חב"דפדיה

שמירת הברית: הבדלים בין גרסאות בדף

חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(20 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 3: שורה 3:
ככלל, על פי הדרכתו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] בחסידות חב"ד לא עסקו בפרהסיא ובהדגשה בנושא זה, אך בדור האחרון כתב הרבי בחריפות שבדורנו מוכרחים לעסוק בזה (אם כי בצניעות המתאימה), כדי לגדור את הפירצה ולבאר לאלו המבולבלים את גודל האיסור וטעמו והדרכים הנכונות להתמודד עם הקשיים שבנושא זה.
ככלל, על פי הדרכתו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] בחסידות חב"ד לא עסקו בפרהסיא ובהדגשה בנושא זה, אך בדור האחרון כתב הרבי בחריפות שבדורנו מוכרחים לעסוק בזה (אם כי בצניעות המתאימה), כדי לגדור את הפירצה ולבאר לאלו המבולבלים את גודל האיסור וטעמו והדרכים הנכונות להתמודד עם הקשיים שבנושא זה.


==ההתייחסות הראויה לנושא==
==במקורות==
בדורות הקודמים בחסידות חב"ד לא היה נהוג לדבר או לכתוב על שמירת הברית כמו גם על החטא הכרוך באי השמירה - ברבים ובפרסום. על פי דברי אדמו"ר הצמח צדק שעצם ההרהור והפחד מהחטא עלול לפעול בטבע האדם את הטומאה בפועל, בדומה לפעולה של הרהורי העבירה עצמם.
רוב רובם של מוני המצוות לא מנו את פגם שמירת הברית במנין תרי"ג מצוות התורה{{הערה|חוץ מבעל מחבר ספר אור השנים שמונה אותו במנין תרי"ג (מצוות לא תעשה קי"ט), מיוסד על מאמר תנא דבי רבי ישמאל (נדה יג). ראה אגר"ק חי"א ע' תב.}}. ולכמה ראשונים הוא דרבנן{{הערה|ראה דרך מצוותיך.}}.  
 
ואף על פי שאינו במנין המצוות, עון פגם הברית והרבוי של הטומאה והקליפות שהוא מוליד ומרבה ביותר על ידי העון, בהרבה יותר חמור מעוונות הכי חמורות יותר אף מביאות אסורות.
 
ולכן לא הוזכר עון זרע לבטלה בתורה בכלל ביאות אסורות למרות שהוא חמור מהן, כי ביאות אסורות לעולם אינם עולים מה[[שלש קליפות הטמאות]] עד אחרי זמן שיבוא משיח כשיקויים הייעוד ש"[[ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ]]", או עד שיעשה תשובה מאהבה מעומקא דלבא באהבה רבה וחשיקה ונפש שוקקה לדבקה בו ית' וצמאה נפשו לה' כארץ עיפה וציה, שהיא תשובה גדולה כל כך שזדונות נעשו לו כזכיות ממש.
 
אבל החיות שבטפות זרע שיצאו ממנו לבטלה למרות שירדה ונכללה ב[[שלש קליפות הטמאות]] הרי זו עולה משם ב[[תשובה]] נכונה ובכוונה עצומה ב[[קריאת שמע שעל המטה]]. כנודע מה[[אר"י ז"ל]] ומרומז בגמרא כל הקורא קריאת שמע על מטתו כאלו אוחז חרב של שתי פיות כו' להרוג גופות החיצונים שנעשו לבוש לחיות שבטפות ועולה החיות מהם כידוע לי"ח{{הערה|תניא פרק ז'.}}.
 
==סגולות שמירת הברית==
===צדיק===
מי ששומר את הברית נקרא [[צדיק]]<ref>[[זהר]] ח"א נט, ב.  


עם זאת, בדורות האחרונים כאשר התרבות המתירנית גרמה לכך שנעשה פרצה גדול בעוון זה בחוגים ידועים, ועד שיש כאלו שלא רק מתירים, אלא גם לועגים על האיסור ומסבירים שהדבר מותר ומועיל ומעודדים לעשות אותו, ובחלק מהמקומות והמקרים הדברים שלהם מתקבלים מבלי שיהיה מענה של מחאה ראויה המבארת את גודל האיסור שבדבר, וההשלכות שלו בכך שהוא מכלה את כח הגוף{{הערה|כמו שכתב הרמב"ם (הלכות דיעות פ"ד הי"ט) שכבת זרע היא כח הגוף וחייו ומאור העינים וכל שתצא ביותר הגוף כלה וכחו כלה וחייו אובדים וכו', עיי"ש.}} ואבדן החיים הבא על ידי טומאה זו, נוסף על טומאת הנפש וירידתה, אשר, כלשון אדמו"ר הזקן חמור עוון זה וגדול מעוון ביאות אסורות{{הערה|תניא סוף פרק ז'. ובלקו"ת פ' שלח בתחלתה בדיוק הל' מאד מאד.}}, כתב הרבי שיש מקום להדפיס '''ולפרסם''' על דבר גודל העוון והפגם, וגם לייחד הדבור אודות זה, ובלבד להציל נפש בחורי ישראל מרדת שחת, ולהגדיל את תשומת הלב של המחנכים הבאים בקשר עם תלמידים בגילאים אלו, היות שיש בכוחם וביכולתם לתקן ולגדור את המצב{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/9/2642.htm אגרות קודש חלק ט' אגרת ב'תרמב].}}.
בענין ה"צדיק" הקשור עם "ברית" יש כמה דרגות: "ברי"ת גימטריא ג"פ צדיק, והוא לנגד ג' השלישים שיש ביסוד וכו'". ועפ"ז, הענין ד"עמך כולם צדיקים" הוא הדרגא הראשונה, שליש התחתון, ששייכת לכל אחד מישראל מצד הענין דברית מילה, שעי"ז הרי הוא בכלל "ועמך כולם צדיקים", ויש לו שייכות לירושת הארץ; ונוסף לזה יש דרגא נעלית יותר ב"צדיק" – שאלי' באים ע"י שמירת הברית, ועד לאופן של עמידה בנסיון, כפי שהי' אצל יוסף הצדיק (באריכות תו"מ חל"א ע' 186 ואילך).</ref>.
===צלם אלקים===
הרבי מספר ששמע מ[[אדמו"ר הריי"ץ]] שאחד שאל אצל [[אדמו"ר מהר"ש]] בענין שמירת הברית, ואמר לו כ"ק אדמו"ר מהר"ש שענין השמירה הוא כמו שהיה אצל ה[[אור החיים]], שפעם נסע האור החיים עם שיירא ב[[מדבר]], וכשהגיע [[שבת]] לא רצו לחכות עליו ונשאר לבדו, ובא אליו [[אריה|ארי]], והראה לו האור החיים את אות הברית, וכשראה זאת, הנה לא זו בלבד שלא עשה לו מאומה, אלא ששמרו מכל החיות, ואחרי שבת רכב עליו האור החיים ונסע עליו עד שהשיג את השיירא.


