ישראל איסר יעקב קלצקין: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "ביתו של" ב־"בתו של") |
אין תקציר עריכה |
||
| (10 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''ישראל איסר יעקב קלצקין''' ([[תר"ד]] בערך - [[תרפ"א]]) היה | הרב '''ישראל איסר יעקב קלצקין''' ([[תר"ד]] בערך - [[תרפ"א]]). היה רב באנישוק ובליבנהוף. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד בערך שנת [[תר"ד]] לאביו הרב החסיד [[נפתלי הירץ קלצקין|נפתלי הירץ]] באושפאל הסמוכה לאוטיאן בפלך [[קובנה]]. היה מחסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]] ומתלמידי ר' [[הלל מפאריטש]]. רבני דורו העידו על הצטיינותו בלימוד ובעבודת ה' כבר מנעוריו. | נולד בערך שנת [[תר"ד]] לאביו הרב החסיד [[נפתלי הירץ קלצקין|נפתלי הירץ]] באושפאל הסמוכה לאוטיאן בפלך [[קובנה]]. היה מחסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]] ומתלמידי ר' [[הלל מפאריטש]]. רבני דורו העידו על הצטיינותו בלימוד ובעבודת ה' כבר מנעוריו. | ||
קיבל [[סמיכה להוראה]] מהגאונים: רבי [[נפתלי צבי יהודה ברלין]] מ[[וולוז'ין]], הרב אליהו שיק, אב"ד לידא, הרב אריה ליב אב"ד דווינסק והרב [[יוסף רוזין]] (הרגוצ'ובי) מדווינסק. לאחר מכן התחתן עם בתו של ר' אליעזר מהכפר טאלון ונסמך על שולחנו כמה שנים. | קיבל [[סמיכה להוראה]] מהגאונים: רבי [[נפתלי צבי יהודה ברלין]] מ[[וולוז'ין]], הרב אליהו שיק, אב"ד לידא, הרב אריה ליב אב"ד [[דווינסק]] והרב [[יוסף רוזין]] (הרגוצ'ובי) מדווינסק. לאחר מכן התחתן עם בתו של ר' אליעזר מהכפר טאלון ונסמך על שולחנו כמה שנים. | ||
היה רב באנישוק הסמוכה לראקשיק פלך קובנה, ואחר כך התקבל כרב בליבנהוף. בימי [[מלחמת העולם הראשונה]] נאלץ לנסוע ל[[ליאזנא]] פלך מוהילוב, שם שימש אחיו הרב ר' אברהם כרב ואב"ד. בתקופה זו תמך [[הרבי הרש"ב]] תמיכה כספית קבועה בו ובאחיו הרב משה צבי הירש. | |||
אחרי המלחמה שב לליבנהוף ושם נפטר בערך בשנת [[תרפ"א]] ושם מנוחתו כבוד. | אחרי המלחמה שב לליבנהוף ושם נפטר בערך בשנת [[תרפ"א]] ושם מנוחתו כבוד. | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
* בנו, הרב יהושע מרדכי קלצקין, | * בנו, הרב [[יהושע מרדכי קלצקין]], שימש ברבנות בקהילות שוואדישץ, הורודוק, ברעזי, ראסיין וליבוי. נפטר ב[[ח' בשבט]] [[תרפ"ה]] בליבוי. את מקומו ברבנות ליבוי מילא חתנו הרב [[דוב אריה חייט]]. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
* הרב אליהו קלצקין, חיבת הקודש סימן לח, עמ' עה. אהלי שם עמ' 108. אג"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] ח"ב עמ' תתעד. אהלי ליובאוויטש, א, עמודים | * הרב אליהו קלצקין, חיבת הקודש סימן לח, עמ' עה. אהלי שם עמ' 108. אג"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] ח"ב עמ' תתעד. אהלי ליובאוויטש, א, עמודים 51–53. הערות וביאורים אהלי תורה גליון 949 עמ' 5–9. | ||
{{מיון רגיל: קלצקין, ישראל}} | {{מיון רגיל: קלצקין, ישראל}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]] | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרפ"א]] | |||
גרסה אחרונה מ־20:22, 31 ביולי 2023
הרב ישראל איסר יעקב קלצקין (תר"ד בערך - תרפ"א). היה רב באנישוק ובליבנהוף.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בערך שנת תר"ד לאביו הרב החסיד נפתלי הירץ באושפאל הסמוכה לאוטיאן בפלך קובנה. היה מחסידי אדמו"ר הצמח צדק ומתלמידי ר' הלל מפאריטש. רבני דורו העידו על הצטיינותו בלימוד ובעבודת ה' כבר מנעוריו.
קיבל סמיכה להוראה מהגאונים: רבי נפתלי צבי יהודה ברלין מוולוז'ין, הרב אליהו שיק, אב"ד לידא, הרב אריה ליב אב"ד דווינסק והרב יוסף רוזין (הרגוצ'ובי) מדווינסק. לאחר מכן התחתן עם בתו של ר' אליעזר מהכפר טאלון ונסמך על שולחנו כמה שנים.
היה רב באנישוק הסמוכה לראקשיק פלך קובנה, ואחר כך התקבל כרב בליבנהוף. בימי מלחמת העולם הראשונה נאלץ לנסוע לליאזנא פלך מוהילוב, שם שימש אחיו הרב ר' אברהם כרב ואב"ד. בתקופה זו תמך הרבי הרש"ב תמיכה כספית קבועה בו ובאחיו הרב משה צבי הירש.
אחרי המלחמה שב לליבנהוף ושם נפטר בערך בשנת תרפ"א ושם מנוחתו כבוד.
מעט מחידושיו בהלכה למעשה הדפיס אחיו הרב אליהו קלאצקין בסוף ספרו דבר אליהו.
הרב איסר וחמשה מאחיו שימשו כולם ברבנות בעיירות שונות. צעיר האחים, הרב משה צבי הירש הוציא לאור בווארשא בשנת תער"ב שו"ת משש האחים בשם "עמודי שש".
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, הרב יהושע מרדכי קלצקין, שימש ברבנות בקהילות שוואדישץ, הורודוק, ברעזי, ראסיין וליבוי. נפטר בח' בשבט תרפ"ה בליבוי. את מקומו ברבנות ליבוי מילא חתנו הרב דוב אריה חייט.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב אליהו קלצקין, חיבת הקודש סימן לח, עמ' עה. אהלי שם עמ' 108. אג"ק אדמו"ר הרש"ב ח"ב עמ' תתעד. אהלי ליובאוויטש, א, עמודים 51–53. הערות וביאורים אהלי תורה גליון 949 עמ' 5–9.