שיחות לנוער: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{לעריכה}}
{{לעריכה}}
[[תמונה:שיחות לנוער.jpg|left|thumb|250px|שער אחד הגליונות ([[איברו בוקס]])]]
[[תמונה:שיחות לנוער.jpg|left|thumb|250px|שער אחד הגליונות ([[היברו בוקס]])]]
'''שיחות לנוער''' היה ירחון שיצא לאור על ידי ה[[מרכז לעניני חינוך]] ו[[קה"ת]], והוגה על ידי[[ הרבי]].  
'''שיחות לנוער''' היה ירחון שיצא לאור על ידי ה[[מרכז לעניני חינוך]] ו[[קה"ת]], והוגה על ידי[[ הרבי]].  


שורה 9: שורה 9:
== מכתבי הרבי ==
== מכתבי הרבי ==


במכתב משנת [[תשט"ז]]<REF> [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/13/4689&search=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA+%D7%9C%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%A8 אגרות קודש]</REF> כותב הרבי: שלום וברכה!
במכתב משנת [[תשט"ז]]<REF> [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/13/4689&search=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA+%D7%9C%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%A8 אגרות קודש]</REF> כותב הרבי:  


מאשר הנני בתודה קבלת החוברת הראשונה של השיחות לנוער, ותנוח דעתו כאשר הניח את דעתי כאשר הופיע לאור עולם הנ"ל.
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מאשר הנני בתודה קבלת החוברת הראשונה של השיחות לנוער, ותנוח דעתו כאשר הניח את דעתי כאשר הופיע לאור עולם הנ"ל.


ויה"ר שתהי' זה התחלה טובה לכבוש הספרות באה"ק ת"ו, וביחוד הספרות לנוער ע"י תורת נשיאנו הק' זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, כי... גם שיחות אלו סוף כל סוף, התכלית המקווה הוא הפצת המעינות חוצה, וכמו בכל עניני התורה והמצוה (וכמש"נ ויצונו ה"א לעשות את כו' ליראה, אשר כיצד יבוא לאהבתו ויראתו הוא ע"י שיתבונן בגדולתו וכו' כפסק דין הרמב"ם, שזהו ענין תורת החסידות דע את אלקי אביך), והשי"ת יצליחו בהצלחה מופלגה, ויתוסף עי"ז גם בעניניו הפרטים.
ויה"ר שתהי' זה התחלה טובה לכבוש הספרות באה"ק ת"ו, וביחוד הספרות לנוער ע"י תורת נשיאנו הק' זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, כי... גם שיחות אלו סוף כל סוף, התכלית המקווה הוא הפצת המעינות חוצה, וכמו בכל עניני התורה והמצוה (וכמש"נ ויצונו ה"א לעשות את כו' ליראה, אשר כיצד יבוא לאהבתו ויראתו הוא ע"י שיתבונן בגדולתו וכו' כפסק דין הרמב"ם, שזהו ענין תורת החסידות דע את אלקי אביך), והשי"ת יצליחו בהצלחה מופלגה, ויתוסף עי"ז גם בעניניו הפרטים}}
 
בברכת הצלחה בכל האמור ולבשו"ט ולכתיבה וחתימה טובה.


== אשרי חלקו שעומד בראש המפעל ==
== אשרי חלקו שעומד בראש המפעל ==
שורה 21: שורה 19:
במכתב משנת [[תשי"ח]] כותב הרבי לר' [[נפתלי קראוס]]: במ"ש אודות השיחות לנוער, כמדומה כבר נשלח לו בזה מכתב מהמל"ח.
במכתב משנת [[תשי"ח]] כותב הרבי לר' [[נפתלי קראוס]]: במ"ש אודות השיחות לנוער, כמדומה כבר נשלח לו בזה מכתב מהמל"ח.