במכתבים לאנשי מקצוע{{הערה|1=ראו לדוגמא [https://w3.chabad.org/media/pdf/1060/FLmJ10602416.pdf הוספות לקונטרס של ועד הנחות בלה"ק שבת פרשת עקב תשע"ח]. מעמ'11 ואילךת שני מכתבים באנגלית ולצידם תרגום לעברית.}} שלל הרבי בתוקף גם מבחינה פסיכולוגית ורפואית את הגישה המתירנית, הגורמת לאדם לחיות באשליה ולאבד את כוחותיו מבלי לגלות לו את האמת שההתמכרות לפעולה זו מזיקה הן מהבחינה הנפשית והן מהבחינת הגופנית.
והביאור בזה – ע"פ מאמר [[רז"ל]]{{הערה|שבת קנא, ב. וש"נ.}} "אין חיה רעה שולטת באדם אלא אם כן נדמה לה כ[[בהמה]]", ולכן כשראה הארי אות הברית, ש[[ברית]] הוא לשון התקשרות, ובו נראה ביותר הצלם אלקים, אמיתית ענינו של האדם{{הערה|וכפי שרואים במוחש בהפכו – שבענין זה יש תאוה ביותר שלא מצינו דוגמתה בשאר הענינים, ולכן בזה דוקא נראית אמיתית הענין דאדם.}}, אזי לא היה לו שליטה עליו, ואדרבה, ענינו אינו אלא לשמשו{{הערה|שיחת ש"פ שלח ה'שי"ת, תו"מ ע' 110.}}.
===סגולה לזכרון===
במענה לתלמיד ישיבה שהתלונן בפני הרבי על כך ששוכח את תלמודו, כתב לו הרבי שאחת הסיבות לזה הוא העדר השמירה על קדושת הברית, וכאשר מוסיפים בזהירות בזה, מתווסף בכח הזכרון{{הערה|וכמו כן ללמוד עם חשק. אגרות קודש ח"ט אגרת ב'תתעד.}}.


==מדברי רבותינו על שמירת הראייה==
==דרכי התמודדות, ועצות לזהירות בזה==
===היסח הדעת===
להסיח דעתו מזה, היינו לא להלחם עם המחשבה, כי אם להעסיק את המחשבה בענין אחר שאין לה כל שייכות למחשבה הלא טובה, ומה טוב להעסיק את המחשבה באותיות התורה והתפילה, כי אם מעט אור דוחה הרבה חושך, על אחת כמה וכמה הרבה אור{{הערה|לקו"ש חי"ז ע' 482. ועוד.}}. ולהסיח דעתו אפילו מתיקון הענין, לפי שעה. ולכמה אנשים כתב הרבי להסיח דעת מזה עד אחר החתונה<ref name=":0">אגרות קודש מכ' ג'תשסט, חי"א ע' שפז.</ref>.
===טבילת עזרא===
מהעצות לזה – הזהירות לכל הפחות טבילת עזרא. לתוספת טהרה טובלים במקוה טהרה כל יום לפני התפילה כאחד מההכנות לתפילה<ref>ד"ה כי תשא תשי"א. ועוד.</ref>.
===זהירות בברית הלשון===
מהעצות לזה – הזהירות בברית הלשון, שמסייעת לשמירת הברית. כי לפעמים רבות סיבתו מהעדר קדושת הלשון<ref name=":1">אגרות קודש מכ' ב'תתקד, ח"ט ע' רעג.</ref>.


===הבעל שם טוב===
[[אדמו"ר הריי"צ]] כותב ב[[קונטרס כללי החינוך וההדרכה]] שבמידה והמחנך רואה אצל המחונך מספר מידות רעות כגון שהוא בעל גוזמא, שקרן, כעסן, ורתחן - עליו לעסוק עמו בתיקון מידה אחת בלבד, והדבר הראשון שיבחר להתעסק עמו הוא לשרש ממנו את מידת הרתיחה שהיא הגרועה ביותר מביניהם, בין השאר מכיון שעלולה להביא את המחונך לחטאים רבים ובכללם פגם הברית המאבד את הגוף{{הערה|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38857&st=&pgnum=20 ספר השיחות תש"ג עמוד 224].}}.
הבעל שם טוב אומר: "ארבעה אבות נזיקין השור והבור המבעה וההבער, השור - לשון "אשורנו", לשון הבטה והסתכלות, וזה הראייה מזיק לבני אדם"...
===שלילת מרה שחורה, ועבודה בשמחה===
{{הערה|צוואת הריב"ש, מהדורת קה"ת תשנ"ח, אות קכו, עמ' נו. וראו בהערות וציונים לשם, עמ' קעב.}}
מהעצות לזה – וענין עיקרי בזה – שלילת הענין דמרה-שחורה, שלא זו בלבד שאינו מסייע, אלא אדרבה, מקלקל יותר, כי אם עבודה בשמחה דוקא, וכמבואר באגה"ת שמה שכתוב "וחטאתי נגדי תמיד", אין הכוונה להיות תמיד עצב, שהרי אחר כך נאמר "תשמיעיני ששון ושמחה", כי אם שיהי' לזכרון בין עיניו שחטא, אבל באופן שאין זה מבלבל לשמחה של מצוה ושמחה של תורה.


===אדמו"ר הזקן===
שהיציאה למלחמה היא מתוך שמחה, וכדברי כ"ק מו"ח אדמו"ר שאיש-חיל ("אַ סאָלדאַט") שהולך למלחמה, הולך הוא מתוך ניגון של שמחה. ועוסקים בעניני העבודה ד"עשה טוב", ובאופן שלא נשארים במעמד ומצב שלפנ"ז, ככל שתגדל מעלתו, אלא מוסיפים לילך בעילוי אחר עילוי, ואז מצליח בעבודתו, ונעשה "דידן נצח" בהמלחמה עם "הגוי אשר בקרבך"<ref>שיחת ליל ג' דחוה"מ סוכות תשי"ד, תו"מ ע' 64 ואילך.</ref>.
התבטא אדמו"ר הזקן התבטא על לשון הפסוק "ואת האמורי" – שהכוונה היא ל'דער זאגער'. שכשהולכים ברחוב, הוא אומר: "הבט במקום שלא צריך", וכך מטמא את העין{{הערה|שמועות וסיפורים (מהדורה חדשה) ח"א עמ' 28. "באר מים חיים" להרה"ח ר' שלמה גלפרין, פרשת שופטים, עמ' תקל"ה.}}.


