שמעון הרשקוביץ: הבדלים בין גרסאות בדף

(תיקנתי מספר שגיאות רבות)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(55 גרסאות ביניים של 14 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:שימי הרשקוביץ.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב שימי הרשקוביץ עם אביו הרה"ח [[ישראל הרשקוביץ]]]]
{{אין תמונה}}
הרב '''שמעון הרשקוביץ הוא משלוחי הרבי באופקים
הרב [[שמעון הרשקוביץ]] ([[תרס"ד]]{{הערה|תאריך משוער}} - [[תשנ"ה]]) היה חסיד פולין ומקורב לחב"ד. זכה לקבל ברכה מ[[הרבי הריי"צ]].
== תולדות חיים ==
נולד בעיירה פאצ'נוב שב[[פולין]] לאביו הרב אברהם הרשקוביץ{{הערה| על פי התשורה שחולקה בחתונת הרשקוביץ- קוביטשעק, שנערכה ע"י הרב [[מאיר הרשקוביץ]].}}. שם בהגיעו לגיל נישואין, נשא את רעייתו מרת שרה זלדה ביתו של הרב הרשל בדילובסקי. לאחר נישואיו עסק בעיקר בעסקנות ציבורית להצלת היהדות.


==תולדות חיים==
השאיפה התמידית בביתו הייתה לעלות לארץ ישראל, ואכן בשנת [[תרצ"ה]] החל לממש רצון זה והחל להתעסק בהכנות לנסיעה.  
נולד ב[[אופקים]] בכ"ז חשוון [[תשנ"ד]] לאביו הרב [[ישראל הרשקוביץ]] ולאמו מרת שרה.


בהגיעו לכיתה ח' היה אמור להמשיך ללמוד במתיבתא ב[[קריית גת]] אך במפתיע, כשבוע לפני תחילת שנת הלימודים נסגרה המתיבתא והוריו היו חסרי אונים, לאחר בירור קצר הם החליטו להקפיץ אותו לישיבה אך מיד הבינו הוריו כי אין מקום באף ישיבה, יום לפני תחילת שנת הלימודים התברר להם כי בישיבה קטנה [[אור יהודה]] יש מיטה פנויה וביום פתיחת הלימודים הם הגיעו עם בנם ופשוט עמדו והמתינו עד השעה שתיים עשרה בלילה בתוך הישיבה עד שההנהלה נשברה ונתנה לבנם מקום לישון.
ר' שמעון התארגן ונסע ל[[ורשה]] כדי לנסות להשיג "סרטיפיקט".
על אף הקושי הגדול בהשגת כרטיס זה, לא ויתר, ולן לילות רבים ליד פתח משרדי "מרכז אגודת ישראל" ב[[ורשה]] עד שהצליח סוף סוף להשיג את ה"סרטיפיקט" המיוחל.
באותם ימים כיון שלא היה הרבה כסף בכיסו, ושהות בוורשה הייתה יקרה, היה נכנס לישיבת תומכי תמימים בעיר, שם למדו בני דודו . ר' שמעון היה לן שם ואף נהנה להתחמם מכוס תה.


בישיבה גדולה למד ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] ולקראת שנת הלימודים [[תשע"ה]] נסע ללמוד ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.
=== קשריו עם הרבי הריי"צ ===
בימים אלה זכה לראות את [[אדמו"ר הריי"צ]] מספר פעמים. באחת הפעמים זכה לראות את הרבי עולה מפטיר וקורא את ה[[הפטרה]]. אמנם נאמרה היא בקול שקט, אך נחרתה בנפשו שנים ארוכות. בימים הבאים נסע [[הרבי הריי"צ]] לוינה כדי להיפגש עם הרופאים. קהל רב ליווה את הרבי לרכבת, ור' שמעון בכללם. בעמדו על יד החלון הרים הרבי את ידיו הקדושות ובירך את מלויו.


