שיחה:ספירות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
:::::א"כ מה ראית לחלק שהכוחות לא נקראו בשם 'אמות' ו'כפולות'? --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], ט' בשבט ה'תשע"א 18:27, 14 בינואר 2011 (UTC) | :::::א"כ מה ראית לחלק שהכוחות לא נקראו בשם 'אמות' ו'כפולות'? --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], ט' בשבט ה'תשע"א 18:27, 14 בינואר 2011 (UTC) | ||
::::::באמת אין מקום לחילוק כזה. אלא שצריך עדיין לדייק שעיקר הביטוי הוא '''בעיקר''' לגבי הספירות (ויותר במקור האותיות ''אמ"ש'' לעומת ''בגדכפר"ת'', ראה [[ספר יצירה|ס"י]]), ומפני שכוחות הנפש נשתלשלו מהם - היחס של אמות וכפולות שייך '''גם''' לגבי כוחות הנפש. ''[[משתמש:חסיד שוטה|חסיד שוטה]] - [[שיחת משתמש: חסיד שוטה|בית מ'''ועד''']]''. <small>'''תשע"א''' = '''ביאת משיח'''. אין ביאה ללא משיח, אין משיח ללא ביאה.</small> י"א בשבט ה'תשע"א. | ::::::באמת אין מקום לחילוק כזה. אלא שצריך עדיין לדייק שעיקר הביטוי הוא '''בעיקר''' לגבי הספירות (ויותר במקור האותיות ''אמ"ש'' לעומת ''בגדכפר"ת'', ראה [[ספר יצירה|ס"י]]), ומפני שכוחות הנפש נשתלשלו מהם - היחס של אמות וכפולות שייך '''גם''' לגבי כוחות הנפש. ''[[משתמש:חסיד שוטה|חסיד שוטה]] - [[שיחת משתמש: חסיד שוטה|בית מ'''ועד''']]''. <small>'''תשע"א''' = '''ביאת משיח'''. אין ביאה ללא משיח, אין משיח ללא ביאה.</small> י"א בשבט ה'תשע"א. | ||
:::{{בלבול}} כעת שמתי לב שבמפורש מוזכר '''אמות''' לגבי כוחות הנפש (בפרק ג' ממש). אני חוזר בי מכל הדיוקים הקודמים, כנראה שאמות וכפולות ששייך במקור לגבי האותיות - שייך באופן מושאל גם לספירות וגם לכוחות הנפש. ''[[משתמש:חסיד שוטה|חסיד שוטה]] - [[שיחת משתמש: חסיד שוטה|בית מדרש]]''. <small>'''תשע"א''' = '''ביאת משיח'''. אין ביאה ללא משיח, אין משיח ללא ביאה.</small> י"ב בשבט ה'תשע"א. | |||
גרסה מ־21:53, 17 בינואר 2011
הספירות בנפש האדם
הסבר השינויים שהכנסתי:
- כחות הנפש לא נקראו אמות וכפולות, זה כינויים לספירות העילונות בעולם האצילות. אפשר לדייק זאת מלשון התניא - פרק ג'.
- המוחין אינם ספירות וספירת המלכות אינה כח בנפש, חשוב להבחין.
- הגוף לא נברא מהנשמה, היא רק מתלבשת בו. הגוף אמנם חי רק מספירת המלכות - אך הפסקה עוסקת בכחות הנפש. -- נכתב ע"י חסיד שוטה ששכח לחתום את שמו.
--שיע 21:26, 11 בינואר 2011 (UTC)
הערות:
- אותה סיבה שהספירות נקראו בגללה 'אמות' ו'כפולות', שייכת גם בספירות (ואגב דיוקא, הרי שאם כבר רק כוחות הנפש ולא הספירות).
- המוחין אולי אינו ספירה, אך 'חכמה' 'בינה' ו'דעת' הם ודאי ספירות לכל דבר. כמו כן, מלכות היא מכוחות הנפש הדומיננטיים והייחודיים ביותר (דומני שהמלכות היא הכוח בנפש שהכי דשים בה בתורת החסידות).
בכל אופן, ייש"כ. --חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח), ז' בשבט ה'תשע"א 00:31, 12 בינואר 2011 (UTC)
- אכן, החב"ד והמלכות הם גם ספירות עליונות וגם כוחות בנפש. מה שהתכוונתי לדייק הוא שאי אפשר לדבר על ספירת המלכות כהתלבשות הנשמה בגוף כיוון ש'ספירת המלכות היא מהספירות העליונות לעומת כוח המלכות בנפש.