==אדמו"ר הרש"ב==
כמו שהרבי אמר לר' ראובן דונין<ref>הטרקטוריסט של הרבי ע' 93.</ref> "קודם כל יעלה על דרך התורה והמצוות בשמחה ובטוב לבב, ואחר כך נתדבר על ענין התשובה". והכל צריך להיות מתוך שמחה דוקא.
אדמו"ר הרש"ב כותב: "וכל מי שחש לנפשו שלא להביאה לידי טומאה ר"ל, יגדיר את עצמו בחוש הראייה, ואם הדבר קשה לו יתגבר על עצמו בכל תוקף ועוז, ויידע אשר ממש בנפשו הוא, ואם לא יגדיר את עצמו בזה - כל עבודתו כאין וכאפס נחשב, ולא יפעול דבר ביגיעתו ועבודתו, ואדרבא יירד ר"ל מטה מטה. מטה ועל כן יתגבר כארי להגדיר את עצמו בכל תוקף ועוז, וגם אם יהיה ניכר - אל יחוש לשיחות בני אדם. והלא בדבר הנוגע לחיי הנפש בגשמיות אינם מביטים על שום דבר, וכל שכן בהנוגע לחיי הנפש הרוחני. והכבדות בזה היא רק בעת הראשונה שצריך להכביד על עצמו ולהתגבר על טבעו ורצונו, ובמשך הזמן יתרגל כך ובהגדרה זאת ימצא מנוח לנפשו מכמה רעות ובלבולים, ואז יוכל לעבוד עבודתו. וביגיעתו יפעול ישועות בנפשו בעזרתו יתברך."{{הערה|קונטרס העבודה, פרק ב, עמ' 12.}}
===זהירות בבריאות הגוף===
להיות זהיר שיהיה הגוף בריא<ref name=":2">אגרות קודש מכ' א'פ"ג, ח"ד ע' שסד.</ref>, כי לפעמים רבות הסיבה היא חלישות הגוף<ref name=":1" />.
===לא לאכול ולשתות קודם השינה===
שתי שעות או שעה וחצי קודם השינה לא לאכל ולשתות, והכוונה היא לאכילה ושתי' גדולה. אבל אינו נוגע לאכילה ושתי' קלה ביותר<ref name=":2" />.
===בדיקת תפילין ומזוזות===
לפעמים שהתפילין או המזוזות צריכים בדיקה וחילוף<ref name=":1" />.
===הוספת אומץ בעבודת ה'===
יש להוסיף אומץ ב:
*לימוד תורת הנגלה,
*לימוד תורת החסידות,
*בעבודת התפלה,
*קיום המצות בהידור<ref name=":1" />.
===ומביט עליו===
וב'יחידות' לאחד (בסוף שנות הכ') אודות מחשבות זרות וכו' - "כי תאווה הוא לעיניים" - הורה הרבי: "תחזיק אצלך תמונה של הרבי ובשעה שנופלים לך מחשבות תאמר ליצר-הרע - הוא מביט!"


==הרבי==
==תיקון לפגם הברית==
הרבי כותב באגרות קודש: "הסתכלות אסורה, היפך התכלית שבשבילה נבראו העיניים – היא בבחינת עיוורון זמני, ועוד גרוע מכך. והרי סומא חשוב כמת"!{{אג"ק חלק יט, עמ' שמה-שמו.}}
ב[[זוהר הקדוש]] כתוב שאין תשובה מועלת לפוגם בריתו ומוציא ז"ל. וב[[ראשית חכמה]] מבאר שכונת הזהר שאין מועלת [[תשובה תתאה]], כי אם [[תשובה עילאה]], שהוא בשמחה רבה, יחד עם מצות התשובה בחרטה על העבר וקבלת עול מלכות שמים על להבא, הן במצוות עשה והן במצוות לא תעשה{{הערה|ראה באריכות תניא אגרת התשובה.}}.


==סגולות שמירת הברית==
הרבה אנשים שכתבו מכתבים לרבי ובקשו תיקון על הענין הידוע, קבלו המון תיקונים פרטיים דלהלן (לכמה מהם כמה וכמה מהבאים להלן){{הערה|הרבה מהם נלקטו בשולחן מנחם ח"ג ע' קלא ואילך.}}, ומהם:
במענה לתלמיד ישיבה שהתלונן בפני הרבי על כך ששוכח את תלמודו, כתב לו הרבי שאחת הסיבות האפשריות לזה הוא העדר השמירה על קדושת הברית, וכאשר מוסיפים בזהירות בזה, מתווסף בכח הזכרון{{הערה|אגרות קודש ח"ט אגרת ב'תתעד.}}.
===קבלה טובה להבא===
בכל עניני תיקונים, דבר פשוט הוא שלכל לראש צריכה להיות קבלה טובה על להבא בהנוגע לפועל, ובלשון הרמב"ם שלא ישוב לכסלה עוד<ref name=":3">אגרות קודש מכ' ד'תתנב, חי"ד ע' צח.</ref>.
===אותיות התורה חקוקים בזכרונו===
ובהנוגע לתיקון העבר, צריך שתהיינה אותיות התורה, ובפרט אותיות דמשניות ופנימיות התורה, זאת אומרת, תורת החסידות, חקוקות בזכרונו, שאז אפילו בזמן שאינו חושב בהם, הרי חקוקים הם במוח הזכרון{{הערה|כמבואר בכ"מ ומהם בלקוטי תורה לרבנו הזקן סוף פרשת קדושים.}}.
 
ולכן מהנכון שיהי' בקי בעל פה איזה פרקים משניות ואיזה פרקים תניא<ref name=":3" />.


בשל כך, אחת מדרכי התיקון שהרבי מציע על פגם בנושא זה, הוא חקיקה במוח הזיכרון של אותיות התורה בכלל ואותיות התניא והמשניות בפרט.
ומזה שידע אותם בעל פה יהיה גם כן מאמר והדרת פני זקן ב[[לקוטי תורה (ספר)|לקוטי תורה]] סוף פרשת קדושים<ref name=":4">אגרות קודש מכ' ד'תתקצב, חי"ד ע' רלא.</ref>.
===תהילים על הסדר===
נוסף על השיעור חדשי של תהלים - כפי שנחלק התהלים לימי החדש - שבודאי שומר לאמרו בכל יום אחר תפלת שחרית, והקאפיטל תהלים המתאים למספר שנותיו, הנה יאמר בכל יום עוד איזה קאפיטלעך תהלים גם כן על הסדר, ומספר קאפיטלעך תהלים אלו תלוי במדת שעות הפנאי שלו<ref name=":3" />.
===בולם פיו מלדבר===
מה טוב להתענות{{הערה|וזאת למודעי, אשר ענין התעניות שמובא בכמה ספרים, הנה יעוין באגרת התשובה לרבנו הזקן ריש פרק ג', וז"ל, אכן כ"ז באדם חזק ובריא כו' אבל כו' כמו בדורותנו אלה כו', ובפרט שרואים בחוש שהתענית משפיע על הבריאות ועי"ז גם על כח ההבנה וההשגה וכח ההתבוננות, וא"כ הרי יצא שכרו בהפסדו.
ומובן שאין להתרשם ממלחמת היצר נגד האמור בטענות שונות ומשונות שבהם גם טעמים שמלביש אותם בלבוש של יראת שמים, זאת אומרת שתחת להתעסק בהאמור לעיל יהי' בהתבודדות ופרישות ויתענה ויסגף את עצמו כו' וכו' - שבעוה"ר בדורנו דור יתום רואים תוצאות מהנהגה האמורה אשר לפעמים תכופות מביאה לענינים שהם היפך המטרה והכוונה וד"ל.}}. על דרך הפתגם של [[כ"ק אדמו"ר מהר"ש]]<ref>נדפס בתולדות מהר"ש עמוד עב.</ref> שיהיה בולם פיו מלדבר ענינים בלתי רצוים וכו' שגם זה עינוי הוא, ואדרבה ברובא דרובא עינוי גדול יותר מאשר עינוי דאכילה ושתי', כנראה בחוש<ref name=":3" />.
===להיות בעל צדקה===
סגולה ליתן בכל יום חול קודם תפלת השחר איזה פרוטות לצדקה<ref name=":3" />. ולפעמים גם לפני מנחה<ref name=":4" />.
===השתדלות בחינוך וקירוב הנוער===
להשתדל בהנוגע לחינוך הכשר של בני ובנות ישראל באופן המתאים, זאת אומרת, על ידי טרחה בגופו בנשמתו או בממונו<ref name=":3" />.