בשנות לימודיו בצפת היה ממקימי קייטנת [[גן ישראל]] שבשכונת נווה עופר שבתל אביב, המיועדת לילדים לא חב"דניקים.
ר' שמעון עצמו זכה להתברך אישית מהרבי הריי"צ '''"שיזכה לרוות נחת חסידי מצאצאיו"'''.{{הערה|נשמע מפי בנו הרב אברהם, בשבת משפחתית לפני כעשר שנים.}}


התחתן ב[[י"ד תמוז]] [[תשע"ח]] עם רעייתו מרת חנה, בתו של הרב [[יוסף יצחק ניסילביץ']], ולאחר חתונתם קבעו את מגוריהם בעיר [[אופקים]].
לאחר מאמצים אלו בשנת [[תרצ"ו]] יצאה משפחת הרשקוביץ מפאצ'נוב לארץ ישראל. לאחר שנים יתברר, שצעד זה הציל את חיי המשפחה כולה בעזרת השם.


===באופקים===
=== התקרבותו לחב"ד ===
הרב שימי החל לפעול בעיר אופקים כבר לפני חתונתו{{הערה|בשנת תשע"ז לאחר הקבוצה שלו}} כשהקים את דיי-קעמפ חיילי המלך לילדי חב"ד באופקים והקעמפ זכה לצלחה רבה ובכל שנה נרשמים אליו כ-150 ילדים, בנוסף הקעמפ בראשותו מפעיל שבתות באמצע השנה לילדי הקעמפ ומוציא עלונים שבועיים למשתתפים.
בימים הראשונים להגעתם, התגוררו ב[[ראשון לציון]]. שם, למרות עבודתו הקשה ולמרות שהתאלמן מרעייתו, העניק ר' שמעון לשני בניו את החינוך החרדי הטוב ביותר שהיה בעיר.{{הערה|בנו השני יששכר הינו מהנישואין השניים לאחר פטירת רעייתו הראשונה.}}


מיד לאחר מכן, בתחילת שנת [[תשע"ח]] פתח מחדש את סניף [[צבאות השם]] באופקים והביא לתנופה אדירה בכמות ובאיכות, כיום הרב שימי מנהל את '''צבאות השם בנים''' באופקים על-שלל פעולותיו ומפעיל שני סניפים: סניף צעירים עד כיתה ו' בריכוזו של הרב שניאור ארבוב ובהשתתפות כ-110 ילדים מרחבי אופקים והסביבה, וסניף בוגרים - בדרך תמים לכיתות ז'-ח' בריכוזו של הרב שניאור פרקש בהשתתפות של כ-40 מילדי אנ"ש, הסניף בהנהלת הרב שימי הוא במתכונת ייחודים וכולל מבצעים מיוחדים לסיף אופקים בלבד והוא מוציא עלון שבועי מהנשמע בסניף, בנוסף בשנת תש"פ זכה הרב שימי בתואר '''מנהל הסניף הטוב ביותר''' בכנס של כל ראשי סניפי צבאות השם בארץ הקודש.
באחד הימים הכיר ר' שמעון את הרב [[חיים שאול ברוק]] שכיהן כמשפיע ומנהל הישיבה "אחי תמימים" שבתל אביב. למעשה, שתי המשפחות היו גרים בסמיכות זו לזו. עד מהרה הוקסם ר' שמעון מדמותו של המשפיע, ובלילות שבת היה מגיע לשיעורים בביתו של המשפיע. שיעורים אלו הותירו בו רושם חזק לכל חייו.


בשנת [[תשע"ט]] פתח ביחד עם רעייתו את פרוייקט '''קהילה בשליחות''' - פרוייקט מיוחד שזוכה להצלחה רבה בקרב אנ"ש אופקים, הפרוייקט מפעיל שמירה על קשר בין כל אנ"ש הפזורים ברחבי העיר על ידי כינוסים חודשיים לאנ"ש אופקים ולנשות אופקים, שי אישי למשפחות, הגרלות ומבצעים לילדים, וזכה לתנופה ושבחים בתקופת הקורוה בכך, שהצליח לשמור על אחדות הקהילה בתקופה קשה זו, בנוסף הפרוייקט מפעיל ועד שמתכנס פעם בחודש של כל ראשי בתי חב"ד והשלוחים בעיר שבו יוזמים לו"ז לשליחות בחודש הקרוב ודו"ח חודשי על השליחות שנעשתה.
בעקבות זאת, כאשר בנו [[אברהם הרשקוביץ|אברהם]] גדל מעט, שלח אותו ללמוד בישיבה החב"דית בתל אביב. חבריו הטובים בישיבה היו הרבנים (אז בחורים) [[יצחק גינזבורג|איצ'קה גינזבורג]], [[אורי בן שחר]], [[שמעון יעקובוביץ]], ועוד רבים וטובים שהשפיעו עליו מתורת חב"ד וכן מהלחלוחית החסידית. מאז אותה תקופה נעשה בנו [[אברהם הרשקוביץ]] חסיד [[חב"ד]] בכל מאודו.


