יחיאל הלל אלטשולר: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
רבי '''יחיאל הלל''' בן הרב דוד '''אלטשולער''' זצ"ל מק"ק יאברוב - בעל החיבור הידוע על התנ"ך "מצודת דוד" ו"מצודת ציון". | רבי '''יחיאל הלל''' בן הרב דוד '''אלטשולער''' זצ"ל מק"ק יאברוב - בעל החיבור הידוע על התנ"ך "מצודת דוד" ו"מצודת ציון". | ||
| שורה 18: | שורה 17: | ||
יש הטוענים, כי רבי [[שלום שכנא (אבי אדמו"ר הצמח צדק)]] היה צאצא של המצודת דוד. | יש הטוענים, כי רבי [[שלום שכנא (אבי אדמו"ר הצמח צדק)]] היה צאצא של המצודת דוד. | ||
המקור לכך הוא הרה"ח ר' ישעיה הורוויץ<REF> | המקור לכך הוא הרה"ח ר' ישעיה הורוויץ<REF> בן הרה"ח ר' אשר יחזקאל, בן הרה"ח ר' ישעיה שנשא לאשה את בת אחותו של אדמו"ר הצ"צ, בספרו 'עדן ציון' עמ' קסא.</REF>: "שמעתי מא"א זלה"ה, אשר זקנינו [אבי אביו של הצ"צ] ה"ר [[נח אלטשולר|נח, היה שם כינוי משפחתו אלטשולער]] כי היה מגזע הרה"ג ר' יחיאל הלל בן הרב ר' דוד אלטשולער זצ"ל מק"ק יאברוב אשר אסף פירושי אביו על נ"ך והוסיף עליהם מחכמתו והיו לאחדים בידו בשם מצודת ציון ומצודת דוד". עכ"ל. | ||
יש החולקים על קביעה זו.<REF> | יש החולקים על קביעה זו.<REF> | ||
גרסה מ־20:00, 30 בינואר 2011
רבי יחיאל הלל בן הרב דוד אלטשולער זצ"ל מק"ק יאברוב - בעל החיבור הידוע על התנ"ך "מצודת דוד" ו"מצודת ציון".
הוא היה נכדו של רבי יצחק בן רבי אברהם חיות זצ"ל מפורטוגל ספרד, נכד רש"י הקדוש.[1]
חשיבות ספרו אצל רבותינו
אדמו"ר הרש"ב אמר: אאזמו"ר [הצ"צ] מביא את פירוש ה'מצודת דוד'. ואם אאזמו"ר מביא את ה'מצודת דוד' הרי שצריכים להתעכב [ולעיין] בדבריו". עכ"ל.{{הערת שוליים|1=בספר השיחות[2]: "הרבי [מוהריי"צ] החזיק מאד מה'מצודות' – איני יודע מאיזו סיבה – הוא גם סיפר שאת שיעור התהלים היו לומדים לעתים עם פירוש ה'מצודות'". עכ"ל.
כן גם בס' השיחות תש"ו[3]: "הרבי היה מחבב את פירוש ה'מצודות'". עכ"ל.[4]
למי ששאל את הרבי למה מזכיר רבות את פירושיו של המצודת דוד והמצודת ציון, השיב הרבי[5]:
- ולהערתו אודות מה שהוזכר במכתבי או בדברי פי׳ מצו"ד ומצו"צ, הוא על יסוד מה שבתורת הדא"ח מובא פירוש זה כו"כ פעמים. ונוסף על שלאו מילתא זוטרתי היא שנלמד פירוש זה בחדרים המסורתיים בם למדו דורי דורות תינוקות של בית רבן, שחיו חייהם לאחרי כן מתאים להתורה והמסורה.
צאצאיו
יש הטוענים, כי רבי שלום שכנא (אבי אדמו"ר הצמח צדק) היה צאצא של המצודת דוד.
המקור לכך הוא הרה"ח ר' ישעיה הורוויץ[6]: "שמעתי מא"א זלה"ה, אשר זקנינו [אבי אביו של הצ"צ] ה"ר נח, היה שם כינוי משפחתו אלטשולער כי היה מגזע הרה"ג ר' יחיאל הלל בן הרב ר' דוד אלטשולער זצ"ל מק"ק יאברוב אשר אסף פירושי אביו על נ"ך והוסיף עליהם מחכמתו והיו לאחדים בידו בשם מצודת ציון ומצודת דוד". עכ"ל.
יש החולקים על קביעה זו.[7] שהרי ודאי שבעל ה'מצודות' היה עדיין בחיים חיותו בשנת תקנ"ג (ואולי גם בשנים מאוחרות יותר), כלומר, בשנות ילדותו של הצ"צ, ואיך יעלה על הדעת שזקינו של הצ"צ היה "מגזעו"?
יש המשערים [8] שבעל 'עדן ציון' שמע מאביו רק שזקינם הר"ר נח היה כינוי משפחתו 'אלטשולער', ומשפט ההמשך נכתב מדעת המחבר בשילוב ציטוט מאחד מספרי רושמי קורות הרבנים (יעו"ש). אפשרות נוספת היא, שהוא היה בן דודו של המצודת דוד או בדומה, וזהו כוונתו "שהיה מגזע בעל המצודת דוד". ולפי זה נמצא שהוא ג"כ היה בן אחר בן לדוד המלך, כמו המצודת דוד.
ישנה ראיה לקביעה הראשונה, בכך שחיבת רבוה"ק לפירוש ה'מצודות' נזכרת בכו"כ מקומות,[9] ולעולם לא נרמז שם שהוא נמנה עם אבות המשפחה.
מקורות
הרב יהושע מונדשיין, קובץ הערות וביאורים אהלי תורה, טבת תשס"ד
הערות שוליים
- ↑ קנת סופרים (עמ' 93)
- ↑ תרצ"ז (עמ' 158. כאן בתרגום ללה"ק).}} בלקוטי שיחות{{הערת שוליים|טו, עמ' 504. כאן בתרגום ללה"ק.
- ↑ עמ' 8 – שבהע' שם מובאים שני המקורות הנ"ל – כאן בתרגום ללה"ק.
- ↑ ראה בהערות שם, ש'הרבי' היינו כ"ק אדמו"ר הזקן. אבל הרב י. מונדשיין כותב, כי נראה יותר שהכוונה לאדמו"ר הצ"צ או לאדמו"ר הרש"ב, שעל שניהם יודעים אנו שהשתמשו בפירוש ה'מצודות'.
- ↑ אגרות קודש חלק, כ, שנת תשכ"א (143.)
- ↑ בן הרה"ח ר' אשר יחזקאל, בן הרה"ח ר' ישעיה שנשא לאשה את בת אחותו של אדמו"ר הצ"צ, בספרו 'עדן ציון' עמ' קסא.
- ↑ ראה קורות חייו של בעל ה"מצודות" ע"י ר"א שישא שי' (בקובץ 'ישורון', ג, עמ' תריז ואילך. ו, עמ' תרסא ואילך).
- ↑ כך משער שם (בכרך ו, עמ' תרעה).
- ↑ וכמוזכר לעיל בערך זה.