==דרכי התמודדות==
ובמיוחד חינוך וקירוב הנוער ליראת שמים<ref name=":2" />, לקרבם לתורה ומצות, וכידוע מרז"ל כל המלמד את בן חבירו תורה כו' כאילו ילדו<ref name=":4" />.
[[אדמו"ר הריי"צ]] כותב ב[[קונטרס כללי החינוך וההדרכה]] שבמידה והמחנך רואה אצל המחונך מספר מידות רעות כגון שהוא בעל גוזמא, שקרן, כעסן, ורתחן - עליו לעסוק עמו בתיקון מידה אחת בלבד, והדבר הראשון שיבחר להתעסק עמו הוא לשרש ממנו את מידת הרתיחה שהיא הגרועה ביותר מביניהם, בין השאר מכיון שעלולה להביא את המחונך לחטאים רבים ובכללם פגם הברית המאבד את הגוף{{הערה|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38857&st=&pgnum=20 ספר השיחות תש"ג עמוד 224].}}.


ככלל, הדרכתו של אדמו"ר הצמח צדק בנושא זה הינה שלא להתעסק עם הנושא יותר מדי, היות ועצם החשש והפחד שלא להיטמא, עלול בעצמו לגרום ולהביא את האדם לידי טומאה, ולכן צריך להסיח את הדעת מזה, ולעסוק בעניני קדושה{{הערה|שו"ת צ"צ שער מילואים סי' סב. עיי"ש.}}.
===ירבה באותיות התורה ובאותיות התפלה===
ירבה באותיות התורה ובאותיות התפלה<ref name=":4" />, ומה טוב גם בדיבור אם הוא בלי בליטות<ref name=":0" />. כמובן שזהו נוסף על ג' השיעורים בחומש תהלים ותניא בכל יום השוים לכל נפש.


בספר התניא כתב אדמו"ר הזקן שכשמסיח דעתו מהרהורים רעים ותאוות רעות "'''יש לו לשמוח בחלקו''' שאף שנופלות לו במחשבתו הוא מסיח דעתו מהן לקיים מה שנאמר ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם".
והריבוי באותיות התורה והתפלה, כוונתי להוציאם בפה ג"כ<ref name=":2" />. ויתקע דעתו בחוזק בלימוד ובתפלה. מובן שכל הנ"ל צ"ל בשמחה{{הערה|אף שמבואר בספרים באופן אחר, הנה דרך זה יניח כעבור איזה שנים, ועתה יסיח דעתו מכל הענין ויתחזק לעבוד את ה' מתוך שמחה דוקא.}} דוקא{{הערה|אגרות קודש מכ' א'פ"ג, ח"ד ע' שסד.}}.
===היסח הדעת===
אופן התקון בענין הידוע, בזמננו זה, הוא - ענין היסח הדעת, והיסח הדעת אין הכוונה, מלחמה עם המחשבה לא טובה, אלא להסיח דעת ממנה ולהניע את כח המחשבה ולהעסיקו בענין אחר, ומה טוב באותיות התורה והתפלה, אשר אם מעט אור דוחה הרבה חשך, עאכו"כ הרבה אור{{הערה|אגרות קודש מכ' ח'שמב, חכ"ב ע' קמא.}}.


על מנת למנוע ממחשבות זרות לבלבל את האדם בשעת הלימוד או התפילה, מציע הרבי להחזיק ספר פתוח ולהתפלל או ללמוד מתוך הספר בדווקא{{הערה|אגרות קודש ח"ט אגרת ב'תתעה.}}.
יסיח דעתו מענין זה לעת עתה, היינו לא רק מהענין בעצמו אלא גם מהתבוננות בגודל החטא ובנחיצות התיקון. ויסיח דעתו מכל זה לגמרי. ויתקע דעתו בחוזק בלימוד ובתפלה. מובן שכל הנ"ל צ"ל בשמחה דוקא<ref name=":2" />.
===זיעה של מצוה===
יש להרבות באותיות התורה והתפלה ובהשתדלות בעניני חינוך ובענינים הדומים הקשורים בזיעה של מצוה, ומובן שצריך להעשות מתוך שמחה ובטחון גמור בהשי"ת{{הערה|אגרות קודש מכ' ג'תתנא, חי"ב ע' מז.}}.
===טבלת עזרא===
תיקון לעון הידוע, להיות זהיר בטבילת עזרא{{הערה|אגרות קודש מכ' ג'תריח, חי"א ע' רלב.}}.
===שיעור לגירסא ולעיון נגלה וחסידות===
ויהיה אצלו שיעור למיגרס ולעיונא בנגלה דתורה ולמיגרס ולעיונא בפנימיות התורה, ומשך זמן שיעורים אלו, תלוי גם כן בשעות הפנאי שלו<ref name=":3" />.
===לימוד פנימיות התורה===
יעסוק בסודות התורה והיא תיקון{{הערה|ספר יסוד יוסף, תיקוני קרי. אגרות קודש ח"ט ע' כו.}}, להתעסק בפנימיות התורה באופן הכי שלם, באופן שתופס את כל כח השכל שלו{{הערה|אגרות קודש חט"ו ע' של.}}.


