יהושע נימוטין: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:ינ.jpg|left|thumb|250px|הרב יהושע נימוטין]] | [[תמונה:ינ.jpg|left|thumb|250px|הרב יהושע נימוטין]] | ||
החסיד הרב יהושע נימוטין נולד בשנת [[תר"ח]] לאביו, הרה"ח ר' [[יוסף דוד נימוטין]] מעיר קובליץ, שהיה מחסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]]. | החסיד הרב '''יהושע נימוטין''' נולד בשנת [[תר"ח]] לאביו, הרה"ח ר' [[יוסף דוד נימוטין]] מעיר קובליץ, שהיה מחסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]]. | ||
איש אשכולות היה ר' יהושע, גאון ולמדן, ידיו רב לו בתורת הנגלה ובמכמני תורת הנסתר. באישיותו התגלמה דמותו של רב חסידי אמיתי, פה מפיק מרגליות היה וחכם מחוכם במילי דשמיא ואף במילי דעלמא. רבים שיחרו לפתחו להסתייע בעצה טובה, ואף הוא היה משיב ומסייע בעין טובה. | איש אשכולות היה ר' יהושע, גאון ולמדן, ידיו רב לו בתורת הנגלה ובמכמני תורת הנסתר. באישיותו התגלמה דמותו של רב חסידי אמיתי, פה מפיק מרגליות היה וחכם מחוכם במילי דשמיא ואף במילי דעלמא. רבים שיחרו לפתחו להסתייע בעצה טובה, ואף הוא היה משיב ומסייע בעין טובה. | ||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
במשך ימי חייו שימש בקודש ברבנות בכמה וכמה עיירות ברוסיה. ביניהם: אושאץ, דנילוביץ', בישנקוביץ', וועליז, [[ויטבסק]]. | במשך ימי חייו שימש בקודש ברבנות בכמה וכמה עיירות ברוסיה. ביניהם: אושאץ, דנילוביץ', בישנקוביץ', וועליז, [[ויטבסק]]. | ||
זכה להיות מקושר באילנא דחיי, במשך שלושה דורות: ל[[כ"ק אדמו"ר מהר"ש]], לכ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] ולכ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]]. זכה לקירוב מופלא מרבותינו שרחשו לו הערכה רבה. אדמו | זכה להיות מקושר באילנא דחיי, במשך שלושה דורות: ל[[כ"ק אדמו"ר מהר"ש]], לכ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] ולכ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]]. זכה לקירוב מופלא מרבותינו שרחשו לו הערכה רבה. אדמו"ר הרש"ב ואף אדמו"ר הריי"צ המריצוהו והשתדלו שיקבל על עצמו את עטרת הרבנות. כאשר נפטר רבי רש'ב מרעציצא (בן האדמו"ר המהרי'ל מקאפוסט) בשנת [[תרס"ט]], הוצע לו לכהן פאר ברבנות העיר. הוא שאל על כך כ[[חסיד]] נאמן עצה מכ'ק אדמו'ר הרש'ב, ובמענה כותב לו אדמו'ר הרש"ב, בהכתירו אותו בתואר 'הרב המפורסם': נכון שיסע כבודו לרעציצא, אשר לפי-דעתי ראוי כבודו להתקבל, כי בעזרתו יפיקו רצון מאתו בכל פרט (אג"ק ח'ב ע' תעח). | ||
==רבה של ויטעבסק== | ==רבה של ויטעבסק== | ||