בניסן [[תשע"ט]] פתח את סניף ישיבת בין הזמנים בעיר אופקים שמשתתפים בו מדי שנה כ-35 תמימים מאופקים והסביבה.
לימים סנט בו המשפיע בו הרב ברוק ואמר לו "{{ציטוטון|האם אתה חושב שהכוס תה ששתית בתומכי תמימים ורשה היה ללא תשלום? זה ששלחת את [[אברהם הרשקוביץ|בנך]] לישיבה החב"דית זהו התשלום הטוב ביותר!}}"


בשנת תשע"ט הצטרף לצוות המורים במתיבתא '''תלמידי התמימים''' באופקים.
הרב שמעון היה מקפיד לומר את תקנת החת"ת כפי הוראת הרבי, וכיון שלא היתה אז ידיעה ברורה, היה אומר כבר לילה לפני.{{הערה|מפי נכדו}}


בחשוון [[תש"פ]] מונה לרכז מוסדות ובתי חב"ד בעיר ותפקידו הוא לרכז על כל פעילות חב"ד בעיר.
נפטר בשנת [[תשנ"ה]] ונטמן בבית החיים ב[[ראשון לציון]].
 
בשנת [[תשפ"א]] פתח בית חב"ד בשכונת שפירא בעיר ומתקיים לאורך השנה פעילויות עונתיות, [[מבצע לולב]] בחג [[סוכות]], מסיבות [[חנוכה]] לנוער, מסיבות ו[[מגילת אסתר|קריאות מגילה]] ב[[פורים]], [[מבצע מצה|חלוקת מצה שמורה]] ב[[פסח]], [[תהלוכת ל"ג בעומר|תהלוכת ענק לילדים בל"ג בעומר]], מסיבות [[שבועות]] לילדים, [[התוועדות חסידית|התוועדויות חסידיות]] ב[[יומא דפגרא|יומי דפגרא]], שיעורי [[חסידות]] ועוד.
 
במקביל לתנופה זו, עם כניסתו לתפקיד החל בתהליך לרכישת ושיפוץ מבנה מסודר שיוכל לשמש את הפעילות בצורה קבועה ומסודרת.


== משפחתו ==
* בנו, הרב [[אברהם יעקב הרשקוביץ]] - מנהל [[רשת אהלי יוסף יצחק]].
* בנו, הרב [[יששכר הרשקוביץ]] - חסיד באבוב ומקורב לחב"ד
* בתו, שושנה
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: הרשקוביץ, שמעון}}
[[קטגוריה:משפחת הרשקוביץ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים נתניה]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:קבוצה תשע"ה]]
[[קטגוריה:אישים באופקים]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשנ"ד]]

גרסה אחרונה מ־06:40, 23 בינואר 2024

הרב שמעון הרשקוביץ (תרס"ד[1] - תשנ"ה) היה חסיד פולין ומקורב לחב"ד. זכה לקבל ברכה מהרבי הריי"צ.

תולדות חייםעריכה

נולד בעיירה פאצ'נוב שבפולין לאביו הרב אברהם הרשקוביץ[2]. שם בהגיעו לגיל נישואין, נשא את רעייתו מרת שרה זלדה ביתו של הרב הרשל בדילובסקי. לאחר נישואיו עסק בעיקר בעסקנות ציבורית להצלת היהדות.