מבלי הבט על גודל מעלתה של תורת החסידות - כידוע שרבינו הזקן המשילה לאבן טובה הנמצאת בכתר המלך אשר בלעדיה מתבטלת מציאותו של כל הכתר, הרשות נתונה לכל אחד מישראל לקחת את כתר המלך ולנצלו בשביל הענינים שלו. ולפיכך תובעים מאת כל אחד מישראל - שמבלי הבט על גודל פחיתות מעמדו ומצבו, לא יחסיר אפילו יום אחד את השיעור שלו בתורת החסידות, ואפילו ביום זה גופא שבו נכשל ח"ו בדאורייתא (הן בענין ד"קום ועשה" והן בענין ד"שב ואל תעשה") - הרי גם ביום זה לא יחסיר את שיעורו בלימוד החסידות, ולא רק בענין של "עבודה", אלא אפילו בענין של "השכלה" באלקות, ואפילו ענין כזה (בהשכלה) שמצד רום עומקו אינו יודע כלל כיצד "להורידו" אליו!{{הערה|ש"פ משפטים תשי"ב.}}.
===השתתפות ב[[פדיון הבן]]===
מובא בכמה ספרים אשר השתתפות בפדיון הבן הוא במקום פ"ד תעניות{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3046.htm אגרות קודש חלק י' אגרת ג'מו]. הובא ב[[קיצור שולחן ערוך]] סימן קנא:ז בשם הסֵפֶר יְסוֹד יוֹסֵף}}.
===לבחור שנכשל בתקופת השידוכין===
באחד ממכתביו{{הערה|אגרות קודש חלק כ"ח עמוד יז.}} כותב הרבי רשימת עצות לבחור שנכשל בזה בתקופת השידוכין:
באחד ממכתביו{{הערה|אגרות קודש חלק כ"ח עמוד יז.}} כותב הרבי רשימת עצות לבחור שנכשל בזה בתקופת השידוכין:
*תוספת התמדה בתורה.
*תוספת התמדה בתורה.
שורה 47: שורה 107:
*לימוד חת"ת.
*לימוד חת"ת.
*התבוננות שהשם נמצא בכל מקום ועומד בצידו ממש בשעת מעשה.
*התבוננות שהשם נמצא בכל מקום ועומד בצידו ממש בשעת מעשה.
==ההתייחסות הראויה לנושא==
בדורות הקודמים בחסידות חב"ד לא היה נהוג לדבר או לכתוב על שמירת הברית כמו גם על החטא הכרוך באי השמירה - ברבים ובפרסום. מפני ששיטת תורת החסידות היא, שיהודים יעסקו בענינים של אור, והעסק בענינים של אור יוציא אותם בדרך ממילא שלא יהיו שייכים להיפך האור.
ובפרט שעצם ההרהור והפחד מהחטא עלול לפעול בטבע האדם את הטומאה בפועל, בדומה לפעולה של הרהורי העבירה עצמם.
עם זאת, בדורות האחרונים כאשר התרבות המתירנית גרמה לכך שנעשה פרצה גדול בעוון זה בחוגים ידועים, ועד שיש כאלו שלא רק מתירים, אלא גם לועגים על האיסור ומסבירים שהדבר מותר ומועיל ומעודדים לעשות אותו, ובחלק מהמקומות והמקרים הדברים שלהם מתקבלים מבלי שיהיה מענה של מחאה ראויה המבארת את גודל האיסור שבדבר, וההשלכות שלו בכך שהוא מכלה את כח הגוף{{הערה|כמו שכתב הרמב"ם (הלכות דיעות פ"ד הי"ט) שכבת זרע היא כח הגוף וחייו ומאור העינים וכל שתצא ביותר הגוף כלה וכחו כלה וחייו אובדים וכו', עיי"ש.}} ואבדן החיים הבא על ידי טומאה זו, נוסף על טומאת הנפש וירידתה, אשר, כלשון אדמו"ר הזקן חמור עוון זה וגדול מעוון ביאות אסורות{{הערה|תניא סוף פרק ז'. ובלקו"ת פ' שלח בתחלתה בדיוק הל' מאד מאד.}}, כתב הרבי שיש מקום להדפיס '''ולפרסם''' על דבר גודל העוון והפגם, וגם לייחד הדבור אודות זה, ובלבד להציל נפש בחורי ישראל מרדת שחת, ולהגדיל את תשומת הלב של המחנכים הבאים בקשר עם תלמידים בגילאים אלו, היות שיש בכוחם וביכולתם לתקן ולגדור את המצב{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/9/2642.htm אגרות קודש חלק ט' אגרת ב'תרמב].}}.


==תיקון לפגם הברית==
במכתבים לאנשי מקצוע{{הערה|1=ראו לדוגמא [https://w3.chabad.org/media/pdf/1060/FLmJ10602416.pdf הוספות לקונטרס של ועד הנחות בלה"ק שבת פרשת עקב תשע"ח]. מעמ'11 ואילך - שני מכתבים באנגלית ולצידם תרגום לעברית.}} שלל הרבי בתוקף גם מבחינה פסיכולוגית ורפואית את הגישה המתירנית, הגורמת לאדם לחיות באשליה ולאבד את כוחותיו מבלי לגלות לו את האמת שההתמכרות לפעולה זו מזיקה הן מהבחינה הנפשית והן מהבחינת הגופנית.
*השתתפות ב[[פדיון הבן]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3046.htm אגרות קודש חלק י' אגרת ג'מו]. הובא ב[[קיצור שולחן ערוך]] סימן קנא:ז בשם הסֵפֶר יְסוֹד יוֹסֵף}}.


==ראו גם==
==ראו גם==
*[[שמירת העיניים]]
*[[יסוד דנוקבא]]
*[[יסוד דנוקבא]]
*[[ספירת היסוד]]
*[[ספירת היסוד]]


==קישורים חיצוניים==
*'''[http://torasmoshiach.com/%d7%9b%d7%98-%d7%90%d7%9c%d7%94-%d7%aa%d7%95%d7%9c%d7%93%d7%95%d7%aa-%d7%a0%d7%97-%d7%90%d7%95%d7%a8-%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%95%d7%a2%d7%a9%d7%b4%d7%a7-%d7%a4%d7%b3-%d7%a0%d7%97-%d7%93%d7%b3/ מאמר אלה תולדות נח]''', אור ליום וערב שבת קודש פרשת נח, ד' מרחשון ה׳תשל"ז
*הרב יצחק שפירא, '''[https://chabadpedia.co.il/images/9/9a/%D7%94%D7%99%D7%97%D7%A1_%D7%9C%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA_%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA.pdf היחס לקדושת הברית במקורות]''', סיכום שיעור שנמסר בשנת תשפ"ג
*'''[https://77012.blogspot.com/2024/03/blog-post_36.html הרבי בשיחה מעוררת: הגאולה תבוא - כשיתחזקו ב'שמירת הברית']''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}


גרסה אחרונה מ־23:26, 6 באוקטובר 2024

שמירת הברית הוא ביטוי כולל לזהירות הדרושה לאדם על מנת להימנע מלטמא את קדושת הברית במעשים אסורים ובמחשבות אסורות העלולות להביא לידי טומאה.

ככלל, על פי הדרכתו של אדמו"ר הצמח צדק בחסידות חב"ד לא עסקו בפרהסיא ובהדגשה בנושא זה, אך בדור האחרון כתב הרבי בחריפות שבדורנו מוכרחים לעסוק בזה (אם כי בצניעות המתאימה), כדי לגדור את הפירצה ולבאר לאלו המבולבלים את גודל האיסור וטעמו והדרכים הנכונות להתמודד עם הקשיים שבנושא זה.

במקורותעריכה

רוב רובם של מוני המצוות לא מנו את פגם שמירת הברית במנין תרי"ג מצוות התורה[1]. ולכמה ראשונים הוא דרבנן[2].

ואף על פי שאינו במנין המצוות, עון פגם הברית והרבוי של הטומאה והקליפות שהוא מוליד ומרבה ביותר על ידי העון, בהרבה יותר חמור מעוונות הכי חמורות יותר אף מביאות אסורות.

ולכן לא הוזכר עון זרע לבטלה בתורה בכלל ביאות אסורות למרות שהוא חמור מהן, כי ביאות אסורות לעולם אינם עולים מהשלש קליפות הטמאות עד אחרי זמן שיבוא משיח כשיקויים הייעוד ש"ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ", או עד שיעשה תשובה מאהבה מעומקא דלבא באהבה רבה וחשיקה ונפש שוקקה לדבקה בו ית' וצמאה נפשו לה' כארץ עיפה וציה, שהיא תשובה גדולה כל כך שזדונות נעשו לו כזכיות ממש.

אבל החיות שבטפות זרע שיצאו ממנו לבטלה למרות שירדה ונכללה בשלש קליפות הטמאות הרי זו עולה משם בתשובה נכונה ובכוונה עצומה בקריאת שמע שעל המטה. כנודע מהאר"י ז"ל ומרומז בגמרא כל הקורא קריאת שמע על מטתו כאלו אוחז חרב של שתי פיות כו' להרוג גופות החיצונים שנעשו לבוש לחיות שבטפות ועולה החיות מהם כידוע לי"ח[3].

