד והתכללות [[אותיות]] ו' ה' של שם הוי' - יחוד קוב"ה ושכינתי', נמשך מבחינת ו' אל בחינת ה' תתאה, ונעשה ביטול היש לאין. וזוהי בחינת אדמה, המים- ז"א מומשך במלכות שזהו ביטול היש. | ||
והנה, המשכת המים לתוך העפר, כמו כן המשכת אלקות למטה לספירת המלכות, הרי זה מצד התכונה החיובית שבעפר | והנה, המשכת המים לתוך העפר, כמו כן המשכת אלקות למטה לספירת המלכות, הרי זה מצד התכונה החיובית שבעפר שאף על פי שהיא המדריגה הנמוכה ביותר, אבל מעלתה היא הביטול והשפלות שהוא בחינת ענוה, שעל ידי ה[[ענווה]] נמשך בחינת [[מים]] אלו, להיות בחינת אדמה. | ||
==ראו גם== | |||
*ל"אדמה" כמשל לספירת המלכות ראה: [[ארץ]] | |||
*[[ארבע יסודות]] | |||
{{סגל}} | {{סגל}} | ||
[[קטגוריה:טבע הבריאה]] | |||
גרסה אחרונה מ־12:41, 19 ביולי 2024
המונח "כדור הארץ" מפנה לכאן. לערך העוסק במשל לספירת המלכות, ראו ארץ.
אדמה - הוא כינוי לעפר הנמצא תחתינו, שהוא התכללות של יסוד המים ויסוד העפר.
אדמה בלשון הקודש[עריכה | עריכת קוד מקור]
האדמה נקראת על שם מה שהארץ רוויה במי גשמים, ונעשית לגושים גושים. כמו שכתוב: "ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה", שמתחילה נקראת ארץ, ורק לאחרי שה' השקה אותה, אזי היא נקראת אדמה.
בלשון הקודש אדמה הוא אחד מארבעת שמות כדור הארץ. ומאחר ובלשון הקודש - התורה - שום דבר אינו מיותר חס ושלום, אף לא שם, אות או תג, הרי שארבעת השמות שיש לארץ מבטאים ארבעה ענינים שבה. עניין זה מוסבר במדרש רבה: "אמר רבן שמעון בן גמליאל ד' שמות נקראו לארץ כנגד ד' תקופות; ארץ, אדמה, ארקא, תבל".
- ארץ - כנגד תקופת ניסן שהיא מריצה פירותיה.
- תבל - כנגד תקופת תמוז שהיא מתבלת פירותיה.
- אדמה - כנגד תקופת תשרי שהארץ עשויה בולין בולין של אדמה.
- ארקא - כנגד תקופת טבת שהיא מורקת את פירותיה.
בזהר[דרוש מקור], נמנים שבעה שמות לארץ: ארץ, אדמה, ארקא, גיא, נשייה, ציה, תבל. כשכל שם מסמל ומייצג חלק אחר בכדור הארץ, ואדמה הוא החלק השני בפנימיותו, כשארץ הוא החיצוני ביותר, ואדמה הוא השני.
שורש האדמה ברוחניות[עריכה | עריכת קוד מקור]
עניינם הרוחני של יסוד המים ויסוד העפר הוא התכללות המידות, שהם:חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד ויסוד.
סיבת התחלקות כללות הבריאה לארבעה (העולמות אבי"ע, יסודות, סוגי נבראים דצח"מ) הוא מאחר והשפע האלוקי מועבר דרך שם "י-ה-ו-ה" המחולק לארבע אותיות.
המים והעפר[עריכה | עריכת קוד מקור]
העפר שהוא התחתון שביסודות רומז ל-ה' תתאה (התחתונה, האחרונה) שבשם הוי', ואילו המים רומזים לבחינת ו' שבשם הוי' כי "מיטרא בעלה דארעא".
ההבדל שבין העפר - ה' תתאה, לבין המים - ו' שבשם הוי', הוא ההבדל שבין עלמא דאתכסיא לעלמא דאתגליא (העולם המכוסה והעולם הגלוי). נמצא כי המים הם כנגד אות ו' של שם הוי' שהוא בחינת ז"א- שש המידות של עולם האצילות, וענינם - אלקות בגילוי, ואילו העפר הוא כנגד ה' תתאה שהוא בחינת ספירת המלכות - שענינה העלם אלקות, אף על פי שהיא מלכות דקדושה. וכאשר נעשה יחוד והתכללות אותיות ו' ה' של שם הוי' - יחוד קוב"ה ושכינתי', נמשך מבחינת ו' אל בחינת ה' תתאה, ונעשה ביטול היש לאין. וזוהי בחינת אדמה, המים- ז"א מומשך במלכות שזהו ביטול היש.
והנה, המשכת המים לתוך העפר, כמו כן המשכת אלקות למטה לספירת המלכות, הרי זה מצד התכונה החיובית שבעפר שאף על פי שהיא המדריגה הנמוכה ביותר, אבל מעלתה היא הביטול והשפלות שהוא בחינת ענוה, שעל ידי הענווה נמשך בחינת מים אלו, להיות בחינת אדמה.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ל"אדמה" כמשל לספירת המלכות ראה: ארץ
- ארבע יסודות
- (חלק מהחומר בערך נלקח מהספר "ערכים בחסידות")