בשנת [[תרפ"ב]] כאשר דיברו בו נכבדות ראשי הקהל בוויטבסק למשרת הרבנות בעיר, השתדל בעדו כ | בשנת [[תרפ"ב]] כאשר דיברו בו נכבדות ראשי הקהל בוויטבסק למשרת הרבנות בעיר, השתדל בעדו כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ, והריץ מברק לעסקני העיר בו המליץ עליו בדברי הערכה מיוחדים: שמעתי אשר רבים אומרים לבקש את ידידנו הרה"ג שיחי' הנ"ל, אשר יואיל לקבל עליו משרת וכהונת הרבנות במחנם הטהור. הנני חושב ומקוה אשר לרגליו יתברכו עניני החסידות והתיקונים הנחוצים בתוך מחנם הטהור. כי הוא איש אשר רוח מעורר בו כדי להעיר ולהאיר בדיבורי [[דא"ח]] ודברי התעוררות, נוסף על אהבתו השלום והריעות ובקיאותו הנפלאה בהוראה, כנודע. והא-ל הטוב יהיה בעזר עושי טוב ומחזיקי עושי התורה והיהדות (אג"ק ח'א ע' תמ). | ||
ואכן לשנה הבאה נתמנה לרבנות ויטעבסק. | ואכן לשנה הבאה נתמנה לרבנות ויטעבסק. | ||
ר' יהושע התקשר לכ | ר' יהושע התקשר לכ"ק [[אדמו"ר מהר"ש]] ואף שימש כשד"ר עבורו. מנהגו היה לנסוע פעמיים בשנה ל[[ליובאוויטש]], פעם כרב, ל"חג המצי'ם" הוא [[חג השבועות]], ובפעם השניה כשד"ר. | ||
בימי הקומוניסטים קיבל צו שעליו לעזוב את העיר ולנסוע לארץ גזירה, לסיביר. למרבה הפלא הצליח ר' יהושע להתקבל לפגישה אצל ראש הנ.ק.וו.ד. ר' יהושע שניחן ביכולת הדיבור והשכנוע, דיבר על לבו והצליח לשדלו, שבגילו המופלג אין הוא מהוה כבר סכנה לשלטון. ואכן, במתק לשונו פעל על לב האבן וניתנה לו רשות להחליף את סיביר בלנינגראד. שם אכן התגורר עד סוף ימיו. | בימי הקומוניסטים קיבל צו שעליו לעזוב את העיר ולנסוע לארץ גזירה, לסיביר. למרבה הפלא הצליח ר' יהושע להתקבל לפגישה אצל ראש הנ.ק.וו.ד. ר' יהושע שניחן ביכולת הדיבור והשכנוע, דיבר על לבו והצליח לשדלו, שבגילו המופלג אין הוא מהוה כבר סכנה לשלטון. ואכן, במתק לשונו פעל על לב האבן וניתנה לו רשות להחליף את סיביר בלנינגראד. שם אכן התגורר עד סוף ימיו. | ||
גרסה מ־09:42, 31 באוקטובר 2010
החסיד הרב יהושע נימוטין נולד בשנת תר"ח לאביו, הרה"ח ר' יוסף דוד נימוטין מעיר קובליץ, שהיה מחסידי אדמו"ר הצמח צדק.
איש אשכולות היה ר' יהושע, גאון ולמדן, ידיו רב לו בתורת הנגלה ובמכמני תורת הנסתר. באישיותו התגלמה דמותו של רב חסידי אמיתי, פה מפיק מרגליות היה וחכם מחוכם במילי דשמיא ואף במילי דעלמא. רבים שיחרו לפתחו להסתייע בעצה טובה, ואף הוא היה משיב ומסייע בעין טובה.
ר' יהושע נימויטין עסק משחר נעוריו בלימוד וביגיעת התורה. הוא היה מתמיד גדול עם ראש בריא וכשרונות נעלים; כבן ח"י שנה כבר קבל סמיכה לרבנות. שנים לאחר מכן, זכה לקבל סמיכה אף מהגאון הרוגוצ'ובי. כמה מזקני החסידים שלמדו בישיבת תומכי תמימים ויטבסק, ראו שהייתה לו גם סמיכה מהגאון בעל ה'שדי חמד'.
במשך ימי חייו שימש בקודש ברבנות בכמה וכמה עיירות ברוסיה. ביניהם: אושאץ, דנילוביץ', בישנקוביץ', וועליז, ויטבסק.