סגולות שמירת הבריתעריכה

צדיקעריכה

מי ששומר את הברית נקרא צדיק[4].

צלם אלקיםעריכה

הרבי מספר ששמע מאדמו"ר הריי"ץ שאחד שאל אצל אדמו"ר מהר"ש בענין שמירת הברית, ואמר לו כ"ק אדמו"ר מהר"ש שענין השמירה הוא כמו שהיה אצל האור החיים, שפעם נסע האור החיים עם שיירא במדבר, וכשהגיע שבת לא רצו לחכות עליו ונשאר לבדו, ובא אליו ארי, והראה לו האור החיים את אות הברית, וכשראה זאת, הנה לא זו בלבד שלא עשה לו מאומה, אלא ששמרו מכל החיות, ואחרי שבת רכב עליו האור החיים ונסע עליו עד שהשיג את השיירא.

והביאור בזה – ע"פ מאמר רז"ל[5] "אין חיה רעה שולטת באדם אלא אם כן נדמה לה כבהמה", ולכן כשראה הארי אות הברית, שברית הוא לשון התקשרות, ובו נראה ביותר הצלם אלקים, אמיתית ענינו של האדם[6], אזי לא היה לו שליטה עליו, ואדרבה, ענינו אינו אלא לשמשו[7].

סגולה לזכרוןעריכה

במענה לתלמיד ישיבה שהתלונן בפני הרבי על כך ששוכח את תלמודו, כתב לו הרבי שאחת הסיבות לזה הוא העדר השמירה על קדושת הברית, וכאשר מוסיפים בזהירות בזה, מתווסף בכח הזכרון[8].

דרכי התמודדות, ועצות לזהירות בזהעריכה

היסח הדעתעריכה

להסיח דעתו מזה, היינו לא להלחם עם המחשבה, כי אם להעסיק את המחשבה בענין אחר שאין לה כל שייכות למחשבה הלא טובה, ומה טוב להעסיק את המחשבה באותיות התורה והתפילה, כי אם מעט אור דוחה הרבה חושך, על אחת כמה וכמה הרבה אור[9]. ולהסיח דעתו אפילו מתיקון הענין, לפי שעה. ולכמה אנשים כתב הרבי להסיח דעת מזה עד אחר החתונה[10].

טבילת עזראעריכה

מהעצות לזה – הזהירות לכל הפחות טבילת עזרא. לתוספת טהרה טובלים במקוה טהרה כל יום לפני התפילה כאחד מההכנות לתפילה[11].

זהירות בברית הלשוןעריכה

מהעצות לזה – הזהירות בברית הלשון, שמסייעת לשמירת הברית. כי לפעמים רבות סיבתו מהעדר קדושת הלשון[12].

אדמו"ר הריי"צ כותב בקונטרס כללי החינוך וההדרכה שבמידה והמחנך רואה אצל המחונך מספר מידות רעות כגון שהוא בעל גוזמא, שקרן, כעסן, ורתחן - עליו לעסוק עמו בתיקון מידה אחת בלבד, והדבר הראשון שיבחר להתעסק עמו הוא לשרש ממנו את מידת הרתיחה שהיא הגרועה ביותר מביניהם, בין השאר מכיון שעלולה להביא את המחונך לחטאים רבים ובכללם פגם הברית המאבד את הגוף[13].

שלילת מרה שחורה, ועבודה בשמחהעריכה

מהעצות לזה – וענין עיקרי בזה – שלילת הענין דמרה-שחורה, שלא זו בלבד שאינו מסייע, אלא אדרבה, מקלקל יותר, כי אם עבודה בשמחה דוקא, וכמבואר באגה"ת שמה שכתוב "וחטאתי נגדי תמיד", אין הכוונה להיות תמיד עצב, שהרי אחר כך נאמר "תשמיעיני ששון ושמחה", כי אם שיהי' לזכרון בין עיניו שחטא, אבל באופן שאין זה מבלבל לשמחה של מצוה ושמחה של תורה.

שהיציאה למלחמה היא מתוך שמחה, וכדברי כ"ק מו"ח אדמו"ר שאיש-חיל ("אַ סאָלדאַט") שהולך למלחמה, הולך הוא מתוך ניגון של שמחה. ועוסקים בעניני העבודה ד"עשה טוב", ובאופן שלא נשארים במעמד ומצב שלפנ"ז, ככל שתגדל מעלתו, אלא מוסיפים לילך בעילוי אחר עילוי, ואז מצליח בעבודתו, ונעשה "דידן נצח" בהמלחמה עם "הגוי אשר בקרבך"[14].

כמו שהרבי אמר לר' ראובן דונין[15] "קודם כל יעלה על דרך התורה והמצוות בשמחה ובטוב לבב, ואחר כך נתדבר על ענין התשובה". והכל צריך להיות מתוך שמחה דוקא.

זהירות בבריאות הגוףעריכה

להיות זהיר שיהיה הגוף בריא[16], כי לפעמים רבות הסיבה היא חלישות הגוף[12].

לא לאכול ולשתות קודם השינהעריכה

שתי שעות או שעה וחצי קודם השינה לא לאכל ולשתות, והכוונה היא לאכילה ושתי' גדולה. אבל אינו נוגע לאכילה ושתי' קלה ביותר[16].

בדיקת תפילין ומזוזותעריכה

לפעמים שהתפילין או המזוזות צריכים בדיקה וחילוף[12].

הוספת אומץ בעבודת ה'עריכה

יש להוסיף אומץ ב:

  • לימוד תורת הנגלה,
  • לימוד תורת החסידות,
  • בעבודת התפלה,
  • קיום המצות בהידור[12].

ומביט עליועריכה

וב'יחידות' לאחד (בסוף שנות הכ') אודות מחשבות זרות וכו' - "כי תאווה הוא לעיניים" - הורה הרבי: "תחזיק אצלך תמונה של הרבי ובשעה שנופלים לך מחשבות תאמר ליצר-הרע - הוא מביט!"

תיקון לפגם הבריתעריכה

בזוהר הקדוש כתוב שאין תשובה מועלת לפוגם בריתו ומוציא ז"ל. ובראשית חכמה מבאר שכונת הזהר שאין מועלת תשובה תתאה, כי אם תשובה עילאה, שהוא בשמחה רבה, יחד עם מצות התשובה בחרטה על העבר וקבלת עול מלכות שמים על להבא, הן במצוות עשה והן במצוות לא תעשה[17].

הרבה אנשים שכתבו מכתבים לרבי ובקשו תיקון על הענין הידוע, קבלו המון תיקונים פרטיים דלהלן (לכמה מהם כמה וכמה מהבאים להלן)[18], ומהם:

קבלה טובה להבאעריכה

בכל עניני תיקונים, דבר פשוט הוא שלכל לראש צריכה להיות קבלה טובה על להבא בהנוגע לפועל, ובלשון הרמב"ם שלא ישוב לכסלה עוד[19].

