אבינו מלכנו (תפילה): הבדלים בין גרסאות בדף

מ (החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|")
אין תקציר עריכה
 
(גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת)
שורה 1: שורה 1:
{{מפנה|אבינו מלכנו}}
{{מפנה|אבינו מלכנו}}
ב[[עשרת ימי תשובה]] נוהגים לומר '''אבינו מלכינו'''.
'''"אבינו מלכינו"''' הוא קטע תפילה מיוחד הנאמר ב[[עשרת ימי תשובה]] וב[[תענית ציבור|תעניות ציבור]].


אחד מהבקשות היא "אבינו מלכינו כתבנו בספר גאולה וישועה". יש שהקשו, שקודם הגאולה אנו גם כן זקוקים לישועה, ולפי זה היה הסדר צריך להיות בהיפך, "אבינו מלכינו כתבינו בספר ישועה וגאולה".
==מנהגים==
לאמירת "אבינו מלכנו" פותחים את [[ארון הקודש]]{{הערה|ספר המנהגים.}}.


הרבי{{הערה|1=[[אגרות קודש]] [[תש"ז]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15907&hilite=e356cbca-44f1-454f-8381-a4bf879fc6b3&st=%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA+%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%91%D7%95%D7%AA&pgnum=203 עמ' קעז].}} תירץ קושיא זו, שהכוונה באמירת התיבה "גאולה", אינה על ה[[גאולה]] השלימה על ידי [[משיח]], אלא מדובר בגאולה תמידית מהצרות הבאות עלינו תמיד, וכעין אותו גאולה שבברכה השביעית של [[תפילת העמידה]] שגם היא מדברת בגאולה שבשעת ה[[גלות]] ולכן היא קודמת ל[[רפואה]].
אין לומר ב[[ראש השנה]] אבינו מלכנו שיש בו הזכרת חטא או עוון, כגון 'אבינו מלכנו חטאנו' או 'סלח ומחול' וכו' וכיוצא בזה, ובכלל אין אומרים אבינו מלכנו מחה והעבר פשעינו וכו' אבינו מלכנו מחוק ברחמיך וכו', אבינו מלכנו כתבנו בספר סליחה ומחילה{{הערה|סידור אדמו"ר הזקן.}}.


זהו גם הסדר של ה"אבינו מלכינו כתבינו בספר זכויות" לפני ה"אבינו מלכינו סלח ומחל לכל עוונותינו", שכן הסדר הוא שמבקשים בראש ובראשונה שהזכויות יכריעו את הכף, ולאחר מכן מבקשים שאף ימחו העוונות כליל.
כשחל היום השני של [[ראש השנה]] ב[[ערב שבת]], אין אומרים "אבינו מלכנו" ב[[תפילת מנחה]]{{הערה|[[המלך במסיבו]], ב, עמ' קצג. ושם: שהרי גם בערב יוהכ"פ כשחל ב[[ערב ש"ק]] אין נוהגים לומר "אבינו מלכנו" במנחה. ([[אוצר מנהגי חב"ד]])}}.


==מנהגים ==
==בתורת הרבי==
ב"אבינו מלכנו" - פותחין הארון{{הערה|ספר המנהגים.}}.
אחד מהבקשות היא "אבינו מלכינו כתבנו בספר גאולה וישועה". יש שהקשו, שקודם הגאולה אנו גם כן זקוקים לישועה, ולפי זה היה הסדר צריך להיות בהיפך, "אבינו מלכינו כתבינו בספר ישועה וגאולה".