- לגבי הדיוק - אני עומד על דעתי שהפשט בתניא הוא שהם נאמרו דווקא על הספירות: "והנה כל בחינת ומדרגה משלש אלו נפש רוח ונשמה כלולה מעשר בחינות כנגד עשר ספירות עליונות שנשתלשלו מהן הנחלקות לשתים שהן שלש אמות ושבע כפולות פירוש חכמה בינה ודעת ושבעת ימי הבנין חסד גבורה תפארת כו' וכך בנפש האדם שנחלקת לשתים שכל ומדות. השכל כולל חכמה בינה ודעת. והמדות הן אהבת ה' ופחדו ויראתו ולפארו כו' וחב"ד נקראו אמות ומקור למדות כי המדות הן תולדות חב"ד". הפרק פותח בעשר בחינות, עובר לתאר כנגד מה הן (מהמילה כנגד), ועד תפארת כו' הכל מדבר עדיין על הספירות.אח"כ אדה"ז חוזר לנפש: וכך בנפש האדם....
- חסיד שוטה - בית מועד. תשע"א = ביאת משיח. אין ביאה ללא משיח, אין משיח ללא ביאה. ז' בשבט ה'תשע"א.
- עיין עוד גם בפרק ב' (והנה. וא"ו החיבור) והתבונן במשמעות הספירות והכוחות והיותן מקבילות ואם עדיין לא תרד לסוף דעתי, אשתדל להסביר עצמי יותר. --חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח), ח' בשבט ה'תשע"א 18:07, 13 בינואר 2011 (UTC)
- ודאי שעשר כוחות הנפש מקבילים לעשר הספירות, ואיני חולק ע"כ. רק הדגשתי שזה לא ממש אותו דבר, אלא זה בנפש (כוחות) וזה בעולם האצילות (ספירות). כיוון שהנפש השתלשלה מחכמה דאצילות - ממילא היא כלולה מעשר הספירות. אם לא לזה התכוונת - כנראה שתצטרך להסביר את עצמך... חסיד שוטה - בית מועד. תשע"א = ביאת משיח. אין ביאה ללא משיח, אין משיח ללא ביאה. ח' בשבט ה'תשע"א.
- א"כ מה ראית לחלק שהכוחות לא נקראו בשם 'אמות' ו'כפולות'? --חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח), ט' בשבט ה'תשע"א 18:27, 14 בינואר 2011 (UTC)
- באמת אין מקום לחילוק כזה. אלא שצריך עדיין לדייק שעיקר הביטוי הוא בעיקר לגבי הספירות (ויותר במקור האותיות אמ"ש לעומת בגדכפר"ת, ראה ס"י), ומפני שכוחות הנפש נשתלשלו מהם - היחס של אמות וכפולות שייך גם לגבי כוחות הנפש. חסיד שוטה - בית מועד. תשע"א = ביאת משיח. אין ביאה ללא משיח, אין משיח ללא ביאה. י"א בשבט ה'תשע"א.
- א"כ מה ראית לחלק שהכוחות לא נקראו בשם 'אמות' ו'כפולות'? --חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח), ט' בשבט ה'תשע"א 18:27, 14 בינואר 2011 (UTC)
כעת שמתי לב שבמפורש מוזכר אמות לגבי כוחות הנפש (בפרק ג' ממש). אני חוזר בי מכל הדיוקים הקודמים, כנראה שאמות וכפולות ששייך במקור לגבי האותיות - שייך באופן מושאל גם לספירות וגם לכוחות הנפש. חסיד שוטה - בית מדרש. תשע"א = ביאת משיח. אין ביאה ללא משיח, אין משיח ללא ביאה. י"ב בשבט ה'תשע"א.
- ודאי שעשר כוחות הנפש מקבילים לעשר הספירות, ואיני חולק ע"כ. רק הדגשתי שזה לא ממש אותו דבר, אלא זה בנפש (כוחות) וזה בעולם האצילות (ספירות). כיוון שהנפש השתלשלה מחכמה דאצילות - ממילא היא כלולה מעשר הספירות. אם לא לזה התכוונת - כנראה שתצטרך להסביר את עצמך... חסיד שוטה - בית מועד. תשע"א = ביאת משיח. אין ביאה ללא משיח, אין משיח ללא ביאה. ח' בשבט ה'תשע"א.
- עיין עוד גם בפרק ב' (והנה. וא"ו החיבור) והתבונן במשמעות הספירות והכוחות והיותן מקבילות ואם עדיין לא תרד לסוף דעתי, אשתדל להסביר עצמי יותר. --חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח), ח' בשבט ה'תשע"א 18:07, 13 בינואר 2011 (UTC)