אותיות התורה חקוקים בזכרונועריכה

ובהנוגע לתיקון העבר, צריך שתהיינה אותיות התורה, ובפרט אותיות דמשניות ופנימיות התורה, זאת אומרת, תורת החסידות, חקוקות בזכרונו, שאז אפילו בזמן שאינו חושב בהם, הרי חקוקים הם במוח הזכרון[20].

ולכן מהנכון שיהי' בקי בעל פה איזה פרקים משניות ואיזה פרקים תניא[19].

ומזה שידע אותם בעל פה יהיה גם כן מאמר והדרת פני זקן בלקוטי תורה סוף פרשת קדושים[21].

תהילים על הסדרעריכה

נוסף על השיעור חדשי של תהלים - כפי שנחלק התהלים לימי החדש - שבודאי שומר לאמרו בכל יום אחר תפלת שחרית, והקאפיטל תהלים המתאים למספר שנותיו, הנה יאמר בכל יום עוד איזה קאפיטלעך תהלים גם כן על הסדר, ומספר קאפיטלעך תהלים אלו תלוי במדת שעות הפנאי שלו[19].

בולם פיו מלדברעריכה

מה טוב להתענות[22]. על דרך הפתגם של כ"ק אדמו"ר מהר"ש[23] שיהיה בולם פיו מלדבר ענינים בלתי רצוים וכו' שגם זה עינוי הוא, ואדרבה ברובא דרובא עינוי גדול יותר מאשר עינוי דאכילה ושתי', כנראה בחוש[19].

להיות בעל צדקהעריכה

סגולה ליתן בכל יום חול קודם תפלת השחר איזה פרוטות לצדקה[19]. ולפעמים גם לפני מנחה[21].

השתדלות בחינוך וקירוב הנוערעריכה

להשתדל בהנוגע לחינוך הכשר של בני ובנות ישראל באופן המתאים, זאת אומרת, על ידי טרחה בגופו בנשמתו או בממונו[19].

ובמיוחד חינוך וקירוב הנוער ליראת שמים[16], לקרבם לתורה ומצות, וכידוע מרז"ל כל המלמד את בן חבירו תורה כו' כאילו ילדו[21].

ירבה באותיות התורה ובאותיות התפלהעריכה

ירבה באותיות התורה ובאותיות התפלה[21], ומה טוב גם בדיבור אם הוא בלי בליטות[10]. כמובן שזהו נוסף על ג' השיעורים בחומש תהלים ותניא בכל יום השוים לכל נפש.

והריבוי באותיות התורה והתפלה, כוונתי להוציאם בפה ג"כ[16]. ויתקע דעתו בחוזק בלימוד ובתפלה. מובן שכל הנ"ל צ"ל בשמחה[24] דוקא[25].

היסח הדעתעריכה

אופן התקון בענין הידוע, בזמננו זה, הוא - ענין היסח הדעת, והיסח הדעת אין הכוונה, מלחמה עם המחשבה לא טובה, אלא להסיח דעת ממנה ולהניע את כח המחשבה ולהעסיקו בענין אחר, ומה טוב באותיות התורה והתפלה, אשר אם מעט אור דוחה הרבה חשך, עאכו"כ הרבה אור[26].

יסיח דעתו מענין זה לעת עתה, היינו לא רק מהענין בעצמו אלא גם מהתבוננות בגודל החטא ובנחיצות התיקון. ויסיח דעתו מכל זה לגמרי. ויתקע דעתו בחוזק בלימוד ובתפלה. מובן שכל הנ"ל צ"ל בשמחה דוקא[16].

זיעה של מצוהעריכה

יש להרבות באותיות התורה והתפלה ובהשתדלות בעניני חינוך ובענינים הדומים הקשורים בזיעה של מצוה, ומובן שצריך להעשות מתוך שמחה ובטחון גמור בהשי"ת[27].

טבלת עזראעריכה

תיקון לעון הידוע, להיות זהיר בטבילת עזרא[28].

שיעור לגירסא ולעיון נגלה וחסידותעריכה

ויהיה אצלו שיעור למיגרס ולעיונא בנגלה דתורה ולמיגרס ולעיונא בפנימיות התורה, ומשך זמן שיעורים אלו, תלוי גם כן בשעות הפנאי שלו[19].

לימוד פנימיות התורהעריכה

יעסוק בסודות התורה והיא תיקון[29], להתעסק בפנימיות התורה באופן הכי שלם, באופן שתופס את כל כח השכל שלו[30].

מבלי הבט על גודל מעלתה של תורת החסידות - כידוע שרבינו הזקן המשילה לאבן טובה הנמצאת בכתר המלך אשר בלעדיה מתבטלת מציאותו של כל הכתר, הרשות נתונה לכל אחד מישראל לקחת את כתר המלך ולנצלו בשביל הענינים שלו. ולפיכך תובעים מאת כל אחד מישראל - שמבלי הבט על גודל פחיתות מעמדו ומצבו, לא יחסיר אפילו יום אחד את השיעור שלו בתורת החסידות, ואפילו ביום זה גופא שבו נכשל ח"ו בדאורייתא (הן בענין ד"קום ועשה" והן בענין ד"שב ואל תעשה") - הרי גם ביום זה לא יחסיר את שיעורו בלימוד החסידות, ולא רק בענין של "עבודה", אלא אפילו בענין של "השכלה" באלקות, ואפילו ענין כזה (בהשכלה) שמצד רום עומקו אינו יודע כלל כיצד "להורידו" אליו![31].

השתתפות בפדיון הבןעריכה

מובא בכמה ספרים אשר השתתפות בפדיון הבן הוא במקום פ"ד תעניות[32].

לבחור שנכשל בתקופת השידוכיןעריכה

באחד ממכתביו[33] כותב הרבי רשימת עצות לבחור שנכשל בזה בתקופת השידוכין:

  • תוספת התמדה בתורה.
  • היסח הדעת ככל האפשר.
  • הפסק הפגישות עם הבחורה.
  • טלית קטן כשר כל היום והלילה.
  • בדיקת התפילין.
  • לימוד חת"ת.
  • התבוננות שהשם נמצא בכל מקום ועומד בצידו ממש בשעת מעשה.

ההתייחסות הראויה לנושאעריכה

בדורות הקודמים בחסידות חב"ד לא היה נהוג לדבר או לכתוב על שמירת הברית כמו גם על החטא הכרוך באי השמירה - ברבים ובפרסום. מפני ששיטת תורת החסידות היא, שיהודים יעסקו בענינים של אור, והעסק בענינים של אור יוציא אותם בדרך ממילא שלא יהיו שייכים להיפך האור.

ובפרט שעצם ההרהור והפחד מהחטא עלול לפעול בטבע האדם את הטומאה בפועל, בדומה לפעולה של הרהורי העבירה עצמם.