אין לומר ב[[ראש השנה]] אבינו מלכנו שיש בו הזכרת חטא או עוון, כגון 'אבינו מלכנו חטאנו' או 'סלח ומחול' וכו' וכיוצא בזה, ובכלל אין אומרים אבינו מלכנו מחה והעבר פשעינו וכו' אבינו מלכנו מחוק ברחמיך וכו', אבינו מלכנו כתבנו בספר סליחה ומחילה.{{הערה|סידור אדמו"ר הזקן}}
[[הרבי]]{{הערה|1=[[אגרות קודש]] [[תש"ז]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15907&hilite=e356cbca-44f1-454f-8381-a4bf879fc6b3&st=%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA+%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%91%D7%95%D7%AA&pgnum=203 עמ' קעז].}} תירץ קושיא זו, שהכוונה באמירת התיבה "גאולה", אינה על ה[[גאולה]] השלימה על ידי [[משיח]], אלא מדובר בגאולה תמידית מהצרות הבאות עלינו תמיד, וכעין אותו גאולה שבברכה השביעית של [[תפילת העמידה]] שגם היא מדברת בגאולה שבשעת ה[[גלות]] ולכן היא קודמת ל[[רפואה]].


== אמירת אבינו מלכנו ב[[ערב שבת]] ==
זהו גם הסדר של ה"אבינו מלכינו כתבינו בספר זכויות" לפני ה"אבינו מלכינו סלח ומחל לכל עוונותינו", שכן הסדר הוא שמבקשים בראש ובראשונה שהזכויות יכריעו את הכף, ולאחר מכן מבקשים שאף ימחו העוונות כליל.


כשחל היום השני של [[ראש השנה]] בערב שבת, אין אומרים "אבינו מלכנו" ב[[תפילת מנחה]]{{הערה|[[המלך במסיבו]], ב, עמ' קצג. ושם: שהרי גם בערב יוהכ"פ כשחל ב[[ערב ש"ק]] אין נוהגים לומר "אבינו מלכנו" במנחה. ([[אוצר מנהגי חב"ד]])}}.
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{ראש השנה}}
{{ראש השנה}}
[[קטגוריה:ראש השנה]]
[[קטגוריה:ראש השנה]]

גרסה אחרונה מ־06:25, 10 ביוני 2021

המונח "אבינו מלכנו" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו אבינו מלכנו (פירושונים).

"אבינו מלכינו" הוא קטע תפילה מיוחד הנאמר בעשרת ימי תשובה ובתעניות ציבור.

מנהגיםעריכה

לאמירת "אבינו מלכנו" פותחים את ארון הקודש[1].

אין לומר בראש השנה אבינו מלכנו שיש בו הזכרת חטא או עוון, כגון 'אבינו מלכנו חטאנו' או 'סלח ומחול' וכו' וכיוצא בזה, ובכלל אין אומרים אבינו מלכנו מחה והעבר פשעינו וכו' אבינו מלכנו מחוק ברחמיך וכו', אבינו מלכנו כתבנו בספר סליחה ומחילה[2].

כשחל היום השני של ראש השנה בערב שבת, אין אומרים "אבינו מלכנו" בתפילת מנחה[3].

בתורת הרביעריכה

אחד מהבקשות היא "אבינו מלכינו כתבנו בספר גאולה וישועה". יש שהקשו, שקודם הגאולה אנו גם כן זקוקים לישועה, ולפי זה היה הסדר צריך להיות בהיפך, "אבינו מלכינו כתבינו בספר ישועה וגאולה".

הרבי[4] תירץ קושיא זו, שהכוונה באמירת התיבה "גאולה", אינה על הגאולה השלימה על ידי משיח, אלא מדובר בגאולה תמידית מהצרות הבאות עלינו תמיד, וכעין אותו גאולה שבברכה השביעית של תפילת העמידה שגם היא מדברת בגאולה שבשעת הגלות ולכן היא קודמת לרפואה.

זהו גם הסדר של ה"אבינו מלכינו כתבינו בספר זכויות" לפני ה"אבינו מלכינו סלח ומחל לכל עוונותינו", שכן הסדר הוא שמבקשים בראש ובראשונה שהזכויות יכריעו את הכף, ולאחר מכן מבקשים שאף ימחו העוונות כליל.

הערות שוליים

  1. ספר המנהגים.
  2. סידור אדמו"ר הזקן.
  3. המלך במסיבו, ב, עמ' קצג. ושם: שהרי גם בערב יוהכ"פ כשחל בערב ש"ק אין נוהגים לומר "אבינו מלכנו" במנחה. (אוצר מנהגי חב"ד)
  4. אגרות קודש תש"ז עמ' קעז.