השאיפה התמידית בביתו הייתה לעלות לארץ ישראל, ואכן בשנת תרצ"ה החל לממש רצון זה והחל להתעסק בהכנות לנסיעה.

ר' שמעון התארגן ונסע לורשה כדי לנסות להשיג "סרטיפיקט". על אף הקושי הגדול בהשגת כרטיס זה, לא ויתר, ולן לילות רבים ליד פתח משרדי "מרכז אגודת ישראל" בורשה עד שהצליח סוף סוף להשיג את ה"סרטיפיקט" המיוחל. באותם ימים כיון שלא היה הרבה כסף בכיסו, ושהות בוורשה הייתה יקרה, היה נכנס לישיבת תומכי תמימים בעיר, שם למדו בני דודו . ר' שמעון היה לן שם ואף נהנה להתחמם מכוס תה.

קשריו עם הרבי הריי"צעריכה

בימים אלה זכה לראות את אדמו"ר הריי"צ מספר פעמים. באחת הפעמים זכה לראות את הרבי עולה מפטיר וקורא את ההפטרה. אמנם נאמרה היא בקול שקט, אך נחרתה בנפשו שנים ארוכות. בימים הבאים נסע הרבי הריי"צ לוינה כדי להיפגש עם הרופאים. קהל רב ליווה את הרבי לרכבת, ור' שמעון בכללם. בעמדו על יד החלון הרים הרבי את ידיו הקדושות ובירך את מלויו.

ר' שמעון עצמו זכה להתברך אישית מהרבי הריי"צ "שיזכה לרוות נחת חסידי מצאצאיו".[3]

לאחר מאמצים אלו בשנת תרצ"ו יצאה משפחת הרשקוביץ מפאצ'נוב לארץ ישראל. לאחר שנים יתברר, שצעד זה הציל את חיי המשפחה כולה בעזרת השם.

התקרבותו לחב"דעריכה

בימים הראשונים להגעתם, התגוררו בראשון לציון. שם, למרות עבודתו הקשה ולמרות שהתאלמן מרעייתו, העניק ר' שמעון לשני בניו את החינוך החרדי הטוב ביותר שהיה בעיר.[4]

באחד הימים הכיר ר' שמעון את הרב חיים שאול ברוק שכיהן כמשפיע ומנהל הישיבה "אחי תמימים" שבתל אביב. למעשה, שתי המשפחות היו גרים בסמיכות זו לזו. עד מהרה הוקסם ר' שמעון מדמותו של המשפיע, ובלילות שבת היה מגיע לשיעורים בביתו של המשפיע. שיעורים אלו הותירו בו רושם חזק לכל חייו.

בעקבות זאת, כאשר בנו אברהם גדל מעט, שלח אותו ללמוד בישיבה החב"דית בתל אביב. חבריו הטובים בישיבה היו הרבנים (אז בחורים) איצ'קה גינזבורג, אורי בן שחר, שמעון יעקובוביץ, ועוד רבים וטובים שהשפיעו עליו מתורת חב"ד וכן מהלחלוחית החסידית. מאז אותה תקופה נעשה בנו אברהם הרשקוביץ חסיד חב"ד בכל מאודו.

לימים סנט בו המשפיע בו הרב ברוק ואמר לו ""האם אתה חושב שהכוס תה ששתית בתומכי תמימים ורשה היה ללא תשלום? זה ששלחת את בנך לישיבה החב"דית זהו התשלום הטוב ביותר!""

הרב שמעון היה מקפיד לומר את תקנת החת"ת כפי הוראת הרבי, וכיון שלא היתה אז ידיעה ברורה, היה אומר כבר לילה לפני.[5]

נפטר בשנת תשנ"ה ונטמן בבית החיים בראשון לציון.

משפחתועריכה

הערות שוליים

  1. תאריך משוער
  2. על פי התשורה שחולקה בחתונת הרשקוביץ- קוביטשעק, שנערכה ע"י הרב מאיר הרשקוביץ.
  3. נשמע מפי בנו הרב אברהם, בשבת משפחתית לפני כעשר שנים.
  4. בנו השני יששכר הינו מהנישואין השניים לאחר פטירת רעייתו הראשונה.
  5. מפי נכדו