עם זאת, בדורות האחרונים כאשר התרבות המתירנית גרמה לכך שנעשה פרצה גדול בעוון זה בחוגים ידועים, ועד שיש כאלו שלא רק מתירים, אלא גם לועגים על האיסור ומסבירים שהדבר מותר ומועיל ומעודדים לעשות אותו, ובחלק מהמקומות והמקרים הדברים שלהם מתקבלים מבלי שיהיה מענה של מחאה ראויה המבארת את גודל האיסור שבדבר, וההשלכות שלו בכך שהוא מכלה את כח הגוף[34] ואבדן החיים הבא על ידי טומאה זו, נוסף על טומאת הנפש וירידתה, אשר, כלשון אדמו"ר הזקן חמור עוון זה וגדול מעוון ביאות אסורות[35], כתב הרבי שיש מקום להדפיס ולפרסם על דבר גודל העוון והפגם, וגם לייחד הדבור אודות זה, ובלבד להציל נפש בחורי ישראל מרדת שחת, ולהגדיל את תשומת הלב של המחנכים הבאים בקשר עם תלמידים בגילאים אלו, היות שיש בכוחם וביכולתם לתקן ולגדור את המצב[36].

במכתבים לאנשי מקצוע[37] שלל הרבי בתוקף גם מבחינה פסיכולוגית ורפואית את הגישה המתירנית, הגורמת לאדם לחיות באשליה ולאבד את כוחותיו מבלי לגלות לו את האמת שההתמכרות לפעולה זו מזיקה הן מהבחינה הנפשית והן מהבחינת הגופנית.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שוליים

  1. ↑ חוץ מבעל מחבר ספר אור השנים שמונה אותו במנין תרי"ג (מצוות לא תעשה קי"ט), מיוסד על מאמר תנא דבי רבי ישמאל (נדה יג). ראה אגר"ק חי"א ע' תב.
  2. ↑ ראה דרך מצוותיך.
  3. ↑ תניא פרק ז'.
  4. ↑ זהר ח"א נט, ב. בענין ה"צדיק" הקשור עם "ברית" יש כמה דרגות: "ברי"ת גימטריא ג"פ צדיק, והוא לנגד ג' השלישים שיש ביסוד וכו'". ועפ"ז, הענין ד"עמך כולם צדיקים" הוא הדרגא הראשונה, שליש התחתון, ששייכת לכל אחד מישראל מצד הענין דברית מילה, שעי"ז הרי הוא בכלל "ועמך כולם צדיקים", ויש לו שייכות לירושת הארץ; ונוסף לזה יש דרגא נעלית יותר ב"צדיק" – שאלי' באים ע"י שמירת הברית, ועד לאופן של עמידה בנסיון, כפי שהי' אצל יוסף הצדיק (באריכות תו"מ חל"א ע' 186 ואילך).
  5. ↑ שבת קנא, ב. וש"נ.
  6. ↑ וכפי שרואים במוחש בהפכו – שבענין זה יש תאוה ביותר שלא מצינו דוגמתה בשאר הענינים, ולכן בזה דוקא נראית אמיתית הענין דאדם.
  7. ↑ שיחת ש"פ שלח ה'שי"ת, תו"מ ע' 110.
  8. ↑ וכמו כן ללמוד עם חשק. אגרות קודש ח"ט אגרת ב'תתעד.
  9. ↑ לקו"ש חי"ז ע' 482. ועוד.
  10. ↑ 10.0 10.1 אגרות קודש מכ' ג'תשסט, חי"א ע' שפז.
  11. ↑ ד"ה כי תשא תשי"א. ועוד.
  12. ↑ 12.0 12.1 12.2 12.3 אגרות קודש מכ' ב'תתקד, ח"ט ע' רעג.
  13. ↑ ספר השיחות תש"ג עמוד 224.
  14. ↑ שיחת ליל ג' דחוה"מ סוכות תשי"ד, תו"מ ע' 64 ואילך.
  15. ↑ הטרקטוריסט של הרבי ע' 93.
  16. ↑ 16.0 16.1 16.2 16.3 16.4 אגרות קודש מכ' א'פ"ג, ח"ד ע' שסד.
  17. ↑ ראה באריכות תניא אגרת התשובה.
  18. ↑ הרבה מהם נלקטו בשולחן מנחם ח"ג ע' קלא ואילך.
  19. ↑ 19.0 19.1 19.2 19.3 19.4 19.5 19.6 אגרות קודש מכ' ד'תתנב, חי"ד ע' צח.
  20. ↑ כמבואר בכ"מ ומהם בלקוטי תורה לרבנו הזקן סוף פרשת קדושים.
  21. ↑ 21.0 21.1 21.2 21.3 אגרות קודש מכ' ד'תתקצב, חי"ד ע' רלא.
  22. ↑ וזאת למודעי, אשר ענין התעניות שמובא בכמה ספרים, הנה יעוין באגרת התשובה לרבנו הזקן ריש פרק ג', וז"ל, אכן כ"ז באדם חזק ובריא כו' אבל כו' כמו בדורותנו אלה כו', ובפרט שרואים בחוש שהתענית משפיע על הבריאות ועי"ז גם על כח ההבנה וההשגה וכח ההתבוננות, וא"כ הרי יצא שכרו בהפסדו. ומובן שאין להתרשם ממלחמת היצר נגד האמור בטענות שונות ומשונות שבהם גם טעמים שמלביש אותם בלבוש של יראת שמים, זאת אומרת שתחת להתעסק בהאמור לעיל יהי' בהתבודדות ופרישות ויתענה ויסגף את עצמו כו' וכו' - שבעוה"ר בדורנו דור יתום רואים תוצאות מהנהגה האמורה אשר לפעמים תכופות מביאה לענינים שהם היפך המטרה והכוונה וד"ל.
  23. ↑ נדפס בתולדות מהר"ש עמוד עב.
  24. ↑ אף שמבואר בספרים באופן אחר, הנה דרך זה יניח כעבור איזה שנים, ועתה יסיח דעתו מכל הענין ויתחזק לעבוד את ה' מתוך שמחה דוקא.
  25. ↑ אגרות קודש מכ' א'פ"ג, ח"ד ע' שסד.
  26. ↑ אגרות קודש מכ' ח'שמב, חכ"ב ע' קמא.
  27. ↑ אגרות קודש מכ' ג'תתנא, חי"ב ע' מז.
  28. ↑ אגרות קודש מכ' ג'תריח, חי"א ע' רלב.
  29. ↑ ספר יסוד יוסף, תיקוני קרי. אגרות קודש ח"ט ע' כו.
  30. ↑ אגרות קודש חט"ו ע' של.
  31. ↑ ש"פ משפטים תשי"ב.
  32. ↑ אגרות קודש חלק י' אגרת ג'מו. הובא בקיצור שולחן ערוך סימן קנא:ז בשם הסֵפֶר יְסוֹד יוֹסֵף
  33. ↑ אגרות קודש חלק כ"ח עמוד יז.
  34. ↑ כמו שכתב הרמב"ם (הלכות דיעות פ"ד הי"ט) שכבת זרע היא כח הגוף וחייו ומאור העינים וכל שתצא ביותר הגוף כלה וכחו כלה וחייו אובדים וכו', עיי"ש.
  35. ↑ תניא סוף פרק ז'. ובלקו"ת פ' שלח בתחלתה בדיוק הל' מאד מאד.
  36. ↑ אגרות קודש חלק ט' אגרת ב'תרמב.
  37. ↑ ראו לדוגמא הוספות לקונטרס של ועד הנחות בלה"ק שבת פרשת עקב תשע"ח. מעמ'11 ואילך - שני מכתבים באנגלית ולצידם תרגום לעברית.
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=שמירת_הברית&oldid=715354"