ואשרי חלקו שעומד בראש מפעל זה, אשר בלי ספק מביא לקירוב לבם של כו"כ מבנ"י לאבינו שבשמים לתורתו ולמצותיו, וגודל הענין אין די באר, ובפרט ע"פ פתגם רבנו הזקן אשר ואהבת לרעך כמוך הוא כלי לואהבת את ה' אלקיך [שאהבת השם הרי היא יסוד ושרש לכל המצות, שהרי האהבה היא יסוד ושרש לכל רמ"ח מ"ע שבהן גם מצות יראת ה' יסוד ושרש לשס"ה מל"ת].
{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ואשרי חלקו שעומד בראש מפעל זה, אשר בלי ספק מביא לקירוב לבם של כו"כ מבנ"י לאבינו שבשמים לתורתו ולמצותיו, וגודל הענין אין די באר, ובפרט ע"פ פתגם רבנו הזקן אשר ואהבת לרעך כמוך הוא כלי לואהבת את ה' אלקיך [שאהבת השם הרי היא יסוד ושרש לכל המצות, שהרי האהבה היא יסוד ושרש לכל רמ"ח מ"ע שבהן גם מצות יראת ה' יסוד ושרש לשס"ה מל"ת]}}.


== שער הגליון ==
== שער הגליון ==
שורה 71: שורה 69:
במקור יצאה הסדרה באידיש תחת השם '''שמועסן מיט קינדער און יוגנד'''. החל לצאת לאור בשנת תש"ב, במשך 48 שנים, בגליון חודשי שיצא לאור מדי חודש בחודשו.
במקור יצאה הסדרה באידיש תחת השם '''שמועסן מיט קינדער און יוגנד'''. החל לצאת לאור בשנת תש"ב, במשך 48 שנים, בגליון חודשי שיצא לאור מדי חודש בחודשו.


הגליון נערך על  ידי המחנך הרב ניסן מינדל ז"ל, ויצא לאור על ידי המרכז לעניני חינוך.
הגליון נערך על  ידי המחנך הרב [[ניסן מינדל]], ויצא לאור על ידי המרכז לעניני חינוך.


== קישורים חיצונים ==
== קישורים חיצונים ==

גרסה מ־02:46, 6 בדצמבר 2010

ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
שער אחד הגליונות (היברו בוקס)

שיחות לנוער היה ירחון שיצא לאור על ידי המרכז לעניני חינוך וקה"ת, והוגה על ידיהרבי.

במסגרת העלון יצאו לאור מאות רבות של גליונות. במסגרת הגליון היו מדורים יהודיים המחדירים יהדות לנוער, בדף הראשון היה ציורים ומושגים יהודיים מהגמרא, כמו כן כלל הגליון מדור על נפלאות הבורא, מדורי יהדות על החגים, מדור על גדולי ישראל מהדורות הקודמים ועוד.

לפני מספר שנים נטל על עצמו ר' ליאור אליהו ז"ל, מכפר חב"ד להוציא לאור בצורה מחודשת את הירחון על ידי ליקוט החומר מתוך הגיליונות שיצאו לאור בעבר. כעת ממשיכה ההוצאה לאור לעילוי נשמתו.

מכתבי הרבי

במכתב משנת תשט"ז[1] כותב הרבי:

מאשר הנני בתודה קבלת החוברת הראשונה של השיחות לנוער, ותנוח דעתו כאשר הניח את דעתי כאשר הופיע לאור עולם הנ"ל.

ויה"ר שתהי' זה התחלה טובה לכבוש הספרות באה"ק ת"ו, וביחוד הספרות לנוער ע"י תורת נשיאנו הק' זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, כי... גם שיחות אלו סוף כל סוף, התכלית המקווה הוא הפצת המעינות חוצה, וכמו בכל עניני התורה והמצוה (וכמש"נ ויצונו ה"א לעשות את כו' ליראה, אשר כיצד יבוא לאהבתו ויראתו הוא ע"י שיתבונן בגדולתו וכו' כפסק דין הרמב"ם, שזהו ענין תורת החסידות דע את אלקי אביך), והשי"ת יצליחו בהצלחה מופלגה, ויתוסף עי"ז גם בעניניו הפרטים

אשרי חלקו שעומד בראש המפעל

במכתב משנת תשי"ח כותב הרבי לר' נפתלי קראוס: במ"ש אודות השיחות לנוער, כמדומה כבר נשלח לו בזה מכתב מהמל"ח.