זכה להיות מקושר באילנא דחיי, במשך שלושה דורות: לכ"ק אדמו"ר מהר"ש, לכ"ק אדמו"ר הרש"ב ולכ"ק אדמו"ר הריי"צ. זכה לקירוב מופלא מרבותינו שרחשו לו הערכה רבה. אדמו"ר הרש"ב ואף אדמו"ר הריי"צ המריצוהו והשתדלו שיקבל על עצמו את עטרת הרבנות. כאשר נפטר רבי רש'ב מרעציצא (בן האדמו"ר המהרי'ל מקאפוסט) בשנת תרס"ט, הוצע לו לכהן פאר ברבנות העיר. הוא שאל על כך כחסיד נאמן עצה מכ'ק אדמו'ר הרש'ב, ובמענה כותב לו אדמו'ר הרש"ב, בהכתירו אותו בתואר 'הרב המפורסם': נכון שיסע כבודו לרעציצא, אשר לפי-דעתי ראוי כבודו להתקבל, כי בעזרתו יפיקו רצון מאתו בכל פרט (אג"ק ח'ב ע' תעח).
רבה של ויטעבסק
בשנת תרפ"ב כאשר דיברו בו נכבדות ראשי הקהל בוויטבסק למשרת הרבנות בעיר, השתדל בעדו כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ, והריץ מברק לעסקני העיר בו המליץ עליו בדברי הערכה מיוחדים: שמעתי אשר רבים אומרים לבקש את ידידנו הרה"ג שיחי' הנ"ל, אשר יואיל לקבל עליו משרת וכהונת הרבנות במחנם הטהור. הנני חושב ומקוה אשר לרגליו יתברכו עניני החסידות והתיקונים הנחוצים בתוך מחנם הטהור. כי הוא איש אשר רוח מעורר בו כדי להעיר ולהאיר בדיבורי דא"ח ודברי התעוררות, נוסף על אהבתו השלום והריעות ובקיאותו הנפלאה בהוראה, כנודע. והא-ל הטוב יהיה בעזר עושי טוב ומחזיקי עושי התורה והיהדות (אג"ק ח'א ע' תמ).
ואכן לשנה הבאה נתמנה לרבנות ויטעבסק.
ר' יהושע התקשר לכ"ק אדמו"ר מהר"ש ואף שימש כשד"ר עבורו. מנהגו היה לנסוע פעמיים בשנה לליובאוויטש, פעם כרב, ל"חג המצי'ם" הוא חג השבועות, ובפעם השניה כשד"ר.
בימי הקומוניסטים קיבל צו שעליו לעזוב את העיר ולנסוע לארץ גזירה, לסיביר. למרבה הפלא הצליח ר' יהושע להתקבל לפגישה אצל ראש הנ.ק.וו.ד. ר' יהושע שניחן ביכולת הדיבור והשכנוע, דיבר על לבו והצליח לשדלו, שבגילו המופלג אין הוא מהוה כבר סכנה לשלטון. ואכן, במתק לשונו פעל על לב האבן וניתנה לו רשות להחליף את סיביר בלנינגראד. שם אכן התגורר עד סוף ימיו.
פטירתו
ר' יהושע נפטר מרעב, ביחד עם זוגתו הרבנית רחל, בכ"ג או כ"ד שבט בשנת תש"ב, בעת מצור הנאצים ימ'ש על העיר לנינגרד. הרב ברוך שיפרין וגיסו הרב מיכאל ליפסקר, עזרו והתעסקו ביחד עם הרב זלמן שמעון דבורקין לקוברו בקבר יחיד בבית העלמין היהודי בלנינגרד. ואף בימי המצוק ההם נקבר בפני עצמו ליד זוגתו הרבנית. לאחר שנים, הסימנים שציינו היכן הקבר נאבדו.