לדלג לתוכן

שעיר לעזאזל – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
הרחבה /* יצירה /*
תגיות: עריכה חזותית קישורים לדפי פירושונים
 
אין תקציר עריכה
 
(גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת)
שורה 19: שורה 19:


=== הווידוי, היציאה לדרך והשליחה ===
=== הווידוי, היציאה לדרך והשליחה ===
לאחר מכן הכהן מתוודה בשם כל עם-ישראל, וסומך את ידיו בכל כוחו על הקרבן המשתלח (השעיר השמאלי - הימני עולה כקרבן)
לאחר מכן הכהן מתוודה בשם כל עם-ישראל, וסומך את ידיו בכל כוחו על הקרבן המשתלח (השעיר השמאלי - הימני עולה כקרבן).
 
בערב החג הוכנו 12 עמדות גבוהות מאבנים,


== בחסידות ==
== בחסידות ==
שורה 25: שורה 27:


הסיבה מפניה נשלח השעיר דרך אורכה כל-כך ל[[מדבר]], היא מפני שמדבר שוכנים כל ה[[ג' קליפות הטמאות]]. השעיר שמכפר על עוונותיהם של ישראל נשלח לשם מפני שרק שם ניתן לשאת את עוונותיהם של ישראל, ושם הן יתכפרו<ref>[[אדמו"ר האמצעי]], [[נר מצווה ותורה אור]], דף ה' עמוד ב'.</ref>.
הסיבה מפניה נשלח השעיר דרך אורכה כל-כך ל[[מדבר]], היא מפני שמדבר שוכנים כל ה[[ג' קליפות הטמאות]]. השעיר שמכפר על עוונותיהם של ישראל נשלח לשם מפני שרק שם ניתן לשאת את עוונותיהם של ישראל, ושם הן יתכפרו<ref>[[אדמו"ר האמצעי]], [[נר מצווה ותורה אור]], דף ה' עמוד ב'.</ref>.
{{הערות שוליים}}

גרסה אחרונה מ־17:43, 5 במרץ 2026

שעיר לעזאזל היא אחת מהעבודות המתקיימות ביום הכיפורים בתור כפרה לעם ישראל.

רקע[עריכה | עריכת קוד מקור]

ביום הכיפורים מתכפרים עוונותיהם של ישראל.

ביום זה נקבעו מספר פעולות על-מנת לקבוע שנה טובה יותר, ולכפר על העוונות של השנה הקודמת; בין הפעולות המתבצעות מתבצעת העבודה של "שעיר לעזאזל".

העבודה[עריכה | עריכת קוד מקור]

תנאי הקרבן[עריכה | עריכת קוד מקור]

לעבודה נבחרים שני תיישים זהים שמכונים "שעירים", קרבן אחד יצא לה' וקרבן אחד לעזאזל; במקרה שאחד מת לוקחים שני שעירים חדשים. באם נפל באחד מום - הוא מתחלף בשעיר אחר.

השעיר הוא תיש.

הגורל[עריכה | עריכת קוד מקור]

קופסת עץ מונחת במזרח העזרה ובתוכה שני פתקים על האחד כתוב "להוי'" ועל השני כתוב "לעזאזל" , שני הפרים עומדים כשפניהם למערב. הכהן מערבב את הפתקים ומניח את הפתק הימני על הקרבן הימני והפתק השמאלי על הקרבן השמאלי. אם הפתק הימני יצא "להוי'" הכהן קורא: "להוי' חטאת!" וכל העם עונים: "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד".

כאשר הפתק הימני יצא "להוי'" - חז"ל אומרים - שזהו סימן של ברכה ופיוס מלמעלה; עם זאת מוסיפים חכמים שבימי שמעון הצדיק מעולם לא יצא "להוי'" בצד שמאל!

הווידוי, היציאה לדרך והשליחה[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר מכן הכהן מתוודה בשם כל עם-ישראל, וסומך את ידיו בכל כוחו על הקרבן המשתלח (השעיר השמאלי - הימני עולה כקרבן).

בערב החג הוכנו 12 עמדות גבוהות מאבנים,

בחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

אחת מהדרכים בהם הרבי משווה את חג הפורים ליום הכיפורים היא הגורל. נס הפורים[1] נעשה על הגורל הידוע של המן, אחת מהעבודות במקדש ביום הכיפורים הייתה השעיר לעזאזל.

הסיבה מפניה נשלח השעיר דרך אורכה כל-כך למדבר, היא מפני שמדבר שוכנים כל הג' קליפות הטמאות. השעיר שמכפר על עוונותיהם של ישראל נשלח לשם מפני שרק שם ניתן לשאת את עוונותיהם של ישראל, ושם הן יתכפרו[2].

הערות שוליים

  1. ^ ראה באריכות - על כן קראו תשי"ג, במעלת הנס של הפור שעל שמו נקרא החג.
  2. ^ אדמו"ר האמצעי, נר מצווה ותורה אור, דף ה' עמוד ב'.