לדלג לתוכן

תבנית:היום יום – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
שמואליק (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
מ. רובין (שיחה | תרומות)
כבר לא פעיל
 
(19 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:היום יום.jpg|left|100px|קישור=לוח היום יום]]
[[קובץ:היום יום.jpg|ימין|100px|קישור=לוח היום יום]]
:[http://chabad.co.il/index.php?template=ctt '''לשיעורי חת"ת ורמב"ם היומי''']<br>


{{היום יום/{{#זמןמ:xhxjj xjx}}}}<BR><div style="text-align:left;">
<div style="text-align:justify;">
{{היום יום/{{#זמןמ:xhxjj {{#בחר:{{#זמןמ:xjF}}|סיוון=סיון|אב=מנחם אב|{{#זמןמ:xjF}}}}}}}}
</div>


 
<noinclude>[[קטגוריה:תבניות העמוד הראשי]]</noinclude>
'''[[חב"דפדיה:היום יום/{{#זמןמ:xjx}}|ל"היום יום" של כל החודש]] <br>'''</div><noinclude>[[קטגוריה:תבניות]]</noinclude>

גרסה אחרונה מ־18:59, 21 בפברואר 2026

ט"ו אדר א'

שושן פורים קטן. אין אומרים תחנון. רושמים על הלחם קודם ברכת המוציא, אבל נזהרים שלא לחתוך. גם בקדוש על הפת אומרים "סברי מרנן".'

אויף לעתיד לבוא שטעהט: "אבן מקיר תזעק וכפיס מעץ יעננה". איצטער שווייגט דער דומם, מ'טרעט אויף איהם און ער שווייגט. אבער עס וועט קומען א צייט אין דעם גילוי פון לעתיד, וואס דער דומם וועט אנהויבען ריידען, דערציילען, און ער וועט מאנען, אויב מען האט גייענדיג ניט געטראכט אדער גערעדט דברי תורה, פארוואס האט מען אויף אים געטראטען.

די ערד וואס מען טרעט אויף איהר, ווארט טויזענטער יאהרען, פון ששת ימי בראשית, און עס טרעטען אויף איהר דערווייל כמה ברואים בעלי חיים כו', ביז עס וועט דארט טרעטען א איד, צוויי אידען, און וועלען ריידען א דבר תורה. ובאם לאו - זאגט זי: דו ביזט דאך אויך ווי א בהמה.


תרגום מאידיש: על לעתיד לבוא כתוב: "אבן מקיר תזעק וכפיס מעץ יעננה". עכשיו שותק הדומם, דורכים עליו והוא שותק. אבל יבוא זמן בגילוי של לעתיד, שהדומם יתחיל לדבר, לספר, והוא ידרוש, באם בעת ההליכה לא חשבו או דיברו דברי תורה, למה דרכו עליו.

האדמה עליה דורכים, ממתינה אלפי שנים, מששת ימי בראשית, כאשר בינתיים דורכים עליה כמה ברואים בעלי חיים כו', עד שידרוך עליו יהודי, שני יהודים, וידברו דבר תורה. ובאם לאו - אומרת היא: הרי אתה כמו בהמה!


ט"ו אדר ב'

שושן פורים

אבי אדוני זקני מורי ורבי אמר, אשר אדמו"ר האמצעי כתב בשביל כל סוג וסוג מהמשכילים והעובדים אשר בעדת החסידים מאמרים וספר מיוחד, לבד שער היחוד ושערי אורה שהם כלליים, ונכתבו עבור כל החסידים: שער היחוד הוא המפתח דתורת החסידות, ושערי אורה - אל"ף-בי"ת דתורת החסידות.