{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ואשרי חלקו שעומד בראש מפעל זה, אשר בלי ספק מביא לקירוב לבם של כו"כ מבנ"י לאבינו שבשמים לתורתו ולמצותיו, וגודל הענין אין די באר, ובפרט ע"פ פתגם רבנו הזקן אשר ואהבת לרעך כמוך הוא כלי לואהבת את ה' אלקיך [שאהבת השם הרי היא יסוד ושרש לכל המצות, שהרי האהבה היא יסוד ושרש לכל רמ"ח מ"ע שבהן גם מצות יראת ה' יסוד ושרש לשס"ה מל"ת]}}.

שער הגליון

אנו מוצאים מכתב מפורט של הרבי בנוגע לציורים שעל שער הגליון:

בהתענינות קראתי מכתבו מער"ח ניסן, בהמשך לשיחתנו בעת בקורו.

ומתעכב ביחוד בהנוגע לציור השער של השיחות לנוער, המו"ל ע"י המל"ח (מרכז לעניני חנוך), ומבקר בשלש נקודות:

א) מצב ואופן ציור שני לוחות הברית. ב) מצב ואופן ציור כדור הארץ. ג) "ציור" פתגם רז"ל על שלושה דברים העולם עומד - תורה, עבודה וגמ"ח ע"י ג' עמודים, - ושואל להערותי בהאמור.

ואקדים נקודה, אשר בטח מובנת היא גם לכ', והיא, אשר השער האמור כבר נתפרסם זה שמונה עשרה שנה, ובכל מקום אשר הירחון מגיע, ז.א. בארצוה"ב בארץ ובתפוצות - בפרסום הכי רחב, אשר זה מכריח לצדד על קיום השער גם להבא, באם אין סברות מכריחות את ההיפך, ושוללות בהחלט ציורו כמו שהוא עד עתה.

ובהערה על ראשון ראשון, על מה שהעיר במכתבו:

מטרת הגליון

א) כשהוחלט להו"ל את הירחון, מובן שהכוונה פנימית היתה - החזקת היהדות והחדרתה ללב הנוער בכל הדרכים האפשרים, שבזה לא רק קריאת הכתוב, אלא גם ראיה ראשונה בשער הירחון, שבזה שתי נקודות,

אשר היהדות וביטויה בפועל ז.א. התורה והמצוה, הם ענינים הכי נשגבים והכי נעלים בבריאה. ובקצה השני, שאי אפשר לאיזה ענין ומציאות בעולם, מבלי שיהיה מיוסד על התורה והמצוה,

סמל לוחות הברית על הגליון

והסמל - בבהירות הכי גדולה - של התורה והמצוה, הוא, כמובן, שני לוחות הברית, שזה ידוע גם לאלו שלא קבלו כל חינוך יהודי, איזה שיהיה - שגם להם מופנה הירחון.

והודגש בציור שזהו למעלה מן הארץ וגם מעל לשמים, אשר קשה לסמלם באופן בהיר, אם לא ע"י עננים, ולכן מקום שני הלוחות, הוא ממעל לעננים, וממעל להם הוא רק הבורא ית', שבציור השער מרומז בהאותיות ב"ה. וממטה להם - כדור הארץ, וכיון שמתן תורה הרי היה בהר סיני, מצויר הכדור באופן אשר קו ישר מהאותיות האמורות, דרך שני לוחות הברית, יגיע, לפ"ע, בשטח ההוא.

לכוונה האמורה, באו שלושת פרטים האמורים באלכסון, ולא זה תחת זה, שהרי אז צריך היה לצייר הכדור באופן, שהנוער לא הורגל בו כלל וכלל, ז.א. מזרח למעלה ומערב למטה, וכנ"ל הרי כוונת השער, שהרואה אותו, לא יוזקק לכל ביאור נוסף, על מה שרואים עיניו.

ועוד טעם בזה, שאז לא היה בא על השער כי אם חלק ממדינות הישוב, והרי הכוונה להדגיש, שהתורה בתקפה בכל מקום ומקום.

מטעם האמור - מובן שהלוחות לא באו במצב ישר, כי אם מוטה קצת על הצד, שהרי הארץ צריכה היתה להמצא מתחת להם והלוחות מתחת להאותיות.

ציור כדור הארץ

ב) בהערתו לציור כדור הארץ, עומד על ג' עמודים, ושואל, שזה צריך לתוספת הסבר - על מה עומדים העמודים וכו'.

הנה מובן, שהערתו היא בהנוגע לדבר המשנה, שהרי בהשער באו - בציור - דברי המשנה כפשוטה, ובאמת גם בהמשנה, הסבר האמור אינו מוכרח, שהרי כל אחד מבין, אשר תורה עבודה וגמ"ח, אינם עמודים גשמים, כי אם מובן רוחני (אף שמתבטא במעשי ידי אדם בפועל) וכל אחד יודע, אשר התורה עומדת ובאה מנותן התורה, ואין זה דורש פירוש, וכמו שהמשנה משתמשת בסגנון "העולם עומד", המשותף גם לעמידה של דבר גשמי על עמוד גשמי, אף שכוונתה למובן הרוחני והפנימי שבזה, ואינה חוששת לשום טעות בזה, וכדמוכח גם ממה שמפרשי המשנה, אשר רבים הם במאד במיוחד למסכת אבות, אין אף אחד, עומד על השאלה, על מה עומדים העמודים, גם בציור השער, להבדיל, לדעתי - אין כל מקום, לטעות בהאמור.

במ"ש להחליף ציור האמור בשלשת הממדים דאורך ורוחב ועומק (coordinates) וכל אחד מהם יסמל אחד משלושת העמודים אשר בהמשנה.

הנה - מלבד אשר ענין הממדים, אפשרי להיות בכמה אופנים, לא רק באורך רוחב ועמק, אלא גם ממדים כדוריים וכו', ובלבד שתהיינה שלשה אי תלוים זה בזה, וכמבואר בארוכה בחכמת ההנדסה, ולא עוד אלא שלכמה תועליות יש להוסיף עליהם, ולא רק מעמד רביעי - הזמן, אלא עוד - וכהשקו"ט בזה בחכמת החשבון, הרי כל ענין הממדים הוא, שדבר הצריך מדידה יהי' נמצא בתוכם, ז.א. שהם יקבעו מקומו יגבילוהו וימדדו אותו, ולא שיהיו ממעל לו וכו'.

כמובן כל זה בא כהערה, נוסף על העיקר - שבכלל אין מקום להאמור בשער ירחון לנוער, שכמה סוגים בו, בהנוגע לידיעות בחכמת הטבע, ואשר רובם בודאי לא יבינו כלל ענין ציור כהאמור, ואפילו מאלו דבתי"ס תיכוני, עאכו"כ אלו שלמטה מהם, וכאמור כוונת ענין הנמסר ע"י הציור ומטרתו, שלא יוזקק לשום ביאור נוסף על הציור, כי באם לאו הרי פגום הוא וחסר.[2]

שמועסן מיט קינדער און יוגנד

שער הגליון במקור

במקור יצאה הסדרה באידיש תחת השם שמועסן מיט קינדער און יוגנד. החל לצאת לאור בשנת תש"ב, במשך 48 שנים, בגליון חודשי שיצא לאור מדי חודש בחודשו.

הגליון נערך על ידי המחנך הרב ניסן מינדל, ויצא לאור על ידי המרכז לעניני חינוך.

קישורים חיצונים

כתבה על המהדורה המחודשת חב"ד אינפו

הערות שוליים